שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כח י'תקצד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
ולהעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א פה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
ואין מזה סתירה מה שנתבאר בפנים דנשמות כל ישראל, באין יוצא מן הכלל , יזכו בתחה"מ, כי מבואר שם - בכתבי האריז"ל אלו - שמדבר בשכר הנשמות ובעולם הבא היינו עולם הבא בעת ותיכף אחר פטירתן, שג"ז נכלל בשם עוה"ב כנ"ל בד"ה להבין ביאור ענין האבות (ועיין רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ח ונ"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
שם ביאור לד"ה שובה ישראל), וחולקים על הרמב"ם (הל' תשובה פ"ח ה"ב) המפרש מרז"ל זה על עולם הנשמות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רנז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
א"כ הרי אינו נוגע לו הדבר שהרי התורה גוזרת, בכ"ז צריך לחקור, כיון שיד שכלו ג"כ באמצע, וי"ל שזהו שייכות הענינים במגלה (שם) להיות עטרה (מקיף שלמעלה מהשגה, ויעוין הל' תשובה פ"ח ה"ב דיוק הל') למי שמשים כו' הדן את יצרו, הדן דין אמת לאמתו המתגבר על יצרו ואח"כ - שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה - ולכן גם המלחמה עם היונים היתה למעלה מן השכל (כי היו חלשים לגבי גבורים וכו') כי אם במס"נ ותוקף הרצון שלמעלה מן השכל, וזהו שלשבעת ימים, שבעת ימי הבנין, ז' ימי בראשית, לא הי' שמן כי טמאוהו אבל ליום א', כח הרצון ומס"נ שלמעלה מהתחלקות מדרי' הי' שמן (וע"ד המבואר במה שחה"ש הוא יום אחד אבל חהמ"צ וחה"ס ז' ימים - בהוספות לתו"א ס"פ יתרו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רלז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1) צפנת פענח לרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תקב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
ועייג"כ זח"ג קכה, א (ומתורצת עפ"ז קושית הכס"מ ולח"מ, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
21 ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
45 הל' תשובה פ"ח ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות חנוכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
א"כ הרי אינו נוגע לו הדבר שהרי התורה גוזרת, בכ"ז צריך לחקור, כיון שיד שכלו ג"כ באמצע, וי"ל שזהו שייכות הענינים במגלה (שם) להיות עטרה (מקיף שלמעלה מהשגה, ויעוין הל' תשובה פ"ח ה"ב דיוק הל') למי שמשים כו' הדן את יצרו, הדן דין אמת לאמתו המתגבר על יצרו ואח"כ — שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה — ולכן גם המלחמה עם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
57 הל' תשובה פ"ח ה"ב ואילך. פיה"מ סנהדרין פ' חלק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
61 ועפ"ז יש לבאר גם להפירוש דהעשרה מאמרות (הנ"ל הערה 28) דדור המדבר אין להם צורך לעוה"ב, אף שנת"ל שרצונם ותאוותם להשאר במדבר הוא בדוגמת "נתאוו כל ישראל כו' כדי שיזכו לחיי העוה"ב" — כי ע"י היותם במדבר מ' שנה בפועל, שנסעו ונתעלו מחיל אל חיל עד שהגיעו למעלה עליונה יותר בהיותם למטה נשמה בגוף, הרי דרגת חיי עוה"ב לנשמות (ע"ד הרגיל) ש"צדיקים יושבים. . ונהנין כו'" (רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב) הוא השפלה וירידה לגביהם ואין להם צורך לזה (ולהעיר משער מאמרי רז"ל לר"פ חלק בחילוקי דרגות בעוה"ב. ואכ"מ) — משיחת ש"פ שלח תשמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
40 רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב. מברכות יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
26 וי"ל שבנוגע למשה רבינו תלוי הדבר בשאלה נוספת אם יש למעלה הגדר דהמשך הזמן, שכן, רק אז שייך לחקור אם הימים שלאח"ז באים בהמשך לארבעים יום שהי' בהר או לאו.
ולהעיר מהשקו"ט (ראה צפע"נ על הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד) אם שייך זמן למעלה לאחרי הסתלקות הנשמה מן הגוף, ובלשון הגמרא (כתובות לט, א) "יש בגר בקבר". וראה לקו"ש ח"ה ע' 103 ובהערה 45. ח"כ ע' 400. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
38 ראה לשון הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב: "העוה"ב אין בו גוף וגוי' אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' כך אמרו חכמים הראשונים העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כו' אלא צדיקים יושבים כו' ונהנין מזיו השכינה". וע"פ הנ"ל י"ל דכוונתו לשלול לא רק אכו"ש גשמית אלא כל אופן וגדר של אכו"ש (גם אכו"ש רוחנית). וראה שם ה"ד (ראב"ד שם ה"ב וה"ד ונ"כ הרמב"ם שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
24 לקו"ת צו טו, ג. כדעת הראב"ד הל' תשובה פ"ח ה"ד, והרמב"ן בשער הגמול בסופו. וראה תשובות וביאורים סוף סי"א ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
191 רמב"ם : הל' תשובה פ"ח ה"אב. פירוש המשניות שלו לסנהדרין פ' חלק ד"ה ועתה אחל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
5 עיין רמב"ם הלכות תשובה פרק ח הלכה ב והלכה ח, ולהעיר מלקוטי תורה צו ד"ה ששת ימים – הראשון – ריש פרק ב אגרת הקדש סימן ז ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
9 ראה רמב"ם הלכות תשובה פרק ח הלכה ד, ובצפנת פענח שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
65 עפ"ז יובן עומק דברי הרמב"ם, שאף לאחרי הודיעו שלהיות אוכל ושותה מאכלות טובות ועד"ז בכל עניני הגוף – אין בהם תועלת ואינם טובה גדולה ואין הנפש מתאווה להם ומחמדתן כו' וכו' (הל' תשובה פ"ח, ה"ו. עיי"ש) – מבאר באריכות (סוף הל' מלכים): לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי כו' ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח כו' – דמאי קמ"ל? ובחידוש זה מסיים וחותם ספרו הגדול משנה תורה! וע"פ הנ"ל בפנים מובן ויומתק גם סיום דברי הרמב"ם שם: אלא מפני שיהיו פנויין בתורה וחכמתה כו' לדעת את ה' בלבד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
45 בצפע"נ על הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד, שלדעת הרמב"ם לא שייך בכלל הוספה בזמן דהנשמה למעלה. ולכאורה, גם לדעת הראב"ד, יש לומר, שעכ"פ לא שייך אז ענין הזמן דעוה"ז (אבל ראה לקמן בפנים). והנה מענין היאצ"ט [שאחד הטעמים (ראה פע"ח שער הקדישים בסופו) שאז עליית נשמת הנפטר מדרגא לדרגא (ולכן דנין אותה מחדש – ראה פע"ח שער התפילין פ"י)] מוכח שישנו המשך הזמן גם לאחרי מיתה. וכ"מ גם מזה דקודב"ה אתי לאשתעשעא בצדיקייא בג"ע בחצות לילה (זח"א עב, א. ח"ב מו, א. ועוד). וי"ל בהצפע"נ דבעיקר שולל פעולת המשך הזמן בעניני הגוף – וע"ד ענין הבגרות עיי"ש. ואכ"מ. – ועפ"ז מובן שאין בזה סתירה למ"ש לקמן בפנים רשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
3 הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
הרי בסוגיא זו גופא צע"ג, דאיתא שם ופליגא דשמואל דאמר אין בין עוה"ז לימוה"מ אלא שעבוד מלכיות בלבד, והרמב"ם (הל' תשובה פ"ח ה"ז) מביא דברי החולק על שמואל (ועיייש בלחם משנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
42 צפע"נ לרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד. וראה לקו"ש ח"ה (ע' 103 בהערה 45) דגם לדעת הראב"ד שם, י"ל שעכ"פ לא שייך אז הענין דזמן דעוה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
45 הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
7 ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
73 ראה שיטות הרמב"ם והראב"ד בזה – בהל' תשובה פ"ח ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
74 להעיר ממרז"ל דחיתו זוהי שחיטתו (יומא סד, א. וראה צפע"נ: הל' תשובה פ"ח ה"ד. הל' כלאים בסופו (כד, ד). שו"ת דווינסק ח"ב סי' לג. לסנהדרין קיא, ב. (רא, א)). ועפ"י המבואר בצפע"נ שם מובן דבשעיר המשתלח בא ענין דזדונות נעשו לו כזכיות בנוגע לכל ישראל – "כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם" (פרשתנו טז, כא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך-ז' חשון שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
41 ברכות יז, א. רמב"ם הלכות תשובה פ"ח ה"ב. ראה תניא ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
2 צפעלנ לרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
34 בב"ח שהובא לעיל הערה 10 – שסעודה שלישית היא כנגד שבת דלעתיד דיעשה סעודה לצדיקים מלויתן ובת זוגו, אבל בסעודה זו הרי יש ברהמ"ז (פסחים קיט, ב), היינו סעודה בפת. – ולהעיר מראב"ד לרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
41 ברכות יז, א*. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב. וראה תניא ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
4 וע"ד הנגלה והלכה - ראה צפע"נ על הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד. כללי התומ"צ אות ב, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
19 אבל ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב (וראב"ד שם). פיה"מ שבהערה 77.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
55 הל' תשובה פ"ח ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
62 ראה ראב"ד הל' תשובה פ"ח ה"ב ובכ"מ שם. רמב"ן בשער הגמול. וכ"ה ההכרעה בתורת החסידות – ראה לקו"ת צו טו, ג. ש"ש סה, סע"ד. דרמ"צ יד, ב ("וכ"ה האמת ע"פ הקבלה"). וראה תשובות וביאורים* (קה"ת, ברוקלין, תשל"ד) סי"א ע' 57 הערה 23. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
5 כידוע שגם לאחרי צאת הנשמה מן הגוף יש (הוספה ב)ענין הזמן (בהמשך להשנים שהיתה נשמה בגוף למטה) -- ראה בנגלה והלכה -- צפע"נ על הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד. כללי התומ"צ אות ב, י. וע"ד ובסגנון החסידות -- ראה רשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר (נדפסה בהוספות לסה"מ פר"ת ע' שנז. וש"נ). וראה לקו"ש ח"ה ע' 103 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
64 להעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב: "וכן זה שאמרו עטרותיהם בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצוי' עמהן והיא העטרה שלהן .. כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה". ומזה מובן שאף שכתר – עטרה כפשוטו הוא למעלה ונפרד מהראש, הרי ענינו ותוכנו שמשנה (נעשה חלק מ)מציאותו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
36 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב: נהנין מזיו השכינה שיודעים ומשיגין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
17 הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
717 עיין רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד ובצפע"נ שם (וראה גם לקו"ש ח"ב ע' 496. ח"ה ע' 103 ואילך. ח"כ ס"ע 400. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קנב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יו"ד שבט ה'תשי"א**
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1132 עיין רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב וה"ח. ולהעיר מלקו"ת צו טו, ג. תניא אגה"ק ס"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
603 הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
58 ראה זח"ג קכה, א. עבודת הקודש ח"ב פל"ח. אגה"ק סכ"ו. – ועפי"ז יש ליישב דברי הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ז ובהל' שבת רפי"ט דאין יוצאין בשבת ברומח וסייף וקשת ואלה ותריס ממש"כ בהל' תשובה ספ"ט – דלכאורה סותר להנ"ל. וראה מפרשי הרמב"ם שם בפ"ח. וראה ג"כ סנה' (צא, א) כאן לימוה"מ כאן לעוה"ב כו' כאן במחנה צדיקים כאן במחנה שכינה. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
90 הל' תשובה פ"ח ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
30 הל' תשובה פ"ח ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
146 ראה צפע"נ הל' תשובה פ"ח ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
17 הל' תשובה פ"ח ה"א-ב. פיה"מ סנהדרין פ' חלק ד"ה ועתה אחל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
19 ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב. תניא שבהערה 6.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
54 הל' תשובה פ"ח ה"א-ב. פהמ"ש לסנהדרין פ' חלק (ד"ה ועתה אחל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
131 לקו"ת צו טו, ג. כדעת הראב"ד הל' תשובה פ"ח ה"ד, והרמב"ן בשער הגמול בסופו. וראה אג"ק ח"ב ע' עו ואילך, ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
732 הל' תשובה פ"ח ה"ב. פירוש המשניות סנהדרין ר"פ חלק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1127 ראה רמב"ם שם ד"לא יהי' כו' קנאה כו' וכל המעדנים כו'" – אף לדעתו (שם ר"פ) ד"וגר זאב גו'" (ישעי' יא, ו) משל הוא. ועאכו"כ להדיעה (וכן היא הכרעת תורת הקבלה והחסידות) – דהדברים כפשוטם. ועייג"כ ראב"ד (הל' תשובה פ"ח ה"ב). עבוה"ק ח"ב פמ"א. ובכ"מ.
ואואפ"ל לחומר הענין (עכ"פ בדוחק), דגם לרמב"ם ב' תקופות לאחרי שודאי משיח הוא, ו"מלאה הארץ דיעה גו'" יהי' בתקופה הראשונה דגאולה, וכל הפרק שברמב"ם שם מדבר בתקופה זו. וכמ"ש בהל' תשובה פ"ט ה"ב שמ"ש ומלאה הארץ דיעה גו' מיירי בהתקופה שעולם כמנהגו הולך.
עפי"ז יש לתרץ קושיית הלח"מ (הל' תשובה פ"ח ה"ז), כי מ"ש "אין בין כו' אלא שעבוד מלכיות בלבד" הוא רק בתחילת הגאולה. (וא"ש תירוץ הכ"מ (הל' מלכים רפי"א) על השגת הראב"ד (שם), שהרמב"ם אזיל לטעמי', כי בתחלת הגאולה, אין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולא יוצרך להיות מורח ודאין). אבל אח"כ, גם הרמב"ם מודה שיהי' חידוש בעולם, ומ"ש (ישעי' ב, ד) "וכתתו חרבותם לאתים" הוא כפשוטו, ולא דרך משל בלבד. ומכיון שהם בטלים בתקופה השני' (עכ"פ) של הגאולה, הרי זה מוכיח שאינן תכשיטין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1127 ראה רמב"ם שם ד"לא יהי' כו' קנאה כו' וכל המעדנים כו'" – אף לדעתו (שם ר"פ) ד"וגר זאב גו'" (ישעי' יא, ו) משל הוא. ועאכו"כ להדיעה (וכן היא הכרעת תורת הקבלה והחסידות) – דהדברים כפשוטם. ועייג"כ ראב"ד (הל' תשובה פ"ח ה"ב). עבוה"ק ח"ב פמ"א. ובכ"מ.
ואואפ"ל לחומר הענין (עכ"פ בדוחק), דגם לרמב"ם ב' תקופות לאחרי שודאי משיח הוא, ו"מלאה הארץ דיעה גו'" יהי' בתקופה הראשונה דגאולה, וכל הפרק שברמב"ם שם מדבר בתקופה זו. וכמ"ש בהל' תשובה פ"ט ה"ב שמ"ש ומלאה הארץ דיעה גו' מיירי בהתקופה שעולם כמנהגו הולך.
עפי"ז יש לתרץ קושיית הלח"מ (הל' תשובה פ"ח ה"ז), כי מ"ש "אין בין כו' אלא שעבוד מלכיות בלבד" הוא רק בתחילת הגאולה. (וא"ש תירוץ הכ"מ (הל' מלכים רפי"א) על השגת הראב"ד (שם), שהרמב"ם אזיל לטעמי', כי בתחלת הגאולה, אין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולא יוצרך להיות מורח ודאין). אבל אח"כ, גם הרמב"ם מודה שיהי' חידוש בעולם, ומ"ש (ישעי' ב, ד) "וכתתו חרבותם לאתים" הוא כפשוטו, ולא דרך משל בלבד. ומכיון שהם בטלים בתקופה השני' (עכ"פ) של הגאולה, הרי זה מוכיח שאינן תכשיטין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1237 הל' תשובה פ"ח ה"א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
815 הל' תשובה פ"ח ה"ב. פירוש המשניות להרמב"ם סנהדרין שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1912 עפ"ז יובן עומק דברי הרמב"ם, שאף לאחרי הודיעו שלהיות אוכל ושותה מאכלות טובות ועד"ז בכל עניני הגוף , אין בהם תועלת ואינם טובה גדולה ואין הנפש מתאווה להם ומחמדתן כו ' וכו' (הל' תשובה פ"ח ה"ו, עיי"ש) – מבאר באריכות (סוף הל' מלכים): לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי כו' ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח כו' – דמאי קמ"ל? ובחידוש זה מסיים וחותם ספרו הגדול משנה תורה! וע"פ הנ"ל בפנים מובן ויומתק גם סיום דברי הרמב"ם שם: אלא מפני שיהיו פנויין בתורה וחכמתה כו' לדעת את ה' בלבד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1817 הל' תשובה פ"ח ה"ב-ג. פירוש המשניות להרמב"ם סנהדרין ר"פ חלק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1280 הל' תשובה פ"ח ה"א-ב. פיהמ"ש לסנהדרין פ' חלק (ד"ה ועתה אחל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
3178 ברכות יז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
81 צפע"נ על הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד. וראה מפענ"צ פ"ג סכ"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
32 הל' תשובה פ"ח ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
852 הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
229 הל' תשובה פ"ח ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
876 רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2318 הל' תשובה פ"ח ה"א-ב. פיה"מ לסנהדרין פרק חלק (ד"ה ועתה אחל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
6 רמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
58 ראה זח"ג קכה, א. עבודת הקודש ח"ב פל"ח. אגה"ק סכ"ו. – ועפי"ז יש ליישב דברי הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ז ובהל' שבת רפי"ט דאין יוצאין בשבת ברומח וסייף וקשת ואלה ותריס ממש"כ בהל' תשובה ספ"ט – דלכאורה סותר להנ"ל. וראה מפרשי הרמב"ם שם בפ"ח. וראה ג"כ סנה' (צא, א) כאן לימוה"מ כאן לעוה"ב כו' כאן במחנה צדיקים כאן במחנה שכינה. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 4
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
27 ראה רמב"ם שם דלא יהי' קנאה כו' וכל המעדנים כו' – אף לדעתו (שם ר"פ) ד"וגר זאב גו'" משל הוא. ועאכו"כ להדעה (וכן היא הכרעת תורת הקבלה והחסידות) – דהדברים כפשוטם. ועייג"כ ראב"ד (הל' תשובה פ"ח ה"ב). עבוה"ק ח"ב פמ"א. ובכ"מ.
ואואפ"ל לחומר הענין (עכ"פ בדוחק), דגם לרמב"ם ב' תקופות לאחרי שודאי משיח הוא, ו"מלאה הארץ דיעה גו'" יהי' בתקופה הראשונה דגאולה, וכל הפרק שברמב"ם שם מדבר בתקופה זו. וכמ"ש בהל' תשובה פ"ט ה"ב שמ"ש ומלאה הארץ דיעה גו' מיירי בהתקופה שעולם כמנהגו הולך.
עפי"ז יש לתרץ קושיית הלח"מ (הל' תשובה פ"ח ה"ז), כי מ"ש "אין בין כו' אלא שעבוד מלכיות בלבד" הוא רק בתחילת הגאולה. (וא"ש תירוץ הכ"מ (הל' מלכים רפי"א) על השגת הראב"ד (שם), שהרמב"ם אזיל לטעמי', כי בתחלת הגאולה, אין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולא יוצרך להיות מורח ודאין). אבל אח"כ, גם הרמב"ם מודה שיהי' חידוש בעולם, ומ"ש (ישעי' ב, ד) וכתתו חרבותם לאתים הוא כפשוטו, ולא דרך משל בלבד. ומכיון שהם בטלים בתקופה השני' (עכ"פ) של הגאולה, הרי זה מוכיח שאינן תכשיטין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 4
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
27 ראה רמב"ם שם דלא יהי' קנאה כו' וכל המעדנים כו' – אף לדעתו (שם ר"פ) ד"וגר זאב גו'" משל הוא. ועאכו"כ להדעה (וכן היא הכרעת תורת הקבלה והחסידות) – דהדברים כפשוטם. ועייג"כ ראב"ד (הל' תשובה פ"ח ה"ב). עבוה"ק ח"ב פמ"א. ובכ"מ.
ואואפ"ל לחומר הענין (עכ"פ בדוחק), דגם לרמב"ם ב' תקופות לאחרי שודאי משיח הוא, ו"מלאה הארץ דיעה גו'" יהי' בתקופה הראשונה דגאולה, וכל הפרק שברמב"ם שם מדבר בתקופה זו. וכמ"ש בהל' תשובה פ"ט ה"ב שמ"ש ומלאה הארץ דיעה גו' מיירי בהתקופה שעולם כמנהגו הולך.
עפי"ז יש לתרץ קושיית הלח"מ (הל' תשובה פ"ח ה"ז), כי מ"ש "אין בין כו' אלא שעבוד מלכיות בלבד" הוא רק בתחילת הגאולה. (וא"ש תירוץ הכ"מ (הל' מלכים רפי"א) על השגת הראב"ד (שם), שהרמב"ם אזיל לטעמי', כי בתחלת הגאולה, אין מלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ולא יוצרך להיות מורח ודאין). אבל אח"כ, גם הרמב"ם מודה שיהי' חידוש בעולם, ומ"ש (ישעי' ב, ד) וכתתו חרבותם לאתים הוא כפשוטו, ולא דרך משל בלבד. ומכיון שהם בטלים בתקופה השני' (עכ"פ) של הגאולה, הרי זה מוכיח שאינן תכשיטין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
5403 וזהו שארז"ל: ברכות יז, א. וכפי' הרמב"ן, ודלא כהרמב"ם יד הל' תשובה פ"ח ה"ב – עיין לקו"ת ויקרא טו, ג. דברים סה, ד [וראה שיעורים בס' התניא ע' 1474].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
182 הפלוגתא. . הרמב"ם והרמב"ן ז"ל : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח, ה"ב. פיה"מ ר"פ חלק. (אגרת) מאמר תחיית המתים. רמב"ן בסוף שער הגמול. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סי"א ע' 57 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
6 הפלוגתא דהרמב"ם והרמב"ן : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח, ה"ב. פיה"מ ר"פ חלק. (אגרת) מאמר תחיית המתים. רמב"ן בסוף שער הגמול. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סי"א ע' 57 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
5 המחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח, ה"ב. פיה"מ ר"פ חלק. (אגרת) מאמר תחיית המתים. רמב"ן בסוף שער הגמול. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סי"א ע' 57 הערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
77 שעוה"ב הכוונה על תחה"מ . . עולם הנשמות : ראה לקו"ת צו טו, ג: ”ולפ"ד הרמב"ם ז"ל" [ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח, ה"ב. פיה"מ ר"פ חלק. (אגרת) מאמר תחיית המתים] ”קאי על עולם הנשמות". ”והרמב"ן ז"ל" [בסוף שער הגמול] ”השיב עליו . . שקאי על זמן תחיית המתים". ובאוה"ת חוקת ס"ע תתט (ועד"ז בכרך ה ע' א'תרלז): ”ורבינו ז"ל בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב"ן לבד". ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מו ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך א פה
מקור מפורש
בפרק זה
1) ראה מפרשי המשנה סנהדרין ר"פ חלק, רס"ג בס' האמונות והדעות סוף מאמר תחה"מ, נ"כ הרמב"ם הל' תשובה פ"ח ט' ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רט
מקור מפורש
בפרק זה
2) גן עדן שהוא מדור לנשמות בלא גופים (רמב"ם הל' תשובה פ"ח ראה שם בנ"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רלב
מקור מפורש
בפרק זה
עיי"ש בפרש"י, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ט' וסוף הל' מלכים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'שכ
מקור מפורש
בפרק זה
עיי"ש בפרש"י, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ט' וסוף הל' מלכים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקסו
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'ש
מקור מפורש
בפרק זה
ח"ו לאמר כן, והרי כמה מאמרי רז"ל כתובים בהנוגע לג"ע בש"ס ובזהר ומפורש הדבר גם ברמב"ם הלכות תשובה סוף פרק ח'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 הל' תשובה רפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
4 כל האמור . . ומתוך עונג : ראה אור תורה (ריש פסוקים מלוקטים) עה"פ נשא לבבינו : עושים המצוה כו' רק שיהי' להקב"ה תענוג כו וככה -- תרל"ז פייב. ולהעיר מרמביים הל' תשובה פ"ח היו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
עיי"ש בפרש"י, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ט' וסוף הלל מלכים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
0 רמב"ם הל' תשובה ספ"ח. ועיין שם שמעתיק מהכתוב (בגירסת דפוס רומי): אשר צפנת גו' פעלת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 ואף שבלקו"ת שם מבאר זה על גילוי בחי' סוכ"ע שיהי' לעת"ל דוקא -- הנה כמה פי' בלעת"ל ובכ"מ לעת*ל כולל כל הבא לאחרי עוה"ז (וכפי' הרמב"ם הל' תשובה ספ"ח). ועד לקצה השני ובכ"מ -- שפי' רק לאחרי תתה"מ ואז גופא -- כשמצוות בטילות (אגה"ק שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 רמב"ם הל' תשובה ספ"ח. ועיין שם שמעתיק מהכתוב (בגירסת דפוס רומי): אשר צפנת גו' פעלת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
44 ועיי"ש הראי' לזה מפרש"י ברכות (יח, ב) ויושבים בעגולה". ויש לקשר זה עם משארז"ל (תענית בסופה): עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בג"ע (ובע"י גריס: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בג"ע) – דענין המחול שהוא עיגול הוא בחי' סוכ"ע (לקו"ת ואתחנן ז, ב). ואף שבלקו"ת שם מבאר זה על גילוי בחי' סוכ"ע שיהי' לעת"ל דוקא – הנה כמה פי' בלעת"ל – וכנ"ל – דבכ"מ כולל כל הבא לאחרי עוה"ז (וכפי' הרמב"ם הל' תשובה ספ"ח), ועד לקצה השני ובכ"מ – שפי' רק לאחרי תחה"מ ואז גופא – כשמצוות בטילות (אגה"ק שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 ועל פי זה יש לתרץ כמה קושיות בשיטת הרמב"ם [ומהן: קושיית הלח"מ בהל' תשובה פ"ח "ז] כמשנ"ת בארוכה בלקו"ש שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 וכדמוכח מענין דתחה"מ גופא, שהו"ע " ביטול מנהגו של עולם וחידוש במעשה בראשית [ראה מאמר תחה"מ הנ"ל. ולהעיר מאוה"ת ויחי שצא, ב]. – הוכחה זו היא רק לשיטת הרמב"ם (הל' תשובה פ"ח) שעוה"ב היא רק לנפשות (ולא עולם התחי'), שלפ"ז עכצ"ל שתחה"מ היא תקופה בימוה"מ גופא; משא"כ לדעת הרמב"ן (בשער הגמול) ועוד שעוה"ב הוא עולם התחי' – אין הכרח מענין דתחה"מ שיש תקופה שני' בימוה"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
2) גן עדן שהוא מדור לנשמות בלא גופים (רמב"ם הל' תשובה פ"ח ראה שם בנ"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 ע"פ המבואר בפנים – ש"מעשה ידי" קאי על הגוף – מתורץ מה שהתנא מביא גם סיום הכתוב (וכקושיית המפרשים) – כי דוקא מזה מוכח שאיירי בעולם התחי' שהוא נשמות בגופים (משא"כ הלשון "ארץ" אפשר לפרש על ג"ע – ראה לקו"ת ואתחנן ט, א. ועוד). ועפ"ז מובן מה שהרמב"ם לא גריס סיום הכתוב במשנה (ראה פיה"מ הוצאת קאפח סנהדרין שם. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה. וראה שינויי נוסחאות למשניות סנה' שם), כי לדעתו עולם הבא קאי על (ג"ע) עולם הנשמות (ראה פיה"מ חלק שם. וראה הל' תשובה פ"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 הלכות תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
10 צפע"נ על הרמבי"ים הל' תשובה פ"ח. כללי התומ"צ קודש אדמו"ר מהוריי"צ נ'יע חא ע' קיג. וראה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
עיי"ש בפרש"י, ברמב"ם הל' תשובה פ"ח ט' וסוף הל' מלכים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
63 שם פ"א ה"י. וראה ג"כ רמב"ם שם ה"ט. שם פ"ב ה"ח וה"י. הל' תשובה פ"ח סה"ב. ובארוכה – פיה"מ בהקדמה לפ' חלק ד"ה ועתה אחל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
25 וכן בהל' תשובה פ"ח שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
68 מגילה שם בסוף הע' (וש"נ) – הובא באגה"ק שם. וראה רמב"ם (הל' תשובה ספ"ח): זה שקראו אותו חכמים עוה"ב לא מפני שאינו מצוי עתה .. אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד .. ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני .. (ש)באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ד טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
949 ע"ד מ"ש הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ח) ש"זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה . . הרי הוא מצוי ועומד כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
442 להעיר ממ"ש הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ח) בפירוש עולם הבא – "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה . . אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד . . ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה". – אלא, שגם לפירוש הרמב"ם ה"ז רק לאחרי ק"כ שנה, אבל ע"פ חסידות יש לפרש שגם בהיותו בעוה"ז נמשכים לאדם הענינים דעוה"ב, כבפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
51 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
74 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
84 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
300 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
118 ויש לומר הפירוש בזה:
בפירוש "עולם הבא" – כתב הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ח): "זה שקראו אותו חכמים העולם הבא , לא מפני שאינו מצוי עתה . . אלא הרי הוא מצוי ועומד . . ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה כו'".
ועד"ז יש לומר הפירוש ב"לשנה הבאה בירושלים" – שהוא מצוי ועומד, אלא שבא
לאחרי העבודה ד"צפון", שעל ידה באים להגילויים דלעת"ל.
אלא שכל זה הוא בעבודה הרוחנית, ונוסף לכך צריך להיות "לשנה הבאה בירושלים" גם בגשמיות כפשוטו (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
73 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
52 רמב"ם הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1413 והיינו, שע"י לימוד הלכות נעשה "הליכות עולם לו", היינו, שיש לו "מהלכים" ב"עולם הבא" – אמיתית ענין העולם, שהרי עולם הזה "רובו ככולו רע", ונקרא עולם הקליפות והרשעים גוברים בו (כמובא בתניא (פ"ו) מע"ח (שמ"ב ספ"ד)), ואילו אמיתית ענין העולם הוא כפי שהי' קודם החטא, כפי ש"עולם על מילואו נברא" (ראה ב"ר פי"ב, ו. פי"ג, ג. פי"ד, ז), וכן הוא עתה בעולם הבא (כמ"ש הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ח) שנקרא "עולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה .. (ש)הרי הוא מצוי ועומד כו'"), שבו נמצאים כל הענינים באופן ברור ומבורר, ועל מילואם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1106 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
2024 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1150 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1151 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1355 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2138 כפירוש הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ח) ב"עולם הבא" – "לא מפני שאינו מצוי עתה .. (ש)הרי הוא מצוי ועומד, אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה כו'", שזהו הענין ד"עולמך תראה בחייך" (ברכות יז, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1269 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
146 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
806 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2057 הל' תשובה פ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1033 הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בפרק זה
67 הל' תשובה ספ"ח. ואף שהרמב"ם שם מדבר בעולם הנשמות – כ"ה גם בנוגע ל"לעתיד לבוא" ("עולם הבא" לפי שיטת הרמב"ן), ראה לקו"ש ח"ז ע' 214 הערה 7.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בפרק זה
58 ראה ד"ה בסוכות תשבו תשל"ו ס"י (לעיל ע' קלב) שי"ל שמה שהזריחה דבחי' סוכה אחת דלעתיד מאירה גם עתה הוא ע"ד מש"כ הרמב"ם (הל' תשובה ספ"ח) בפירוש עולם הבא, שעוה"ב הוא מצוי ועומד ומה שנקרא עולם הבא הוא לפי שבא לאחרי העבודה בעוה"ז, ועיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין שנים אוחזין בטלית
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין ביד הל' תשובה פ"ח וט'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הל' תשובה ספ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הל' תשובה ספ"ח 25 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב שמע"צ צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
* משא"כ הרוחני: להעיר ממש"כ הרמב"ן בענין הנפש, הועתקו דבריו בפירוש להרמב"ם הל' תשובה רפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א ב' דחוהמ"פ. רצ"א ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
27 ויצא כט, וט: "והנה רחל בתו באה עם הצאן. . ורחל באה עם הצאן". ובפרש"י (שם, ו), (שבראשון) "הטעם באל"ף (מלרע), ותרגומו אתיא, ורחל באה (השני), הטעם למעלה בבי"ת (מלעיל), ותרגומו אתת, הראשון לשון עושה, והשני לשון עשתה".
ובהערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ שם: "ראה רש"י בראשית כט, וא"ו. זח"א רסה, א. רמב"ם הל' תשובה ספ"ח" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח "מגיד"
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הלכות תשובה סוף פרק ח [בהערות הת' ואנ"ש (מאריסטאון) גל' קנב וגל' קנז, פלפלו מדוע ציין כ"ק אדמו"ר זי"ע לרש"י בראשית כט, ו ולא לבראשית טו, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר