86

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יוסף"15 ובמיוחד לפי הפירוש הראשון של בעל "כלי יקר"?

ויש לומר, שאת זאת מכוונת התורה להדגיש, שביציאה ממצרים לקח משה עמו את "עצמות יוסף" – שהעצמות נקראות כך משום שהן העצם והתוקף של האדם ושל בעל החיים16 – הוא לקח את עצמיותו של יוסף, את מהותו וענינו של יוסף17 – ולקיחה זו, של עצמות יוסף, חשובה במיוחד משום "ויסב אלקים את העם דרך המדבר", כפי שיוסבר להלן.

ג. הפיכת ה"אחר" ל"בן"

מהי עצמיותו של יוסף? היא מתבטאת18 בשמו19 – "יוסף", אשר "ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר20". כלומר, מהותו של יוסף היא להוסיף עוד "בן".

אך זו עדיין אינה השלמות של עצמות יוסף, כי אז היה נאמר רק "יוסף ה' לי בן". מן הכתוב שהמשמעות של "יוסף" היא "לאמר יוסף ה' לי בן אחר" מובן, שאין הכוונה ל"בן" סתם, אלא ל"בן אחר",

שמן ה"אחר" יעשו "בן"21. מיהודי שהוא בבחינת "אחר", שהתנהגותו היא אחרת מהתנהגות יהודית, עד אשר הוא ר"ל לגמרי "אחר" – "שאינו צד הקדושה"22 – ממנו צריך לעשות "בן" – יהודי שניכר בו שהוא "בן", בנים אתם לה' אלקיכם23.

וכפי שמסביר ה"צמח צדק"24 את אחד הפירושים על דברי המדרש25 על הפסוק "יוסף ה' לי בן אחר", שהמשמעות של "אחר" היא "שעשה מעשים אחרים, כגון ירבעם וחבריו". ולכאורה, תמוה26, מדוע התפללה רחל שיתווסף אצלה בן שעושה מעשים אחרים כגון ירבעם וחביריו? אלא זוהי משמעות של "יוסף ה' לי בן אחר", שמן העושה מעשים אחרים יתווסף

הערות

  1. 15. בסוטה יג, ב: מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו מפני שלא מיחה בכבוד אביו כו'. אבל מובן שגם לאחר מותו – "יוסף" סתם (או "ארון") מכובד יותר מלשון עצמות. וראה ש"ך עה"ת עה"פ כאן, שמביא ממדרש "מפני מה נקרא יוסף עצמות מפני שלא מיחה כו'", ומפרש: הוקשה להם ז"ל שיוסף נחנט ודרך החנוטים שאינם כלים ואין הבשר מתעכל אלא מעמיד אותו בלחותו א"כ איך אמר ויקח משה את עצמות, אלא לפי שנתעדן בשרו כו'. וראה ראב"ע כאן עה"פ.
  2. 16. – להעיר גם מטעמי מצות ועצם לא תשברו בו (בא יב, מו).
  3. 17. כ"פ במגלה עמוקות אופן יז בפסוק זה. וראה גם אוה"ת פרשתנו (כרך ז) ע' ב'תרסג.
  4. 18. כמרז"ל (יומא פג, ב) ר' מאיר הוה דייק בשמא. וראה שם מעשה רב.
  5. 19. דשם האדם שייך לעצם האדם כידוע (ראה או"ת להה"מ פ' בראשית (ד, סע"ב ואילך). לקו"ת בהר מא, ג – ע"פ שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ).
  6. 20. ויצא ל, כד.
  7. 21. אוה"ת להצ"צ ויצא רכ, א ואילך. ויחי שפו, א ואילך. שצ, א ואילך. שצז, ב ואילך. ועוד.
  8. 22. ל' התניא פ"ו – בפי' סט"א.
  9. 23. ראה יד, א.
  10. 24. אוה"ת ויצא שם, א.
  11. 25. ב"ר פע"ג, ו.
  12. 26. וראה יפה תואר שם.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ו ע' 86

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.