230

הרומז לעבודת התשובה, כדלעיל.

ויש לומר, שזה מתאים גם להסברו של אבי מורי ⁵⁸, שהמלה "פרהדרין" היא רמז ל"דינים" – כי המושג "פרהדרין" מורכב משלש מלים: פר הר דין, שכל אחת מהן רומזת לדין (לפירוט – עיין שם) – שהרי עבודת התשובה קשורה לדינים וגבורות. בעל התשובה צריך לקבוע לעצמו גבולות וסייגים "שלא יחזור לסורו" ⁵⁹, שזוהי עבודה של גבורה ודין. ובאופן כללי, התשובה היא בבחינת "שמאל דוחה" ⁶⁰ – האדם משפיל את עצמו עקב ריחוקו בעבר מאלקות, ועקב המיצר של ההעלמות וההסתרים שנגרמו מחטאיו וכדומה.

ובכך יובן יותר מדוע קבע רבינו הקדוש במשנה שני שמות אלו דוקא באופן זה: "לשכת העץ" – במסכת מדות, ו"לשכת פרהדרין" – במסכת יומא, כי ההבדל בין שתי מסכתות אלו דומה להבדל שבין עבודת הצדיקים לעבודת התשובה:

תוכנה של מסכת מדות קשור לעבודת הצדיקים, כהסברו של אבי מורי ⁶¹, ש"במסכת מדות מיירי איך נבנה הבית השני בתחילה, ובתחילת בית שני הרי היו כהנים צדיקים".

[ויש לומר, שכיון שהדברים פשוטים ביותר, הוא לא פירש והדגיש, אשר: א) המלה "מדות" היא מלשון "מדה", וזהו תוכן המסכת ⁶², שהיא עבודת הצדיקים המסודרת והמדורגת – במדידה ובהגבלה. ב) חז"ל אומרים ⁶³: מאן תנא מדות – רבי אליעזר בן יעקב, אשר משנתו היא "קב ונקי" ⁶⁴, שהיא כעבודת הצדיקים, שעבודתם היא בעניני אור, ללא תערובת חושך ⁶⁵].

לעומת זאת, תוכנה של מסכת יומא הוא עבודת יום הכפורים ⁶⁶, עבודת התשובה.

י. בתקופה הראשונה – תשובת הצדיקים

לפי כל האמור לעיל יובן מדוע צריך היה לכסות את ה"עץ" של לשכת הכהן הגדול ב"סיד", כי החידוש של עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים