48
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אדם (העליון) כמותו55, ואתה נקרא אב, והושווה כבוד האב לכבוד המקום56, ולכן עליך להיות בטוח שעמלך ישא פרי, כי כוחו של המשלח, שבאמצעותו אתה פועל, הוא בלתי מוגבל.
כב. "ושננתם" – הכנה לגאולה
את ההוכחה לכך ש"הרב קרוי אב" (שזהו ההסבר לחיוב "ושננתם", כדלעיל בסעיף טז) – מביא רש"י מן הביטוי "אבי אבי", הנאמר לגבי אליהו הנביא, מבשר הגאולה57. וגם בכך רומז רש"י לענין מ"יינה של תורה":
כאשר מקיימים את הציווי "ושננתם – לשון חידוד" הרי זה מעין העתיד לבוא, כאשר "לא ילמדו איש את רעהו"58, כי ענין זה, שהתלמיד למד מפי רבו, כבר מחודד בפיו ואין הוא זקוק לרב בענין זה.
וכיון שכל הגילויים שלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתנו עכשיו59, מובן, שקיום הציווי "ושננתם" הוא הכלי להמשכת "ולא ילמדו...", כפי שיהיה לעתיד לבוא60.
לכך רומז רש"י בהביאו הוכחה ל"ושננתם לבניך" מהפסוק "אבי אבי רכב ישראל וגו'", הנאמר לגבי אליהו מבשר הגאולה, כי קיום ציווי זה מקרב וממהר את קיום היעוד "ולא ילמדו... כי מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים"61, שזהו דבר עיקרי62 בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
הערות
- 55. ראה לקו"ת ויקרא א, ג.
- 56. קדושין ל, ב.
- 57. פירש"י בחוקותי כו, מב (עירובין מג, רע"ב. ומדחז"ל בכ"מ. ולהעיר מרמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב).
- 58. ירמי' לא, לג. (משיחת ש"פ ואתחנן תשכ"ח)
- 59. תניא רפל"ז.
- 60. להעיר שהציווי ושננתם לבניך הוא בפרשת ואתחנן שקוראין אותה – בכל השנים – בהשבת שלאחרי ת"ב, שבת נחמו.
- 61. ירמי' שם. ישעי' יא, ט. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב.
- 62. שלכן הסיום והחותם של הענינים דימות המשיח שברמב"ם הל' מלכים הוא ב"כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
רש"י על ויקרא כ״ו:מ״ב - הטקסט מספריא
וזכרתי את בריתי יעקוב. בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת נִכְתַּב מָלֵא, וְאֵלִיָּהוּ חָסֵר בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת — יַעֲקֹב נָטַל אוֹת מִשְּׁמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עֵרָבוֹן שֶׁיָּבֹא וִיבַשֵּׂר גְּאֻלַּת בָּנָיו:
וזכרתי את בריתי יעקוב. לָמָּה נִמְנוּ אֲחוֹרַנִּית? כְּלוֹמַר, כְּדַאי הוּא יַעֲקֹב הַקָּטָן לְכָךְ, וְאִם אֵינוֹ כְדַאי, הֲרֵי יִצְחָק עִמּוֹ, וְאִם אֵינוֹ כְדַאי, הֲרֵי אַבְרָהָם עִמּוֹ שֶׁהוּא כְדַאי, וְלָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה זְכִירָה בְיִצְחָק? אֶלָּא אֲפָרוֹ שֶׁל יִצְחָק נִרְאֶה לְפָנַי צָבוּר וּמֻנָּח עַל הַמִּזְבֵּחַ (ספרא):
וזכרתי את בריתי יעקוב THEN I WILL REMEMBER MY COVENANT WITH JACOB — In five places in Scripture it (the name יעקב) is written plene (יעקוב) and the name אליהו is written defectively in five places, to intimate that Jacob — as it were — took one letter of his (Elijah’s) name as a pledge that at some future time he should come and proclaim the good tidings of his descendants’ redemption (cf. Midrash חסירות ויתירות).
וזכרתי את בריתי יעקוב THEN I WILL REMEMBER MY COVENANT WITH JACOB [AND ALSO MY COVENANT WITH ISAAC, AND ALSO MY COVENANT WITH ABRAHAM WILL I REMEMBER] — Why are they (the patriarchs) enumerated here in a reverse order (in contrast to e. g., Exodus 32:13, where it states: 'לאברהם ליצחק ולישראל וכוזכור )? It is to say: Jacob the youngest among the patriarchs is worthy of this that, through his merits, his children should be redeemed; if he be not sufficiently worthy, behold, the merit of Isaac is with him; if that does not suffice, behold, then there is Abraham with him who is surely worthy enough! And why does Scripture not use the word “remember” in connection with Isaac’s name? Because this is unnecessary, for — says God, as it were — the ashes of Isaac (who according to My command to Abraham was to become a burnt offering) are ever visible before Me as though they were heaped up lying upon the altar (Sifra, Bechukotai, Chapter 8 6-7).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״ב:ב׳ - הטקסט מספריא
אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.