66
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לבו זה בנין בית המקדש", אלא גם אופן השמחה יהיה "עתיד הקדוש־ברוך־הוא לעשות מחול לצדיקים כו'".
וגם מכך נראה החילוק בין אופן לימוד הבבלי והירושלמי74:
הגמרא בירושלמי רק מפרשת את המשנה75, שהנאמר "שיבנה במהרה בימינו", יהיה באופן של "אמן";
אך בגמרא בבבלי נוספים פרטים חדשים אודות הזמן שלעתיד – "עתיד הקדוש־ברוך־הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן76 וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר77 ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".
(משיחת ט"ו באב תשמ"ג)
הערות
- 74. ע"ד הנ"ל בפנים (סעיף ו) בנוגע לפירוט הסוגים בבנות ירושלים.
- 75. ולכן לא הובא המאמר "עתיד הקב"ה כו'" בירושלמי כאן (אף שהובא בירושלמי במק"א – מגילה פ"ב ה"ד. מו"ק פ"ג ה"ז).
- 76. ולהעיר: מלשון חז"ל הנ"ל (בבבלי*) "בג"ע" מוכח, שלעת"ל גם הגופים יהיו בג"ע (כפשטות הענין שהמחול לצדיקים יהי' לנשמות בגופים. – וצ"ע בלקו"ת ואתחנן ז, ב**. – ובפרט לדעת הרמב"ן (בש' הגמול. וראה לקו"ת צו טו, ג. דרמ"צ יד, כ. ובכ"מ) שזהו עיקר השכר). [ובלאה"כ מוכרח לומר כן. כי מכיון שקודם החטא הי' גופו של אדה"ר בג"ע, עכצ"ל שלעת"ל כשיתוקן החטא בשלימותו, ועוד יתוסף – יוכלו הגופים להיות בג"ע]. וע"פ המבואר לעיל הערה 37, דזה שבסיום המס' בבבלי מודגשות פרטי המעלות דבנות ירושלים כמו"ש בהן גופא, הוא מפני שבבבלי מודגש ענין הכלים – מובנת גם השייכות דפרט האמור (שהמחול דלעתיד יהי' בג"ע) לסיום המס' בבבלי, כי בזה מודגש הענין דבירור הגוף (כלים).
- 77. ישעי' כה, ט.
- . משא"כ בירושלמי (שצויינו בהערה הקודמת) איתא, "לעתיד לבא" ולא "ג"ע". וראה לקמן בפנים ההערה בסופה.
- . וראה לקו"ש חט"ו ע' 154 הערה 44. לעיל ע' 67 הערה 85.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.