157

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

א. פירושי רש"י למילה "תנוך"

מן הפסוק1 "ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אוזן המטהר...", מצטט רש"י את המילה "תנוך" ומפרש "גדר אמצעי שבאוזן, ולשון תנוך לא נודע לי, והפותרים קורים לו טנדרוס"2.

צריך להבין: אמנם, המילה "תנוך" אינה נפוצה כל־כך בתורה3, אבל היא כבר מוזכרת לפני־כן בחומש, בפרשת צו4, ואף לפני־כן, בפרשת תצוה5. יתר־על־כן: בפרשת תצוה מפרש רש"י את המילה, ואומר: "תנוך, הוא הסחוס האמצעי6 שבתוך האוזן שקורין טנרוס"7. ואם כך, אם רש"י כבר פירש לפני־כן את המילה "תנוך", מדוע הוא חוזר על כך?

הערות

  1. 1. פרשתנו יד, יד.
  2. 2. מפשטות לשון רש"י משמע שכוונתו להגדר שבאמצע האוזן בפני נקב האוזן כמ"ש בפרישה לטור יו"ד סי' שט סק"ז. ט"ז שם סק"ד. וכן מוכח מלשון רש"י בפ' תצוה (שהובא לקמן בפנים) "שבתוך האוזן". ולפי"ז הוא דלא* כת"א כאן (יד. יז. כה. כח) "רום אודנא" (וכן תרגם עה"פ בפ' תצוה ופ' צו דלקמן בפנים. ועד"ז הוא במכילתא דרשב"י משפטים כא, ו: בגבוה שבאוזן), כ"א כתיב"ע כאן (ופ' תצוה וצו שם)**. ולהעיר משו"ת צ"צ חיו"ד סי' רכט (ראה שם מתויו"ט ולחם חמודות רפ"ו דבכורות) דמוכח מפרש"י בש"ס דגובה של אוזן נק' סחוס (הל' שהובא ברש"י גם בפ' תצוה שם), ומשמע גם מפרש"י (בכורות מ, ב) דעליונה של אוזן כולו נק' תנוך, ועפ"ז יש לפרש ל' "תנוך" ו"גדר האמצעי שבאוזן", גם לפי' הת"א עיי"ש בארוכה*** – ולכאורה בפירוש המלה ובמציאות אין לחלק בין פירוש רש"י עה"ת *) ולא כדעת הגאון (שהובא בראב"ע תצוה כט, כ) "הרך הדבק בעגול האוזן". וברד"ק (בספר השרשים ע' תנך) הרך אשר בקצה האוזן. ועד"ז בש"ך עה"ת בפ' צו. וראה פי' זי"ר (הובא לקמן הערה 25). **) עה"פ כאן (וכן בפסוק כה. כח דלקמן) תרגם: על גדירא מיצעא דאודנא. בפסוק יז: על חסחוס דאודנא. וכן תרגם בתצוה כט, כ. בצו ח, כג: על חסחוס אודנא דאהרן דהוא גדירא דמציעאה. ובפסוק כד שם: גדירא מיצעא. ***) ולהעיר ממדרש לקח טוב עה"פ כאן: זה גדר האמצעי הקרוב לגבוה של אוזן. ובמדרש הגדול תצוה שם: זה רום של אוזן שהוא גדר האמצעי. לפרש"י על הש"ס. אבל י"ל דמכיון שמפורש במשנה (שם לז, א) לענין מום "מן החסחוס אבל לא מן העור" (אלי' רכה של אוזן – פרש"י שם), משמע שחסחוס – "תנוך האוזן" (פרש"י שם) כולל כל העליונה כהתויו"ט וכו'. כי לשון חסחוס ותנוך אפשר לפרש גם על העליונה, אבל פי' "תנוך" ו"סחוס" מצ"ע לפרש"י הוא גדר האמצעי ממש כפרישה וט"ז שם. אבל לפ"ז צ"ל שמ"ש הט"ז שם הוא רק בפי' לשון תנוך (בפרש"י) ולהלכה ס"ל שנפגמה בחסרון מן התנוך (שבשו"ע שם) הוא כל העליונה (הקשה) של האוזן, שהרי מפרש סיום לשון השו"ע ולא העור שבשפת האוזן כפרש"י בכורות באלי' רכה – ע"ד מ"ש הרי"א האמליר (נדפס ב"יגדיל תורה" נ.י. תשרי תשל"ח ע' לו. וראה שם ע' מב תשובת הרד"ל). אבל בשו"ת הצ"צ שם מוכח לא כן בט"ז. וראה לקמן הערה 13. 37. ואכ"מ.
  3. 3. ראה ראב"ע תצוה שם "אין לו ריע".
  4. 4. ח, כג. כד.
  5. 5. כט, כ.
  6. 6. כ"ה בדפוס א' וב' ובכו"כ כת"י רש"י. ומזה משמע כנ"ל בתויו"ט וצ"צ שכל העליונה נק' "סחוס". ובדפוסים אחדים "הוא הסחוס גדר האמצעי".
  7. 7. כ"ה ברוב הדפוסים ובדפוס ב'. וכ"ה בפרשתנו בדפוס ב' (טינרוס), ובדפוס ראשון הוא כבפרשתנו "טינדרוס". ויש גורסים בפרש"י תצוה ופרשתנו "טנדרין". וכ"ה בפרש"י בכורות לז, א ד"ה הסחוס. וברע"ב שם "טנדריס". וברגמ"ה בכורות שם כבפרשתנו "טנדרוס".

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל לקו"ש חי"ז ע' 157

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) הוספות שם מ, ב · בכורות לז, א
  2. לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א מאותו ספר בכורות לז, רע"א
  3. לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א מאותו ספר בכורות לז, א
  4. לקוטי שיחות כרך יז מצורע שיחה א מאותו ספר בכורות לז, א
  5. תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג בכורות לז, א
  6. תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב בכורות לז, א
  7. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמה דיני לולב טז בכורות לז, א
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות לולב תרמו דיני הדס בכורות לז, א
  9. שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן יח בכורות לז, א
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמה דיני לולב בכורות לז, א
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות לולב (סימנים תרמה-תרנא) תרמו דיני הדס בכורות לז, א