36

66 לקוטי

לת -ישראל מידי שונאיהם בנס דקי"ס, פורים וכו', היתה באופן אשר שונאי ישראל נטבעו בים סוף, נהרגו, או ששלטו היהודים בהם, משא"כ הנס ד,למכה מצרים בבכוריהם" הי' באופן שבכורי מצרים עצמם ובהיותם בתקפם (ובתוקף דקליפת מצרים *י) נלחמו ,שישלחו את ישראל" -- (דוגד מת) ,אתהפכא חשוכא לנהורא".

ג. ולתוספות ביאור (מה שנס זה נקרא ,נס גדול"):

ענינו של נס הוא -- שינוי הטבע. ומזה מובן. שכשהשינוי הוא לא רק ב,טבע" הנהגת העולם אלא בענין שהוא ,טבעי" מצד הנהגה דתורה (ש,טבע" זה הוא תקיף יותר) -- הרי זה נס גדול ביותר.

ובנדו"ד -- הנס ד,למכה מצרים בבכוריהם": הסדר שנטבע ונקבע בעבודת הבירורים על ידי התורה הוא, . שהניצוצות שבג' קליפות הטמאות א"א לבררם כ"א צריך לדחותם כ"" -- עפ"ז בקשת בכורי מצרים

ו,למכה מצרים" על ידם לא היתה ע"פ בקשת ישראל (שהרי לא מצינו שישראל יבקשו מהם דבר כ"א רק סיפרו להם ,שיהרוג את בכורי מצרים"), כי אם מצד

שבת הגדול

שישלחו את ישראל ומלחמתם עם המצרים עבור זה (אף שהי' לזה מקום בטבע כפשוטו -- שיראו לנפשם כו') הוא שינוי בה,טבע" דקדושה, ולכן הוא ,נס גדול"יי.

ד. עפ"י הנ"ל יש לומר, שב' המאורעות שאירעו בעשירי בניסן -- הנס ד,למכה מצרים בבכוריהם", ומיתת מרים -- יש שייכות ביניהם מצד תוכן ענינם :

איתא באגה"ק :: בביאור מרז"ל 55 : ,למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה לומר לך מה פרה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת", שכשם שענינם של מי חטאת הוא לטהר טומאת מת ,אף שהוא אבי אבות ובו" ולמטה מטה מנוגה", כך מיתת צדיקים ,פועל ישועות בקרב הארץ לכפר על עון הדור אף גם על הזדונות שלמטה מנוגה".

ולפי מה שנת*ל (סעיף ב), שהענין ד,למכה מצרים בבכוריהם" הוא שתוקף הקליפה דמצרים בקש ובתוקף (שישלחו את ישראל -- היינו) שיעשו

ב,ומטר לא נתך ארצה" -- אם המטר נשאר באויר ורק שלא הגיע לארץ, או שנתבטלה כל מציאותו -- שמכיון שמ"