ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ב

111

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ט. פסוקי ההוכחות מבהירים את כוונת המושג

לפי זה יובנו דברי הרמב"ם על "שלשה כתרים", האומר "זכה בו אהרן .. זכה בו דוד", ומשמיט את המלה "ונטלו":

לגבי פעולות והנהגות המלוכה, וכן לגבי עבודת הכהונה, מתאים הביטוי "ונטלו" – לוקחים ומבצעים זאת בפועל. אך לגבי "כתר כהונה" ו"כתר מלכות", לגבי "עיקר" הכהונה והמלכות, הגורמים לשינוי ב"גברא" ומתקשרים לעצם מהות האדם – על כך אין מתאים הביטוי "נטלו", מעצמם, אלא "נכתרו" על ידי הקדוש־ברוך־הוא.

לפי כל האמור לעיל יובן מדוע מצטט הרמב"ם דוקא פסוקים אלו – לגבי הכהונה "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" ולגבי כתר מלכות "זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי", כי בפסוקים אלו מודגשת הגדרה ומשמעות זו:

מן הפסוק "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" מוכח:

א) שהכהונה ניתנת מהקדוש־ברוך־הוא, פרט זה מודגש דוקא אצל כהונת פינחס אשר הקדוש־ברוך־הוא נתן לו את הכהונה⁶⁸ אז⁶⁹ באופן מיוחד⁷⁰.

ב) שהכהונה הפכה להיות עצם מהותו, ומשום כך היא "לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" – זוהי אותה "ברית .. עולם" אצל "לו" ואצל "זרעו"⁷¹. והדבר בא לידי ביטוי אף בהלכה, כפי שמבאר הגאון הרוגוטשובי על פסוק זה, ש"כאן⁷² נתחדש דגם זרע פסול, העבודה כשרה"⁷³, ומכך מוכח, שאין זו ירושה של מילוי תפקיד, אלא מהות האדם, אשר הבן בעיקר⁷⁴ מהותו זהה למהות האב.

הערות

68. משא"כ בהפסוק דפרשתנו "ברית מלח עולם גו' לך ולזרעך אתך", שנעשה ע"י מתנות כהונה (כספרי ופרש"י שם יח, ח).
69. ראה לעיל הערה 25.
70. וזכה לזה כהמשך הכתוב "תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר גו'", משא"כ בפרשתנו שבא רק אחר זה שערער קרח על הכהונה. ופשיטא בנוגע לשאר הפסוקים שלפנ"ז (הנ"ל הערה 28), שאינו שייך בכלל לענין ומאורע מיוחד.
71. משא"כ בפקודי (הנ"ל הערה 28) "והיתה להיות להם משחתם לכהונת עולם לדורותם", שאינו מפורש "עולם" בנוגע לזרעם.
72. צפע"נ עה"ת ר"פ פינחס (מקידושין סו, ב). ע"ש.
73. "ור"ל דאף דהעושה הוא שלא כדין דהוא כזר לכל דבריו מ"מ העבודה כשרה" (צפע"נ שם). ואף שברמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ו ה"י הביא (ומקורו מקידושין שם) הכתוב (ברכה לג, יא) ברך ה' חילו גו' – אולי י"ל להצפע"נ דהלימוד הוא משם, אבל כאן (במעשה פינחס) נתחדש זה. וצ"ע.
74. דהפעולה שנתחלל על ידה – אין משנה אותו – ע"ד ביהדות דאע"פ שחטא (איזו חטא שיהי') ישראל הוא (סנה' מד, רע"א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.