1077
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אלה"10; אבל יש זמן שבו שורר חושך אצלו, אין הוא רואה אלקות, ואז עליו לקבוע גדרים וסייגים, לפרוש ולהמנע מריבוי דברים גשמיים, אפילו דברים המותרים, משום שהם עלולים להטותו ולהורידו.
ב. תועלתם של גדרים וסייגים אלו – כדי להצליח במלחמה עם הלעומת זה גם בזמן שהחושך גובר – הוא בשני דברים: א) על ידי הפרישות והחומרות מתרחק האדם ממגע מיותר עם חושך העולם, מונעים בעד השונא ואין נותנים לו את האפשרות שיוכל להלחם בקדושה. ב) על ידי פרישות וחומרות ממשיכים אור אלוקי נעלה11, ועל ידי כך נעשית התגברות בצד הקדושה.
כן הוא גם בענין הנדרים: מלבד מעלת הפרישות, שבכך נשמרים (במדה מסויימת) לא לסטות ולהדרדר על ידי הענינים הגשמיים, יש יתרון נוסף, שעל ידי הנדר "נמשכת" קדושה12, והיא עצמה נותנת לאדם תוספת כוח להאבק בלעומת זה.
ג. מכך שהצורך בפרישות של נדרים הוא כשהאדם מצוי במצב של נחיתות וחושך – "והמה בקשו חשבונות רבים" – הרי מובן, שהמפיר ומתיר את הנדרים, עומד במצב נעלה ביותר, שלא זו בלבד שלגביו אין צורך בפרישות של נדרים, אלא שיש לו גם את הכוח להשפיע על מי שמחמת מצבו נזקק לנדר, שגם הוא יוכל להיות בעולם ולהתעסק בו, ועם זאת לא להכשל.
משום כך אנו רואים זאת גם למעשה, שהמפירים ומתירים את הנדר עומדים בדרגה נעלית יותר מאלו שמקבלים על עצמם את הנדר: האב המפיר את נדר בתו (נערה), הרי "כל שבח נעוריה לאביה"13; הבעל המפיר נדר אשתו, הרי "אשה רשות בעלה עליה"14; ומכל שכן החכם המתיר את הנדר15, – ובפרט לדעת הראשונים16, שהוא צריך להיות חכם מוסמך איש מפי איש עד משה רבינו – הרי הוא עומד בדרגה נעלית לגמרי. וג' הדיוטות הרי – הוו בית דין*16.
ד. כל עניני התורה באים בדרך כלל ובדרך פרט. כך הוא גם ענין
הערות
- 10. ישעי' מ, כו. ולהעיר מהמשך מים רבים תרל"ו פ"ל.
- 11. כי הגדרים והחומרות כו' נמשכות מצד גודל אהבתו ית' אלינו, בדוגמת האב שמצד גודל אהבתו לבנו, מדקדק עמו יותר להוסיף עליו שמירה מעולה בסייגים וגדרים בכל האפשרי (לקו"ת מטות פה, א).
- 12. שלכן צריך להתפיס בדבר הנדור (כקרבן כו') ולא בדבר האסור (נדרים יד, א), וכן אמרו (כתובות נט, ב): שאני קונם דקדושת הגוף נינהו, וס"ד דהש"ס שיהי' בהם דין מעילה (ראה בכ"ז לקו"ת פ' מטות. דרמ"צ מצות נדרים).
- 13. כתובות מ, ב.
- 14. ראה קדושין ל, ב.
- 15. שאליבא דר"י גם כשג' מפירין את הנדר צריך שיהי' אחד מהם חכם. ולדעת רבנן במיפר יחיד – צריך להיות חכם (בכורות לז, א). ולכמה פוסקים במקום שיש חכם אין הדיוטות מתירין (ראה פתחי תשובה לשו"ע יו"ד ר"ס רכח).
- 16. רמב"ן פ"ג דנדרים.
- *. רשב"ם ד"ה לומר (ב"ב קכ, ב).
נדרים י״ד א - הטקסט מספריא
לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן! וְאֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ רֵישָׁא!
אַיְּידֵי דְּקָתָנֵי ״כִּבְשַׂר חֲזִיר״, ״כַּעֲבוֹדָה זָרָה״, לְהָכִי קָתָנֵי ״חוּלִּין״.
רָבִינָא אָמַר: הָכִי קָתָנֵי, וְאֵלּוּ מוּתָּרִין: ״כְּחוּלִּין״, ״כִּבְשַׂר חֲזִיר״, ״כַּעֲבוֹדָה זָרָה״. וְאִי לָא תְּנָא חוּלִּין, הֲוָה אָמֵינָא בָּעֵי שְׁאֵלָה.
וּמִי אִיכָּא לְאַסּוֹקֵי עַל דַּעְתָּא הָכִי? הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״הֲרֵי אַתְּ עָלַי כְּאִימָּא״ — פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָא בָּעֲיָא שְׁאֵלָה! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא, חוּלִּין מִמֵּילָא נַסְבַהּ.
מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר קְרָא: ״אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳״ — עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַנָּדוּר.
אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּדָבָר הָאָסוּר נָמֵי, דְּהָא כְּתִיב ״לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ״! ״לֶאְסֹר אִסָּר״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵיזֶהוּ אִיסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כּוּ׳.
הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ כְּאִימָּא כּוּ׳. וּרְמִינְהוּ: הֲרֵי אַתְּ עָלַי כִּבְשַׂר אִימָּא, כִּבְשַׂר אֲחוֹתִי, כְּעׇרְלָה, וּכְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — לֹא אָמַר כְּלוּם!
אָמַר אַבָּיֵי: לֹא אָמַר כְּלוּם מִדְּאוֹרָיְיתָא, וְצָרִיךְ שְׁאֵלָה מִדְּרַבָּנַן. רָבָא אָמַר: הָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, הָא בְּעַם הָאָרֶץ.
וְהָתַנְיָא: הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה — לֹא אָמַר כְּלוּם. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְצָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם. וְאָמַר רַב נַחְמָן: וְתַלְמִיד חָכָם אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה.
a negative statement you can infer a positive statement? How then can it be inferred that it should be like an offering? And if it is rather the opinion of Rabbi Yehuda, who disagrees with Rabbi Meir in this matter, the ruling of the mishna is superfluous, as this is identical to the ruling of the mishna in the first clause. The mishna above (10b) already established that a vow that uses the term laḥullin takes effect.
The Gemara answers: The ruling is superfluous. However, since the mishna teaches that the vow does not take effect when he says that the food will be like pig meat or like an object of idol worship, it therefore teaches incidentally that this ruling also applies when he says that it will be non-sacred.
Ravina said that this is what the mishna is teaching: And these are the vows that do not take effect at all and therefore the item mentioned in the vow remains permitted: One who said that a certain item will be like non-sacred food, or like pig meat, or like an object of idol worship. And if it did not teach the case of non-sacred food, I would say that although the vow does not take effect, it still requires, by rabbinic law, a request to a halakhic authority for its dissolution.
The Gemara asks: But is there any reason to consider this interpretation? But from the fact that the latter clause teaches with regard to a man who says to his wife: You are hereby to me like my mother, that dissolution is broached with him by suggesting a different extenuation, it may be inferred that the vow in the first clause does not necessitate a request to a halakhic authority. Rather, the interpretation of Ravina must be rejected, and it is clear that the case of non-sacred food was cited tangentially to the other cases in the mishna.
§ With regard to the principle that a prohibition cannot be created by associating a permitted item with one forbidden by Torah law, the Gemara asks: From where is this matter derived? The Gemara answers that the verse states: “When a man takes a vow to the Lord” (Numbers 30:3), which indicates that a vow does not take effect until one takes a vow by associating the status of an item that is forbidden by means of a vow with another item. If the item one is using to create the prohibition is forbidden by Torah law, the vow does not take effect.
The Gemara asks: If so, then even if the item in the vow is associated with an item forbidden by Torah law, the vow should also take effect, as following that phrase in the verse it is written: “To bind his soul with a bond [issar],” which indicates that the association can be with an item forbidden [asur] by Torah law. The Gemara answers: The phrase “To bind his soul with a bond” is necessary for that which is taught in a baraita (12a): What is the bond mentioned in the Torah. The baraita derives from this phrase that a vow that associates the relevant item with an item whose prohibition was created by a pre-existing vow takes effect, but one whose prohibition is by Torah law does not take effect.
§ It is stated in the mishna that with regard to a man who says to his wife: You are hereby to me like my mother, dissolution is broached with him suggesting a different extenuation, i.e., by rabbinic law it is treated like an actual vow and it requires dissolution by a halakhic authority. The Gemara raises a contradiction from a baraita that states that if a man says to his wife: You are hereby to me like the flesh of my mother, or like the flesh of my sister, or like the fruit of a tree during the first three years after its planting [orla], or like forbidden mixtures of diverse kinds planted in a vineyard, all forbidden items, he has said nothing. This indicates that he does not even have to make a request to a halakhic authority.
Abaye said: He has said nothing by Torah law, as the vow does not take effect. However, he needs to make a request to a halakhic authority by rabbinic law. Rava said: That baraita is referring to Torah scholars, who are aware that this vow does not take effect. This mishna, on the other hand, is referring to an ignoramus, with regard to whom a rabbinic ordinance is necessary lest they take vows lightly.
The Gemara comments: And it is taught in a baraita: One who takes a vow by associating an item with a Torah scroll has not said anything, i.e., the vow does not take effect. And Rabbi Yoḥanan said: But nevertheless, he needs to make a request to a halakhic authority for dissolution of the vow. And Rav Naḥman said: And if he is a Torah scholar he does not need to make a request. The postulation of Rava, which states that with regard to some vows that do not take effect it is necessary to make a request to a halakhic authority only if they are taken by an ignoramus, can be seen from here.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 42 עמודים.
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב כתובות מ, ב · נדרים יד, א · בכורות לז, א · כתובות נט, ב · ב"ב קכ, ב
- תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד נדרים יד, א · בבא בתרא קכ, ב
- לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א מאותו ספר בכורות לז, רע"א · ב"ב קכ, ב
- תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה כתובות מ, ב
- שו"ת אבן העזר סימן שעח כתובות דף מ
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ נדרים יד, א
- ספר השיחות אחרון של פסח, תרפ"ו נדרים יד, א
- לקוטי שיחות כרך יז מצורע שיחה א מאותו ספר שם לז, א
- לקוטי שיחות כרך יז מצורע שיחה א מאותו ספר בכורות לז, א
- תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג בכורות לז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמה דיני לולב טז בכורות לז, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמו דיני הדס בכורות לז, א
- שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן יח בכורות לז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) הוספות בכורות לז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמה דיני לולב בכורות לז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמו דיני הדס בכורות לז, א
- אגרות קודש כרך כב ח'רצז כתובות נט, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א מאותו ספר כתובות נט, ב
- לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב מאותו ספר כתובות נט, ב
- לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה ב מאותו ספר כתובות נט, ב
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה א מאותו ספר כתובות נט, ב
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט כתובות נט, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד כתובות נט, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים כתובות נט, ב
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן יז כתובות נט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח כתובות נט, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט כתובות נט, ב
- אגרות קודש כרך ז ב'קכג ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ל הוספות ויצא מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, ב
- לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א) מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ג מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ג מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך ח מסעי שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א
- לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג מאותו ספר ב"ב קכ, א
- לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב מאותו ספר ב"ב קכ, סע"ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה א מאותו ספר ב"ב קכ, רע"א