295

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שעליה נאמר28 "ארוכה מארץ מידה" ובשונה מן התפילה, ששלמותה היא כאשר עולים "השמימה", שזוהי העבודה של "בכל מאודך", של מסירות נפש29, למעלה ממדידות והגבלות – כי המצוות "נתלבשו" בדברים תחתונים גשמיים [עד שגם את המצוות של חובות הלבבות יש לקיים באופן שהלב הגשמי יתלהב בהרגשה של אהבה ויראה וכו', עד שהדבר יהיה ניכר בבשר הלב30] ולפיכך הן מוגבלות.

ו. כך יובנו ההבדלים בלשון הפסוק

וזהו גם ביאור השינויים (הנזכרים לעיל) בלשון הפסוק:

"ויקחו לי תרומה" רומז לעמוד של "תורה"31, כפי שנתבאר לעיל. ולפיכך כתוב כאן "ויקחו לי תרומה". לא כתוב "ויתנו לי תרומה", שאז היתה הכוונה לכך שהאדם מלמטה נותן ל"למעלה", ל"לי", כביכול, אלא "ויקחו" – האדם למטה לוקח את הניתן לו מלמעלה, את ה"לי", כביכול.

שהרי העבודה של תורה איננה עבודה מלמטה למעלה אלא מלמעלה למטה – באמצעות התורה לוקחים ומורידים אלקות, את חכמתו של ה', מלמעלה למטה.

העבודה של תורה היא באופן של "ויקחו" – "לוקחים", אלקות מלמעלה למטה.

וכיוון שאורייתא וקדוש־ברוך־הוא כולא חד32, מדייק הפסוק "ויקחו לי" – ביטוי המצביע על עצמותו של הקדוש־ברוך־הוא33, כי באמצעות התורה "לוקחים" את עצמותו ומהותו של הקדוש־ברוך־הוא ממש, כלשון חז"ל34 "אותי אתם לוקחים".

אבל, מצד שני, כיוון שכוחו של היהודי "לקחת" את עצמיותו של הקדוש־ברוך־הוא על־ידי התורה איננו תוצאה של עבודת האדם הלומד, אלא מפני שהקדוש־ברוך־הוא, כביכול, "הכניס את עצמו" בתורה (באופן שהתורה היא "דברי כאש"), לפיכך נשארת המשכת והורדת עצמיותו של הקדוש־ברוך־הוא כאילו היא מובדלת מן האדם הלומד.

[וכך יכולה להיות מציאות שהתורה תילמד על־ידי איש בלתי טהור, שגם אז קיים המצב של "ויקחו לי – השראת עצמותו יתברך על־ידי התורה – אבל

הערות

  1. 28. איוב יא, ט.
  2. 29. לקו"ת שה"ש מט, ריש ע"ב ואילך.
  3. 30. ד"ה טעמו וראו תרצ"ד (בספר המאמרים קונט' ח"ב) פ"א. ד"ה וכל העם ה'ש"ת פ"ב. ובכ"מ.
  4. 31. ראה בכ"ז תניא פמ"ז. אוה"ת פרשתנו ע' א'שנא. א'שנט ואילך.
  5. 32. מובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. זח"ב ס, א. ולהעיר מתקו"ז ת"ו ותכ"ב.
  6. 33. ראה אוה"ת פרשתנו (ע' א'שפא): ור"ל לי היינו עצמות אוא"ס ולכן ארז"ל (ויק"ר פ"ב, ב) כ"מ שנאמר לי אינו זז לעולם לפי שזהו בחי' אני ה' לא שניתי.
  7. 34. תנחומא אמור יז. ויק"ר פ"ל, יג. וראה שמו"ר ריש פרשתנו. פל"ג, ו. תנחומא פרשתנו ג. יל"ש פרשתנו רמז שסד. וראה תניא פמ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.