87

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ז. מעין עולם הבא – עונג גם לגוף

ויש לומר, שההסבר לכך הוא30:

המשמעות של הנאמר על עולם הבא ש"אין בו לא אכילה ולא שתיה" איננה שאז תאבד המעלה של הגוף היהודי, משום שמציאותו או חשיבותו תתבטל. אלא, הכוונה היא, שבעולם הבא ייעשה החיבור בין הגוף לבין הנשמה שלא באמצעות אכילה ושתיה גשמית.

וכידוע, שתורת החסידות31 סוברת כדעת הרמב"ן32. ששלימות של העולם הבא היא בזמן שלאחר תחיית המתיים – כאשר תהיינה נשמות בגופים. כי בגוף היהודי כשלעצמו יש מעלה מיוחדת.

לפי זה יש לומר, שמשום כך יש מעלה בחובת אכילה כלשהי בסעודה שלישית: כיוון שסעודה זו היא מעין העתיד לבוא, שגם אז יהיה גוף שיקבל שכר, ומסיבה זו צריך הגוף לחוש עונג גם בסעודה זו, על ידי טעימה כלשהי, ביחד עם הענין של "אין", של "לא תמצאוהו" – ולכן אין הוא אוכל פת.

ויותר מכך: מפורש בכמה מקומות33, שסעודת הלוויתן ושור הבר לעתיד לבוא תהיה סעודה גשמית. ויש לומר שכרמז לכך צריכה להיות טעימה כלשהי. (אך זהו חידוש גדול וצריך עיון וחיפוש יסוד לכך)34.

ח. לעתיד לבוא – יתרון הגוף על הנשמה

וביתר עמקות יש לומר:

שלימות השכר לעתיד לבוא היא דוקא באופן של נשמות בגופים, משום שאז יתגלה יתרון הגוף על הנשמה, עד אשר הנשמה תהיה ניזונית מן הגוף35. הנשמה תהיה זקוקה לגוף כדי שתורגש בה הדרגה על עצמותו ומהותו יתברך אשר מציאותו מעצמותו.

ולפי זה יש לומר לגבי סעודה שלישית: בכך שיש חובה בטעימה כלשהי, מתבטאת מעלה, מדגישים את חשיבות הגוף ובמילא מתגלית יותר ה"שבת" של לעתיד לבוא.

ט. דברי רבי יוסי – נתינת כח

וזוהי המשמעות הפנימית של דברי

הערות

  1. 30. בהבא לקמן – ראה גם תשובות וביאורים* סוף סי"א ובהערות שם (ע' 58־57).
  2. 31. לקו"ת צו טו, ג. ובכ"מ.
  3. 32. בשער הגמול.
  4. 33. ראה הנסמן בתשובות וביאורים שם*. וראה שם, שבלקו"ת משמע שהסעודה הגשמיית תהי' רבי יוסי: באותו הזמן דאין בו לא אכילה כו'. אבל להעיר מד"ה וישלח תרס"ו (ע' קה) דמפרש שהם ב' זמנים.
  5. 34. בב"ח שהובא לעיל הערה 10 – שסעודה שלישית היא כנגד שבת דלעתיד דיעשה סעודה לצדיקים מלויתן ובת זוגו, אבל בסעודה זו הרי יש ברהמ"ז (פסחים קיט, ב), היינו סעודה בפת. – ולהעיר מראב"ד לרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ד.
  6. 35. המשך וככה תרל"ז פצ"א־ב. וראה ד"ה לכל תכלה תרנ"ט. וראה גם תורת שלום ע' 120 ואילך.
  7. . אגרות קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' עו־ז. המו"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.