על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תקמג
מקור מפורש
בפרק זה
2 כביאור רבנו הזקן : תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתד
מקור מפורש
בפרק זה
13 חכמתו ורצונו של הקב"ה : ראה גם תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתי
מקור מפורש
בפרק זה
12 בא אל פרעה : ר"פ בא.
בד"ה בא , העת"ר : המשך תער"ב ח"ב ע' תתמא.
ר"ח : (ולא תחלת החודש, כי) הוא ביחס לכל ימי החודש כמו ראש לאיברים, שחיותם כלול מתחלה בראש והראש – מנהיגם (מאמרי ר"ה תש"א ועוד – לבעל ההילולא. לקו"ת דברים נה, ג. עט"ר בתחלתו).
בעשתי . . לחודש : דברים א, ג. ולהעיר מאוה"ת להצ"צ שם על הפסוק שלפניו אחד עשר יום.
יום ההילולא : בש"ק פ' בא בשעה שמונה בבוקר שנת ה'תש"י.
זכרון . . שונא : תפלת מוסף ר"ח. ועיין אבודרהם הפי'.
עמלו . . בחייו : להעיר מסנה' (צט, ב) עה"פ נפש עמל עמלה לו ועה"פ אדם לעמל יולד. ד"ה אר"א אדם לעמל יולד, תרפ"ט.
שעמלה נפשו בחייו : אגה"ק סי' כח.
וחי בהם : אחרי יח, ה. עיין רמב"ן שם. אור תורה להה"מ. לקו"ת שה"ש סד"ה לסוסתי (הראשון). אוה"ת להצ"צ פ' אחרי.
התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם : שאז קיומן אמתי כו' (תניא רפ"ד. קונטרס העבודה ס"ב). וראה פירוש להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
ותוקף . . לתקופת : להעיר מברכות (נט, ב) בתקופתה כו'.
עשרים שנה : להעיר מירוש' סוטה (פ"א, ה"ח) – בשמשון, שנקרא ע"ש של הקב"ה כו' שמש כו' הוי' (סוטה י, א) – כתוב אחד אומר כו' שהיו הפלשתים יראים ממנו כו'. וכיון שבכתוב נאמר (לנוסחת הירושלמי – תוד"ה מעבירם שבת נה, ב) וישפוט את ישראל, מובן שזהו העיקר, אלא שהי' אפשרי עי"ז שהיו הפלשתים יראים כו'. ולהעיר מלקו"ת במדבר ד"ה מבן עשרים.
לההסתלקות : לביטוי הסתלקות , יש להעיר מהמאמר שניתן ליום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני פ"א), דמפרש מש"כ בזהר כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דהיינו שנמשך יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין (אלא שהגילוי הוא בבחינת רוממות).
פרשת בא : אל פרעה. להעיר מזח"ב (לד, א) אדרין בתר אדרין כו', ופי' (בד"ה בא, העת"ר) שזהו לשבור עצמות קליפת פרעה וזהו בכחו של משה דוקא, ואני הכבדתי גו' נעשה עי"ז ואכבדה בפרעה גו'. ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור שונאך רובץ גו' (היום יום ע' כג), המשך זאת חנוכת המזבח, תר"ם בתחלתו.
– השייכות להסתלקות בפרט מובן מל"ת להאריז"ל (תהלים פד, ז).
לתחיים המתים : שכמה זמנים בזה וצדיקים גמורים יקומון כו' (זח"א קמ, א). וראה תוד"ה אחד פסחים (קיד, ב) דכשיבנה המקדש משה ואהרן יהא עמנו (וראה ג"כ יומא ה, ב), וברמב"ם הל' מלכים ספי"א פס"ד דבנין ביהמ"ק קודם לקיבוץ גליות.
הקיצו . . עפר : כי טל אורות טלך גו' ישעי' (כו, יט). וראה כתובות (קיא, ב) כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'יג
מקור מפורש
בפרק זה
8 חכמתו ורצונו של הקב"ה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שצא
מקור מפורש
בפרק זה
9 הלבושים ראה תניא רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תלז
מקור מפורש
בפרק זה
אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד אגרת א'א, שמבאר טעם שינוי לשונו הק' בתניא פ"ד - הוא היודע והוא המדע, ובפ"ב - הוא המדע והוא היודע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקיט
מקור מפורש
בפרק זה
אבל ידוע הוא בכ"מ בדא"ח, אשר עומק רום ועומק תחת הם זלע"ז, וכמו שהירידה לבירא עמיקתא הנה היא דוקא ביכולתו של זה שהי' באיגרא רמא, וגם אח"כ העלי' גם למעלה מהאיגרא רמא הוא דוקא ע"י ירידה לבירא עמיקתא, וכידוע החילוק מירידת המלאכים למטה ונפילתם עי"ז וירידת הנשמות למטה אשר דוקא עי"ז מגיעים לאשתאבא בגופא דמלכא, ועד"ז הוא בלימוד התורה גופא - כדי לבוא ללימוד בחביבות (נדרים פא, א) וקיום המצות בדיוק גם בפרטים ופרטי פרטים, הרי (בימינו אלה בפרט) בא זה דוקא ע"י קישור בפנימיות התורה (להעיר מתניא פ"ד:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקמב
מקור מפורש
בפרק זה
לקו"ת רד"ה והי' לכם לציצית (השני)) אשר נר, הוא בגימטריא רמ"ח מ"ע ודו"ר שבאדם, הנה יזכהו השי"ת להשפיע גם בהרמ"ח שלו, היינו קיום המצות שיהי' הקיום מיוסד על הדו"ר, שאז הוא קיום אמיתי, וכמ"ש בתניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'קיח
מקור מפורש
בפרק זה
שארה, נגלה דתורה, שמשיג ונכנס בפנים ותורתך בתוך מעי (עיין תניא פרק ד').
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'קנא
מקור מפורש
בפרק זה
במה שהעיר במש"כ בתניא רפ"ד דהג' לבושין גדלה מעלתן על נר"נ כמ"ש בזהר דאורייתא וקוב"ה כולא חד שהרי גם על ישראל נאמר כן - הל' בישראל הוא:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקפ
מקור מפורש
בפרק זה
ולקראת ימי הגאולה יב-יג תמוז הבע"ל, אביע אחולי, אשר הימים האלה ישפיעו עליו רוב טוב, כי כמו כל דבר טוב אשר נצחי הוא כיון שמקורו בהקב"ה שהוא הי' הוה ויהי' כאחד, הרי גם המס"נ של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעד קדשי עם ישראל עומדת גם עתה ומנסרת בחללו של עולם, אפילו בעולם הזה הגשמי, ואפילו החומרי, וממעטת ההעלם וההסתר שבעולם, ומעוררת את כל אחד הרוצה להקשיב להתעוררות זו והתמסרות, מסירת הנפש ופשיטא שגם מסירת הגוף, לאור אין סוף והמאור, אשר לית אתר פנוי מני' דבור ומעשה של האדם ובל' רבנו הזקן לית מחשבה תפיסא בי' כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצוותי' (תניא ספ"ד).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקצז
מקור מפורש
בפרק זה
וכידוע אשר האהבה היא שרש לכל רמ"ח מצות עשה (תניא פרק ד') שבכללותה גם היראה שהיא שרש לשס"ה מצות לא תעשה, ונמצא אשר בכללות מצות אהבת ה' יסוד לכל המצות
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קטז
מקור מפורש
בפרק זה
במענה למכתבו מיום הששי, בו שואל אודות שרש נפשו למעלה, בקשר עם הכתוב בתניא פרק ד',
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שכז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רנג
מקור מפורש
בפרק זה
ועייג"כ תניא פרק ד' ה' כ"ג ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שעח
מקור מפורש
בפרק זה
מחדו"מ שמצטט מהתניא פ"ד - אינו ענין לעולמות, כ"א לנפש האדם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשמו
מקור מפורש
בפרק זה
שהן שרש לשס"ה מל"ת ורמ"ח מ"ע (תניא פ"ד).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתמח
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתעד
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמט
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רחצ
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שע
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא רפ"ד ורפ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 בכללות הו"ע היראה והקב"ע לא (רק) בשביל קיום מצות ל"ת המבואר בתניא פ"ד, אלא גם בשביל עשה טוב — תוכן המבואר בתניא רפמ"א. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 180 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ואתחנן
מקור מפורש
בפרק זה
ועייג"כ תניא פרק ד' ה' כ"ג ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
27 ל' התניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
63 זהר הובא בתניא פ"ד, שם רפכ"ג. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, אב. תקו"ז ת"ו (כא, ב) ותכ"ב (סד, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות תרומה
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז בחוקותי בחוקותי
מקור מפורש
בפרק זה
34 זהר הובא בתניא פ"ד. רפכ"ג. ובכ"מ. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, סע"א. ת"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 ל' התניא פנ"א. וראה תניא רפ"ד "תרי"ג אברי נפשו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
27 מגילה לא, א (ראה דק"ס שם. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה). וראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא פ"ד (ח, סע"א) ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, סע"א. שם צ, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא רפ"ד "והמקיימן באמת כו'" (וראה קונטרס העבודה פ"ב ע' 15). שם פט"ז. שם פל"ח (נ, א) ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 להעיר מתניא ספ"מ: "אף דדחילו ורחימו הם ג"כ מתרי"ג מצות אעפ"כ נקראין גדפין להיות כי תכלית האהבה היא העבודה מאהבה" (וראה גם תניא רפ"ד: ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ"ח פקודין כו').
[ומזה מובן (במכ"ש וק"ו) לענין ההתבוננות (שורש האהבה והיראה) — אף שג"ז "מצוה" (ראה תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח — קנו, ב)]. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה בארוכה תניא פל"ה (מד, סע"א ואילך), ד"נשמת האדם (מצד עצמה) אפילו הוא. . עובד ה' ביראה ואהבה. . אינה בטילה במציאות לגמרי. . רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו. . זה האוהב שהוא יש ולא אפס לית מחשבה דילי' תפיסא בי' כלל, ואין אור ה' שורה ומתגלה בו אלא ע"י קיום המצות שהן רצונו וחכמתו ית' ממש".
וראה גם תניא פ"ד, מעלת "לבושי" הנפש (שהם מחשבה דיבור ומעשה של התורה ומצותי') על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 ל' התניא פ"ד שם (ח, סע"ב). וראה גם שם פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא פ"ד (ח, א). ושם הוא לענין הדביקות שע"י אהבת ה'. ומזה מובן ביתר שאת בענין התשובה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
109 אהבת השם ויראת השם. . שורש. . תרי"ג המצוות : תניא פ"ד (ח, א). וראה "פירוש" לרמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
294 שלושת "לבושי הנפש" : מחשבה, דיבור ומעשה: ראה תניא רפ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא פ"ד. וראה גם כן פירוש על הרמב"ם הלכות יסוה"ת ריש פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 תענית ז, א. תניא פרק ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וארא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שבת הגדול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא פ"ד ושם. קונטרס העבודה פ"ב ע' 15.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
81 בתניא פ"ד ורפכ"ג מביא מאמר זה בשם הזהר ובלקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב מציין לעיין בזהר פ' בשלח ס סע"א. – ולהעיר מת"ז ת"ו ותכ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לג
מקור מפורש
בפרק זה
"מים" ו"קדושים" ב' לנמוך (תניא פ"ד וראה תענית ז, א), ובפנימיות התורה כלולות ב' תכונות אלו ורזין, שאינם מלובשים ונתפסים בשכל קדושה (הפרשה והבדלה), ועם זה (ומפני יותר מאשר בנגלה דתורה – כי כל הגבוה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
59 לשון אדה"ז בתניא פ"ד (ח, סע"א) – והכוונה לבחי' חכמה דאצילות, כמובן ממ"ש שם "כי הוא היודע והוא המדע וכו'", שזהו בחכמה דאצילות (פ"ב בהגהה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא רפ"ד ובקונט' העבודה פ"ב (ע' 15).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
3 ג) תניא פרק ד. וראה הל' ת"ת -- לאדה"ז -- פ"א סוס"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 וראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 כמ"ש בתניא פ"ד (וכ"ה ב"פירוש" לרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וברפמ"א (נעתק להלן בפנים).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא פ"ד. עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
1 לשון אדה"ז בתניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא פ"ד,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא פ"ד,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 משא"כ כשהוא אנוס. ולהעיר מצפע"ג על הרמב"ם הל' יסוה"ת פיה סוף הייד. ולהעיר ממצות המלך, שהמלך מוציא את כאו"א (ראה אגה"ק רסכ"ט). ואין הענין שאין שייך להם ולכן פטורים, כ"א שחייבים בזה (כדמוכח מזה שתרייג אברים וגידים כנגד תרי"ג מצות (כמ"ש באגה"ק שם -- וראה זח"א קע, ב. מכות כג, ב, תנחומא תצא ב. תניא פ"ד. פנ"א (עא, ב)) אלא שהמלך מוציא אותם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 זי מייסדים . . נרות להאיר: ראה לקוטי שיחות ([ח"ב] תפד, ב). ועיין תקו"ז תכ"א (מט, ב ואילך). חסידות . . דער לערנען . . בהידור : ראה קונ' העבודה פ"ב בפי' דברי התניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
וראה גם תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 וראה תניא רפ"ד ,ושרש נפשו למד עלה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 שלשת .. התורה: ראה תניא רפ"ד. הל' ת'ת לאדה"ז פ"א סוס"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
זח'יב קטא, א) ואח"כ ,נסעה ויהדה בסתר המדריגות כו' עד שנתלבשה כו'"" (תניא פ"ד) -- אופן הלימוד בעוהיז, וראה לקויית תזריע (כג, ב ואילך) אופן הלימוד בג"ע וכו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 ועד"ז למעלה, כביכול – דבחי' מים היא "ענותנותו" של הקב"ה, מה ש"התורה ירדה ממקום כבודה .. ומשם נסעה וירדה וכו'" (תניא פ"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא פ"ד. חינוך קטן בתחלתו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 מובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. ולהעיר מתקו"ז ת"ו ותכ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא פ"ד. וראה שם פל"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
26 שהאהבה היא שורש לכל רמ"ח מ"ע והיראה שורש כל שס"ה מל"ת (תניא רפ"ד (ולהעיר משינוי הלשון ברפמ"א. חינוך קטן בתחלתו). וראה פי' להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ואף שזה תלוי בקיום התורה, היינו קיום המצות הכתובות בתורה (שזהו פי' מרז"ל בראשית בשביל התורה ועוד), במעשה המצות של התחתונים (תניא וקו"א שם) – הרי (לולא הטעם דלקמן) זהו מפני שהתורה ניתנה למטה, שהרי פשוט שכשביקשו המלאכים תנה הודך על השמים – גם קיום המצות כלול בזה (אלא שהוא ברוחניות). ולהעיר ממרז"ל (ראה תניא פ"ד ופ"כ) דאהוי"ר הם שרש כל מ"ע ומל"ת – ואהוי"ר ה"ה עבודת המלאכים וכו'. וראה תניא רפל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך-ז' חשון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 ברכות יז, א. רמב"ם הלכות תשובה פ"ח ה"ב. ראה תניא ספ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
43 הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. ח"ב ס, א. ת"ז ת"ו בתחלתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פ"ד. וזהו ,התלבשות" יותר מזה שמתלבשת בטענות של שקר, כי ההתלבשות דתורה בטענות של שקר היא רק מה שהתורה דנה בזה, ,ולשון התלבשות הוא רק שם המושאל בלבד* (ד*ה ויאמר משה תש"ד ס"כ); משא*כ בהתלבשותה ,בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים", הרי בתושביכ נוגע דיני הדיו והקלף.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב), תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 לשון התניא פ"ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
68 ראה תניא פ"ד: התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו כו' ומשם נסעה כו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
81 תניא פ"ד. וראה שם פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 להעיר שכללות ענין התורה – ה"ז לבוש בתוך לבוש וכו' (תניא פ"ד. ובכ"מ). וכן בנוגע לאלקות (תניא ספמ"ב. ובכ"מ). (משיחות מוצש"ק יו"ד שבט וכ' שבט תש"ל*)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
6 כי האהבה היא שרש לכל רמ"ח מ"ע והיראה היא שרש לכל שס"ה מל"ת (תניא רפ"ד). וראה פיי להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
6 ביראת ה' ובאהבת ה': שהן שרש לשס"ה מל"ת ורמ"ח מ"ע (תניא פ"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פ"ד (ח, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
1 מענטשלעכן לעבן . . ומעשה: ראה תניא פ"ד ועוד. ולהעיר מלקו"ת ר"פ פנחס: כל המצוות צריך האדם לקיים במחשבה דיבור ומעשה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 ברכות יז, א*. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב. וראה תניא ספ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא ספ"ד. שער היחוד והאמונה פי"א (פח, ב). ובכ"מ. – ובלקו"ת ותו"ח שבהערה 23 לענין חסד דאברהם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
60 לבושי האדם – תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
65 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
1 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא פ"ד. חינוך קטן.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה בכ"ז תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ב' ניסן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
20 תניא ספ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא רפ"ד. רפי"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
4 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר חיא כד, א, חיב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב) תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 והחילוקים שבבנ"י (עד להחילוק שבין משה רבינו והפשוט שבפשוטים) הוא רק בהגילוי ד"אותי אתם לוקחים", ועד כמה הוא מתייחד עם האדם. – ולהעיר מתניא ספ"ד: שאין הפרש כו'. ולעת"ל יתגלה ה"אותי" בכאו"א באופן של ידעו – ולכן "לא ילמדו עוד איש את רעהו (בהנוגע ל"אותי" –) .. למקטנם ועד גדולם" (ירמי' שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא פ"ד. שם חינוך קטו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
4 מובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. לקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב אליך. -- ולהעיר ג"כ מתיקונים ת"ו ותי' כב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
אבל ידוע הוא בכ"מ בדאייח, אשר עומק רום ועומק תחת הם זלע"ז, וכמו שהירידה לבירא עמיקתא הנה היא דוקא ביכולתו של זה שהי' באיגרא רמא, וגם אח'"כ העלי' גם למעלה מהאיגרא רמא הוא דוקא ע"י ירידה לבירא עמיקתא, וכידוע החילוק מירידת המלאכים למטה ונפילתם עיייז וירידת הנשמות למטה אשר דוקא עי"ז מגיעים לאשתאבא בגופא דמלכא, ועד"ז הוא בלימוד התורה גופא - כדי לבוא ללימוד בחביבות (נדרים פא, א) וקיום המצות בדיוק גם בפרטים ופרטי פרטים, הרי (בימינו אלה בפרט) בא זה דוקא ע"י קישור בפנימיות התורה (להעיר מתניא פ"ד:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1613 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1632 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1637 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
420 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
621 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
645 תניא פ"ד-ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
730 ראה תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, ב. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
39 תענית ז, א. תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
82 ראה זח"ב ס, א. תניא פ"ד. לקו"ת נצבים מו, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
61 ראה תניא ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פ"ד. וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' מט). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
38 ראה שם פ"א ה"ד. תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תענית ז, סע"א. תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פ"ד. פ"ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, ח' תשרי, שבת תשובה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה פיה"מ להרמב"ם אבות פ"א מ"ג. תניא פ"ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
23 שהם עיקר האדם, משא"כ המחדומ"ע הם רק "לבושים" (תניא רפ"ד. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
20 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 66. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
23 ברכות יז, א. וראה תניא ספ"ד. אוה"ת במדבר ע' י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
85 תניא פ"ד (ח, א). וראה ג"כ פירוש על הרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 66.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר ב), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 66.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 66.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
202 ראה תניא פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
108 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
144 ראה תענית ז, א. ב"ק יז, א. תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תקו"ז תיקון ל' (עד, א). הובא בתניא פ"ד. רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
35 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחלתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחלתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
103 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחלתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
21 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה תניא פ"ד ושם. קונטרס העבודה פ"ב ע' 15.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
82 בתניא פ"ד ורפכ"ג מביא מאמר זה בשם הזהר, ובלקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב מציין לעיין בזהר פ' בשלח ס, סע"א (וראה גם זח"א כד, א). – ולהעיר מתקו"ז ת"ו ותכ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
19 לשון אדה"ז בתניא ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
130 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
147 תניא פ"ד-ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא פ"ד. וראה גם תו"מ סה"מ סיון ע' שפב, ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
61 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא פ"ד. וראה תענית ז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
57 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה תניא רפ"ד "ובלעדה אין להן קיום אמיתי". ובפרט בנדו"ד – נצחון המלחמה, דהנצחון הוא כשמקבץ עניני הנשמה שנתפזרו בהלבושים (לקו"ת תצא לו, א), שזהו ע"י עקירת הרצון (שם לז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
11 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
296 תניא פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
529 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
635 ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא פ"ד. רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1434 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
329 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
306 בתניא פ"ד ורפכ"ג מביא מאמר זה בשם הזהר (ראה זח"א כד, א), ובלקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב מציין לעיין בזהר פ' בשלח ס, סע"א. – ולהעיר מתקו"ז ת"ו (כא, ב) ותכ"ב (סד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
814 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ג ר"ד לצעירי תלמידי תו"ת מאָנטרעאַל שיחיו, בחדרו הק'
מקור מפורש
בפרק זה
755 ראה קונטרס העבודה פ"ב (ע' 15) בפי' דברי התניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
89 ראה תניא פ"ד. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
334 בתניא פ"ד ורפכ"ג מביא מאמר זה בשם הזהר, ובלקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב מציין לעיין בזהר פ' בשלח ס, סע"א (וראה גם זח"א כד, א). – ולהעיר מתקו"ז ת"ו (כא, ב), ותכ"ב (סד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
283 אלא ש"נסעה וירדה בסדר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים .. ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר .. כדי שתהא כל מחשבה .. דבור ומעשה .. תפיסא בהן כו'" (תניא פ"ד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
570 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1562 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
254 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1470 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1687 בתחלתו. וראה גם תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
936 תניא רפ"ד. וראה הל' ת"ת – לאדה"ז – פ"א סוה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1103 תניא רפ"ד. וראה הל' ת"ת – לאדה"ז – פ"א סוה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1720 אמנם, זהו רק בהתחלת העבודה, דכיון ש"עיר פרא אדם יולד" (איוב יא, יב), אינו יכול להתחיל להיות "עבד ה'" אלא ע"י ההתעסקות עם עצמו, לכפות את הרע, ולמנוע ממנו ענין של הגבהה וחימוץ; אבל לאחרי שישנה כבר העבודה מתוך קב"ע – אזי נדרש ממנו לעבוד עבודתו גם בחב"ד שבנפשו, ולהתייגע בהבנה והשגה בלימוד התורה עד מקום שידו מגעת, ובלשון רבינו הזקן (תניא רפ"ד): "כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה", וכפי שפוסק בהלכות תלמוד תורה (פ"א ה"ד) ש"כל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט, צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה כו'", והיינו, שאף שלמד תורה כל ימיו, מ"מ, כיון שלא הי' זה כפי יכולת השגתו, צריך לחזור ולירד למטה כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
481 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
401 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
655 תניא פ"ד. משא"כ מצוה בלא כוונה* היא כגוף בלא נשמה (תניא פל"ח).
*
) וכוונת המצוה היא דוקא ע"י אהוי"ר – ראה תניא פל"ט ( נג , ב) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1015 ראה גם תניא ספ"ד. לקו"ת דברים א, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
546 תניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1754 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1330 ושמא מילתא – שמורה על ענין האהבה (ראה הנסמן בלקו"ש שבפנים הערה 2), והרי ידוע (תניא פ"ד) שאהבה היא שרש לכל רמ"ח מצוות עשה, כולל גם מצות היראה שהיא שורש לכל שס"ה מצוות לא תעשה, שכנגדם הם רמ"ח אברים ושס"ה גידים, שנבראו "בשביל התורה", כדי לנצלם לקיום התומ"צ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1568 ראה מגילה לא, א. וראה גם הנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פ"ד (ע' נ). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1699 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, ב. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1459 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
293 ראה תניא ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
342 ראה תניא פ"ד. אג"ק חי"ח ע' תקנח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
836 ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא רפ"ד ורפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
733 מגילה לא, א. הובא בתניא פ"ד. וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' נ). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
98 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
290 בתחלתו (עה, ב). וראה גם תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
904 ראה מגילה לא, א. וראה גם הנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פ"ד (ע' נ). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
982 בתניא פ"ד ורפכ"ג מביא מאמר זה בשם הזהר (ראה זח"א כד, א), ובלקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב מציין לעיין בזהר פ' בשלח ס, סע"א. – ולהעיר מתקו"ז ת"ו (כא, ב) ותכ"ב (סד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1138 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
466 תענית ז, סע"א. הובא בתניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
623 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
749 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1224 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
וכן הוא גם בעבודה (ומזה נמשך גם בפשטות הענין), דהנה, עבודת האדם כפי שהיא מצד עצמו, יכול להיות בה עליות וירידות, אבל כאשר העבודה היא מצד שרשו ומקורו (מראש צורים גו'), הן בנוגע לנשמתו, שזהו ראש ועצם הנשמה, בחי' המזל, והן (ועאכו"כ) בנוגע להאבות (והאמהות), שהורישו לבניהם אחריהם את האהבה המסותרת, שכוללת גם את ענין היראה 1207 , והיינו, שהעבודה היא באופן שהאדם מעורר את שרשו ומקורו, ע"י זכרונו, שיומשך בגלוי, הרי כיון שהאהבה היא שרש כל רמ"ח מ"ע וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להם קיום אמיתי (כלשון התניא פ"ד, וכידוע הדיוק 1208 שקיום אמיתי הו"ע החיות כו'), והיראה היא שרש לשס"ה לא תעשה, אזי העבודה היא באופן דתמים תהי' עם הוי' אלקיך 1209 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2389 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
106 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1754 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2057 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2571 ז, א. הובא בתניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
397 ראה תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז תיקון ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1469 תניא פ"ד. וראה גם "פירוש" לרמב"ם הל' יסוה"ת שם (רפ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2341 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1625 לשון אדה"ז בתניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2454 הובא בשם הזהר בתניא פ"ד ור"פ כג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז תיקון ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2665 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2817 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3124 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
708 תניא פרק ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
884 תניא פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1156 ראה זח"ב צ, ב. זח"א כד, א. זח"ב ס, סע"א. תקו"ז תיקון ו בתחלתו. הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2267 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
900 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2167 ראה תניא פ"ד. שעהיוה"א פ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1653 תניא פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
151 וכמים היורדים ממקום גבוה כו' (תענית ז, א. תניא פ"ד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
391 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
972 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
431 זהר הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1739 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1917 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2378 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2454 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1377 הובא בתניא פ"ד (ח, א) ורפכ"ג (כח, א) בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2305 הובא בתניא פ"ד, רפכ"ג. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1829 לשון אדה"ז בתניא פ"ד. ושם, שהיראה היא שרש לשס"ה ל"ת . וראה ד"ה להבין כו' בתחלת ספר התניא (להצ"צ – בס' קיצורים והערות ע' מא).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2214 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2604 תענית ז, א. וראה תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2761 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
131 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
970 ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). הובא בתניא פ"ד. שם רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' כ"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1189 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1622 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2741 תניא פ"ד. שעהיוה"א פ"ח (פה, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1341 הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, סע"א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תקו"ז תיקון ל' (עד, סע"א), הובא בתניא פ"ד. רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תקו"ז תיקון ל' (עד, סע"א), הובא בתניא פ"ד. רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא פ"ד. "פירוש" לרמב"ם שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
32 לקו"ת שם (עד, א).
*) ואין סתירה לזה ממ"ש בתניא רפ"ד (נעתק לעיל בפנים) " והמקיימן באמת הוא האוהב את שם הוי' וחפץ לדבקה בו " – כי " אין הכוונה שמקיים את המצוות מצד הטוב המגיע לו מזה , כ"א שעי"ז יהי' דבוק באלקות " (סה"מ ה'תש"ח ע' 82) .
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
77 ראה תניא פ"ד "כי המקיימן באמת הוא האוהב כו'". וראה קונטרס העבודה פ"ב (ע' 15).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה תקו"ז תיקון ל' (עד, סע"א). הובא בתניא פ"ד. רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא פ"ד. וזהו "התלבשות" יותר מזה שמתלבשת בטענות של שקר, כי ההתלבשות דתורהבטענות של שקר היא רק מה שהתורה דנה בזה, "ולשון התלבשות הוא רק שם המושאל בלבד" (ד"ה ויאמר משה תש"ד ס"כ); משא"כ בהתלבשותה "בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים", הרי בתושב"כ נוגע דיני הדיו והקלף.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פ"ד. משא"כ מצוה בלא כוונה* היא כגוף בלא נשמה (תניא פל"ח).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
29 להעיר מתניא פ"ד (ח, ב) "נסעה וירדה גו' עד שנתלבשה בדברים גשמיים כו'". ולהעיר מהמשך תער"ב ח"ב ס"ע א'מט "ועם היות דהבירור (דשם מ"ה) נעשה בדרך ממילא, מ"מ זהו שנמשך בכדי שיהי' הבירור כו'".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה גם תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
57 תניא פ"ד. וראה קונטרס העבודה פ"ב (ע' 15). וראה גם תניא פל"ט (נג, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
20 להעיר מתניא ספ"ד (ט, א) "הקב"ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא בי' כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצוותי'", דמפשטות הלשון " כי אם כו' בתורה ומצוותי'" משמע שכל שאר הענינים [גם רעו"ד, וגם הביטול דקב"ע – ראה לקמן בפנים] אינם תופסים בהעצמות.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
57 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
39 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה הנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רפה. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
63 ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה תניא פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
23 שהם עיקר האדם, משא"כ המחדומ"ע הם רק "לבושים" (תניא רפ"ד. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). הובא בתניא פ"ד. שם רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
32 וראה תניא פ"ד (ח, ב) "התורה ירדה ממקום כבודה כו'".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא פ"ד. שעהיוה"א פ"ח (פה, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תקו"ז תיקון ל' (עד, א). הובא בתניא פ"ד. רפכ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
9 כ"ה גם בתניא ספ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, סע"א. תקו"ז ת"ו (כא, ב). תכ"ב (סד, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה תניא רפ"ד "ובלעדה אין להן קיום אמיתי". ובפרט בנדו"ד – נצחון המלחמה, דהנצחון הוא כשמקבץ עניני הנשמה שנתפזרו בהלבושים (לקו"ת תצא לו, א), שזהו ע"י עקירת הרצון (שם לז, א).
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
*) תניא פ"ד וה'.[/reshimo]
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
*) תניא פ"ד וה' .
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
407 ראה תניא פ"ד: "נסעה וירדה . . עד שנתלבשה בדברים גשמיים . . שהן רוב מצוות התורה ככולם והלכותיהן . . כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן".
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שיח
מקור מפורש
בפרק זה
97 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזוהר. וראה זוהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקוני זוהר תיקון ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין ק"ש
מקור מפורש
בפרק זה
15 במקום גדולתו : ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה. לקוטי הגהות לתניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין בתוספת ביאור מאמר אנת הוא חד
מקור מפורש
בפרק זה
28 במקום גדולתו : ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע. ובלקוטי הגהות לתניא פ"ד (ע' יב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
75 דרמ"ח מ"ע נק' רמ"ח איברים דמלכא : ראה תיקוני זהר ת"ל. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
20 המצות שנק' רמ"ח איברי' דמלכא : ראה תיקוני זהר ת"ל. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
48 רמ"ח מ"ע רמ"ח איברים : ראה תיקוני זהר ת"ל. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
15 דרמ"ח פקודי' נק' רמ"ח איברי' : ראה תקו"ז ת"ל. וראה תניא פ"ד, ובליקוט פירושים שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ביאור ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
בפרק זה
4 רמ"ח מ"ע הם רמ"ח אברין דמלכא : ראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). תניא פ"ד. רפכ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
95 במקום גדולתו : ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה. לקוטי הגהות לתניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
בפרק זה
72 במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו : ראה תניא פ"ד. אגה"ק ס"ח. והוא ממגילה לא, א ע"פ גירסת דקדוקי סופרים שם. וראה בהנסמן בליקוט פירושים חיטריק לאגה"ק שם (ע' קצ).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בפרק זה
75 וכמ"ש בזהר שהמצות נק' רמ"ח אברים דמלכא : ראה זח"ב קיח, א. ת"ז תי' ל. תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בפרק זה
79 דיפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז : אבות פ"ד מי"ז. וראה תניא ספ"ד. תו"א ויחי מו, ג. לקו"ת ראה יט, ד. אוה"ת דרושים לפ' זכור ע' א'תשסט ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ולהבין בתוספת הביאור
מקור מפורש
בפרק זה
8 המצות שנק' רמ"ח אברי' דמלכא : ראה ת"ז תי' ל. זח"ב קיח, א. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
86 המצות. . רמ"ח אברי' דמלכא : ראה ת"ז תי' ל. זח"ב קיח, א. תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
בפרק זה
40 דלית מח' תפב"כ : ת"ז ד"ה פתח אליהו. וראה תניא ספ"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בפרק זה
12 במקום גדולתו ית' שם אתה מוצא ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. והערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ ה'ש"ת ע' 40. ליקוט פירושים ומ"מ לתניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בפרק זה
43 דרמ"ח פיקודין נק' רמ"ח אברי' דמלכא : ראה ת"ז תי' ל. זח"ב קיח, א. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בפרק זה
13 רמ"ח אברים דמלכא : ראה ת"ז תי' ל. זח"ב קיח, א. וראה תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בפרק זה
7 והן הנק' ג"כ בשם רמ"ח אברים דמלכא : ראה ת"ז תי' ל. זח"ב קיח, א. תניא פ"ד ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד
מקור מפורש
בפרק זה
קיח ראה תניא רפ"ד. הערות וציונים 50/א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד
מקור מפורש
בפרק זה
קכד ראה תניא רפ"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד
מקור מפורש
בפרק זה
קכז ע"פ שמואל א כה, כט. וראה תניא פ"ד ח, סע"ב. אגה"ק סי' כט קנ, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני יב
מקור מפורש
בפרק זה
קעד ראה גם תניא רפ"ד (ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצות והלכותיהן). שם פל"ז (מז, א). שם פמ"ט (ע, א). שם פנ"ג (עד, ב). שם אגה"ק סי' כט (קנ, ב. ומבואר שם ושם שלכן הוי ת"ת מצוה מעשית, שעקימת שפתיו הוי מעשה). לקו"ת דברים פד, ג (שאינו כמעשה ממש).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
בפרק זה
קי ע"פ ישעיה ב, ח. וראה ראשית חכמה ריש שער האהבה. תניא פ"ד (ח, א).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
בפרק זה
קיב ראה ראשית חכמה שם. תניא פ"ד שם. סוף פ"מ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי
מקור מפורש
בפרק זה
קטז ראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, ב. תניא פ"ד שם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
246 מדו"מ. . ג' לבושי' : ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפרק זה
277 ביראה שהיא שרש : ראה תניא פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. של"ה נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
209 האהבה. . שרש למ"ע : ראה תניא פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. של"ה נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת טו
מקור מפורש
בפרק זה
128 לבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה: ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
בפרק זה
158 ורמ"ח מ"ע. . אהבה ויראה שרש שס"ה ל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז, וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט והמשכילים יזהירו כו'
מקור מפורש
בפרק זה
24 ע"י עסק התורה. . היא תפיסא ומתלבשת בהקב"ה : ראה תניא פ"ד ופ"ה [הובא בלקו"ת תזריע שם].
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט הללו כו' במרומים כו'
מקור מפורש
בפרק זה
7 ומים יורדי' מגבוה לנמוך. . חסד : ראה תניא פ"ד (ח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בפרק זה
772 אהבה. . רמ"ח מ"ע ויראה. . שס"ה ל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז, וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כי הנה יוצר הרים
מקור מפורש
בפרק זה
20 בנפש. . בלבושים מח' ודיבור : ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת ברית
מקור מפורש
בפרק זה
22 מחו"ד. . לבושי הנפש : ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה
מקור מפורש
בפרק זה
59 דתורה הוא מים : ראה סוכה וברש"י שם. תניא פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
14 אהבה. . רמ"ח מ"ע יראה. . שס"ה ל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז, וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת עמך ברית
מקור מפורש
בפרק זה
22 שהדיבור ומח'. . לבושי הנפש : ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
בפרק זה
8 יראה היא מקור לשס"ה ל"ת : ראה תניא פ"ד. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 772.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
81 שאהבה. . רמ"ח מ"ע ויראה. . שס"ה ל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
בפרק זה
141 המח'. . מלבושי הנפש : תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
173 דאהוי"ר. . רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז, וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בפרק זה
23 וג' לבושים מחדו"מ : תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בפרק זה
107 ואהבה. . רמ"ח מ"ע. . שס"ה ל"ת : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ט מגילה נקראת כו'
מקור מפורש
בפרק זה
והנה אני חומה זו תורה כמו עד"מ החומה העשוי' מאבנים נעשה מקיף ומגין להאדם אע"פ שהאדם הוא מדבר שלמעלה מהדומם דאבנים, כך עד"מ למעלה התורה נק' בחי' חומה שאותיות התורה נק' אבנים היינו לפי שנתלבשו בגשמיות בענינים גשמיים שבעוה"ז בתרומות ומעשרות, אך בהם מלובש אור א"ס ב"ה הסוכ"ע מקיף עליון, וזהו אדון עוזינו צור משגבינו כו' בחי' מקיף, ולכן ארז"ל תורה מגינא ומצלא אפילו בעידנא דלא עסיק בה שהיא בחי' חומה, וזהו ענין על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים שחומת ירושלים היא בחי' מחו"ד לבושי המדות ולשם נמשך השמירה והמקיף וכמ"ש בתניא פ"ד וה' שלבושי מחדו"מ דתומ"צ גבוהים ממדות הנפש כו', ולכן גם* בן כרך כו' שהוא בחי' אהבה בתענוגים עכ"ז אין
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
בפרק זה
77 יראה . . לשס"ה ל"ת . . אהבה . . לרמ"ח מ"ע : ראה תניא פ"ד ובמ"מ, הגהות והע"ק לשם. של"ה מאמר ג ומאמר ד נא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' פז, וש"נ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
103 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו תש"ז
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זהר ח"א כד, א. ח"ב ס, א. תקו"ז ת"ו בתחילתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ב תמוז תש"ז
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפ"ד].
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח והנה להבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
8 לבושין דמחדו"מ : ראה תניא פ"ד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
18 ג' לבושים מחדו"מ : ראה תניא פ"ד. וראה לעיל שם על יד הערה 8.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
81 התו' שנק'. . ומים : ראה ערכי הכינויים לבעל סדה"ד מערכת מים. תניא פ"ד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
בפרק זה
כי המצות הם בחי' לבושי הנשמה מחשבה דיבור ומעשה שמתבררים ועולים בבחינת מ"ן אבל התפלה בקיום ואהבת כו' הוא העלאת עצמי' השכל והמדות של הנפש שהוא העלאה פנימי' יותר מהעלאת הלבושים, ולכן כ' בפע"ח שהתפלות הם עיקר [ושורש] העלאת מ"ן שהוא ענין העלאת הנשמות כנ"ל, ואף שעל ידי המצות שנעשים מדברים גשמים מעלים גם כן מ"ן וכדלעיל וכמו שנתבאר בלשון אדמו"ר נ"ע בפ' חיי שרה, מכל מקום התפלה הוא העלאת מ"ן בפנימי' והמצות הם בחיצוניות, ומכל מקום יש מעלה יתירה בקיום המצות ע"ד מ"ש בתניא פ"ד:
פתיחה בהקשר