542
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יב. ישנו, הרי, פתגם15 של כ"ק מו"ח אדמו"ר נ"ע שלכן אין אנו אומרים – לפי נוסח חב"ד – "חסל סידור פסח", משום שחג הפסח נמשך " תמיד.
לפיכך, בסיום ההגדה יש לומר את "סיכום" ההגדה, את הנקודות העיקריות ב"עבודה", בהן יש להצטייד לכל השנה, והן:
מצה – עשיית החייב להיעשות, מרור – שמירה והידור בדברים, פסח – הפיכת דברי הרשות ל"כלים" לאלקות, "בכל דרכיך דעהו"16.
דבר זה מהוה, הרי, הכנה לגאולה העתידה, בה תורגש אלקות גם בגשמיות, ככתוב17: "וראו כל בשר – כי פי הוי' דיבר".
(משיחת ליל ב' דחגה"פ, תשט"ז)
יג. לשנה הבאה בירושלים. "
פעם, בעת עריכת הסדר, סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר18 שאביו, כ"ק אדמו"ר נ"ע, אמר בתחלת ההגדה, בפיסקא "הא לחמא עניא", את "הבאה" הראשונה (לשנה הבאה בארעא דישראל) – בהדגשת "מלעיל", ואת השניה (לשנה הבאה בני חורין) בהדגשת "מלרע". ברם, ב"לשנה הבאה בירושלים" אין דיוקים של "מלעיל" ו"מלרע", משום שהעיקר כאן הוא – לשנה הבאה בירושלים. כלומר: אין הדבר צריך להתחיל לשנה הבאה, כי אם מיד, וממילא יהיה
לשנה הבאה בירושלים". יתן ה' שיהיה הדבר בקרוב, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים, ייערך הפסח בירושלים עם משיח צדקנו.
(משיחת ליל ב' דחגה"פ, תשט"ו)
יד. לענין המוסבר במכתב הכללי* שבכל יום צריך יהודי לחיות ולהתנסות ביציאת מצרים (משום ש"יציאת מצרים" של אתמול אינה מספיקה למצבו ודרגתו היום, ו"יציאת מצרים" של היום לא תספיק מחר) – יש תוספת:
מצוות נקראות "לבושים", כמאמר רז"ל19 לפסוק "וידעו כי ערומים הם"
מצוה אחת שהיתה בידן נתערטלו הימנה".
כל משל של תורה מתאים בכל פרטיו20.
אנו רואים בלבושים שכאשר אדם גדל ומתבגר עליו להחליפם. כשהוא ממשיך בלבושיו הקודמים, הרי למרות שבעבר הוסיפו לו כבוד, כמאמר רז"ל21 "ר' יוחנן קרי למאני' – מכבדותי (=קרא לבגדו כבודי)" – עתה, לא זו בלבד שאינם מוסיפים לו כבוד, כי אם, אדרבה, גורמים לו
הערות
- 15. לקוטי דבורים עמוד תכד.
- 16. משלי ג, ו.
- 17. ישעי' מ, ה.
- 18. ראה ספר המאמרים ה'תש"י, עמוד 185.
- *. שיצא לאור לחג הפסח שנת ה'תשח"י.
- 19. בראשית רבה יט, ו. וראה תניא פרק ה. אגרת הקדש סימן ג ובכמה מקומות.
- 20. ראה ח"א [המתורגם] ע' 72.
- 21. שבת קיג, ב.
תניא, ליקוטי אמרים ה׳ - הטקסט מספריא
וּלְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, בַּאֵר הֵיטֵב לְשׁוֹן ״תְּפִיסָא״ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ: ״לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בָךְ כוּ׳״.
הִנֵּה, כָּל שֵׂכֶל כְּשֶׁמַּשְׂכִּיל וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ אֵיזֶה מוּשְׂכָּל, הֲרֵי הַשֵּׂכֶל תּוֹפֵס אֶת הַמּוּשְׂכָּל וּמַקִּיפוֹ בְּשִׂכְלוֹ, וְהַמּוּשְׂכָּל נִתְפָּס וּמוּקָּף וּמְלוּבָּשׁ בְּתוֹךְ הַשֵּׂכֶל שֶׁהִשִּׂיגוֹ וְהִשְׂכִּילוֹ.
וְגַם הַשֵּׂכֶל מְלוּבָּשׁ בַּמּוּשְׂכָּל בְּשָׁעָה שֶׁמַּשִּׂיגוֹ וְתוֹפְסוֹ בְּשִׂכְלוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כְּשֶׁאָדָם מֵבִין וּמַשִּׂיג אֵיזוֹ הֲלָכָה בְּמִשְׁנָה אוֹ בִּגְמָרָא לַאֲשׁוּרָהּ עַל בּוּרְיָהּ הֲרֵי שִׂכְלוֹ תּוֹפֵס וּמַקִּיף אוֹתָהּ, וְגַם שִׂכְלוֹ מְלוּבָּשׁ בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וְהִנֵּה, הֲלָכָה זוֹ, הִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁכְּשֶׁיִּטְעוֹן רְאוּבֵן כָּךְ וְכָךְ דֶּרֶךְ מָשָׁל וְשִׁמְעוֹן כָּךְ וְכָךְ – יִהְיֶה הַפְּסַק בֵּינֵיהֶם כָּךְ וְכָךְ.
וְאַף אִם לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה לְעוֹלָם, לָבֹא לְמִשְׁפָּט עַל טְעָנוֹת וּתְבִיעוֹת אֵלּוּ, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאִם יִטְעוֹן זֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ, יִהְיֶה הַפְּסַק כָּךְ, הֲרֵי כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ פְּסַק זֶה כַּהֲלָכָה הָעֲרוּכָה בְּמִשְׁנָה אוֹ גְּמָרָא אוֹ פּוֹסְקִים, הֲרֵי זֶה מַשִּׂיג וְתוֹפֵס וּמַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ רְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ וְלֹא בִּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ, כִּי אִם בְּהִתְלַבְּשׁוּתָם בַּהֲלָכוֹת הָעֲרוּכוֹת לְפָנֵינוּ, וְגַם שִׂכְלוֹ מְלוּבָּשׁ בָּהֶם.
וְהוּא יִחוּד נִפְלָא שֶׁאֵין יִחוּד כָּמוֹהוּ וְלֹא כְּעֶרְכּוֹ נִמְצָא כְּלָל בְּגַשְׁמִיּוּת, לִהְיוֹת לַאֲחָדִים וּמְיוּחָדִים מַמָּשׁ מִכָּל צַד וּפִנָּה.
וְזֹאת מַעֲלָה יְתֵרָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְאֵין קֵץ אֲשֶׁר בְּמִצְוַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ עַל כָּל הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וַאֲפִילוּ עַל מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּדִבּוּר, וַאֲפִילוּ עַל מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁבְּדִבּוּר.
כִּי עַל יְדֵי כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ, וּמַקִּיפָהּ אוֹר ה׳ מֵרֹאשָׁהּ וְעַד רַגְלָהּ, וּבִידִיעַת הַתּוֹרָה, מִלְּבַד שֶׁהַשֵּׂכֶל מְלוּבָּשׁ בְּחָכְמַת ה׳, הִנֵּה גַּם חָכְמַת ה׳ בְּקִרְבּוֹ – מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל מַשִּׂיג וְתוֹפֵס וּמַקִּיף בְּשִׂכְלוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לוֹ לִתְפּוֹס וּלְהַשִּׂיג מִידִיעַת הַתּוֹרָה, אִישׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ וְכֹחַ יְדִיעָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ בִּפְשַׁט־רֶמֶז־דְּרוּשׁ־סוֹד.
וּלְפִי שֶׁבִּידִיעַת הַתּוֹרָה, הַתּוֹרָה מְלוּבֶּשֶׁת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם וְשִׂכְלוֹ וּמוּקֶּפֶת בְּתוֹכָם, לָכֵן נִקְרֵאת בְּשֵׁם ״לֶחֶם״ וּ״מְזוֹן הַנֶּפֶשׁ״.
כִּי כְּמוֹ שֶׁהַלֶּחֶם הַגַּשְׁמִי זָן אֶת הַגּוּף כְּשֶׁמַּכְנִיסוֹ בְּתוֹכוֹ וְקִרְבּוֹ מַמָּשׁ, וְנֶהְפָּךְ שָׁם לִהְיוֹת דָּם וּבָשָׂר כִּבְשָׂרוֹ, וַאֲזַי יִחְיֶה וְיִתְקַיֵּם, כָּךְ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְהַשָּׂגָתָהּ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁלּוֹמְדָהּ הֵיטֵב בְּעִיּוּן שִׂכְלוֹ עַד שֶׁנִּתְפֶּסֶת בְּשִׂכְלוֹ וּמִתְאַחֶדֶת עִמּוֹ וְהָיוּ לַאֲחָדִים – נַעֲשָׂה מָזוֹן לַנֶּפֶשׁ וְחַיִּים בְּקִרְבָּהּ, מֵחַיֵּי הַחַיִּים אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא הַמְלוּבָּשׁ בְּחָכְמָתוֹ וְתוֹרָתוֹ שֶׁבְּקִרְבָּהּ.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ״עֵץ חַיִּים״ שַׁעַר מ״ד פֶּרֶק ג׳, שֶׁלְּבוּשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן עֵדֶן הֵן הַמִּצְוֹת, וְהַתּוֹרָה הִיא הַמָּזוֹן לַנְּשָׁמוֹת שֶׁעָסְקוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר וַיַּקְהֵל דַּף ר״י.
וְ״לִשְׁמָהּ״, הַיְינוּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר נַפְשׁוֹ לַה׳ עַל יְדֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, אִישׁ כְּפִי שִׂכְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּ״פְרִי עֵץ חַיִּים״.
[וְהַמָּזוֹן הִיא בְּחִינַת אוֹר פְּנִימִי, וְהַלְּבוּשִׁים בְּחִינַת מַקִּיפִים. וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, לְפִי שֶׁהַמִּצְוֹת הֵן לְבוּשִׁים לְבַד, וְהַתּוֹרָה הִיא מָזוֹן וְגַם לְבוּשׁ לַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהּ בְּעִיּוּנָהּ וְלִמּוּדָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמּוֹצִיא בְּפִיו בְּדִבּוּר, שֶׁהֶבֶל הַדִּבּוּר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אוֹר מַקִּיף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּ״פְרִי עֵץ חַיִּים״]:
תניא, אגרת הקדש ג׳ - הטקסט מספריא
וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיוֹן, וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״מַה שִּׁרְיוֹן זֶה כָּל קְלִיפָּה וּקְלִיפָּה מִצְטָרֶפֶת לְשִׁרְיוֹן גָּדוֹל, אַף צְדָקָה כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל״. פֵּירוּשׁ, שֶׁהַשִּׁרְיוֹן עָשׂוּי קַשְׂקַשִּׂים עַל נְקָבִים, וְהֵם מְגִינִּים שֶׁלֹּא יִכָּנֵס חֵץ בַּנְּקָבִים, וְכָכָה הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה:
וּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כִּי גְדוֹלָה צְדָקָה מִכָּל הַמִּצְוֹת, שֶׁמֵּהֶן נַעֲשִׂים לְבוּשִׁים לְהַנְּשָׁמָה, הַנִּמְשָׁכִים מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מִבְּחִינַת ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ (כִּמְּבוֹאָר הַפֵּירוּשׁ ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״ וְ״סוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים, עַיֵּין שָׁם) בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא, הִיא מִצְוַת ה׳ וְרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא. וְעִיקַּר הַמְשָׁכָה זוֹ מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הוּא לְבוּשׁ וְ״אוֹר מַקִּיף״ לְי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת מֵעִילָּה לְעִילָּה וּמִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה כוּ׳, הַנִּקְרָאוֹת בְּשֵׁם ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״.
פֵּירוּשׁ, כִּי אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מִתְלַבֵּשׁ וּמֵאִיר בְּתוֹךְ כָּל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וְהוּא הַמַּאֲצִיל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת, הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת לִבְרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, עַל־יְדֵי צִמְצוּם עָצוּם הַמְבוֹאָר בְּעֵץ חַיִּים, וְנִקְרָא ״אוֹר פְּנִימִי״.
וְעַל־יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת נִמְשָׁךְ ״אוֹר מַקִּיף״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וּמֵאִיר תּוֹךְ הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת־בְּרִיאָה־יְצִירָה־עֲשִׂיָּה, וּמִתְיַיחֵד עִם הָ״אוֹר פְּנִימִי״, וְנִקְרָא ״יִחוּד קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמֵהֶאָרָה דְהֶאָרָה מֵ״אוֹר מַקִּיף״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, עַל־יְדֵי צִמְצוּם רַב, נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ לִבְחִינוֹת נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם בְּגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן, שֶׁיּוּכְלוּ לֵיהָנוֹת וּלְהַשִּׂיג אֵיזֶה הַשָּׂגָה וְהֶאָרָה מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא״, כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וּבַעַל גְּבוּל וְצִמְצוּם רַב וְעָצוּם מְאֹד מְאֹד, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְלַבֵּשׁ שׁוּם הֶאָרָה מֵאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי אִם עַל־יְדֵי י׳ סְפִירוֹת, הַנִּקְרָאִים ״גּוּפָא״ בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ: חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא כוּ׳.
לְפִי, שֶׁכְּמוֹ שֶׁאֵין עֲרוֹךְ לוֹ לְהַגּוּף הַגַּשְׁמִי לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, כָּךְ אֵין עֲרוֹךְ כְּלָל לְי׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת לְגַבֵּי הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כִּי אֲפִילוּ חָכְמָה עִילָּאָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁיתָן, הִיא בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה גוּפָנִית לְגַבֵּי אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי אֲמָרִים.
וְאֵי לָזֹאת, בְּמַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁ״אָדָם אוֹכֵל מִפֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה״, יֵשׁ נְקָבִים, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, בַּלְּבוּשׁ הָעֶלְיוֹן הַמַּקִּיף עַל ״גּוּפָא״, הֵם הַכֵּלִים דְּי׳ סְפִירוֹת, לְהָאִיר מֵהֶם וּלְהַשְׁפִּיעַ אוֹר וְשֶׁפַע מֵ״חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא״ אוֹרֶךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, וְעוֹשֶׁר וְכָבוֹד מִ״דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא״, וְכֵן בְּתִפְאֶרֶת, וְהוֹד וְהָדָר וְחֶדְוָה וְכוּ׳;
אַךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְקוּ הַחִיצוֹנִים לְמַעְלָה מֵאוֹר וְשֶׁפַע הַמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד לְמַטָּה מַּטָּה עַד עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, וְכֵן לְמַטָּה לְהָגֵין עַל הָאָדָם וּלְשָׁמְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ מִכָּל דָּבָר רַע בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחֲנִיּוּת, לָזֹאת, חוֹזֵר וּמֵאִיר אוֹר הַמַּקִּיף וְסוֹתֵם הַנֶּקֶב, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כִּי הוּא מִבְּחִינַת אֵין־סוֹף וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל״ דַּיְיקָא, ״כִּי גָדוֹל ה׳ וּמְהוּלָּל מְאֹד״, בְּלִי סוֹף וְתַכְלִית וּגְבוּל [חַס וְשָׁלוֹם]:
אַךְ מִי הוּא הַגּוֹרֵם לִירִידַת הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע לָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי מִי׳ סְפִירוֹת הַנִּקְרָאִים ״גּוּפָא״, הוּא הַיִּחוּד הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁהִיא תּוֹסֶפֶת הֶאָרָה וְהַשְׁפָּעָה מִבְּחִינַת אוֹר־אֵין־סוֹף הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל הַהֶאָרָה וְהַהַשְׁפָּעָה שֶׁבִּתְחִילַּת הָאֲצִילוּת וְהַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת וְכוּ׳. וְרֵאשִׁית תּוֹסֶפֶת הַהֶאָרָה וְהַהַשְׁפָּעָה, הִיא לְרֵאשִׁית הַי׳ סְפִירוֹת.
וְזֶה הוּא ״וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ״ – ״יְשׁוּעָה״ הוּא מִלְּשׁוֹן ״וַיִּשַׁע ה׳ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ״, וְהוּא יְרִידַת הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע דְּש״ע נְהוֹרִין שֶׁבַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ״, ״יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה״ – ״אִתָּנוּ״ הוּא עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה.
וְזֶה הוּא ״זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת״. וְכָכָה יָאֵר ה׳ פָּנָיו אֲלֵיהֶם, ״צִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד״, וְקַרְנָם תָּרוּם בִּישׁוּעַת ״מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה״, ״צֶמַח צְדָקָה״ מֵהַ״כּוֹבַע יְשׁוּעָה״ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כְּנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.