ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ב

110

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לכל ירושת נחלה: כשם שיורשים את כל נכסי המוריש, כך יורשים גם את תפקידו ומינויו⁶¹. כדברי הרמב"ם "וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה"⁶², "וכל הקודם לנחלה קודם לשררות המת"⁶³.

אך כאשר זוכים לכתר מלכות, ל"עיקר" המלכות, חל שינוי גם ב"גברא"⁶⁴, שהמלכות איננה אצלו כתוספת למהותו, אלא היא הופכת לעצם מהותו ועיקרו – כל מציאותו היא מציאות של מלך⁶⁵.

ולכן אומר הרמב"ם בספר המצוות⁶⁶, שכל מלך אשר איננו מ"זה הזרע הנכבד (בית דוד) לענין מלכות – נכרי קרינא ביה, כמו זרע אחר בלתי זרע אהרן לענין עבודה – זר קרינא ביה".

ומשום כך זהו ענין נצחי – לו ולבניו עד עולם.

כיון שזוהי עצמיותו ומהותו של אביו, והיורש הוא מציאותו של המוריש, הרי ממילא זוהי עצם המהות של בניו – עד עולם.

וזהו ההסבר לפסקו של הרמב"ם על מלכות דוד⁶⁷: "מלכי בית דוד הם העומדים לעולם .. אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תיפסק המלכות מביתו", כי אצל מלכי ישראל אמנם עוברת המלכות בירושה, כקושיית הראב"ד⁶⁷, אך אין בה המעלה של נצחיות. ואילו "מלכי בית דוד הם העומדים לעולם", כי "זכה (דוד) בכתר מלכות", הוא קשור לעצם המהות של מלכות ומלך.

וכך גם לגבי כהונה: ישנה עבודת הכהונה, שירות הכהונה בפועל. אך יש "כתר כהונה זכה בו אהרן" – אהרן זכה בכתר כהונה, עצם הכהונה. וכיון שיש לו עצם הכהונה, הרי הכהונה היא עצם מהותו, כשם שהיהדות היא עצם מהותו של יהודי (ושל גר שנתגייר כהלכה).

ולכן הכהונה אצלו היא באופן של "לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" – באופן נצחי, כאמור לעיל לגבי המלך.

הערות

61. ועד"ז בנוגע לירושה דכהן גדול המבואר בהל' כלי המקדש.
62. הל' מלכים שם.
63. הל' כלי המקדש שם.
64. להעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב: "וכן זה שאמרו עטרותיהם בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצוי' עמהן והיא העטרה שלהן .. כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה". ומזה מובן שאף שכתר – עטרה כפשוטו הוא למעלה ונפרד מהראש, הרי ענינו ותוכנו שמשנה (נעשה חלק מ)מציאותו.
65. להעיר דעדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו (הכתר) – ע"ז מד, סע"א – "יושבת בראשו יפה כו'" (פרש"י שם ד"ה הולמתו).
66. מל"ת שסב.
67. הל' מלכים שם ה"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.