159

הערות

1. 11. בספר הזכרון בפרש"י כאן "אומרו והפותרים קורין לו טינדרוס לא ידעתי אם היא ארמית או עברית ולכן לא נודע לי לשון תנוך לדעת הפותרים".
2. 12. ברע"ב בכורות שם "בלעז". וברגמ"ה שם "שלועזים טנדרוס". וראה ס' השרשים לרד"ק שם.
3. 13. זה שכתב רש"י "קורין לו" (וכן בפ' תצוה: שקורין טנרוס) ולא כתב טנדרוס בלעז, כדרכו בכ"מ – לכאורה אפשר לומר שהוא בכדי שנדע בדיוק מקומו באוזן כי בלשון "הסחוס" מצ"ע וגם בלשון "(גדר) אמצעי שבאוזן" אפשר לפרש שכולל כל חלק הקשה שבאוזן* כפי התויו"ט והצ"צ בפירוש רש"י על הש"ס (כנ"ל הערה 2, 6). אבל (נוסף על הנ"ל בהערה 2 הרי): א) גם במשנה בש"ס בכורות לז, א ד"ה החסחוס (שבו מפרשים דעת רש"י כנ"ל) כתב "שקורין טנדרין". ב) בפרש"י תצוה מפורש (לכל הדפוסים) "שבתוך האוזן" ואין מקום לטעות. ולהעיר מלשון אדה"ז בשו"ע סוף הל' מכירת חמץ שלאחרי הל' פסח. ואכ"מ. וראה לקמן הערה 37. *) לכאורה משמע כן גם בפיה"מ להרמב"ם נגעים פי"ד מ"ט (וראה פיה"מ הוצאת הרב קאפאח). ועפמ"ש בצ"צ פי' "גדר אמצעי שבאוזן" י"ל שכן ס"ל להרמב"ם גם בפ"ז מהל' ביאת המקדש ה"ב, ובריש פ"ה מהל' מחוסרי כפרה. ולא כמש"כ בתויו"ט בכורות שם. ועפ"ז מתורצת קושיתו על הכס"מ בהל' ביאת מקדש שם (ועד"ז כתב בשו"ת מלבושי יו"ט יו"ד, סי' יד). אבל כנראה שהצ"צ ס"ל כדעת התויו"ט בהרמב"ם. וכדמוכח גם מזה שהשואל להצ"צ (נדפס ב"יגדיל תורה" (הנ"ל הערה 2) ע' כז ואילך. וראה שם ע' מב) כתב ע"ד הנ"ל בדברי הרמב"ם. והצ"צ תפס דברי התויו"ט ולחם חמודות.
4. 14. ראה גם פרש"י בראשית א, כז. נח יא, ג. ויצא ל, לז. ועוד. וראה הערה 11. ובתחלת הערה שלפנ"ז.
5. 15. הלשון "פתרון" וכיו"ב נמצא כבר בפרש"י לפנ"ז, ראה לדוגמא: בא יוד, כא. יתרו כ, ח. משפטים כא, יג. שם כג, ב. תרומה כה, יב. שם, מ. שם כז, ד. אבל ברוב מהנ"ל פי' "פתרון" היינו פירוש וביאור המקרא או התיבה שאינו מפורש בכתוב, משא"כ בנדו"ד.
6. *. לך טו, ב. ויצא ל, ח. שם, מא. ובכ"מ.