205

הערות

1. 22. לכאורה יש להוכיח שגם ע"ד ההלכה כן הוא, לדעת ר' ישמעאל שלומד ששקולות היו מהלשון "ותהיינה" (ב"ב שם) ולא משינוי הסדר שבהכתובים. אבל עדיין קשה, שהרי גם שיטת רש"י כן היא (כבהערה 24), ומ"מ יליף ש"כולן שקולות כו'" מצד כפל השמות כדלקמן בפנים, ועפ"ז – גם רי"ש יכול לפרש כן ולמה זקוק להלימוד מ"ותהיינה"*? וי"ל: א) שרי"ש יש לו טעם אחר בכפל השמות (או שלא דריש כפל שמות). ב) שכוונת רי"ש ב"שקולות היו" הוא באופן ד"הוי' אחת לכולן", היינו ששקולות בכל הענינים (ולא רק בחכמה, כפירוש הרגמ"ה שם). ולפ"ז אין הוכחה שרי"ש ס"ל כרבי (שבהערה 24).
2. 23. כדעת ר"ש (משנה סוף כריתות), שתמיד הוא ללמדך ששקולין הן.
3. 24. כדעת רבי (קידושין ל, סע"ב ואילך – בנוגע לאו"א שמנה ר"ש בכריתות שם), שאם יש למצוא טעם להשינוי אין ראי' ששקולין. וכ"ה בפרש"י עה"ת (ר"פ קדושים). וראה לקו"ש חט"ז ע' 58 ואילך (בפרש"י וארא שם).
4. 25. ואף שזה נוגע לפירושו בפ' פנחס שם – מכיון שכשהתלמיד לומד פרש"י בפ' פנחס לא למד עדיין הפסוק בפ' מסעי, הרי אינו קשה לו עדיין זה שהסדר "מחלה תרצה גו'" "להלן", הוא לכאורה לא בנוגע לחכמה. ולכן סומך רש"י את עצמו על מה שיפרש אח"כ בפ' מסעי.
5. . ומה שהעתיק רש"י (פנחס כז, א) גם תיבת ותהיינה – אין כוונתו לדרשת רי"ש [שהרי (א) לא רמזה כלל. (ב) מהלשון "ולהלן" ולא "להלן" מוכח שלימודו הוא מהשינוי], כ"א – לציין הכתוב לו מכוון (ולא .. שביהושע (יז, ג)! ודוחק).