157

הערות

1. 1. פרשתנו יד, יד.
2. 2. מפשטות לשון רש"י משמע שכוונתו להגדר שבאמצע האוזן בפני נקב האוזן כמ"ש בפרישה לטור יו"ד סי' שט סק"ז. ט"ז שם סק"ד. וכן מוכח מלשון רש"י בפ' תצוה (שהובא לקמן בפנים) "שבתוך האוזן". ולפי"ז הוא דלא* כת"א כאן (יד. יז. כה. כח) "רום אודנא" (וכן תרגם עה"פ בפ' תצוה ופ' צו דלקמן בפנים. ועד"ז הוא במכילתא דרשב"י משפטים כא, ו: בגבוה שבאוזן), כ"א כתיב"ע כאן (ופ' תצוה וצו שם)**. ולהעיר משו"ת צ"צ חיו"ד סי' רכט (ראה שם מתויו"ט ולחם חמודות רפ"ו דבכורות) דמוכח מפרש"י בש"ס דגובה של אוזן נק' סחוס (הל' שהובא ברש"י גם בפ' תצוה שם), ומשמע גם מפרש"י (בכורות מ, ב) דעליונה של אוזן כולו נק' תנוך, ועפ"ז יש לפרש ל' "תנוך" ו"גדר האמצעי שבאוזן", גם לפי' הת"א עיי"ש בארוכה*** – ולכאורה בפירוש המלה ובמציאות אין לחלק בין פירוש רש"י עה"ת *) ולא כדעת הגאון (שהובא בראב"ע תצוה כט, כ) "הרך הדבק בעגול האוזן". וברד"ק (בספר השרשים ע' תנך) הרך אשר בקצה האוזן. ועד"ז בש"ך עה"ת בפ' צו. וראה פי' זי"ר (הובא לקמן הערה 25). **) עה"פ כאן (וכן בפסוק כה. כח דלקמן) תרגם: על גדירא מיצעא דאודנא. בפסוק יז: על חסחוס דאודנא. וכן תרגם בתצוה כט, כ. בצו ח, כג: על חסחוס אודנא דאהרן דהוא גדירא דמציעאה. ובפסוק כד שם: גדירא מיצעא. ***) ולהעיר ממדרש לקח טוב עה"פ כאן: זה גדר האמצעי הקרוב לגבוה של אוזן. ובמדרש הגדול תצוה שם: זה רום של אוזן שהוא גדר האמצעי. לפרש"י על הש"ס. אבל י"ל דמכיון שמפורש במשנה (שם לז, א) לענין מום "מן החסחוס אבל לא מן העור" (אלי' רכה של אוזן – פרש"י שם), משמע שחסחוס – "תנוך האוזן" (פרש"י שם) כולל כל העליונה כהתויו"ט וכו'. כי לשון חסחוס ותנוך אפשר לפרש גם על העליונה, אבל פי' "תנוך" ו"סחוס" מצ"ע לפרש"י הוא גדר האמצעי ממש כפרישה וט"ז שם. אבל לפ"ז צ"ל שמ"ש הט"ז שם הוא רק בפי' לשון תנוך (בפרש"י) ולהלכה ס"ל שנפגמה בחסרון מן התנוך (שבשו"ע שם) הוא כל העליונה (הקשה) של האוזן, שהרי מפרש סיום לשון השו"ע ולא העור שבשפת האוזן כפרש"י בכורות באלי' רכה – ע"ד מ"ש הרי"א האמליר (נדפס ב"יגדיל תורה" נ.י. תשרי תשל"ח ע' לו. וראה שם ע' מב תשובת הרד"ל). אבל בשו"ת הצ"צ שם מוכח לא כן בט"ז. וראה לקמן הערה 13. 37. ואכ"מ.
3. 3. ראה ראב"ע תצוה שם "אין לו ריע".
4. 4. ח, כג. כד.
5. 5. כט, כ.
6. 6. כ"ה בדפוס א' וב' ובכו"כ כת"י רש"י. ומזה משמע כנ"ל בתויו"ט וצ"צ שכל העליונה נק' "סחוס". ובדפוסים אחדים "הוא הסחוס גדר האמצעי".
7. 7. כ"ה ברוב הדפוסים ובדפוס ב'. וכ"ה בפרשתנו בדפוס ב' (טינרוס), ובדפוס ראשון הוא כבפרשתנו "טינדרוס". ויש גורסים בפרש"י תצוה ופרשתנו "טנדרין". וכ"ה בפרש"י בכורות לז, א ד"ה הסחוס. וברע"ב שם "טנדריס". וברגמ"ה בכורות שם כבפרשתנו "טנדרוס".