112

וכך מוכח גם מן הפסוק "זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי", המופיע בהמשך לפסוקים⁷⁵ "אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון... ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם וחסדי לא אפיר מעמו...", אשר "הקדוש־ברוך־הוא הבטיחו בכך" ש"לא תיכרת המלוכה מזרע דוד לעולם"⁷⁶, ולאחר מכן נאמר בהמשך הפסוקים "אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב, זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי" – המלוכה היא כסא נצחי, ללא שום הפסקה – "כשמש נגדי" – והנצחיות היא אצל "זרעו לעולם"⁷⁷.

י. "כתר תורה מונח" – בעצם מהותו של היהודי

לפי כל האמור לעיל יובן מדוע לפני שמסביר הרמב"ם את הענין של כתר תורה, הוא מקדים ומפרט אודות כתר כהונה וכתר מלכות ומביא את ההוכחות מן הפסוקים, כי דוקא על ידי כך מובנת המשמעות של כתר תורה אצל ישראל, ש"כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, כל מי שירצה יבוא ויטול".

ויש להקדים לכך הסבר, לפחות בקצרה:

כשם שבכתר מלך כפשוטו, הרי ישנם⁷⁸ חפצים רבים של המלך, עד "לבוש מלכות .. וסוס אשר רכב עליו" וכן "כתר מלכות", כפי שהם כשלעצמם,

ואילו כאשר המלך משתמש בהם, הרי הוא משתנה על ידי כך,

כך גם בתורה (וכהונה⁷⁹) ישנו כתרה של תורה כשלעצמו, בדומה להסבר שלעיל⁸⁰ שהכוונה היא להלכות שבתורה (ולא לשקלא וטריא וכדומה), וישנו הגברא, אשר לא זו בלבד שהאדם שונה הלכה, אשר לשם כך יש צורך בפעולה של "ויטול", אלא הוא אף נכתר בכתר תורה.

כשם שבכתר כהונה ובכתר מלכות, הרי ההגדרה של "כתר" היא: א) מצד החפצא. ב) מצד הגברא – בקשר למהותו. ג) מצד ה"יחס" שבין החפצא