מא ג
בלבד שבבחי' זו הם מהללים סלה, וכמארז"ל נהנים מזיו השכינה. ובזהר נק' בלשון אור וכמ"ש בע"ח אור אין סוף, פי' עד"מ אור השמש המאיר לארץ ולדרים שהוא זיו והארה ממנו ונחשב לאין ואפס לגבי עצם השמש שהוא מקור האור והזיו. עד שאין שום שינוי בעצם השמש אם מאיר אורו על הארץ או אם יחשיכו העבים או שיסתירו חלוני הבית ולא יומשך שם האור אין מכ"ז שום שינוי כלל במאור השמש. כך פי' אור א"ס הוא רק בחי' הארה המתפשט ונמשך ממנו ית'. והנה הארה מבחי' זו ע"י צמצומים רבים נמשך להיות מושג לקדושים הנ"ל. וזהו פי' ישתבח שמך. כי הנה בחי' זו שנק' בלשון הזהר אור נק' ג"כ שם. כמ"ש בפרקי דר"א פ"ג עד שלא נברא העולם היה הקב"ה ושמו הגדול בלבד והכל הולך אל מקום אחד וכוונה אחת, להבין ענין חיות אלקות המחיה את כל העולמות איך שאינו נוגע כלל לעצמיות רק שכל מדרש מדבר בלשון אחר ומשל אחר, וכמ"ש וידבר שלשת אלפים משל וכן בלשון מקרא הוא נק' ג"כ בלשון שם, דכמו השם אשר יקראו לו עד"מ אברהם הרי אין ערוך השם לגבי עצמותו ומהותו של האדם ואינו נוגע לו כלל שבפ"ע א"צ להשם, ועכ"ז מתלבש החיות באותיות השם וכמ"ש גבי אדה"ר ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו (בראשית ב' י"ט), הרי יש שייכות ממש להשם אל עצם הדבר ואינו הסכמה בעלמא (ועיין ברבות בראשית פרשה י"ז מזה עד אני ה' הוא שמי שקרא לי אדה"ר) והיינו שהוא ע"ד מ"ש בסש"ב שער היחוד והאמונה ספ"א וזה שמו אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות כו' ע"ש. ועד"ז* בשם האדם הנה הנשמה עצמה קודם בואה בגוף אינה נקראת בשם כלל כמ"ש בפ' בלק ע"פ מי מנה ובפי' ולאדם לא מצא עזר כו', והוא מהרמב"ן שם נמצא השם אינו לבחי' הנשמה עצמה והרי גם לגוף עצמו אין השם מועיל, אך השם מקשר הנשמה בגוף והחיות הנמשך מהנשמה ומחיה הגוף הוא נשרש בהשם. דהיינו ראובן חיות שלו באותיות ריש אלף כי הוא מבחי' ראיה, וכמ"ש ברבות פ' שמות ראובן שנאמר ראה ראיתי כו' וע"ש מענין שמות, ועמ"ש בד"ה יהודה אתה כו', ולאה מחמת שראתה המעשה ראו מה בין בני כו' ידעה ששרש נשמתו באותיות שמו ראובן. דהנה כל דבר הגדול הצריך לצמצם א"ע להחיות שלמטה ממנו הוא רק בבחינת שמו שלעצמו א"צ שום שם רק בכדי להתגלות לאחרים צריך שם, והנה כשמתגלה לאחרים אינו מתגלה לו בעצמיות שכלו רק שמו כו'. והנה נראה שאותיות השם הם חומריים ואינם כלום רק שבו יש חיות מעט שמחיה את הגוף. דהיינו כנודע שהאור והחיות המתפשט מהנשמה בהגוף דהיינו החיות המתפשט בכל רמ"ח איברי הגוף אין זה מהות ועצמות הנשמה ממש אלא רק בחי' גילוי והארה ממנו, וכמ"ש בסש"ב פנ"א והמשכת הארה זו נשרש באותיות השם. לכן השם שייך דוקא בהתלבשות הנשמה בגוף שאז נמשך הארה מהנשמה להתפשט בגוף וזהו ע"י בחי' השם, משא"כ קודם ירידתה בגוף היה הארה זו כלולה במהותה ועצמותה בבחי' ביטול ממש ע"כ אין נקראת בשם כי השם הוא רק בחי' הארה כו' משא"כ מהותה ועצמותה כו'. נמצא מובן ג"כ דענין השם הוא ג"כ עד"מ דבחי' הארה כו' מה שאינו נוגע לעצ מיות כלל. שכשהנשמה למעלה א"צ לשם רק כשהיא ממלאה את הגוף שהוא בחי' הארה המתפשט ממנה הוא ע"י השם. וכך יובן למעלה מה שהוא ית' מחיה ומהוה העולמות עליונים ותחתונים הוא רק בבחי' שמו ולא בעצמותו ממש כי העצמות לא היו יכולים לסבול. וגם בבחי' שמו כתיב כי נשגב שמו לבדו. דהיינו ששמו ג"כ אינו בגדר מהווה ומחיה כלל אלא הוא לבדו. ונשגב מורה על הפלגה יתירה שהוא מופלג הרבה מעולמות הנאצלים כו' רק כי הודו על ארץ ושמים פי' שנמשך הוד וזיו משמו לחיות ארץ ושמים כו', וזהו ושמך קדוש כו' שגם
מצוטט ב־46 עמודים
אגרות קודש 2
- כרך ט ‹ ב'תשנב לקו"ת בהר (מא, ג
- כרך יז ‹ ו'תיט לקו"ת בהר (מא, ג
לקוטי שיחות 18
- כרך ל ‹ וישב ‹ שיחה א ‹ 176 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך לה ‹ בראשית ‹ שיחה א ‹ 6 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך לו ‹ הוספות ‹ יו"ד שבט ‹ 230 לקו"ת בהר (מא, ג
- כרך לז ‹ הוספות - מכתבים ‹ פסח ‹ 170 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך ה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ה ‹ 338 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך ו ‹ שמות ‹ שיחה א ‹ 8 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך י ‹ ויצא ‹ שיחה ב ‹ 97 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך יד ‹ וזאת הברכה-שמח"ת ‹ שיחה ב ‹ 168 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך טו ‹ בראשית ‹ שיחה ג ‹ 13 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך יז ‹ פרקי אבות ‹ שיחה ג ‹ 359 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך יט ‹ עקב ‹ שיחה ה ‹ 121 לקו"ת בהר מא, רע"ג
- כרך כא ‹ תצוה ‹ שיחה א ‹ 174 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך כא ‹ ויקהל ‹ שיחה ב ‹ 246 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך כג ‹ במדבר ‹ שיחה א ‹ 7 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך כג ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ט ‹ 295 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך כו ‹ בשלח ‹ שיחה א ‹ 86 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך כו ‹ תצוה-ז' אדר ‹ שיחה א ‹ 204 לקו"ת בהר מא, ג
- כרך כו ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה א ‹ 303 לקו"ת בהר מא, ג
תורת מנחם 17
- ח - שנת תשי"ג - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ג לקו"ת בהר מא, ג
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשי"ז לקו"ת בהר מא, ג
- כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ שמיני, פ' החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ט לקו"ת בהר מא, ג
- כח - שנת תש"כ - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ לקו"ת בהר מא, ג
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה קודם הקפות ה'תשי"ב. לקו"ת בהר מא, ג
- ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א לקו"ת בהר מא, ג
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה לקו"ת בהר מא, ג
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ת בהר מא, ג
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג לקו"ת בהר מא, ג
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד לקו"ת בהר מא, ג
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז לקו"ת בהר מא, ג
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז לקו"ת בהר מא, ג
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב לקו"ת בהר מא, ג
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב לקו"ת בהר מא, ג
- לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב לקו"ת בהר מא, ג
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ וא"ו תשרי, ה'תשל"א לקו"ת בהר מא, ג
- סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ י"ג תמוז, ה'תשל"ב לקו"ת בהר מא, ג
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 6
- תרל"ח ‹ מונה מספר כו' ‹ סב לקו"ת בהר מא, ג
- תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ החדש הזה כו' ‹ קו לקו"ת בהר מא, ג
- תרל"ט ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ‹ החודש הזה ‹ רלה לקו"ת בהר מא, ג
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ וביאור כו' משכן יצה"ר ‹ לט לקו"ת בהר מא, ג
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ועשית ציץ ‹ תסד לקו"ת בהר מא, ג
- תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ ולהבין שרש ענין ההפרש כו' (ב) ‹ תכח לקו"ת בהר מא, ג
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ג ‹ בס"ד, י"ג תשרי, רצ"ג. ‹ תעט לקו"ת בהר מא, ג
אגרות קודש ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
- כרך טז ‹ ו'קעח לקו"ת בהר (מא, ג
- כרך יז ‹ ו'תרצט לקו"ת בהר (מא, ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

