30

יכול להתנהג להיפך מהחלטתו בשעת התפילה.

שהרי, כיצד תיתכן אצל יהודי אפשרות כזאת, שביום השבת או ביום טוב, כאשר מצוה להתענג באכילה ובשתיה, ימנע אותו הגוף מתענוג זה?

– ואין מדובר כאן על מי שעושה ההיפך מן התורה ח"ו, אלא על מי שמשתדל לנהוג על פי תורה³⁹, אך למרות זאת אין גופו מתאים לקבל עונג זה –

אלא אפשרות זו קיימת רק משום שהאדם שרוי במעמד ומצב של "חלום" – הסתר הגלות: אמנם הוא יהודי המתענג בדרך התורה, אך יחד עם זאת ישנו הסתר שאינו מתאפשר לעונג השבת לזככו, עד כדי כך שגם גופו "יחוש" כראוי ששבת היום.

אילו לא היה אצלו הסתר זה, היה ה"ויקדשהו"⁴⁰ של זמן זה, שזהו יום השבת או החג, משפיע על הגוף, שהיום הוא אכן יתענג באכילה⁴¹, גם אם בשאר ימות השנה ההיפך הוא הנכון. משום ששבת היא יום המביא תענוג לכל הענינים.

אך כיון שהתורה "דואגת" ומציעה פתרונות גם ליהודים השרויים במצב של "חלום", כפי שנאמר על התורה, שהשפעתה היא "להבדיל בין הטמא ובין הטהור"⁴²,

שהרי, לכאורה, הטמא והטהור מנוגדים זה לזה, ומדוע יש צורך להגיע אל דברי התורה כדי להבדיל ביניהם? אלא משום שההוראה והסיוע של התורה מיועדים גם עבור אלה השרויים, כביכול, במצב של שינה וחלום ועשויים לערב משום כך את שני ההפכים, כגון טמא וטהור – יורדת התורה⁴³ עד לדרגה זו כדי להבדיל בין הטמא ובין הטהור.

לפיכך מציעה התורה פתרון למי שמשום ההסתר גופו מונעו מאכילת שבת ויום טוב, והיא מתירה לו לצום כי במצבו הנוכחי זהו תענוגו.

ה. חג השבועות – החדרת אלקות בכל מקום

לפי האמור לעיל יובן ההבדל בין חג