231

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

איננו בעבודת הצדיקים, אלא בעבודת התשובה, שבה אין הדגשה לאריכות הימים, אלא, במובן מסויים, להיפך: היותו למציאות חדשה.

אך בכל זאת נקבע השם "פרהדרין" רק לאחר שהיו כהנים גדולים שלא נהגו כראוי, כי כל עוד היו הכהנים הגדולים צדיקים, מפני שהדור בכללו היה בדרגה של צדיקים 67, הרי למרות שעבודת הכהן הגדול ביום הכפורים היא, כדלעיל, עבודת התשובה, הרי היתה זו בעיקר תשובת הצדיקים,

כידוע 68, שהתשובה אינה דוקא על עבירות, אלא על ריחוק מהקדוש־ברוך־הוא מפני ירידת הנשמה למטה בגוף, ותשובה זו קיימת גם אצל צדיקים,

וכיון שאצל הצדיקים אין יציאה ובריחה מ"ארץ ציה וצלמות" 69, לכן ה"צמאון" שבעבודת התשובה שלהם אינו בעוצמה כה גדולה, שלמעלה ממדידה והגבלה לחלוטין 70. ולכן נקראת אז הלשכה בשם "לשכת העץ" 71.

רק בתקופה שבה לא היו הכהנים הגדולים כשרים, מצד מצב הדור באופן כללי 67, הרי עבודת התשובה של הכהן הגדול ביום הכפורים עוררה אצל הדור תשובה כפשוטה, שדוקא היא משחררת את היהודי מכל הגבלה ומדידה, עד שהיא יוצרת אצלו מציאות חדשה לחלוטין.

הערות

  1. 67. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט (ע' 28 ואילך. ע' 68 ואילך) בארוכה, שבכללות החילוק בין בית ראשון ובית שני הוא כהחילוק בין עבודת הצדיקים ועבודת הבע"ת.
  2. 68. לקו"ת ר"פ האזינו. ובכ"מ. (משיחות ש"פ מסעי תשמ"א, ש"פ מטו"מ תשמ"ב)
  3. 69. ל' הכתוב – ירמי' ב, ו (מהפטורת פ' מסעי). הובא בתניא פ"ז (יב, א) לענין התשובה.
  4. 70. עיין שערי תשובה לאדמו"ר האמצעי חינוך פמ"ח (ושם נה, ריש ע"ד: גם מאהבת דבכל מאדך שבצדיקים גמורים).
  5. 71. וכן "בלווטי" – "כמו עץ הבולט" (ראה לעיל הערה 42) – כי אצלם עבודת הצדיקים היא בגילוי (ותשובה היא רק פרט בה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.