ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו עשרה בטבת שיחה א

417

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שכאשר מתבטל מצב מצער, נגרמת שמחה בזמן שהיה בו צער,

והכרחי לומר, שבאמרו "ולא עוד אלא..." מתכוון הרמב"ם להפיכת הצום עצמו⁴⁵ לששון. והוא מביא לכך הוכחה מהתורה⁴⁶, שעצם ה"צום... יהיה... לששון ולשמחה...".

ההוכחה לכך שאת הפסוק הזה – "צום... יהיה... לששון..." – אפשר לפרש כמכוון לגבי הצום עצמו, מובאת ב"בית חדש"⁴⁷, ואלו דבריו: "פריך בגמרא⁴⁸ קרי לה צום וקרי לה ששון. " פירוש: הלשון אינו מיושב דמשמע הוא גופיה (=הוא עצמו) ששון ושמחה, מה שאי אפשר, שהרי הצום עצמו צער יגון ואנחה הוא, והוה ליה למימר (=והיה לו לומר) חודש הרביעי... יהיה לששון, שהחודש נהפך מאבל ליום טוב..." – כלומר, ה"בית חדש" אומר⁴⁹, שבמילה "צום..." הכוונה היא לענין הצום

א עצמו⁵⁰ (ולא ל"חודש הרביעי וכו'").

יא. שני אופני הפיכת הצומות – בשתי תקופות בימות המשיח

כבר הוסברה פעם בהרחבה⁵¹ שיטת הרמב"ם לגבי ימות המשיח, שלדעתו יהיו שתי תקופות כלליות:

(א) התקופה של תחילת ימות המשיח, שלגביה נאמר "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד"⁵² – בתקופה זו לא יתבטל "מנהגו של עולם", ולא יהיה

חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג"⁵³.

(ב) תקופה מאוחרת יותר⁵⁴, שבה תהיה תחית המתים, שבה יתבטל, גם לדעת הרמב"ם⁵⁵, מנהגו של עולם,

הערות

45. וכדמוכח גם מלשונו "שהם עתידים להיות כו'" – שקאי על מ"ש לעיל "הצומות האלו עתידים ליבטל כו'", שפירושו [לא ימי הצום – שהרי ה"ימים" אין "עתידים ליבטל" – כ"א] גוף ענין הצומות.
46. כמו שמצינו שמשתמשים בלשון הכתוב ה לכוונה אחרת – ראה לעיל ע' 253 הערה 59.
47. לאו"ח רסתק"נ.
48. ר"ה יח, ב.
49. וכותב ע"ז: והב"י פי' בע"א והפירוש ה שכתבתי הוא פשוט.
50. אלא שמ"מ יש מקום לקושיית הש"ס (ואאפ"ל שכוונת הפסוק היא שענין הצום יהפך לששון כו') – דא"כ "הל"ל צום הרביעי כו' יהפך לששון כו' .. ומדקאמר קרא יהי' לששון משמע דהצום לא יבטל לגמרי אלא שיהי' לששון וזה "א" (ט"ז לשו"ע או"ח שם).
51. לקו"ש חכ"ז ע' 191 ואילך. וראה הוספה לד"ה לא יצא האיש (קה"ת תשט"ז. סה"מ – מלוקט (קה"ת, תשמ"ז) ע' תפה) ובהערה שם. קונטרס ענינה של תורת החסידות הערה 27. הגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת תשמ"ו) ע' תרנג בהערה. – ולהעיר ג"כ מצפע"נ עה"ת הפטורת פרשתנו. ויחי מט, ט.
52. כמ"ש בהל' תשובה ספ"ט. הל' מלכים פי"ב "ב.
53. הל' מלכים רפי"ב.
54. ועל פי זה יש לתרץ כמה קושיות בשיטת הרמב"ם [ומהן: קושיית הלח"מ בהל' תשובה פ"ח "ז] כמשנ"ת בארוכה בלקו"ש שם.
55. ומה שמפרש "וגר זאב עם כבש .. משל וחידה" (רמב"ם שם) – כי כתוב זה איירי בתחילת ימות המשיח כאשר "יצא חוטר מגזע ישי גו'" (ישעי' יא, א). וראה מאמר תחיית המתים להרמב"ם. תקופות שונות60:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.