ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה

121

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ה

עקב

א. ענין השמירה ע"י המזוזה – עיקר במצוה

מיד לאחר מצות מזוזה בפרשתנו¹ "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", אומרת התורה גם את שכר המצוה:² "למען ירבו ימיכם וימי בניכם...", וכך נקבע כפסק הלכה בשולחן ערוך³: "כל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו..."⁴.

בענין הודעת השכר דומה מצות מזוזה למצוות מסויימות אחרות, שהתורה מציינת בפרוש את שכרן (ככיבוד אב ואם⁵ וכדומה⁶), אך במצות מזוזה יש ענין נוסף, שאיננו נימצא במצוות אחרות, כדלהלן:

חז"ל אומרים⁷, והדברים מובאים ה בטור³, שעל־ידי קביעת מזוזה בפתח הבית, הבית נשמר על־ידי הקב"ה ("מלך בשר ודם מבפנים ועבדיו שומרין אותו מבחוץ, ואתם ישנין על מטתכם והקב"ה שומר אתכם מבחוץ"⁸).

שמירה זאת, הנגרמת על־ידי מצות מזוזה, איננה שכר למצוה, אלא, כהסבר הב"ח⁹, "הנאה וריוח מגוף המצות עצמה .. נוסף לו על השכר...".

הערות

1. יא, כ.
2. שם, כא.
3. יו"ד סרפ"ה. ובטור שם מוסיף "שהבית נשמר על ידה" ומפרש בב"י (בפי' הראשון*) ש"הוא נס נגלה".
4. שבת לב, ב. וצע"ק מאי קמ"ל הש"ך.
5. יתרו כ, יב. ואתחנן ה, טז.
6. וראה ספרי כאן (פסוק יט. הובא ברש"י), וכן לחד מ"ד שבת שם – ד"למען ירבו גו'" קאי גם על ת"ת.
7. ע"ז יא, א. מנחות לג, רע"ב. וראה ירושלמי פאה פ"א ה"א (הובא לקמן בפנים ס"ו). זח"ב לו, רע"א*. זח"ג רסג, ב. רסו, א. ועוד.
8. לשון הטור שם.
9. לטור יו"ד שם. דלתות ישראל". אבל בנצו"א שם (מרמ"ז שם) מפרש דקאי על כללות המזוזה שעולה שם אדנ"י. וגם בלקוטי לוי"צ שם כ' ד(רק) "יותר קרוב לפרש" דקאי על שד"י (כי "לפירושו (דהנצו"א) ששמי קאי על המזוזה גימט' אד', הרי תיבת מזוזה וכן שם אד' אין נכתב במזוזה ואיך אמר כתוב שמי"), אבל אינו שולל פירוש הנצו"א. וי"ל דיש יתרון גם בפי' הנצו"א, כי מפשטות לשון הזהר "כתוב שמי ושוי לפתחך" משמע, דקאי [לא (רק) על ענין פרטי במזוזה (שד"י, או אפילו "והי' שמבפנים ושד"י שמחוץ שביחד גימט' שם" – לקולוי"צ שם. ומסיים ד"שוב מצאתי כן ברמ"ז") – כ"א] על כללות ענין המזוזה. ויש לקשר זה דכללות ענין המזוזה הו"ע ד"כתוב שמי" (ועי"ז "אנא כו' לנטרא לך") – עם המבואר בסידור (רעה, ב ואילך) דמזוזה כוללת כל המצות ושקולה כנגד כל המצות, כי היא בחי' או"מ כללי שלכן היא שומר כללי לשמור כל אשר לאדם כו' – וע"פ הידוע (לקו"ת בהר מא, רע"ג. דרמ"צ קנב, ב. ד"ה אתה אחד תש"ב פ"ב. ועוד) דמה שנקרא "שם" בלשון המקרא נקרא אור בלשון הזהר והמקובלים, ואור הרי אין בו התחלקות (כי זה נעשה ע"י הכלים).
. וגם לפי' השני כן הוא, אלא שאין זה מספיק לבאר שעי"ז תהי' "גדולה מזה" בעיני האדם.
. בלקוטי לוי"צ לזהר שם (ע' נט) מפרש מ"ש בזהר ("כתוב שמי ושוי לפתחך") ד"קאי על השם שד"י שבחוץ המזוזה שהוא השומר, ר"ת שומר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 27 עמודים.