110
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לכל ירושת נחלה: כשם שיורשים את כל נכסי המוריש, כך יורשים גם את תפקידו ומינויו61. כדברי הרמב"ם "וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה"62, "וכל הקודם לנחלה קודם לשררות המת"63.
אך כאשר זוכים לכתר מלכות, ל"עיקר" המלכות, חל שינוי גם ב"גברא"64, שהמלכות איננה אצלו כתוספת למהותו, אלא היא הופכת לעצם מהותו ועיקרו – כל מציאותו היא מציאות של מלך65.
ולכן אומר הרמב"ם בספר המצוות66, שכל מלך אשר איננו מ"זה הזרע הנכבד (בית דוד) לענין מלכות – נכרי קרינא ביה, כמו זרע אחר בלתי זרע אהרן לענין עבודה – זר קרינא ביה".
ומשום כך זהו ענין נצחי – לו ולבניו עד עולם.
כיון שזוהי עצמיותו ומהותו של אביו, והיורש הוא מציאותו של המוריש, הרי ממילא זוהי עצם המהות של בניו – עד עולם.
וזהו ההסבר לפסקו של הרמב"ם על מלכות דוד67: "מלכי בית דוד הם העומדים לעולם .. אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תיפסק המלכות מביתו", כי אצל מלכי ישראל אמנם עוברת המלכות בירושה, כקושיית הראב"ד67, אך אין בה המעלה של נצחיות. ואילו "מלכי בית דוד הם העומדים לעולם", כי "זכה (דוד) בכתר מלכות", הוא קשור לעצם המהות של מלכות ומלך.
וכך גם לגבי כהונה: ישנה עבודת הכהונה, שירות הכהונה בפועל. אך יש "כתר כהונה זכה בו אהרן" – אהרן זכה בכתר כהונה, עצם הכהונה. וכיון שיש לו עצם הכהונה, הרי הכהונה היא עצם מהותו, כשם שהיהדות היא עצם מהותו של יהודי (ושל גר שנתגייר כהלכה).
ולכן הכהונה אצלו היא באופן של "לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" – באופן נצחי, כאמור לעיל לגבי המלך.
הערות
- 61. ועד"ז בנוגע לירושה דכהן גדול המבואר בהל' כלי המקדש.
- 62. הל' מלכים שם.
- 63. הל' כלי המקדש שם.
- 64. להעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ח ה"ב: "וכן זה שאמרו עטרותיהם בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצוי' עמהן והיא העטרה שלהן .. כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה". ומזה מובן שאף שכתר – עטרה כפשוטו הוא למעלה ונפרד מהראש, הרי ענינו ותוכנו שמשנה (נעשה חלק מ)מציאותו.
- 65. להעיר דעדות הוא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו (הכתר) – ע"ז מד, סע"א – "יושבת בראשו יפה כו'" (פרש"י שם ד"ה הולמתו).
- 66. מל"ת שסב.
- 67. הל' מלכים שם ה"ט.
משנה תורה, הלכות תשובה ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעין לגופות בעולם הזה כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה וזה שאמרו צדיקים יושבין דרך חידה אמרו כלומר הצדיקים מצויין שם בלא עמל ובלא יגיעה וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ג מאותו ספר ע"ז מד, סע"א
- לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ד מאותו ספר ע"ז מד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב מאותו ספר ע"ז מד, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב מאותו ספר ע"ז מד, א
- לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ב מאותו ספר ע"ז מד. סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז ע"ז מד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה ב ע"ז מד, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע פד אם מותר לקרות במרחץ א עבודה זרה מד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א ע"ז מד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע פד אם מותר לקרות במרחץ עבודה זרה דף מד , ב

