192
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כדרך שעושה בימי אדם הראשון .. נזרעת ועושה פירות בן יומה .. נטוע ועושה פירות בן יומה .. העץ נאכל", כלומר – שהברכה היא כפשוטה, בגשמיות ממש20.
ובדומה לכך במסכת כתובות מובאת אימרה זו בהמשך21 לכמה מאמרים22 שבהכרח לפרשם כפשוטם, ולדוגמא23: ר' חנינא מתקן מתקלי' כו' (=מתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ). קטיגוריא בתלמידי חכמים כו'" (=בדור שיבוא משיח ירבו המקטרגים על החכמים) – ולכן מסתבר לומר שגם מאמר זה (עתידין כל אילני סרק כו') משמעו כפשוטו24.
ג. תירוץ הרדב"ז: רק בארץ ישראל יהיו ניסים
והנה, ב'השגות הראב"ד'25 מקשה על דברי הרמב"ם הנ"ל מן הפסוק (בפרשתנו26) "§והWAYי¦ § © ¦ חיה רעה מן הארץ", שאין היא משל וחידה, אלא דברים כפשוטם.
ובפירוש הרדב"ז על הרמב"ם כאן, מתרץ את שאלת הראב"ד: "ואין זו השגה, כשם ששאר הכתובים משל גם זה משל. (וממשיך) אבל מה שראוי להאמין בזה שהדברים הם גם כפשוטם בארץ ישראל, כדכתיב27 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ' – הארץ הידועה. וכן 'והשבתי חיה רעה מן הארץ'. אבל בשאר ארצות עולם – עולם כמנהגו נוהג, והכתובים הם משל, שכן כתוב28 'ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה', ובארץ ישראל29 יתקיים הפשט והמשל".
על פי זה יש לומר, לכאורה, כי מחלוקת הרמב"ם והראב"ד נעוצה בהבדל שבין שני מאמרי חז"ל הנ"ל – מ'תורת כהנים' ומסכת כתובות – אודות אילני סרק:
בגמרא נאמר "אילני סרק שבארץ ישראל", לעומת זאת ב'תורת כהנים'
הערות
- 20. משא"כ במחז"ל שבת (ל, ב) "עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום" (בלי הדגשה "כדרך שעושה בימי אדה"ר"), אין מוכרח שהוא כפשוטו. וראה לקמן הערה 77.
- 21. ראה תוס' כתובות קיב, ב ד"ה עתידין: לפי שרוצה לסיים בדבר טוב נקט לה הכא. אבל ע"פ הידוע שגם כשמרז"ל בא כדי לסיים בטוב וכיו"ב ישנה שייכות ביניהם – מסתבר לומר, שעכ"פ שווים הם בזה שכולם פירושם כפשוטם. וראה לעיל בגמ' שם קיא, ב "דאיירי בהני מילי" (ל' התוס' שם). וראה הערה 24.
- 22. שם קיב, א.
- 23. שם, סע"א ואילך.
- 24. וגם (במאמר זה עצמו) – הרי מביא ראי' מהכתוב "עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם" שמדובר בפשטות ע"ד גידול הפירות. משא"כ לפנ"ז בכתובות שם (קיא, ב) "אין לך כל אילן סרק שבא"י שאינו מוציא משוי שתי אתונות", שלמדין מהכתוב (ויחי מט, יא) "ולשורקה בני אתונו", שאי"ז "פשטי' דקרא". וראה המשך הגמ' שם.
- 25. וכן בהל' תשובה פ"ח שם.
- 26. כו, ו.
- 27. ישעי' יא, ט.
- 28. שם ב, ד (ושם: לא ישא).
- 29. ראה ג"כ רמב"ן הנ"ל הערה 4. אגרת תחיית המתים שם.
כתובות קי״ב ב - הטקסט מספריא
קָיְימִי מִשִּׁמְשָׁא לְטוּלָּא וּמִטּוּלָּא לְשִׁמְשָׁא. רַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא מִיגַּנְדַּר בְּעַפְרַהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחוֹנֵנוּ״.
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא — קָטֵיגוֹרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר צֵירוּף אַחַר צֵירוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂירִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: בָּזוֹזֵי, וּבָזוֹזֵי דְבָזוֹזִי.
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: עֲתִידִין כׇּל אִילָנֵי סְרָק שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם״.
הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁנֵי דַּיָּינֵי גְזֵירוֹת וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת
would stand and pass from a sunny spot to a shady one, and from a shady spot to a sunny one, so that they would always sit in comfort and never have cause to remark that they were uncomfortable in Eretz Yisrael. Rabbi Ḥiyya bar Gamda would roll in the dust of the land, as it is stated: “For Your servants take pleasure in her stones, and love her dust” (Psalms 102:15).
The Gemara continues to discuss the messianic age. Rabbi Zeira said that Rabbi Yirmeya bar Abba said: In the generation in which the son of David will come there will be indictments [kateigorya], i.e., denouncements and incitements against Torah scholars. When I said this before Shmuel he said: The generation will undergo refinement after refinement, i.e., several stages of cleansing, as it is stated: “And if there be a tenth in it, it shall again be eaten up” (Isaiah 6:13). Rav Yosef taught about the messianic era: Despoilers and despoilers of despoilers will plunder Eretz Yisrael at that time.
Rav Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: In the future all barren trees in Eretz Yisrael will bear fruit, as it is stated: “For the tree bears its fruit, the fig tree and the vine yield their strength” (Joel 2:22). This verse indicates that every tree, not just the fig and vine, will produce fruit.
משנה תורה, הלכות תשובה ח׳ - הטקסט מספריא
הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא והיא החיים שאין מות עמהן והטובה שאין עמה רעה הוא שכתוב בתורה למען ייטב לך והארכת ימים מפי השמועה למדו למען ייטב לך לעולם שכולו טוב והארכת ימים לעולם שכולו ארוך וזהו הוא העולם הבא שכר הצדיקים הוא שיזכו לנועם זה ויהיו בטובה זו ופרעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא יכרתו וימותו וכל מי שאינו זוכה לחיים אלו הוא המת שאינו חי לעולם אלא נכרת ברשעו ואבד כבהמה וזהו כרת הכתובה בתורה שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא מפי השמועה למדו הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא כלומר שאותה הנפש שפירשה מן הגוף בעולם הזה אינה זוכה לחיי העולם הבא אלא גם מן העולם הבא נכרתת.
העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעין לגופות בעולם הזה כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה וזה שאמרו צדיקים יושבין דרך חידה אמרו כלומר הצדיקים מצויין שם בלא עמל ובלא יגיעה וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל.
כל נפש האמורה בענין זה אינה הנשמה הצריכה לגוף אלא צורת הנפש שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כחה והשיגה הדעות הנפרדות ושאר המעשים והיא הצורה שביארנו ענינה בפרק רביעי מהלכות יסודי התורה היא הנקראת נפש בענין זה חיים אלו לפי שאין עמהם מות שאין המות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף נקראו צרור החיים שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים וזהו השכר שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין אחריה טובה והיא שהתאוו לה כל הנביאים.
וכמה שמות נקראו לה דרך משל הר ה' ומקום קדשו ודרך הקדש וחצרות ה' ונועם ה' ואהל ה' והיכל ה' ובית ה' ושער ה' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקורין לה בכל מקום העולם הבא.
הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה שתכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה וזה האבדון הוא שקורין אותו הנביאים דרך משל באר שחת ואבדון ותפתה ועלוקה וכל לשון כלייה והשחתה קוראין לו לפי שהיא הכלייה שאין אחריה תקומה וההפסד שאינו חוזר לעולם.
שמא תקל בעיניך טובה זו ותדמה שאין שכר המצות והיות האדם שלם בדרכי האמת אלא להיותו אוכל ושותה מאכלות טובות ובועל צורות נאות ולובש בגדי שש ורקמה ושוכן באהלי שן ומשתמש בכלי כסף וזהב ודברים הדומים לאלו כמו שמדמין אלו הערביים הטפשים האוילים השטופים בזמה אבל החכמים ובעלי דעה ידעו שכל הדברים האלו דברי הבאי והבל הם ואין בהם תועלת ואינה טובה גדולה אצלנו בעולם הזה אלא מפני שאנו בעלי גוף וגויה וכל הדברים האלו צרכי הגוף הם ואין הנפש מתאוה להם ומחמדתן אלא מפני צורך הגוף הגוף בטלים הטובה הגדולה שתהיה בה הנפש בעולם הבא אין שום דרך בעולם הזה להשיגה ולידע אותה שאין אנו יודעים בעולם הזה אלא טובת הגוף ולה אנו מתאוין אבל אותה הטובה גדולה עד מאד ואין לה ערך בטובות העולם הזה אלא דרך משל אבל בדרך האמת שנערוך טובת הנפש בעולם הבא בטובות הגוף בעולם הזה במאכל ובמשתה אינו כן אלא אותה הטובה גדולה עד אין חקר ואין לה ערך ודמיון הוא שאמר דוד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'.
וכמה כמה דוד והתאוה לחיי העולם הבא שנאמר לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים כבר הודיעונו החכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כח באדם להשיגה על בוריה ואין יודע גדלה ויפיה ועצמה אלא הקדוש ברוך הוא לבדו ושכל הטובות שמתנבאים בהם הנביאים לישראל אינן אלא לדברים שבגוף שנהנין בהן ישראל לימות המשיח בזמן שתשוב הממשלה לישראל אבל טובת חיי העולם הבא אין לה ערך ודמיון ולא דמוה הנביאים כדי שלא יפחתו אותה בדמיון הוא שישעיהו אמר עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו כלומר הטובה שלא ראתה אותה עין נביא ולא ראה אותה אלא אלהים עשה אותה האלהים לאדם שמחכה לו אמרו חכמים כל הנביאים כולן לא ניבאו אלא לימות המשיח אבל העולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך.
זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך יבא אותו העולם אין הדבר כן אלא הרי הוא מצוי ועומד שנאמר אשר צפנת ליראיך פעלת וגו' ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף ונפש וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש כרך יא ג'תשעד כתובות קיב, א
- לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה א מאותו ספר כתובות קיב, א
- לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר כתובות קיב, א
- לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר כתובות קיב, א
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר כתובות קיב, א
- לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א מאותו ספר כתובות קיב, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג מאותו ספר כתובות קיב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י כתובות קיב, סע"א
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י כתובות קיב, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י כתובות קיב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ה כתובות קיב, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ו כתובות קיב, ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח כתובות קיב, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג כתובות קיב, סע"א