447

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שגם פתח בלי דלת חייב במזוזה, כפי שהוסברה שיטה זו לעיל, שהדלת אינה חלק מן הפתח.

ח. בעולם העשיה מורגשת ההסתרה של ספירת המלכות – הדלת

השאלה שלעיל אודות מהותה של דלת בחלק ההלכה שבתורה, קיימת גם לגבי ענינה של דלת, כפי שהוא מבואר בחלק הסוד שבתורה:

"דלת" בפנימיות הענינים היא "ספירת המלכות"36, כי ספירת המלכות היא המקשרת בין עולם האצילות לבין העולמות שלמטה מאצילות (ובכלל – בין עולם לעולם שמתחתיו) – ובספירת המלכות יש שני ענינים: (א) ספירת המלכות מסתירה את הספירות שמעליה, ולכן היא נקראת "ים", ובאמצעות ההסתרה (ב) מורידה ספירת המלכות למטה את האור של עולם האצילות, ומגלה אותו בעולמות הנמוכים יותר, ומבחינה זו היא נקראת "ארץ"37.

וכאן מתעוררת השאלה: מהו עיקרה של ספירת המלכות – ענין ההסתרה או ענין הגילוי שבה ובאמצעותה38.

התשובה לכך לפי פירוש רש"י היא: "לעמת קלעי החצר – כמדת קלעי החצר": לפי (דרך הלימוד של) עולם הפשט – עולם העשיה39 – מהותו של המסך40 – ה"דלת" – מהותה של ספירת המלכות, היא כמהות הקלעים – הסתרה וסתימה:

אמנם, גם בעולמות בריאה ויצירה משפיע ההעלם של ספירת המלכות – ולכן אין האור האלקי מאיר בהם כל־כך בגלוי כמו באצילות, עולם האחדות – אך בכל זאת, יש בהם ענין של גילוי אלקות, ולכן עולם הבריאה הוא עולם שרובו טוב, ועולם היצירה הוא לפחות מחצה על מחצה41.

אבל בעולם העשיה ההעלם הוא מוחלט. זהו "עולם הקליפות והסיטרא־אחרא"42, "כל מעשה עולם הזה קשים ורעים ורשעים גוברים בו"43 – ולכן מורגשת בעולם העשיה, עולם הפשט, בעיקר פעולת ההסתר של ספירת המלכות44,

ט. התורה מאפשרת הפיכת ההסתרה לגילוי

אך המטרה היא לבטל את ההעלם, ולגרום לגילוי אלקות למטה –

לכן לא כתוב בתורה בפירוש "כמדת

הערות

  1. 36. מאו"א וקה"י בערכו.
  2. 37. לקו"ת צו יד, ב. ובכ"מ.
  3. 38. ועיין בזה (בנוגע ב' הענינים בדלת) אוה"ת חנוכה שכח, ב. המשך תער"ב פקי"ב.
  4. 39. נסמן לעיל ע' 264 הערה 49.
  5. 40. והרי גם מסך ענינו ההעלם דמלכות – ראה אוה"ת שם: והוא ענין המסך כו'.
  6. 41. ע"ח שמ"ח רפ"ג. וראה שם שמ"ז פ"ד ובהגהה.
  7. 42. תניא פ"ו.
  8. 43. תניא שם ופכ"ד – מע"ח שער מ"ב ספ"ד.
  9. 44. ראה סידור שער המילה (קמה, סע"ג. קמט, ב). אוה"ת לך (כרך ד') תשיט, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.