טו ג

בה' גם בנפש הבהמית וזהו כענין מ"ש במ"א בפי' שור הבר שהוא מלשון ובר לבב כך שלמי שמחה היינו בשר שכבר נתברר ע"כ נותן כח ועוז בנפש הבהמית ועמ"ש עוד סד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי. (ועיין בפרדס בעה"כ ערך שלמים ובמא"א אות שי"ן סעיף מ"ה ובאות זי"ין סעיף וא"ו) ובשל"ה במסכת פסחים שלו דקנ"ו סע"א פי' שלמים ע"ד שיהיה השם שלם והכסא שלם ועמ"ש מזה בד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק וזהו שלמים ענין שלימות) הרי מבואר ענין הקרבת שלמי שמחה בכל יו"ט:

ב והנה* ארז"ל העוה"ב אין בו לא אכילה כו'. ולפ"ד הרמב"ם ז"ל קאי על עולם הנשמות והרמב"ן ז"ל השיב עליו שאם כדבריו כן הוא א"כ מאי חידוש השמיענו הגמרא וכי שייך לנפש בלי גוף אכילה כו'. אלא מסיק שקאי על זמן תחיית המתים שיהיה האדם בגוף ואעפ"כ אין בו לא אכילה כו'. והטעם דהנה בחינת אכילה הוא כמ"ש אכלו רעים שתו ושכרו דודים אכלו רעים לעילא הם בחינת חו"ב. שתו ושכרו דודים לתתא הם בחינת זו"נ שהם בחינת המדות חו"ג ורחמים. דהיינו שבכדי שיהיה בחי' רעים שהם בחינת חו"ב צ"ל בחינת אכילה. ובכדי להיות בחי' מדות צ"ל בחי' שתיה דהנה בו ית' שאין ערוך אליו יתברך לא שייך בו בחינת חסד ואפי' בחינת חכמה וכולם בחכמה עשית כתיב שבחינת החכמה נקרא לגביה ית' בחי' עשייה ונקרא אדם דעשיה כו' כמאמר אנת חכים כו'. ולאו מכל אלין מדות איהו כלל כי המדות הן בחי' גבול ומדה בכדי ליתן שכר טוב לצדיקים שיוכלו לקבל שכר דהיינו ליהנות מזיו השכינה כו'. ולענוש לרשעים כו' שאם היו רחמים פשוטים בלי גבול ומדה הי' מרחם גם על הרשעים כו'. והנה אצלו ית' שהוא א"ס ואין ערוך אליו כו' בכדי שיהיה בחי' חו"ב ומדות צ"ל בחי' אכילה דהיינו השפעה מלמעלה כמבואר בזהר וע"ח אבא יונק ממזל הח' שהוא בחינת אכילה ויניקה ע"י המזלות כו'. וזהו אכלו רעים לעילא. ובכדי להיות בחינת דודים שהם המדות צ"ל בחי' שתיה שהוא בחי' ירידת ההשפעה למטה מטה עד שיהיה בחי' מדות כמו למשל שהשתי' מוליך את המאכל למטה כי מים יורדים כו'. וזהו שתו וגו' ושכרו הוא בחי' התגלות נכנס יין כו'. הרי נת' ענין אכילה מהו. ועתה צ"ל ענין שביעי של פסח. כי הנה ארז"ל בענין קי"ס ראתה שפחה על הים כו'. ולהבין היכן הוא מרומז בתורה שהי' גילוי אלקות גדול כ"כ דבשעת מ"ת כתיב פב"פ דבר כו'. אבל כאן מהיכן למדו זה. אך הענין דהנה כתיב מה תצעק אלי כו' וגם כתיב ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. כי הנה ידוע שהדבור הוא ע"י בחי' חכמה כמ"ש בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא כידוע ממשל התינוק שאינו יכול לדבר כו' והנה ארז"ל חכם אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו כמשל מי שבא לפני מלך גדול כו'. והיינו משום איידי דטריד למיבלע לא פליט כו' וקי"ס שנגלה להם גילוי אלקותו ית' שלמעלה מבחי' חכמה לכן כתיב ואתם תחרישון בחינת שתיקה ולכן בתפלת שמו"ע ג"כ שהוא מעין אותו גילוי בחי' ביטול כו' אין משמיעין קול כו'. וזהו הפך ים ליבשה כו' שם נשמחה בו דהל"ל בקע ים כו'. אך דהנה ים הוא בחי' משפיע ויבשה הוא בחי' מקבל שהים משפיע לחלוחית בארץ והולידה והצמיחה כו' כי כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת בחזרה לנחלים שאל"כ היו הנחלים חריבים ויבישים וגם הענן מקבל ממימי אוקיינוס והרוה את הארץ והולידה כו'. ובהגלות נגלות גילוי גדול כנ"ל נהפך ים ליבשה וקמו כמו נד להיות להם חומה כו' בחי' אבן דומם איידי דטריד כו' כנ"ל. ואגלידו מיא מה שלא ראה יחזקאל גילוי גדול כ"כ כי יחזקאל לא ראה כ"א פני אריה כו' בחי' התחלקות (וכמ"ש בד"ה כנשיר יעיר) משא"כ בשעת קי"ס הי' גילוי אלקותו ית' שלמעלה מבחינת התחלקות כ"א בבחי' קרח דאגלידו מיא