שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תקטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד ב"מ (פד, סע"א)[.] ורגילני לפרש מחז"ל (קדושין ל, ב) את והב (ביותר, את לרבות) – ( ע"י שתחלתם בסופה ) בסופה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בעצמי שמעתי ממך מרז"ל (קדושין ל, ב) וראה חיים עם אשר זו תורה , ויענה הצ"צ:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'רטז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
נכנס אליו בנו אדמו"ר מהרי"ל ואמר לו, אבא, בפירוש שמענו ממך, ראה חיים עם אשה אשר אהבת , תורה היא (קדושין ל, ע"ב) ויענה כ"ק אביו הצ"צ, בני החייתני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פ' שקלים פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויומתק הביאור בזה — כי עבודת ה' בשלימות היא דוקא כאשר האדם מרגיש בכל עניניו, שאינו אלא "מחצית", דככל אשר הוא עובד את ה' בכל כוחותיו, אין זאת אלא "מחצית", כי אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו , שהקב"ה נותן לאדם את הכחות הדרושים כדי שיוכל לעבוד את השם, ויתרה מזה ע"פ מחז"ל עה"פ "מי הקדימני ואשלם";
20 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב. וראה תניא פי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובפרט שע"פ הנ"ל מובן, שאין המדובר ביחס של זלזול ח"ו (ואין צריך לומר ענין של העדר האהבה ח"ו — היפך הוראת רבם), אלא העדר הרגש של כבוד אמיתי (שזהו ה"כדבעי" של תלמידי רע"ק), ובזה גופא — מפני "מלחמתה של תורה" שהובטחנו ש(אף ש"נעשו אויבים זה את זה" —) "אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר את והב בסופה" .
18 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות חיי שרה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בעצמי שמעתי ממך מרז"ל (קדושין ל, ב) וראה חיים עם אשה זו תורה , ויענה הצ"צ:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות חיי שרה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
נכנס אליו בנו אדמו"ר מהרי"ל ואמר לו, אבא, בפירוש שמענו ממך, ראה חיים עם אשה אשר אהבת , תורה היא (קדושין ל, ע"ב) ויענה כ"ק אביו הצ"צ, בני החייתני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ובפשטות מקורו ממרז"ל "ג' שותפין הן באדם כו' בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקב"ה מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני" .
12 קידושין ל, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזו היתה טעותם אמרו הואיל והאלקים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הן לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד כו' התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות כו' ולהשתחוות למולם וזוהי עיקר ע"ז" — ועד"ז בנדו"ד, ש"אוה"ע היו סוברים כמ"ש הרמב"ם דהשי"ת חלק כבוד לכוכבים וגלגלים ונתנם במרום וזה מעשה שעשה וממנו ילמדו לכבדם ולהשתחוות להם, ואח"כ ששמעו אנכי ולא יהי' לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש שנתקנא ח"ו ואין רוצה שיכבדו לשום א' ולא אתי דיבור ומבטל מעשה, וכששמעו כבד את אביך והשוה כבודם לכבודו כביכול, מינה ידעו דח"ו לא נתקנא דהרי ציוה לכבד או"א בתוקף הכבוד והשוה כבוד או"א לכבודו, ומוכרח דנתן למזלות וכוכבים וכו' במרום להאיר לעולם השפל אבל לא לעובדם ולהשתחוות להם וחזרו והודו למאמרות דייקא דאף שהוא דיבור אינו סותר המעשה ח"ו".
23 קידושין ל, ב. וש"נ. ובתוד"ה כבד (שם לא, רע"א) מירושלמי "שהקפיד הקב"ה על כיבוד אב ואם יותר מכבודו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד בלק שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
לכן רואים במוחש, שהאהבה של ילד רבה יותר לאמו מאשר לאביו ויראתו גדולה יותר מאביו , כי אהבה היא תנועה של קירוב ויראה – תנועה של ריחוק.
3 ראה קידושין ל, סע"ב (הובא בפירש"י ויקרא יט, ג). וכן הוא גם בנוגע לאב ואם ברוחניות – חכמה ובינה, שמחכמה נולדת (והיא עצמה) יראה, מבינה (והיא עצמה) – אהבה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
האב המפיר את נדר בתו (נערה), הרי "כל שבח נעוריה לאביה"; הבעל המפיר נדר אשתו, הרי "אשה רשות בעלה עליה"; ומכל שכן החכם המתיר את הנדר, – ובפרט לדעת הראשונים, שהוא צריך להיות חכם מוסמך איש מפי איש עד משה רבינו – הרי הוא עומד בדרגה נעלית לגמרי.
14 ראה קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
נאמר בגמרא "שלשה שותפין באדם , אב ואם...
43 קידושין ל, ב. נדה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אדם (העליון) כמותו, ואתה נקרא אב, והושווה כבוד האב לכבוד המקום , ולכן עליך להיות בטוח שעמלך ישא פרי, כי כוחו של המשלח, שבאמצעותו אתה פועל, הוא בלתי מוגבל.
56 קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
4 שנעשים אוהבים : קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
7 ולהעיר ממרז*ל (קדושין ל, ב) אם פגע בך מנול זה משכהו לביהמ"ז, וראה גכ לקו"ש ח"ב ע' 371 בביאור מחז"ל (אבות פ"ו מ'ב) ,אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" שע*י העסק בתורה משתחררת הנשמה מגלותה בגוף ונפש הבהמית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אטו לא ידענא דשפיר קאמינא (ואדרבא -- דוקא ע'י ד)הוה מקשי לי כו' רווחא שמעתא (ב"מ פד, סע"א), באתי בהערות הנ"ל, ובודאי יקויים מחז"ל עה"פ את והב בסופה -- וע"ד הצחות -- בנדו"ד ה"ז כפשוטה ,מלחמה שע"י ספר" -- שבא לידי (רש"י ד"ה את , קדושין ל, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כיצד ייתכן לומר שיש מישהו אשר "אינו צריך לסיוע התעוררות של מעלה" – הרי "אלמלא הקדוש־ברוך־הוא עוזרו אין יכול לו" , ולכל יהודי, אפילו לצדיק גמור, אומרים "אל תאמין בעצמך"?
78 קידושין ל, ב. סוכה נב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם, בהתאם לכלל ש"המעשה עיקר" – מדובר כאן אודות בירור וזיכוך מדותיה הטבעיות של הנפש הבהמית, עד לזיכוך אברי הגוף הגשמי, שבחיצוניותו אינו שונה מגוף של אינו־יהודי – כיצד יתכן איפוא שעניינה ותכליתה של התורה במעלתה הכי נעלית – הוא לברר את כחות ומדות הגוף והנפש־הבהמית?
71 להעיר מקונטרס ענינה של תורת החסידות סי"ט בביאור מרז"ל (קידושין ל, ב) בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הזדקקות בני ישראל לתורה היא כמי ש"דחיקא ליה שעתא", כי התורה היא חיותם של ישראל ("הם חיינו"), ובאמצעות התורה מנצח היהודי את היצר הרע , כמאמר חז"ל "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין" .
46 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כח העצמות שבתורה מתגלה ומתבטא רק בעבודת הנשמה כאשר היא נמצאת בתוך המיצרים והגבולות שבעולם הזה.
61 ראה בארוכה קונטרס ענינה של תורת החסידות סי"ט (בביאור מרז"ל – קידושין ל, ב – בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין ), דעצם התורה שמיוחדת בעצמותו ית' מתבטא דוקא בזה שהיא תבלין להיצה"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
למקום" – שלשה שותפין, כמאמר חז"ל "השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום" ) והאחרים – בין אדם לחברו].
19 קידושין ל, סע"ב. נדה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאשר ה"מלך זקן וכסיל" – היצר הרע – בא כדי לבלבל, אין להכנס עמו בדין־ודברים, אלא חייבים מיד לפעול בתוקף – "משכהו לבית המדרש ...".
70 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יקויים אצלו ההיפך, ש"אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה ...", ואף יותר מכך, כמאמר חז"ל לגבי בית הלל ובית שמאי:
72 קידושין ל, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ידוע (כמאמר חז"ל על הפסוק "מי הקדימני ואשלם"), שגם מה שיהודי משיג באמצעות עבודתו נעשה בכח הניתן לו מלמעלה.
10 ויק"ר פכ"ז, ב. וממ"ש מובן, אשר הצורך לנתינת הכח שמלמעלה אינו רק מצד המניעות של היצה"ר (כמרז"ל (קידושין ל, ב) אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ), אלא גם בשביל קיום המצות עצמם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כי בענין של חיים לא תיתכן הפסקה.
35 נוסף על זה שמכיון שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום (סוכה נב, סע"א. קידושין ל, ב) צריך להמשיך בכל יום אש שלמעלה (לקו"ת ר"פ תצא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
5 ביון אשר ישנם כמה מכשולים ונסיונות בדרכו של אדם , כמרז"ל ,יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום" , וצ"ל ,הקב"ה עוזרו" (סוכה נב, ריש ע"בי קידושין ל, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
6 ולא עוד אלא שהקב"ה עוזרו (סוכה גב, רע"ב. קידושין ל, ב. וראה תניא רפי"ג), ולא עוד אלא שודאי הדבר כי אל ידח ממנו נדת (ע'פ ש"ב יד, יד. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד סוס"ג. תניא ספל"ט), ובלשון ההלכה: הכתוב נתקו (להגזילה -- לוהשיב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת קבלת פנים* - יו"ד אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וכיון שבענין הנישואין (שתכליתם היחוד וההולדה כו') ישנם ג' שותפים, "ג' שותפים הן באדם , הקב"ה ואביו ואמו" – צריך להיות ג' מקיפים:
1627 קידושין ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רבי, הרי בפירוש שמענו מכם שמ"ש "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" – "תורה היא" , ויענהו הצמח-צדק:
51 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אודות תורה – אמרו חז"ל "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" .
180 קידושין ל, ב. וראה גם קונטרס ענינה של תורת החסידות סי"ט ובהערה 114.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו"כ בתורה , שצריך להתבונן שהתורה היא רפואה וסם חיים, ובפרט שהתורה מצלת אותו ממקום המיתה, כמאמר בראתי יצה"ר (שהוא מקום המיתה) בראתי לו תורה תבלין , וע"י התבוננות זו נעשה לימודו בתורה ללא הגבלות.
45 קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אלול – ראשי תיבות " א נה ל ידו ו שמתי ל ך", דקאי על קו התורה , שהרי התורה היא מקלט מיצר הרע , כמאמר רז"ל.
44 להעיר גם ממארז"ל (קידושין ל, ב) "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
את ה"יחוד" שבלימוד התורה יש ליטול ולהמשיך על כל היום כולו, ואז נעשית התורה "תבלין" עבור היצר הרע ,
298 ראה קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם, ענין זה נעשה עי"ז שהקב"ה עוזרו , שאז יכול לו .
84 קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, טז, כב
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה . בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והביאור בזה – שמציאותו של עשו בהיותה אצל יצחק היא כפי שעשו הוא באופן טוב , שזהו"ע " רישי' דעשו",– וע"ד מארז"ל "אמר ר"ש בן גמליאל כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו", והרי מצות כיבוד אב היא אחת מעשרת הדברות, ועד שהשוה הכתוב כבודו לכבוד המקום –
26 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה, גם כאשר הקב"ה נותן בני חיי ומזוני רויחי, ואפילו לפי הטף, מ"מ ה"ז רק בבחינת הכשר מצוה, ונוסף לזה, צ"ל סייעתא דשמיא בנוגע לתומ"צ עצמם, דשמעתתא בעי צילותא, ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ח"ו, ובשביל זה צריך זכות כו'.
48 קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו, שגם כאשר "בפשעיכם שולחה אמכם", "בתוך טומאותם" – נמצא עמו שלוחו של אדם העליון , " השוכן אתם בתוך טומאותם", שזוהי נפש האלקית, ו"הקב"ה עוזרו" , עי"ז ש"דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי", אע"פ ש"אני ישנה בגלותא" במדינת הים.
145 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ב סיון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד שמצינו בגמרא על הפסוק "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" , "אם אשה ממש היא .
49 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
איתא בגמרא "שלשה שותפין הן באדם, הקב"ה ואביו ואמו", ועד כדי כך, שבגלל זה "השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום ..
216 קידושין ל, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כולל גם שהלימוד הוא באופן ד"שבת אחים גם יחד" – לא "בד בבד" , אלא באופן של "דיבוק חברים" , דאף שעי"ז באים ל"מלחמתה של תורה" , הרי סוכ"ס "נעשים אוהבים זה את זה" כמו "אחים".
718 קידושין ל, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
– כמו הציווי "איש אמו ואביו תיראו" "ואת שבתותי תשמורו" , שכיון שענינים אלו הם "גופי תורה" לכן נאמרו בעשרת הדברות , ובפרט שבנוגע לכיבוד ומורא אב ואם אמרו חז"ל שהשווה אותם הכתוב לכיבוד ומורא המקום , והרי כיבוד ומורא המקום הוא עיקר בתורה, וכן בנוגע לשמירת שבת אמרו חז"ל שהיא שקולה כנגד כל התורה כולה,
1027 קידושין ל, ב. תו"כ ריש פרשתנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה נעשה ע"י התורה , ענינו של יעקב (שזוהי תכלית ומטרת שליחותו של אליעזר בכחו של אברהם לפעול השידוך של יצחק ורבקה) – כמארז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" , "תבלין" דייקא, שענינו שנותן טעם בהמאכל, והיינו, שאין זה באופן שמבטלים את מציאותו של היצה"ר, אלא אדרבה, מהפכים אותו לטוב, כמבואר בתניא בפירוש הכתוב "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" (ש"הוא מאמר השכינה לבני' כללות ישראל" ), "מטעמים לשון רבים ..
995 קידושין ל, ב. וראה תו"מ ח"ח ע' 229. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הטעם שכל דבר שמצד סדר ההשתלשלות דכלים אינו נוגע באור התורה, וכמו שבתורה אין שום אחיזה כלל לענין בלתי רצוי, כמארז"ל שדברי תורה אינם מקבלים טומאה, וכן אמרו רז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח כו', וכדיוק רבינו הזקן , שאפילו תהי' נפשו מטומטמת וקשה כאבן , הנה התורה יכולה שתמחהו, והיינו שמצד העצמות המלובש בחכמה שבתורה, מתבטלים לגמרי כל הענינים הבלתי רצויים, כהמס דונג מפני אש .
154 סוכה נב, ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דם שמצד הטבע, שגם זה יחשב כמו זיבה שהו"ע של חולי – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ד ע' 21 ואילך .
1425 ובסגנון השייך להאמור לעיל (הערה 206) בהחילוק שבין ק"ש ותפלה (עבודת האדם מלמטה למעלה) לתורה (מלמעלה למטה) – שדוגמתם הוא החילוק שבין נדה שהו"ע טבעי (מלמעלה) לזיבה שהוא חולי שנעשה ע"י פעולת האדם שמגרה את היצה"ר:
מצד עבודת האדם שיש בה חילוק בין יום ללילה – מסתבר לומר, שרק במצב של אור נחשבת עבירה לענין של חולי, אבל במצב של חושך, תיחשב עבירה לענין טבעי, שהרי הקב"ה ברא את העולם באופן שיכולים לטעות כו', כמארז"ל (ב"ר פ"ח, ח) "כתוב ("נעשה (אדם)", לשון רבים) והרוצה לטעות יטעה".
אבל מצד התורה שלמעלה מהתחלקות יום ולילה – הנה גם במצב של לילה יש בכח התורה להאיר את חשכת העולם, וכמרז"ל (קידושין ל, ב. וש"נ) "בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין" – להסביר לו שלא יטעה לחשוב ש"בעבירה זו עודנו ביהדותו" (ראה לעיל הערה 202), אלא ידע שע"י החיות וההתלהבות ("דער קאָך") בענינים שמחוץ לאיש הישראלי נעשה ענין של חולי – עון ויסורים, כמארז"ל (שבת נה, סע"א) "אין יסורים בלא עון", כיון שהיינו הך (ולא חיבור של שני דברים שאינם שייכים זל"ז), כי העון הוא יסורים לנפש אלקית, ומזה באים יסורים כפשוטם לגוף ונפש הבהמית.
וזהו גם ענין ה"שבח ותנחומין" – אף שלכאורה אין זה דומה להסיום בדברי שבח ותנחומין שמצינו בנביאים ראשונים שהם ללא תנאים כו', ואילו בנדו"ד מעמידים תנאי שצריך להיות "שונה הלכות בכל יום" (הלכות דוקא, ולא רק פעם בכמה ימים, אלא בכל יום) – ביטול מציאות היצה"ר ע"י התבלין דתורה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובאופן שנעשית פעולת התורה בכל עניני העולם, ועד להענין ד"נדמה להם כהר" (טורא), שהתורה עוקרת את ההר (היצה"ר) ממקום גידולו ומהפכת אותו לטוב, כמארז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" , והרי ה"תבלין" אינו מאבד את הדבר, אלא פועל על דברים חריפים וחמוצים שיהיו מתובלים ומתוקנים היטב להשיב הנפש (כמבואר בתניא ).
85 קידושין ל, ב. וראה גם תו"מ ח"ח ע' 229. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועז"נ בהתחלת פרשת וארא, וידבר אלקים אל משה, דיבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר למה62 הרעותה לעם הזה , באמרו, וארא אל אברהם וגו', חבל על דאבדין ולא משתכחין כו', שהאבות לא הרהרו אחר מדותי, ואתה אמרת למה הרעותה , היינו, שעל זה הוצרך להיות ענין של ביטוש מלמעלה (מלמעלה דוקא, כי אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ), ע"ד מארז"ל אעא דלא סליק בי' נהורא מבטשין לי' כו'.
758 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב. וראה תניא פי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן, במוצאי יוהכ"פ, כשמסתיימים כ"ד השעות שבהם לא היתה שליטה להיצה"ר, ומתחיל הזמן שבו מתחדשת פעולתו של היצה"ר שרצונו להזיק כו' ("אַ נייער טראָבל") – אזי העצה לזה היא להוסיף מיד בלימוד התורה , כמארז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" , ובלימוד התורה גופא – בענינים השייכים לנזיקין, בחלק חושן משפט שבשו"ע.
477 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו מה שאמרו רז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" .
1213 קידושין ל, ב. וראה גם תו"מ חל"ה ע' 215. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דובר אודות מעלת תורת החסידות שהיא בחי' א"ס שברדל"א, שענין זה מתבטא בהמשכה בעולם למטה ביותר עד להפיכת טבע נפש הבהמית (לשנות טבע מדותיו ), כמארז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין " , לתבל את היצה"ר ולהפכו לטוב, שענין זה הוא בכח
1302 קידושין ל, ב. וראה גם תו"מ חל"ה ע' 215. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה, שכדי שהאדם יוכל להאיר את חשכת העולם ע"י גילוי אור הוי' שבנפשו (נר הוי' נשמת אדם ), צ"ל נתינת כח מלמעלה (והקב"ה עוזרו ), שזהו"ע דאתה נרי הוי', וכח זה שנמשך מלמעלה הוא ע"י המצוות, שזהו"ע דנר מצוה, ועי"ז נעשית עבודת נש"י לאתהפכא חשוכא לנהורא, והיינו, שמלמעלה נמשך הכח לעבודה, אבל העבודה דאתהפכא חשוכא לנהורא בפועל עושים נש"י דוקא, והוא ע"י כללות העבודה דקיום המצוות , שעי"ז ממשיכים גילוי אוא"ס ב"ה בדברים גשמיים שמקליפת נוגה, שהם כל דברים הטהורים ומותרים שנעשית בהם המצוה מעשית, כגון קלף התפילין (ועד"ז בשאר מצוות התורה , שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין ), כמארז"ל לא הוכשר למלאכת שמים אלא טהורים ומותרים בפיך .
316 ראה סוכה נב, ב. קדושין ל, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מדוע נאמר בו אל"ף זעירא, ועי"ז מעורר את הביאור – בבחינת "תלמיד המחכים את רבו" – שתוכנו הוא התיקון על זה שאדה"ר נכשל בחטא עה"ד, שזהו כללות הענין ד"בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" .
1326 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך על זה ממשיך במאמר, אמנם כתיב וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, ובחסדי א-ל עליון מתעורר רוח ממרום, וכמ"ש כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו [שופטי לשון רבים, יצ"ט ויצה"ר, שזוהי מדריגת הבינוני, שיש לו גם יצה"ר שהוא כמו שופט ודיין האומר דעתו במשפט, וכך היצה"ר אומר דעתו בחלל השמאלי שבלב כו', אבל מיד חולק עליו השופט השני שהוא הנפש האלקית שבמוח כו', והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב, כמארז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו כו' ], ומתעורר בתשובה, הנה אז צדיק מצרה נחלץ כו'.
478 קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והעצה לזה – לימוד התורה , כמארז"ל "בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין" .
1146 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
במאמר, דהנה אמרו רז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו , שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וכו', יצה"ר כו' יושב בין ב' מפתחי הלב וכו' .
345 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מבואר במאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות , שענין זה קשור עם מלחמת היצר, כמארז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו , שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" .
781 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בהמאמר לבאר שלילת ענין השיתוף בתוספת ביאור, ע"פ מארז"ל שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו כו', שמזה יובן שענין השיתוף הוא לא רק כאשר חושבים שהם שותפים שוים, אלא גם שותפות שאינה אלא באיזה פרט קל נחשבת לענין של שיתוף שעליו הוזהרו בנ"י בהציווי לייחדו, כי, השלשה שותפין שבאדם אינם שותפים שוים, שהרי נוסף לכך שחלק האב והאם אינו אלא הגוף (עצמות כו' מהאב ובשר כו' מהאם), ואילו הקב"ה נותן בו רוח ונשמה, שזהו העיקר, שהרי בצאת הנפש מן הגוף נשאר חלק האב והאם כאבן דומם כו', הנה עוד זאת, גם ציור צורת הולד מחלק האב והאם ע"י שהיית טפת האב בבטן האם תשעה חדשים, לא נעשה ע"י האב והאם, בדעתם ורצונם, אלא ע"י הקב"ה לבדו, כמארז"ל ע"פ אין צור כאלקינו, אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה, והוא בכח המפליא לעשות כו'.
157 נדה לא, א. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
האב המפר את נדר בתו (נערה) – הרי "כל שבח נעורי' לאבי'" ; הבעל המפר את נדר אשתו – הרי "אשה רשות בעלה עלי'" ; ומכל-שכן שהחכם המתיר את הנדר – ובפרט לדעת הראשונים שעליו להיות חכם המוסמך איש מפי איש עד משה רבינו – הרי הוא עומד בדרגא נעלית יותר בתכלית.
807 ראה קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומובן, שאף שהעסק בתורה בגלות אינו דומה לעסק התורה בארץ ישראל , שאינו באופן של בהירות ("קלאָרקייט") וכו', מ"מ, כיון שעוסק בתורה , לא יבוא למצב בלתי רצוי, כמאמר רז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" .
2395 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מהו הצורך בריבוי סייגים כ"כ – הרי ישנו ענין התורה , שעלי' נאמר "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" , וא"כ, מדוע לא מספיק לימוד התורה כדי להשמר מכל הענינים הבלתי- רצויים?!
2567 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בזה, כמבואר בהמאמרים שענין החומה ברוחניות (שמזה נשתלשל ענין החומה בגשמיות) הוא להגן מהסתות ופיתויי היצר , והיינו ע"י התורה , כמארז"ל אני חומה זו תורה , בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין , שעי"ז שמקיף ומסבב את עצמו עם התורה , אזי נעשה מוגן מפני היצר כו'.
99 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בבואנו מזמן מ"ת, שבו ניתנה התורה מחדש (נוסף לכך שבכל יום צ"ל הענין של מ"ת מחדש, ועאכו"כ בזמן מ"ת "אחת בשנה"), ואין השטן שולט בו ביום (כדאיתא בתוס' ) – הנה לכל לראש צריך להבחין ולידע שענין זה בא מצד היצה"ר, ועל זה אמרו רז"ל "בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין" , תורת אמת, שעל ידה אפשר לנצח את היצה"ר, ולהודות על הטעות (מבלי להתפעל מה יאמרו הבריות) ולומר:
2703 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה תלוי בבחירתו להתגבר עליהם, שהרי אמרו רז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" , שעל ידה יכולים להתגבר על כל המניעות והעיכובים שמצד היצה"ר; ואילו מניעות ועיכובים מצד המקום
444 קידושין ל, ב. וראה ב"ב טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
" הבדלתו לך מאלקי הנכר להיות לך לאלקים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה", כי, לגבי הקב"ה מתאים יותר לשון הבדלה (ששייך בדברים שהיו רק בסמיכות זל"ז, אבל לא מעורבים זב"ז ), שהרי אפילו גוים יודעים שהוא מובדל לגמרי מכוכבים ומזלות, וקרו לי' אלקא דאלקייא , משא"כ לגבי בנ"י מתאים יותר לשון הפרשה (כמו הפרשת תרומה, שלפנ"ז היתה מעורבת בהטבל ), כיון שלפנ"ז היו מעורבים בין שאר האומות, כמ"ש "לקחת לו גוי מקרב גוי" –
1376 מנחות בסופה. – וגם להדעות שבני נח אינם מוזהרים על השיתוף (ראה רמ"א או"ח סקנ"ו. הנסמן בלקו"ש חכ"א ע' 41 הערה 36) – הרי ענין השיתוף הוא ע"ד "שלשה שותפין הן באדם , הקב"ה ואביו ואמו" (קידושין ל, סע"ב. וש"נ), והרי מובן לכל שאין להשוות את השותפות של אביו ואמו להשותפות של הקב"ה (ראה גם לקו"ש חל"ו ע' 91 ואילך), וכן הוא בנדו"ד, שגם כשישנו ענין השיתוף, יודעים הכל שהקב"ה למעלה ובהבדלה משאר "אלקיא".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ולכאורה, בהשקפה ראשונה, מקומו של דין זה צ"ל בהלכות תלמוד תורה – שהרי טעם דין זה הוא מצד גודל החשיבות של תלמוד תורה, ולא מצד הפחיתות של כיבוד אב ואם (שהרי "השוה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום כו'" ).
1481 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וכמו בענין ההולדה, שאמרו רז"ל ג' שותפין באדם הקב"ה ואביו ואמו , הרי האם היא ג"כ בבחי' משפיע כמו האב, והיינו, שעם היותה בבחי' מקבל, כמ"ש והוא ימשל בך, ואיזוהי אשה כשרה שעושה רצון בעלה , מ"מ, הרי היא גם בבחי' משפיע, ועי"ז משתווין במעלתן.
1657 קידושין ל, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויתירה מזה, שע"י התורה מהפכים את העולם, כמובן ממארז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין , וכידוע הדיוק בזה, שענין התבלין אינו מבטל את מציאות הדבר המתובל, אלא אדרבה, שמהפכו למאכל נעים ביותר, וע"ד מארז"ל עה"פ והנה טוב מאד, טוב זה יצר טוב, מאד זה יצה"ר, שזהו"ע הפיכת היצה"ר ע"י עבודת האדם.
1314 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואף שישנו ה"דורין מאַרקוּ" שמבלבל – הנה על זה אומר הקב"ה "בראתי לו תורה תבלין" , ועי"ז הנה לא זו בלבד שאינו יכול לבלבל, אלא אדרבה – כמדובר לעיל הדיוק ד"תבלין" (ולא שיש עצה לבטלו כו'), שפעולת התורה היא בדוגמת פעולת ה"תבלין" שמהפך מאכל בלתי-מתאים להיות מאכל נעים ביותר, ועד שדבר המתבל הוא בדוגמת "דבר המעמיד" ש"אינו בטל" (עכ"פ מדרבנן) .
1493 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בא, יו"ד שבט (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה, אף שהתורה היא נעלמה מעין כל חי , והמצוות הם חוקיו ומשפטיו של הקב"ה, הרי מ"מ אמרו רז"ל וכי איכפת לי' להקב"ה שיהא שוחט מן הצואר או מן העורף, אלא לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהם את הבריות, ועד"ז אמרו רז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין .
393 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה, אף שהתורה מצד עצמה היא נעלמה מעיני כל חי , ואהי' שעשועים גו' לפניו , הרי איתא בגמרא בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין , והיינו שיש בתורה גם הענין שהיא תבלין ליצה"ר.
555 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה, בנוגע לתורה אמרו רז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין , ועפ"ז נמצא לכאורה שהתורה היא בשביל בירור היצה"ר, וכן בנוגע למצוות אמרו רז"ל לא נתנו המצוות אלא כדי לצרף בהם את הבריות.
844 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' כ"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן מקדים הקב"ה הענין דבראתי לו תורה תבלין , שזהו דבר ההלכה, שעל ידו נעשית התאחדות גמורה, כולא חד, אפילו לאחרי שיפטר אדם מחבירו בירידת הנשמה למטה.
1205 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, טז, כב
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה .
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וממשיך בהמאמר לבאר שלילת ענין השיתוף בתוספת ביאור, ע"פ מארז"ל שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו כו', שמזה יובן שענין השיתוף הוא לא רק כאשר חושבים שהם שותפים שוים, אלא גם שותפות שאינה אלא באיזה פרט קל נחשבת לענין של שיתוף שעליו הוזהרו בנ"י בהציווי לייחדו, כי, השלשה שותפין שבאדם אינם שותפים שוים, שהרי נוסף לכך שחלק האב והאם אינו אלא הגוף (עצמות כו' מהאב ובשר כו' מהאם), ואילו הקב"ה נותן בו רוח ונשמה, שזהו העיקר, שהרי בצאת הנפש מן הגוף נשאר חלק האב והאם כאבן דומם כו', הנה עוד זאת, גם ציור צורת הולד מחלק האב והאם ע"י שהיית טפת האב בבטן האם תשעה חדשים, לא נעשה ע"י האב והאם, בדעתם ורצונם, אלא ע"י הקב"ה לבדו, כמארז"ל ע"פ אין צור כאלקינו, אין צייר כאלקינו שצר צורה בתוך צורה,והוא בכח המפליא לעשות כו'.
40 נדה לא, א. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם ניצוח היצה"ר הוא ע"י התורה כמארז"ל בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין , ואם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד כו'.
80 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 19
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו מה שאמרו רז"ל "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין" .
110 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין כי בעסק התורה יש ב' בחי' מטר שממטה למעלה דבאתעדל"ת תליא מילתא ומעיקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' עביד שעיקר כוונתו בעסק התורה להשיגה בלבד לקשר נפשו ומחשבתו שתהא תפיסא בתורה ומצותיה, ובאתעדל"ת אתעדל"ע הוא המשכת אור התורה ע"י בחי' זו היא בחי' מטר היורד ללחלח הארץ, וכמארז"ל משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח כו', כי כמו הארץ אחרי החרישה דמרפי ארעא עוד היא צריכה למטר ללחלחה ולעורר כח הצומח שבה, כך אחרי כל הביטושים והמרירות שיעשה האדם בנפשו להיות לב נשבר ונפשי כעפר לכל תהיה, עוד זאת צריך שיערה עלינו רוח ממרום להתיש כח הגוף ע"י התו' שהיא חכ' אלקית ואינה שכל אנושי, ולכן היא היא שמתשת כח הגוף ומהפכת את כח נפש התאוה כו'.
75 משכהו לבהמ"ד אם אבן הוא נימוח : סוכה נב, ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הגם שלעיקר הדינא קסבר שלא רבים יחכמון בהנהגה הנ"ל, ליתן עצות בנפשו של כל אחד ואחד השייך לו , ולפעמים יתחלפו אורחותיו וכו', ומה גם מאמ' בראתי לו תורה תבלין , וכל הדברים ארוכים.
5209 בראתי לו תורה תבלין : קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא לכן אמור לבני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מצרים כי בכל יום יצרו של אדם מתגבר באופן חדש כו', וגם בלילה המצוה לזכור כמו ביום לפי שבלילה האור [יותר] נפלא ומבהיק להאיר את החשך כו' ובלילה מתגברים החיצוני' לינק ממותרי השפע דבחי' יסוד כו'.
89 באופן חדש : ראה קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צח, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(סג) אך להבין ענין העיבור במל' דאצי' מהו הנה יובן עפ"י הנ"ל בקי"ס ובהעברה שני' בנהר פרת שהן ב' ההי"ן דשם הוי' אימא תתאה ואימא עילא' כנ"ל דהיינו בחי' הדבור שנק' ים שהוא בחי' המל' סופא דכולא הרי הוא בחי' כיסוי והעלם להעלים ולהסתי' האור הגנוז בו כמו הרצון ושכל ומדו' כמו שהן עצמן במוחא ולבא כו' המה בבחי' האין אמיתי דאור המאציל שבאו"א וז"א דאצי' כו' וכאשר באין בדבור שהן צירופי אותיות בהבל הפה העליון שם מתעלמין בלתי ניכר מהות' העצמי ומה שנגלי' מתוך הדבור זהו כמו אור הנראה מתוך המסך ולבוש המכסה ומעלים עצם האור כמו שהוא וז"ש באורך נראה אור אור של תולדה כנ"ל וכמו שאנו רואים גלוי רצון ושכל או אהבה שבאה מתוך הבל הדבור שהוא בשינוי המהו' לגמרי מכמו שהרצון ואהב' היא בעצם מפני שהדבור כיסהו והעלימו בתוכו וה"ז ממש כעיבור הולד בבטן אמו שמתכס' ונעלם בבטן ולא נראה כלל ואח"כ יוצא לגלוי כו' שע"י העלמו בבטן יצא בשינוי מהות כי בהיותו בבטן הי' כלול באמו ואוכל מה שאמו כו' וע"ד דוגמא בנשמת אדה"ר הכללית נאמר ויפח באפיו נשמת חיים הרי הי' אור נשמ' זו כלול' תחל' בהבל ורוח שבפה העליון וע"י שנפח באפיו הוא שיצ' לגלוי בשינוי מהו' להיות נשמ' דבריא' יש מאין בגופו של אדה"ר כו' דמאן דנפ' מתוכו נפח הרי הית' בבחי' עיבו' והעל' תחל' ומחמת זה יצא בהבל שנפח באפיו בבחי' יש ודבר מה בחי' נפרד לעצמו כולד הנולד מבטן כו' ועד"ז יובן בשרש הנשמות למעלה כמו שאמרו אוצר אחד יש ששמו גוף ששם כל הנשמות בבחי' עיבור והעלם ויוצאים בבחי' לידה לבא בהתלבשות בגופים ואין משיח בא עד שיכלו כל הנשמות מן האוצר הזה כו' והענין הוא דשרש הנשמה באצי' היה במוחין דאבא שמלובשים במדות דז"א שנקרא אדם דאצי' בבחי' דכר וכתיב ביה אור זרוע לצדיק עליון שנמשך אור זרוע מבחי' יסוד ז"א בבחי' המ"ד כו' ונקלט האור הזרוע זה במל' והוא בחי' העיבור באוצר ששמו גוף בחי' נוק' להיות שם בהעלם וכסוי גדול זמן ז' או ט' חדשים עד שיוצאת הנשמ' בדרך תולד' מאין האלקי לבחי' יש גמור כו' והיינו ע"ד הנ"ל בנשמת אדה"ר בכלל וגם כמו שאנו רואים בכל נשמה אלקית בפרט שקודם שנמשכ' בעוה"ז בגוף כמאמר ג' שותפי' הן אב ואם כו' והקב"ה נותן בו נשמה והוא מ"ש נשמה שנתת בי אתה בראת כו' היינו שהית' כלולה בבחי' עיבור במל' דעשי' שנק' אוצר וגוף בבחי' יחוד זו"נ דעשי' ובהיות אור נשמה זרוע מבחי' יסוד ז"א דעשי' צדיק עליון הית' בבחי' אין האלקי ממש
9 ג' שותפי' הן : ראה קידושין ל, ב. נדה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ודבר ידוע וברור שדברים המסורים ללב המה קשים מאד להתנהג בהם כראוי יותר הרבה מדברים התלוים במעשה בלבד, כי הלב אינו ברשות האדם להטותו לכל אשר יחפוץ, כי אם על ידי העמקת הדעת ועיון השכל (שהוא לבד בטבעו שליט על הלב ) שיתבונן בתחלה היטב בגדולת הבורא ולקרב אל השכל היטב איך שה' ברא את הכל (מה שאינו נראה ומושג לאדם בהשקפה ראשונה, כי לעיני בשר נראה רק השמים והארץ וכל אשר בהם, ושוכח שיש מי שברא את הכל) ושהוא הוא אשר צוה (על ידי משה) כל המצות, ואיך שהוא משגיח תמיד ועיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם ובוחן כליות ולב , ויודע כל מעשיו אפילו מה שעושה בסתר, אם כולם הם רצוים כאשר צוה עליהם, ואיך שיש שכר ועונש הן בזה העולם והן בעולם הבא (שיש גן עדן וגיהנם), וכיוצא בזה הרבה פרטים שכאשר יתבונן האדם ויתן דעתו היטב עליהם או אז יכנע לבבו הערל לאכפיא ולהפך מדותיו המגונים ולעורר מדותיו הטובים של היצר טוב להגבירם על מדות המגונות של היצר הרע (וגם לזה צריך עזר ה', כמארז"ל אלמלא עוזרו כו', אלא שכל הבא לטהר כו').
463 אלמלא עוזרו : קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה ארז"ל אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין כו', וכתיב הלא כה דברי כאש , וכמו שהאש מפעפע את הברזל כך התורה משברת היצר הרע .
1048 אמר . . תבלין : קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
להיות ומלאה הארץ דיעה עד שתהי' את בטל וטפל ממש לשם הוי' זהו לע"ל, ובזה יתפרש ג"כ פסוק הנער בן מאה שנים ימות שפי' הפשוט יהי' בר עונשין ולפי הנ"ל י"ל נער הוא בחי' כי נער ישראל ואהבהו, ע"י היותו נער בחי' לכתך אחרי במדבר שזהו חסד נעורייך כו', ופי' בן מאה שנה, דהנה בתורה כתי' ושמתם וארז"ל זכה נעשית לו סם חיים פי' זכה היינו כשלמד תורה לשמה נעשית לו סם חיים , חיים היינו בחי' חי' רזין דאורייתא כנ"ל וכמ"ש והחכ' תחי', ס"ם י"ל מה שעולה מספרו מאה רמז לבחי' הכתר וכמ"ש חיי דף קך"ג קוב"ה דאתכליל מאתר עילא סדכ"ס, ובתו' זהו רזי דרזין סדכ"ס <מג>
958 ושמתם : עקב יא, יח. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ג"כ כל שלטי הגבורים, כי הכח לכבוש את יצרם הוא ג"כ נמשך מלמעלה כמא' אלו הקב"ה עוזרו לא הוי יכול לו כו', וזהו ג"כ מצד המשכת עצמי' הרצון כו'.
81 אלו הקב"ה עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
התורה גם בחי' שטים נהפך לטוב, וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זהו היצה"ר, והתורה נק' תבלין בדרז"ל, וזהו כי אני ה' רופאך דאע"ג שכבר נא' כל המחלה כו' לא אשים, מ"מ מפלגא ולתתא ששם נא' ומשם יפרד, והיינו משום דאית קרומא דפסיק במעוי דב"נ כו' ומ"מ ע"י התורה נא' רפאות תהי לשרך, והיינו ע"י שררך אגן הסהר כו', וזהו כי אני ה' רופאך כו'.
61 והתורה נק' תבלין : קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"י עליה זו הוא המעלה אותו ג"כ ע"ד והחיות נושאות את הכסא לבחי' כי לא אדם הוא כו' כנ"ל, א"כ נסמך הת"ת ע"י המל' כו', וזהו בבחי' מל' שרש כנס"י כו', וכמו"כ בפרט בכאו"א קודם התפלה שהוא עיקר ההעלאה אומרים תהלות לאל עליון, שאז יורד המשכה מבחי' אור אבא לצורך ההעלאה, וכמו הכהן המקריב את הקרבן צריך קידוש ידים כן האדם בקומו משנתו צריך נט"י, וגם נט"י לתפלה, ולובש טלית ותפילין שהם המצות המסייעין אותו לצורך הגבהת נה"ב, גם ארז"ל אלמלא עוזרו לא הוה יכול לו ה"ז הסיוע הנמשך מלמעלה, גם לימוד התורה שקודם התפלה מסייע לבירור נה"ב ע"ד עוז ותושי' שנותן כח לנה"א, ומתיש כח הנה"ב שירצה בבחי' הבירור.
67 אלמלא עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין הוא דכתי' מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם, פי' מ"ה הוא בחי' ביטול ומס"נ כנ"ל הגיע אליהם, וכנודע שיש ב' בחי' מ"ה וב"ן, ב"ן הוא בחי' ירידה והשתלשלות להיות יש ודבר ומ"ה הוא בחי' הביטול בבחי' כח מ"ה, ובחי' מ"ה וביטול זה הגיע אליהם, דהנה הגם שבימי אחשורש הי' הביטול באתעדל"ת מצד עצמם, היינו שההתחלה הי' מהם, אבל ודאי שאלמלא עוזרו לא הי' יכול לו , א"כ נמשך גם אתעדל"ע להולדת בחי' ביטול זה, וזהו מ"ה ראו כו' ומה הגיע אליהם, משא"כ במ"ת הי' ההתחלה באתעדל"ע לבד, והחילוק הוא ע"ד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, וכנודע שכנס"י נק' אשה, וכשהתחלת ההולדה הוא ע"י בחי' אתעדל"ת ואח"כ באתעדל"ת אתעדל"ע אזי יולדת זכר שהוא בחי' מ"ה וביטול אמיתי, משא"כ בשעת מ"ת שהי' ההתחלה ע"י אתעדל"ע שכפה עליהם
880 שאלמלא עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נהפוך, וכח זה יש בתורה ג"כ דכתי' ועשו ארון עצי שיטים ולמה הי' מעצי שיטים להורות שיש כח בתורה להפוך השטות ג"כ, וזהו אם פגע בך מנוול זה ופירש"י זה היצה"ר משכהו לבהמ"ד אפי' אם אבן הוא נמוח, דתורה הוא מים ומים ממחה את האבן , וזהו בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין כמו התבלין נותנין טעם בהמאכל כמו"כ התורה מהפך היצה"ר, וזהו כי אני רפאיך שפלגא דלתתא יהי' כמו פלגא דלעילא שלא יהי' נפרד כ"כ, דנפרד הוא גרע מנבדל דאי' במד' ע"פ הפרד נא מעלי הבדל אכ"כ אלא הפרד כמ"ש כסוס כפרד שהוא ענין אחר לגמרי, וזהו רפאיך שלא יהי' נפרד כ"כ, ובעבודה הו"ע פגם הברית שיהי' נטירת הברית, ולפ"ז אינו סותר כלל אף דכל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך היינו התאוות היתר אך הקרומא דפסיק במעי' דבר נש זה ישנו באדם וזהו הרפואה שלא יהי' נפרד כ"כ.
60 בראתי יצה"ר. . תבלין : ראה קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין דהנה במ"ת אמרז"ל כפה עליהם הר כגיגית והיינו אתעדל"ע המעורר אתעדל"ת הגם שפעל האתעדל"ע שנתעוררו ע"י, אך מ"מ לא יתעוררו מצ"ע, אבל בימי אחשורוש התעוררו מצ"ע שעמדו במס"נ כל השנה במה שנשאו ע"ע שם יהודים היינו שהיו בטל לאלקות וההתעוררות הי' מצ"ע ה"ז מ"ש אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, דהנה כתי' מה ראו על ככה ומה הגיע עליהם, דבחי' מ"ה הגיע עליהם, דהנה יש ב' מדרי' מ"ה וב"ן, ב"ן הוא ירידת האור בהשתל' המדרי', ומ"ה הו"ע ביטל לאלקות, ובימי אחשורוש שהיו בטלים לאלקות במס"נ בפ"מ ומצ"ע המשיכו בחי' מ"ה וזהו מ"ה הגיע כו' רק דאלמלא עזרו לא היה יכול אין זה שייך להאתעדל"ע, אבל מ"ת הי' באתעדל"ע אתעדל"ת לא המשיכו רק בחי' ב"ן, וה"ז ע"ד ההפרש בין ביטל דאלי' לביטל דמשה, דאלי' זיכך גופו עד שעלה בסערה השמימה שגם גופו נתעלה, מ"מ הביטל דמשה הוא גבוה יותר, דאלי' זיכך גופו אבל בתחילה כשהי' נשמה מלובשת בגוף הי' באו"א, אבל משה נא' עליו ואנחנו מה דגם כמו שהי' מלובש בגוף הי' ג"כ בבחי' מה, או י"ל ע"ד ההפרש בין משה ואהרן דעל שניהם נא' ואנחנו מה מ"מ יש הפרש ביניהם דאהרן הי' ב"ן ומשה הי' מה דמה, ב"ן דמה הוא בחי' יולדת נקבה ומ"ה דמ"ה הוא בחי' יולדת זכר, וזהו שבמ"ת הי' רק ההתחלה ובימי אחשורוש הי' גמר הקבלה, דהנה בתורה יש כמה מדרי' וע"י המס"נ שלהם המשיכו מדרי' בתורה מה שנק' משל הקדמוני שהוא משל לא"ס קדמונו ש"ע מקדם אשר לא נעשה ובכלל הוא מדרי' חכ', וזהו תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה שהתורה נק' כלה וכנס"י חתן, והיינו מה שהמשיכו במ"ת והו"ע יולדת נקבה, אבל בימי אחשורוש שאז הי' גמר הקבלה זהו מה שהתורה נק' חתן שהוא בחי' יולדת זכר וכנס"י נק' חתן ע"ש כלתה נפשי שהוא כליון ותשוקה לאלקות והו"ע אשה מזרעת תחילה עי"ז יולדת זכר.
99 דאלמלא עזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין הוא דהנה ארז"ל ע"פ ושמתם את דברי כו' סם תם , וזאת התורה אשר שם משה, למיימינים בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ח"ו, והענין הוא דהנה תושבע"פ הוא לברר עה"ד טו"ר, וכשלומד לשמה אז ממשיך מבחי' עה"ח בעה"ד טו"ר ומתברר הרע כו' וזהו סמא דחיי, משא"כ כשלומד ח"ו להתגדל או לקנטר אז אינו מברר את הרע, ואדרבה שמגביר את הרע ע"ע, וע"כ נעשה לו ח"ו סמא דמותא, לפי שע"י התורה כשלומד ח"ו להתגדל או לקנטר אז הוא נעשה בחי' יש ומגביר על עצמו את הרע, משא"כ תושב"כ הוא בחי' ביטול כו' וזהו ובירך כו' ואת מימיך שילמוד לשמה ואז יהי' נמשך מבחי' עה"ח בעה"ד לברר את הרע, ועיקר הברכה צריך בתושבע"פ לפי שעיקר שלא לשמה יכול להיות בתושבע"פ, משא"כ בתושב"כ אינו יכול להיות כ"כ להתגדל או להתייהר, לפי שהוא בחי' ביטול וידבר ה' אל משה לאמר שהוא הכל בחי' ביטול כו' וע"כ המים תושבע"פ צריך יותר לברכה.
66 ושמתם . . סם תם : עקב יא, יח. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הרבה מדרש הלכות ואגדות כו', וכמ"ש והוא יגיד לך תעלומות חכ' ככפלים לתושי', אך הרי באמת אין חוטא נשכר אלא הוא מפני ריבוי הבירורים שצריכים לברר, והוא ע"ד מ"ש כי אתה נרי ה' וה' יגיה חשכי פי' שכדי שיאיר בחי' נר ה' נשמת אדם הוא ע"י שם ה' דסדר השתל' אך שיגי' גם החשך נמשך מלמעלה יותר וכמו במרתף אינו מאיר אור הנר וצריכים אבוקה להאיר וכמו"כ כדי שיגיה גם החשך דנה"ב נמשך ה' דלעילא כדי שיהי' אורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור, וכמו"כ יובן בענין לוחות הראשונות שניתוסף בהם הרבה הוא מפני הבירורים והוא נמשך מבחי' תעלומות חכ', ככפלי' לתושי' (בפ"א דמ"ש ככפלים לתושי' הוא נתינת טעם דתושי' הוא תורה שמתשת כח הנה"ב ובלוחות שניות הם ככפלי' לתושי' לכן נמשכים מבחי' תעלומות חכ') ואז יוכל להתברר גם חטא העגל כמארז"ל בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין, דאפי' אם אבן הוא נמוח וכמו שיורדים על האבן נימוח אף שהמים הם רכים, וזהו שלע"ל נא' ב"פ זה דקרי"ס שהיא הכנה למ"ת והיינו להלוחות הראשונות ולא ללוחות השניות, אף שבאמת הי' זה הכנה גם על הלוחות השניות אך ה"ז ע"ד שהידיעה אינה מכרחת הבחירה, לכן נא' פ"א זה, אבל לע"ל נא' ב"פ זה שהוא בחי' ככפלים לתושי' לכן נא' ב"פ זה.
33 בראתי יצה"ר . . תבלין : ראה ספרי עקב יא, יח. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובתושבע"פ מבואר הפרטים טט בכתפא שתים פת באפריקי שתים ורצועות צ"ל שחורות הל"מ מסיני, וכן ל"ט אבות מלאכות דשבת נלמוד מדברים הדברים אלה הדברים ולכן אמרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, אף שכולם ישנם בתושב"כ אך אינו מבואר הפרטים ובתושבע"פ מבואר הפרטים, ולכן נק' תושבע"פ מים, (ע' משארז"ל (חגיגה דט"ו ע"א) משען לחם אלו בעלי תלמוד וצ"ע), ותושבע"פ צריך ברכה בפ"ע ואדרבה צריכה יותר לברכה מתושב"כ, שהיא בחי' מים שמצמיחים כל מיני תענוג, וכן מעשה הוא בחי' צמיחה וכמ"ש זורע צדקות וצדקה היא מעשה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה לכן צריכה ברכה יותר מתושב"כ, וביאור הענין הנה כתי' ושמתם ואמרז"ל סם תם , וכתי' וזאת התורה אשר שם משה ואמרז"ל למיימינים בה סמי דחייא למשמאילים בה סמא דמותא, דתושבע"פ ירדה למטה לברר עה"ד טו"ר, ולכן למיימינים בה הוא סמא דחייא שנמשך מעץ החיים בעה"ד אך למשמאילים בה שלומדים תורה להתגדל ולהתייהר ה"ה מגבירים הרע כו'.
66 ושמתם . . סם תם : עקב יא, יח. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובתרגום פי' קדיש בשמי מרומא קדיש על ארעא עובד גבורתא, דקדוש הא' קדיש בשמי מרומא עילאה בחי' בכל מאדך שיוצא מהגבלות הכלי, וקדוש הב' שהוא המשכה למטה זהו קדיש על ארעא כו' שנמשך למטה על הארץ, ועל קדוש הג' שהוא בחי' תורה א' קדיש לעלם ולעלמי עלמייא דכדי שיהי' ההעלאה כו', דאף שנת"ל שהוא ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב מ"מ אילמלי עוזרו לא הוה יכול לו וצריכים עזר וסיוע על הבקיעה, וכן כח על ההמשכה הוא תורה דבתורה ב' דברים עיון ודיבור, עיון הוא העלאה שמעלה כלי שכלו למשכיל וזה נותן כח על ההעלאה ודיבור הוא המשכה מל' ידבר עמים והוא נותן כח על ההמשכה, ופי' לעלם ולעלמי עלמייא דכח זה יש תמיד בתורה וכמ"ש גבי מ"ת וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר ולכאו' מהו לאמר דבכל הדיבורים שייך לומר שיאמר לישראל אבל עה"ד הרי נאמרו לכל ישראל וא"כ מהו לאמר אלא להורות שיש כח זה בתורה תמיד וזהו לעלם כו'.
101 אילמלי עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ מקץ, ש"ח רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ואמרז"ל בתוכו לא נא' אלא בתוכם בתוך כאו"א, דכאו"א מישראל הנה הוא מכון לשבתו ית', ויצרו של אדם מתגבר עליו בכ"י לטמאו ולהחטיאו, וע"י התעוררות פנימי בכח דמס"נ מנצחים את המלחמה.
34 ראה סוכה נב, סע"א ואילך. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם בהמרירות לבד גם אם היא באופן טוב מ"מ עוד לא יושע בזה, והוא רק יציאה מן הרע בלבד, כ"א צריך שבעת ההיא שעוסק בעבודתו בהמרירות יעשה הגבלות לעצמו לכפות א"ע באיזה עניני' שיהי' מובדל ומופרש מהם לגמרי ובדרך כפי' בכח דוקא, והיינו דאין זה מצד התבוננו' שההתבוננות תפעול עליו שמעצמו לא ירצה בהם, כ"א להתגבר על עצמו בכח חזק שלא לעשותם, ויהי' בהסכם והחלט גמור שלא לעבור על זה, והחכם עיניו בראשו ויחשוב היטיב במה שנחוץ לו להגדיר א"ע ובמה שאפשר לו לכפות א"ע, דדרכי העבודה שונים המה ואין כל הדעות והדרכים שוים המה, דלפעמים צריכים דוקא להתגבר על עצמו ולשבור בפעם א', ולפעמים הוא בדרך התגברות על עצמו אבל לאט לאט והוא לכפות א"ע במה שאפשר לו לפעול בעצמו היינו ואָס ער וועט קענען אויספירין ע"י התגברות על עצמו, ובזה יגביל א"ע, אמנם זה יהי' בתוקף גדול ביותר שלא יזיז אותו שום דבר בעולם, וגם כשיבוא לו עתים שיהי' כבד לו הדבר הן מצד עצמו ר"ל מצד רוח תאותו דיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום להחטיאו בכל אחד לפי מהותו ועניניו, והן מצד אחרים הקרובים איליו שיכריחו אותו על זה, לא יועיל דבר ויהי' כמו דבר הבלתי אפשרי באופן אחר, ולא יהי' בזה שום בליטות ח"ו וישתדל להטמין את הדבר כמה שיוכל כמ"ש והצנע לכת את אלקיך.
75 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ח שיחות חג הפסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין" .
10 קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם כו' מה ראו על ככה היינו מה שקבלו בנפשם בחי' מ"ה דחכמתו העצמי' שהיא התורה ומ"ה הגיע עליהם מלמעלה לעוזרם לזה ההתעוררות שנתעוררו מכח עצמם כו' [כי הגם שהיה ההתעוררות מכח עצמם מ"מ אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו כו' רק שההתחלה הי' מהם כו' וד"ל].
78 אלמלא הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו את שבתותי תשמרו ששתי השבתות הנ"ל א"צ רק לשמור אותם שלא יפסידו אותם ע"ד לא תחללו שלא לעשות חלל והפסק בינו לבין הא"ס ע"י מעשיו הרעים ח"ו או ע"י גיאות והתנשאות או בחי' לגרמי' ומזה צריך לשמור א"ע שלא יהי' בבחי' יש ודבר וממילא יתגלה בנפשו הארת שתי שבתות הנ"ל בו בדרך מתנה ממילא ומאילי' כמאמר מתנה טובה כו', ואפי' בחי' שבת תתאה שהוא בחי' ביטול היש אין הכוונה לעשות כמה הכנות בנפשו לבטל א"ע כי כל הפעולות וההכנות יכול לפעול הרגשת הביטול שזהו היפוך ממש מביטול האמיתי כידוע בשם הה"מ ז"ל ע"פ ופלגשו ושמה ראומ"ה ראו שאני בטל, אך כל ההכנות יהי' באופן זה שישמור א"ע בתכלית אפי' מבחי' פירוד כ"ש דק תכלית הדקות ובזה יהי' כלי מוכן שישרה בנפשו בחי' ביטול היש וגם ביטול האמיתי לאין האמיתי והשראה זאת תבוא עליו מלמעלה כמאמר אלמלא הקב"ה עוזרו כו' אבל עסק שלו לא יהי' רק בשמירה א"ע בתכלית שלא יהי' נפרד כנ"ל, וזהו את שבתותי תשמרו תשמרו בלבד וממילא יתגלה בנפשיכם שתי שבתות הנ"ל כו' וד"ל.
127 אלמלא הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועתה יש להבין הענין הנ"ל של וספרתם לכם הוא דוקא ממחרת השבת שאחז"ל ע"ז ממחרת יו"ט הראשון של פסח דוקא, וכשהי' ביום ראשון יצי"מ ואכילת מצה בלילה הראשונה, אז בליל ב' תתחיל ספה"ע כו', הענין הוא כידוע כי בכל אתדל"ת מלמטלמ"ע מוכרח להיות מתחלה בחי' אתדל"ע שהיא הנותנת כח ועוז שתוכל להיות אתדל"ת וכמאחז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו כו', וא"כ הכח ועוז שיכול האדם לקיים בנפשו ענין של ספה"ע בכל הפרטים הנ"ל עד שיעשה כלי לעצמי' אא"ס ב"ה שהוא בחי' מ"ת אנכי ממש בבחי' אלקיך ממש, מוכרח להתעורר מתחלה מבחי' אנכי הנ"ל מצ"ע בלא אתדל"ת, וזהו"ע יצי"מ שהיו בחשך התחתון דקליפת מצרים ערות הארץ, וגם ר"ל היו משוקעים במ"ט שע"ט כידוע, וגם הלא היו בתכלית הקטנות, וכמ"ש כי נער ישראל כו', ולא הי' בכחם כלל לברר החשך לצאת ממנו ולדחותו וכ"ש להפכו כנ"ל, ולזה נגלה עליהם ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכמאמר לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף כו' רק בחי' עצמותו ומהותו ית' ממש, וזאת פעל בהם הכח ועוז לצאת מהחשך הגס הנ"ל, רק שזה הגילוי הי' בבחי' דילוג מלמעלה והאיר עליהם רק בבחי' מקיף, וכידוע הענין בד"ח ע"פ גפן ממצרים תסיע כו' מה גפן הפרי מבחוץ והקליפה בפנים כו' וכך הרע של נה"ב שלהם לא נתברר עדיין רק מפני תוקף הגילוי אור שהאיר אז על נפשם והקיף כל כחות נפשם אז הי' הרע דוגמת בחי' שינה שלא פעל פעולתו היינו לעכב על יצי"מ כי המקיף דיחידה שהאיר בה גילוי אור עצמותו של אנכי כו' הקיף כללות הכחות דנר"נ וגם נה"ב כו', ולזה לא הקשו כלל איך נלך למקום מדבר וציה בלא שום מזון ומחי', שהרי לא הי' מי שיקשה כידוע כי כל הקושיות והספיקות הוא רק מצד הרע דנה"ב, אבל מצד שנתבטל בבחי' המקיף והי' בבחי' שינה ולא פעל פעולתו כי הלא האיר בחי' מקיף דיחידה בנפשם וא"כ ממילא הי' תוקף האמונה בה' ית' וכמ"ש משכני אחריך נרוצה כו', והוא בחי' אנכי שנתגלה במ"ת נתגלה ג"כ בעת יצי"מ כי הלא נאמר אנכי כו' אשר הוצאתיך מאמ"צ כו', ואח"כ אכילת מצה
258 אלמלא הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מבית הגנזים ענייני רבותינו אדמו"רי חב"ד מענה רבנו הזקן, ע"י תלמידו רבי אהרן הלוי משטאראשעלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הגם שלעיקר הדינא קסבר שלא רבים יחכמון בהנהגה הנ"ל, ליתן עצות בנפשו של כאו"א השייך לו , ולפעמים יתחלפו אורחותיו וכו', ומה גם מאמ' בראתי לו תורה תבלין , וכל הדברים ארוכי'.
15 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה בתקופת ב"ק אדמו"ר נשיא דורנו שנת תרצ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אלא מאורסה", וראה חיים עם האשה דקאי אתורה (קדושין ל, ב) - נרמז ב"ארס אשה"
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תיד
מקור מפורש
בדף זה
ואם בכל עניני טוב וקדושה אמרו רז"ל הקב"ה עוזרו, על אחת כמה וכמה בנסיון גדול כהאמור, שלא להרהר אחר מדותיו של הבורא באסון אבדת בעל ואב לילדים.
6 אמרו רז"ל : קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלב
מקור מפורש
בדף זה
כן הגמרא שהוא הפלפול במשנה הבנת טעמי' וכו' שכל אחד מעמיק בזה ומבין כפי שכלו והשגתו ומחוה דעתו, הרי בהשקפה ראשונה אין ניכרת האחדות שבין החולקים ואדרבא מתחלה נעשו כאויבים זל"ז, ואת והב הוא בסופה דוקא (קדושין ל, ב) - (ופסק הדין הלכה למעשה כשהוא בהסכם כולם יחד, ה"ה בכלל המשנה כמ"ש בשו"ע לרבינו הזקן הל' ת"ת רפ"ב) -
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רכח
מקור מפורש
בדף זה
קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'סו
מקור מפורש
בדף זה
קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שעא
מקור מפורש
בדף זה
קדושין ל , ב :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שו
מקור מפורש
בדף זה
קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תעה
מקור מפורש
בדף זה
קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
ופשיטא שלא הי' יכול לנהוג בו כבוד.
14 ראה קידושין ל, ב ובפרש"י שם ד"ה נעשו אויבים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
והנה אמרו חז"ל "אלמלא הקב"ה
27 סוכה נב, ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בדף זה
און אין די אַלע זאַכן איז מען פאַרזיכערט, אַז בשעת מ'באַשליסט (מ'איז מחליט) צו טאָן אַזוי — איז "הקב"ה עוזרו" און רשב"י עוזרו, און מ'העלפט אַז איר זאָלט קענען אויפטאָן אין די ביידע זאַכן נאָכמער וויפל איר ריכט זיך פון פריער, און אויפטאָן לייכטער, בעסער, ברייטער און טיפער.
29 ראה קידושין ל, ב. סוכה נ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
יכול לו".
39 קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לפי דרך הפשט, כאשר רואים שינוי בסדר בין פסוק אחד למשנהו, המסקנה הראשונה איננה ש"שקולין הן", אלא יש לחפש סיבה לכך שהסדר בפסוק אחד שונה מהסדר בפסוק האחר.
24 כדעת רבי (קידושין ל, סע"ב ואילך – בנוגע לאו"א שמנה ר"ש בכריתות שם), שאם יש למצוא טעם להשינוי אין ראי' ששקולין. וכ"ה בפרש"י עה"ת (ר"פ קדושים). וראה לקו"ש חט"ז ע' 58 ואילך (בפרש"י וארא שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
ובבמה מקומות (בכל מקום!) נמצא שהלימוד ד,אל תקרי" (קדושין ל, ב) אינו שולל הקרי שבפי', כ"א מוסיף., ותרווייהו איתנהו למסקנתו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
לא לסמוך רק על ההתבוננות בכוחותיו שלו, אלא מחובתו להתפלל על כך – לשאת תפילה ולבקש שהקדוש־ברוך־הוא יעזור לו בטובו ובחסדו חסד חינם (כמאמר רז"ל:
29 סוכה נב, ריש ע"ב. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
8 קידושין ל, ב. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ב"מחזור ויטרי" מוסבר, שהפסוק אמור על מלחמה "בעסק העולם", ושמואל הקטן מחדש, שגם במלחמתה של תורה בין שני תלמידי חכמים ש"נתרוצצו זה עם זה בדבר הלכה", ואחד מהם ניצח, עליו לדעת, ש"בנפול אויבך אל תשמח...", כתפילת רבי נחוניא בן הקנה "ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם".
61 כלשון חז"ל קידושין ל, ריש ע"ב. וראה סנהדרין כד, א: ת"ח שבבבל כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, בכל עבודה נזקקים לסייעתא דשמיא, כמאמר חז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו...", אך יש בכך שתי דרכים:
31 קידושין ל, ב. סוכה נב, ב. וראה ויק"ר (פכ"ז, ב): מי הקדימני ואשלם כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
9 קידושין ל, ב. וראה סוכה נב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה קידושין ל, ב. סוכה נב, ריש ע*ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5 דער אויבערשטער העלפט דורכפירן זיי: להעיר מהפירוש במחזיל (קידושין מ, א) ,מחשבה טובה הקב*ה מצרפה למעשה", ,דכאשר איש ישראל חושב לעשות איזה דבר בלימוד התורה, בקיום המצוות. . הקב"ה מצרף כמה ענינים בהשגחה פרטית שיבוא לידי מעשה" -- דיה בטח בה' תש"ב (סה"מ תשיב). ולהעיר ממחז"ל (קידושין ל, ב) ,הקב*ה עוזרו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הפירוש השני הוא, שהכוונה היא לפטיש (ויש מפרשים שאף סוברים כך בהבנת דברי רש"י עצמו, כלשון הגמרא – "מה פטיש זה מתחלק...") – מדובר כאן על סלע קשה מאד אשר שובר ומנפץ את הפטיש.
23 כפירוש ר"ת בתוס' שבת וסנהדרין שם. וכן בתוס' סוכה נב, א. קידושין ל, ב. – הובא בכו"כ מפרשי רש"י כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
והפירוש השלישי הוא, שאמנם מדובר כאן על הפטיש, אך אין הכוונה לכך שהפטיש עצמו נחלק לחלקים רבים, אלא שבאמצעות הכאת הפטיש על הסלע, יוצאים מן הפטיש ניצוצות אש.
24 רע"ב, גו"א, דברי דוד ונמוקי שמואל. וראה חדא"ג מהר"ל קידושין ל, ב. זח"ג (אד"ז) רצב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 שהיא תבלין ליצה"ר (קידושין ל, ב - החילוק דמלחמה ע"י תפלה או תורה -- ראה סה"מ תרנ"ט ע' קנב ואילך. תש"ד ע' 83 ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 והקב"ה עוזר: ראה קידושין ל, ב. תניא פי"ג. סידור עם דא"ח רלו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
10 הקב"ה עוזרו: סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב. וראה תניא רפי"ג. וראה (בנוגע ליצי"מ) כש"ט (הוצאת קה"ת) סי"ד. וראה אוה"ת בא כרך ז ע' ב'תרלג ואילך -- ע"ד חצות לילה דיצי"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
5 שהיא תבלין ליצה"ר (קידושין ל, ב). - החילוק דמלחמה ע"י תפלה או תורה -- ראה סה"מ תרנ"ט ע' קנב ואילך. תש"ד ע' 83 ואילך. ובכ'מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
5 הקב"ה עוזרו: ראה קידושין ל, ב. סוכה נב, ריש ע*ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
6 קידושין ל, ב. וראה ב"ב טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומסכת "נזיקין" – הלכות נזיקין בתורה – הוא הלימוד המבטל את המזיקים, ועל ידי כך מתבטלת הגלות ובאה הגאולה.
46 להעיר ממרז"ל משכהו לביהמ"ד (קידושין ל, ב. סוכה נב, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
6 סוכה נב, ב. קידושין ל, ב. וראה תניא פי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
1 סוכה נב, רע"ב. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
9 סוכה נב, ריש ע"ב. קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה היא השבועה – מלשון שובע – שנותנים לו כח מלמעלה, "הקב"ה עוזרו" שתהי' בו ההכרה ("איבערצייגונג") שאין שום דבר פרטי כלל ("קיין אייגענע איז אינגאַנצן ניטאָ"), וממילא חייבים לעשות מכל עניני העולם אלקות, כיון שכל העולם שייך להקב"ה.
81 ראה קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
והכח על זה הוא מבחי' ויפגע במקום, דקאי על המקום שעליו נאמר וזה שער השמים, שמשם נמשך הכח שהקב"ה עוזרו שלא זו בלבד שלא ייאבד (ער זאָל ניט פאַרפאַלן ווערן) בהירידה ח"ו, אלא אדרבה, שיעלה משם את הרכוש גדול, שהו"ע בירור הניצוצות.
63 ראה קידושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז מגיע בעבודתו להעילוי ד"פדה בשלום נפשי" – כפי שמבאר אדמו"ר האמצעי בארוכה תורת רבינו הזקן , שזוהי דרגת העבודה ד"בכל מאדך", שאין בו רע כלל, שלא זו בלבד שיצרו מסור בידו, ולא זו בלבד ש"לבי חלל בקרבי", אלא יתירה מזה – שהיצה"ר נעשה מסייע, כיון שנעשה כולו טוב, ע"ד עולם האצילות ששם "לא יגורך רע" , וכן הוא גם בעבודתו למטה, שאין לו רצון ותענוג בכל עניניו הגשמיים, בלתי להוי' לבדו.
245 ע"פ קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
– הקב"ה רק "עוזרו" , אבל הבחירה עצמה היא בידו.
513 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו, טז
ומצד החילוק שבין האב לאם באופן התכללות הולד, שבבטן האם הולד הוא בבחי' מציאות יותר מאשר בהיותו בטיפת מוח האב , הרי הם חלוקים גם לאחרי לידת הולד – שהאם היא בקירוב אל הולד, משא"כ האב הוא בריחוק, ולכן אהבת הבן היא בעיקר לאמו , והמורא הוא בעיקר מאביו , כי יראה היא תנועה של ריחוק, ואהבה היא תנועה של קירוב.
828 ראה קידושין ל, סע"ב ואילך. פרש"י קדושים יט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
והן (ועאכו"כ) ע"פ המבואר בספרי מוסר ש"עקר טורא" קאי על היצה"ר שעליו אמרו "צדיקים נדמה להם כהר" – כיון ש"אמר מלכא", שזהו הניצוץ שבו, "חלק אלקה ממעל ממש" , מ"מלכותך מלכות כל עולמים", ולכן נעשה גם הוא "מאן מלכא רבנן" , וע"י אמירת ("אמר") התורה שנקראת "תבלין" ליצה"ר , נעקר היצה"ר "שנדמה להם כהר" ("עקר טורא"), ומתבטלים כל המניעות והעיכובים,
2721 קידושין ל, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ב"יינה של תורה" נתבאר, שמלחמת עמלק היתה קשורה עם (ההתנגדות ל)מתן-תורה , והרי על התורה נאמר "הלא כה דברי
1342 בענין זה נזכר גם שהתורה היא "תבלין" (קידושין ל, ב. וש"נ), שפועלת ענין הבירור כו' (ראה גם לעיל הערה 109. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור תורה על אגדות חז"ל תא
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
פי' ע"ד נודע בשערים בעלה, [ואיתא בזוהר] כל חד כפום שעורין דיליה, על ידי המדות אהבה ויראה הקדוש ברוך הוא מקשר את עצמו כביכול עם האדם.
יד במקבילות ממשיך כאן עם המובא לעיל סי' רצו .
----- הערות וציונים -----
אמנם הפי' כו' – ראה אורח לחיים פ' בראשית רד"ה ויאמר ה': הרב בוצינא קדישא מו' דוב בער זללה"ה אמר פירוש הגמרא קידושין דף למ"ד בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין והלא אין המשל דומה לנמשל כי בבשר משימין תבלין והעיקר הוא הבשר ולא התבלין וכאן אמר שהתורה הוא התבלין , ואמר שהאמת הוא כן שהיצר הרע הוא העיקר וצריך האדם לעבוד הש"י בהתלהבות הנמשך מיצה"ר, ואמר שזהו פי' מה שארז"ל במס' יומא דף ס"ט כשמסרו בידם יצרא דעבירה אפילו ביעתא בת יומא לא אשתכח דהנה יש עיתים שהם מוכנים מעצמם לעבודת השי"ת כגון בשבתות ויו"ט בלי הכנת אדם וביעתא לשון ביעותא לשון תפלה, ר"ל כשמסרו בידם יצרא דעבירה לא היה להם התלהבות כלל ואף תפילות שהם בשבתות ויו"ט שהקדושה באה מלמעלה והם מוכנים מעצמם וזהו ביעותא בת יומא שהיום גרם לא אשתכח מפני שלא היו להם שום התלהבות כלל, ונמצא באמת שהיצא הרע הוא העיקר שיקח התלהבות היצר לעבודת הש"י והתורה הוא המורה דרך ובאמת כמו תבלין עכ"ד בקיצור ודפח"ח.
ובס' זאת זכרון להחוזה בד"ה עוד פי' פסוק יראו מה' (נז, א): שמעתי מהרב המגיד מראוונא פי' על בקשו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו, שגם לתפלה צריך חשקת מצד יצה"ר כי הזך והברור מתיירא לבד ואינו מתפלל כ"כ בחשק רב כ"א בפחד גדול, והנה לתפילה חדשה מתפללים בחשק יותר, וזה בקשו תפלה בת יומא לחולה שנחלה באותו יום ולא אשכחו כי לא היה יצה"ר בעולם וביעותא לשון תפילה כמו אם תבעיון בעיו.
וכמו שאדם רוצה מהפך החשק כו' – ראה סי' רמו ובהערות שם.
על ידי אהו"י הקב"ה מקשר כו' – ראה סי' רצט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בדף זה
ראשונה מיגמ"ד לכן ע"י שם אל המשיך ק"ו, ומובן מזה שע"י ק"ו ממשיכים שם אל ולכן גבי דודי לי ואני שקאי על מ"ת א' הרועה בשושנים להורות שע"י תורה ממשיכים יגת"ד, וגבי אני לדודי כו' ששם שייך שושנים שהם יגת"ד ארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים להורות ג"כ שע"י התורה ממשיכים בחי' יגמה"ר, ואף שנת"ל דאני לדודי הוא מלמעלמ"ט, מ"מ אילמלי עוזרו כו' וזהו הד' יודי"ן והם מ' יום שמר"ח אלול עד אחר יוהכ"פ שנא' עליהם ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים מה הראשונים ברצון כך אחרונים ברצון, א"כ ה"ה ימי רצון לכן הם המסייעי' שיהי' תחילה אני לדודי ועי"ז יהי' ודודי לי.
153 אילמלי עוזרו : ראה קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב את ה' האמרת כו'
מקור מפורש
בדף זה
אבל ענין השיתוף* הוא ע"ד שארז"ל* ג' שותפים יש באדם אב ואם והקב"ה אב כו' אם כו' והקב"ה נותן בו נשמה שהעיקר הוא חלק הקב"ה שהרי בצאת הנפש
26 ע"ד שארז"ל : נדה לא, א. קדושין ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע סוד הוי' ליראיו
מקור מפורש
בדף זה
ובזה אפ"ל למה תתענו ה' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתיך כו' שלכאורה הוא תמוה האיך אפ"ל שהקב"ה מקשיח לבנו מיראתו ית' אדרבה הקב"ה עוזרו כו' וכדכתי' עד יערה עלינו כו' שתמיד הוא מעורר אותנו באתעדל"ע הגם שאין אתעדל"ת וכמ"ש הפייטן בשורך דלות מעשים קרב צדק מאיליך [ע' בפרד"ס ], אלא הכוונה על אהוי"ר שבאצילות שנק' דרכיך ויראתיך והם מתעלמים ע"י הפרסא, שזהו כח ה' שהפרסא הפסיק הנ"ל וזהו למה תתענו
58 הקב"ה עוזרו : קדושין ל, ב. סוכה נב, ב. ראה תניא רפי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר