ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג

446

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כניסה ויציאה²⁷, (ב) דלת היא מהות בפני עצמה – סגירה. ללא הדלת היה החלל פתוח תמיד, והדלת סותמה אותו.

מן ההבדל בין שתי ההגדרות נובעות תוצאה מעשית לגבי חובת מזוזה: אם סוברים שהדלת היא חלק מן השער, ומהותה פתיחה, סביר לומר, שחובת המזוזה (החלה על מקום הכניסה²⁸ – והיציאה²⁹ – של הבית) חלה רק כאשר הפתח הוא רגיל ומושלם, כשיש לו דלת, כי פתיחת הדלת מאפשרת את הכניסה לבית.

אך אם אומרים, שמהות הדלת היא סתימת חלל הפתח, אין מקום לומר שחובת מזוזה בפתח ושער הבית (מקום הכניסה והיציאה) תהיה תלויה בדלת, שמטרתה לא לאפשר כניסה ויציאה.

ז. לדעת רש"י: מטרת הדלת היא סגירה

וכאן רואים מהי שיטת רש"י בפירושו על התורה, לפי פשוטו של מקרא, בענין זה: רש"י מסביר ש"מסך שער החצר" היה חייב להיות "כמדת קלעי החצר", כי, כדלעיל, הוא היה במהותו חלק מן הקלעים. כלומר, כשם שמהות הקלעים היא סתימה³⁰, כך גם מטרת "מסך שער החצר" היא סתימה, ולא מ"פתח (שער) החצר"³¹, כפי שמתבטא בשמו "מסך" – "לשון מגין"³².

מכך מובן גם לגבי מהותה של דלת, כי "מסך שער החצר" הוא במקום דלת, כמבואר בתשובת רבי אברהם בן הרמב"ם³³, שלפי שיטת רש"י מטרתה סגירה, ולא פתיחה³⁴.

זאת גם בהתאם לשיטת רש"י בפירושו על הגמרא³⁵, ששם הוא סובר

הערות

27. כי בלי דלת לא נקרא "שער", כ"א "פתח" (תשובת הרמב"ם – נעתקה בכס"מ הל' מזוזה שם ה"ה. ב"י שם). בסגנון אחר: "שער" הוא חלק מהבית (חלק המשמש גם לכניסה ויציאה); פתח (בלי דלת) הוא רק חלל – פרצה בהכותל (היפך דכותל הבית). וראה צפע"נ מהדו"ת (ו, רע"ב): דבלא דלתות אין עליו שם בית .. דצורת הבית הוא נשלם בהדלתות .. ולכך ס"ל לרבינו ז"ל לקמן בהל' מזוזה דבית בלא דלתות פטור מן המזוזה כו'.
28. "ביתך" – "דרך ביאתך" (יומא יא, ב. וש"נ).
29. ראה זח"ג (רסג, ב): פקודא למיקבע ב"נ מזוזה לתרעי' למהוי כל ב"נ נטיר מעם קב"ה כד נפיק וכד עייל ורזא ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. שו"ע יו"ד סו"ס רפה: ה' ישמור צאתי וגו'.
30. ראה פרש"י תרומה (שם, יג): לא היו סתומים כולם בקלעים כו'.
31. במדבר ג, כו. נשא ד, כו.
32. פרש"י תרומה כו, לו.
33. ברכת אברהם סמ"א (אלא ששם קאי לשיטת הרמב"ם). ובביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע ח' (ובמילואים ס"ג) הרבה להשיב על תשובת הרמב"ם ור"א בן הרמב"ם, עיי"ש.
34. עייג"כ פרש"י וירא יט, ט־יא: "הדלת – דלת הסובבת לנעול ולפתוח. פתח – הוא החלל שבו נכנסין ויוצאין".
35. בסוגיא דמנחות לג, א ("ריש גלותא כו'") – מדמפרש "תלי דשי ברישא" דקאי על ה"סיפין", ולדעת הרמב"ם צריך לקבוע תחילה (לא רק ה"סיפין", אלא) גם הדלת. ראה תשובת הרמב"ם שם – כמפורש בב"י (יו"ד שם): וכיון שרש"י וכו' חולקים עליו כו'. ולהעיר, דבצפע"נ לרמב"ם שם ציין לשבת לב, ב. והרי רש"י מפרש שם: "כמחתרת, שאין לה פצימין כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.