149

עשע בה בכל יום חשובה בעיניו לברך עלי' בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם" **. דמזה משמע שהברכה היא

ווה וב'. וכיה גם בטור וב"ח -- ,שהי'". וזה של"ב ,שהוא" -- אולי מפני דלישני' דקרא נקט : ואהי' (אצלו גו' שעשועים). וראה לקויית במדבר (יח, ג) ואה" כתיב לשון הווה והיינו שצריך להמשיך גילוי והתהוות בחי' השעשועים. :

והביאור י"ל דבאלפיים שנה שקדמה תורה לעולם ע"ז נאמר ואהי' שעשועים יום יום (ראה מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. תנחומא וישב ד ושיינ. זח'יב קטא, א) ואח"כ ,נסעה ויהדה בסתר המדריגות כו' עד שנתלבשה כו'"" (תניא פ"ד) -- אופן הלימוד בעוהיז, וראה לקויית תזריע (כג, ב ואילך) אופן הלימוד בג"ע וכו'.

*8) בהמ"מ לשו"ע שם נסמן בהתחלת דבריו (,לפי שלא כו'") לרין נדרים שם. אבל סיום הל' ,יותר מעל כל הנאות שבעולם* אינו בר"ן שם, כ"א עד"ז הוא בלבוש כאן (ר"ס מ"ז),

אלא שבלבוש כ' ,(להראות שהתורה חשובה בעיניו) ונהנה ממנו כמו שמברך על כל הנאותיו". ואילו אדה"ז כ' ,לברך עלי' בשמחה יותר מעל כל הנאות שבעולם".

ויייל כי לפי' הלבוש הרי"ז ממש ברכת

הנהנין, והיינו שנהנה כפשוטו מזה שלומד ויודע ומבין (וכמוי"יש בהגהייה שם סיו). אבל לדעת אדה"ז הוא לא גדר הנאה, הנאת הבנת הלימוד, אלא ,שמחה" (שלכן צ"ל הברכה בשמחה כו') מעצם נתינת התורה לישראל וקבלתה. (ולכן מדייק וכותב (לא .כמו ועוד יותר מעל כל הנאותיו", אלא משמיט ,כמו" שבלבוש וכותב) ,יותר מעל כל הנאות שבעולס", ענין שהוא יותר מכל מיני הנאות). וי*ל ההוכחה ע"ז מהא שלכו"ע (ברכות יא, ב) מברכין ברה"ת על מקרא (רמ'ים הל' תפלה פ"ז ה"י. טושו"ע שם ס"יב וכן פסק אדה"ז בס"ב) אף שבתוד שב"כ גם ע"ה מברך ברה"ת .אף שאינו מבין" (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"בד יג. ושיינ).

והא דעל תושבע"פ באם אינו מבין

האזינ\וב

1-19 על עצם ענין התורה שנתן לנו הקב"ה. ע"ד ברכת הנהנין '.

והנה כתב אדה"ז*י ,נשים מברכות ברכה"ת שהרי חייבות ללמוד מצות שלהן לידע האיך לעשותן והאיך ליזהר מכל ל"ת שהן מוזהרות בהן כאנשים וכו'".

וע"פ הנ"ל. דברכה"ת היא לא מפני

חיוב המצוה של ת"ת (כברכת המצות),