תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

להבין וכו' בענין הציץ

קמטלהבין וכו' בענין הציץ

בס"ד ש"פ צו פ' פרה לא הוע'

להבין שרשי וביאור הדברים בענין הציץ¹ (שנת' שיש ב' פירושים בציץ, הא' לשון הארה² מל' נץ החמה³ יציץ ופרח⁴, והיינו אור האה"ר ובהג"ה⁵ אהבה בתענוגים, הב' ל' מציץ מן החרכים⁷ שפי' רש"י לשון ראי'⁶ מל' ראו ראיתי⁸), הנה ציץ וציצית איתא ברע"מ סוף פ' שלח לך דקע"ד סע"ב שהציץ הוא עלמא דאתי⁹, וציצית בחי' מל'¹⁰ נוקבא¹¹ שמקבלת מבחי' ציץ שהוא עלמא דאתי בחי' בינה¹², והיינו בחי' הארת הכתר שהוא בחי' עת"י וא"א¹³ המאיר בבינה שהוא עולם התענוג¹⁴, וזהו שכ' ברע"מ ציץ דאיהי¹⁵ סימן דעלמא עילאה דאתעטר בי' כהנא קנרבא, פי' שע"י הכה"ג הנושא הציץ מאיר בחי' עת"י וא"א שמאירים בעלמא עילאה גם בעלמא תתאה¹⁶. והענין הוא להיות כי עלמא תתאה הוא בחי' אימא תתאה¹⁷ מקבלת מבחי' ז"א שהוא מקור לגבול, וכמ"ש בפרקי היכלות שיעור קומה¹⁸ של יוצר בראשית רל"ו אלפים ריבו (כן נמצא במ"א) רבבות פרסאות (ואם¹⁹ היות שהפרסאות הוא פרסאות שלמעלה, וענין בחי' המספר ברל"ו אלפים ריבו רבבות פרסאות זהו ג"כ שם שעולה מספרו כך, וכמ"ש גדול אדונינו ורב כח²⁰, ורב כח עולה מספר רל"ו²¹, ומ"מ אינו בחי' גבול עדיין, ועכ"ז) הנה הוא מקור לגבול, אמנם ע"י הציץ מאיר מעלמא עילאה בחי' בינה²² הארת הענג המלובש בבינה, והיינו בחי' א"א ועת"י* (וזהו דכתיב ולתבונתו אין מספר²³ שמצד בחי' התגלות עת"י המאיר בבינה אינו שייך בחי' מספר, וז"ע בחי' האה"ר ואהבה בתענוגים שממשיך אהרן כהנא רבא ע"י הציץ, שזהו פי' ציץ לשון הארה כו', ומעתה יובן גם פי' ציץ לשון ראיה) שז"ע וישע ה' אל הבל²⁴ כו' שהוא בחי' ש"ע נהורין²⁵, כי בז"א הוא רק ק"נ נהורין²⁶ (ולכן

*) נרשם בשולי היריעה:

הארת^א הענג מבחי' כתר א"א ועת"י המלובש בבינה הם בל"ג, זהו ביאור על האה"ר שנמשך ע"י אהרן שהיא בל"ג וגם אהבה בתענוגים שנת' בההג"ה ג"כ בכלל זה.

קנאנק' זעיר אנפין* לפי שנשאר ארך אורות²⁷ מהש"ע נהורין שלא נמשכו בו) אשר מזה מסתעף שיהי' מקור לגבול, לזה הו"ע וישע כו' אל הבל שיומשך בחי' ש"ע נהורין שמאירים בעלמא עילאה, ונק' בחי' הארת פנים כמ"ש יאר ה' פניו אליך²⁸ פי' כי הנה הפנים הוא פנוי משערות שהוא בחי' תיקון ואמת²⁹, כי הנה הי"ב תיקוני דיקנא הם בחי' שערות³⁰ שהם ממותרי מוחין³¹ (כנודע שגידול השערות הם ממותרי מוחין ולכן גם למטה באדם צמיחת הזקן הוא אחר שיש לו גדלות המוחין וכמבואר בש"ע או"ח סי' נ"ג ס"ח לענין ש"ץ³³ שהשנים שראוי להתמלאות בהם זקנו הוא אחר עשרים שנה³²) אך בחי' הארת פנים הוא פנוי משערות כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו³⁴ שהיא בחי' תיקון ואמת להיות מאיר בז"א שהוא בחי' יעקב³⁵ ועז"נ תתן אמת ליעקב³⁶ שהוא בחי' הארת פנים הנ"ל (וכמ"ש מזה בלק"ת בביאור אלה מסעי, השלישי פ"ה³⁷, והגם שבחי' תיקון השלישי מיגת"ד ג"כ פנוי משערות כמ"ש בזהר באד"ר דקל"א א', מ"מ שאני תיקון השביעי תיקון ואמת שבו נמשך ומתגלה אור הח"ס כמו שחכמת אדם תאיר פניו, פניו דוקא³⁸ ששם עיקר גילוי החיות, ובא

*)אנפין^ב הוא בחי' הפנימיות דאוא"ס רק שמלובש בבחי' קטנות וזהו זעיר וזהו זעיר^ג אנפין והקטנות הוא לפי שהכלים דז"א הגם שאינם בבחי' גבול מ"מ הם מקור לגבול.

קנבמעצמיות בחי' ח"ס כמו שצהיבת הפנים בא משכל חדש דוקא כמו שמצינו בר' אבוה שצהבו פניו מחמת שמצא תוספתא חדתא³⁹ שמכח החידוש שנתחדש לו ממקור השכל הוא בחי' ח"ס בחי' משכיל בא לו צהיבת הפנים כו') ועד"ז יובן ענין הציץ שהוא בחי' אסתכלותא דעלמא עילאה בעלמא תתאה⁴⁰ דהיינו בחי' הארת פנים ע"י בחי' עיינין (היינו בחי' ההסתכלות הנ"ל בחי' ראיה כו').

(ב) וביאור הענין הנה כתי' כי עין בעין נראה⁴¹ כו', פי' עין הוא לשון נבואה כמ"ש עין יעקב⁴² שהוא בחי' נבואה (כמארז"ל במד"ר תצוה פל"ח⁴³, אין עין אלא נבואה) וע"ד שארז"ל ראתה שפחה על הים⁴⁴ מה שלא ראו כו' שהוא ג"כ בחי' נבואה שנק' בשם ראי', (וכמו שאמר שמואל על עצמו אנכי הרואה⁴⁵ וכמ"ש כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה (ש"א ט' ט'), והיינו כי נבואה הוא בחי' גילוי ההעלם, וכמו בענין האתונות שנאבדו לקיש אבי שאול (בש"א ט'⁴⁶ ) שאמר לו שמואל שנמצאו האתונות⁴⁷, שגילה לו מה שהי' נעלם ממנו, וכן ענין ראתה שפחה

נרשם בשולי היריעה:

ע'^ד בס' הדרת מלך^ה דצ"ב סע"א^ו בשם הע"ח^ז בענין הסתכלות מצחא דז"א^ח או או"א בעתיקא והב' הוא הסתכלות עתיק בהם, ושם אם ההסתכלות הוא במצח או בעיינין, ושם הסתכלות עין א' או ב' עיינין, ומזה יובן משנת"ל ספ"א ענין הסתכלות דעלמא עילאה בעלמא תתאה ע"י בחי' עיינין ובחי' ש"ע נהורין שביאר בהדרת מלך דצ"ב ע"ב^ט.

קנגהיינו שבשעת קרי"ס נתגלה גם לשפחה גילוים מה שלא נתגלו לנביאים כו', ולכן נק' נבואה בשם עין יעקב ע"ש שהעין הוא כלי הראי' שבה רואים כו'). והנה בבחי' עין יש שני בחי' עין, והיינו בחי' עין דלתתא שהוא בחי' דעת תחתון בחי' יחו"ת, והב' הוא עינא דלעילא⁴⁸ בחי' ד"ע⁴⁹ בחי' יחו"ע⁵⁰ כו', והיינו שבחי' עין דלתתא הוא השגת בחי' ביטול היש לאין, וזהו בחי' יחו"ת, שהגם שנתהוה בחי' היש הגשמי עכ"ז ידע ויתבונן היטב שכל עיקר המכוון מבחי' התהוות היש הוא בכדי שיהי' ביטול היש לאין, וזהו שארז"ל איזהו חכם⁵¹ הרואה את הנולד פי' שע"י חכמתו ידע שכל עיקר מכוון מבחי' הנולד הוא בחי' היש הנולד מאין לא שישאר בבחי' יש ודבר נפרד ח"ו כ"א שהיש יהי' בטל לאין (וזהו הרואה את הנולד פי' וענין הראי'

שכל^י ענין התהוות בחי' היש, הוא בכדי שיהי' בחי' ביטול היש לאין, וזהו שארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד שיראה בחכמתו איך שהנולד הוא בחי' היש עיקר המכוון במה שנולד הוא בכדי שיהי' ביטול היש לאין, וזהו בחי' עינא דלתתא בחי' יחו"ת, היינו שיש מציאות היש רק שהוא בטל לאין ועיקר המכוון מהתהוותו הוא בכדי שיהי' הבחי' ביטול היש לאין, וזהו היחוד דיחו"ת, ויש בחי' עינא דלעילא שהוא בחי' ד"ע שהוא איך דכולא קמיה כלא ממש חשיב, והגם שנברה"ע ליש ודבר, מ"מ יבין היטיב שבאמת לאמיתו הוא כולא קמיה כלא חשיב מפני כי שרש ומקור בחי' היש זה הוא בטל לגמרי כמ"ש במ"א, וכ"ש בחי' היש שנתהוה הוא בטל כו', וז"ע בחי' ה' אחד שבק"ש שהוא בחי' יחו"ע שאותיות חי"ת דל"ת שבתיבת אחד רומזים שהגם שנברה"ע בחי' ז' רקיעים וארץ שזהו ח' דאחד, וד' דאחד הוא בחי' ד' רוחות העולם, עכ"ז הם בטלים לאלף הוא בחי' אלופו ש"ע ואינם תופסים מקום כלל, שז"ע בחי' דיעה העליונה שלמעלה היש ולמטה אין, ופי' כי עין בעין היינו שיאיר בחי' עינא דלעילא בחי' ד"ע בעינא דלתתא בחי' ד"ת, וזהו שנת"ל עין הוא לשון נבואה, היינו כמו שנבואה הוא בחי' גילוי ההעלם כן בחי' ד"ע הוא נעלם מהנבראים שמשיגים רק בחי' ד"ת לבד, והנבואה פי' הגילוי הוא שיתגלה בחי' ד"ע בד"ת שז"ע כי עין בעין וזהו ע"י הציץ שהוא בחי' הסתכלות עינא עילאה בעינא תתאה, היינו ד"ע בד"ת.

קנדהוא שיתגלה ההעלם כנ"ל שכמו הנבואה נק' בשם ראיה לפי שמגלה ההעלם, כמ"כ כאן בענין בחי' ביטול היש, שהיש נראה ונגלה לעין כל, ובחי' ביטולו לבחי' האין אינו נראה כ"כ ולכן נק' העלם, וזה שיתראה ויתגלה ההעלם היינו בחי' ביטול היש זהו נק' בשם ראיה, וזהו עינא תתאה בחי' ד"ת יחו"ת, בחי' ביטול היש לאין כו'), וענין בחי' עינא דלעילא בחי' ד"ע הוא איך דכולא קמיה כלא חשיב⁵² שאף שנבה"ע ליש ודבר עכ"ז באמת לאמיתו הוא כלא וכאין ממש מפני כי שרש ומקור המהוה בחי' היש זה הוא בטל בתכלית⁵³ (וכ"ש בחי' ההתהוות שהוא בחי' היש שנתהוה הוא כלא וכאין נגדו ית' שהוא ית' הוא היש האמיתי וכל מה שלמטה הוא אין), וז"ע הוי' אחד⁵⁴ שאומרים בק"ש שאותיות ח"ד שבתיבת אחד רומזים לז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם⁵⁵, והיינו הגם שנתהוה ז"ר וארץ וד"ר העולם עכ"ז הם בטלים בתכלית לבחי' האלף הוא אלופו ש"ע⁵⁶, ואינם תופסים מקום כלל (מאחר שגם שרש בחי' ז"ר וארץ הגשמיים אלו הם בטלים לגמרי כמ"ש לך ה' הגדולה כו' לך ה' הממלכה⁵⁷ כו'), שזהו בחי' ד"ע שלמעלה היש ולמטה אין וכולא קמי' כלא חשיב (וכל הקרוב יותר אליו ית' דהיינו מי שהוא קמי' יותר משיג יותר, איך שהוא כלא ממש חשיב).

ג) (והנה ⁵⁸ ב' בחי' עין אלו זהו בחי' שילוב הוי' בש' אד', ושילוב ש' אד' בש' הוי'⁵⁸, וכנודע בענין השילובים שאות הראשונה גוברת, שזהו כלל בפע"ח⁵⁹, ולכן בענין שילוב ש' הוי' בש' אד' שאות הראשון הוא האלף דש' אד' לכן ש' אד' גובר, ובבחי' שילוב ש' אד' בש' הוי' שאות הראשון הוא היו"ד דש' הוי' לכן ש' הוי' גובר, ונודע כי ש' הוי' הוא בחי' יחו"ע וש' אד' הוא בחי' יחו"ת⁶⁰, שהם בחי' עין דלעילא ועין דלתתא, ולפי משנ"ת לעיל שעין הוא בחי' נבואה בחי' גילוי ההעלם, א"כ בענין שילוב ש' הוי' בש' אד' ששם אד' גובר לכן נראה למטה הבריאה ליש ודבר וכנודע שענין ש' אד' הוא בחי' אנת אשתמודע אדון⁶¹, שענין בחי' האדנות זהו על בחי' עם נפרדים דוקא, מלאכים ונשמות דבי"ע, שהרי על בנים אינו שייך בחי' האדנות כלל, ובחי' ביטול היש להיות וכל צבא השמים לך משתחוים⁶², קנהוכן ביטול היש דאדם וכל הנבראים שבעשיה ובעוה"ז הגשמי, וכמו סיבוב והילוך השמש שמסבבת ממזרח למערב ושוקעת ז"ע ההשתחוואה שלה למערב לפי ששכינה⁶⁴ במערב⁶³ כמ"ש בד"ה משכני אחריך נרוצה⁶⁵, זהו מבחי' ש' הוי' שמשולב בש' אד', אך זהו אינו נראה ונגלה כ"כ כ"א שזהו בהעלם, וענין בחי' יחו"ת הוא שיתגלה ההעלם היינו בחי' הביטול שנמשך מבחי' ש' הוי' שמשולב בש' אד', שאם היות שנתהוה ליש ודבר מבחי' ש' אד' המסתיר על ש' הוי' מ"מ יהי' בבחי' ביטול היש שזה נמשך מבחי' ש' הוי' שמשולב בש' אד', וזהו יחו"ת בחי' גילוי ההעלם ראי' דד"ת בחי' איזהו חכם הרואה את הנולד בחי' היש שנתהוה מש' אד' שעיקר המכוון שיהי' בטל לאין והיינו שיהי' יש ובטל*.

וענין שילוב ש' אד' בש' הוי' שאות ראשונה הוא בחי' היו"ד דש' הוי' גובר שהוא בחי' יחו"ע איך שקמיה כלא ממש חשיב וש' אד' הוא שרש ומקור המהוה היש הוא משולב בו ומיוחד בתכלית היחוד כביטול אור השמש בשמש כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז, אלא שאצלינו נבראי' בע"ג דהיינו הנשמה המלובשת בגוף ונה"ב אינו מושג זה, נמצא זהו אצלינו בהעלם, וכמ"ש בת"א בד"ה בך"ה בכסליו (דף מ"ט ע"א⁶⁶) שזהו

ואפ"ל^יא שז"ע דכתי' ביום עשות ה' אלקי' ארץ ושמי'^יב שהכוונה על התראות היש וביטול היש.

*)והגם^יג שזהו דבר והיפוכו דהיינו להיות יש ועכ"ז יהי' בטל לאין אך זהו מחמת שהמשל ופחד עמו עושה שלום^יד בין שני הפכים ואינם מנגדים כלל כמ"ש בלק"ת בביאור שובה ישראל דרוש הראשון^טו.

קנומחמת שהגשמי הוא מסך מבדיל ומפריד היחוד עליון, היינו דבחי' יחו"ע כו', וזהו כי עין בעין יראו⁶⁷, שעין הוא בחי' נבואה גילוי ההעלם כו' שיאיר בחי' גילוי ההעלם דעין דלעילא בחי' יחו"ע היינו מה שאצלינו בהעלם, בעין דלתתא היינו בבחי' ביטול היש, שבבחי' ביטול היש יאיר ויתגלה בחי' ביטול אמיתי.

והנה פסוק זה דכי עין בעין יראו, קאי על לע"ל שהרי אמר אח"כ בשוב כו', ופירושו שבגשמיות במקום⁶⁸ העוה"ז יומשך אור עליון, ועז"נ נפלה ולא תוסיף קום⁶⁹, פי' קום הוא מלשון הגבהה ועלייה מלמטה למעלה כענין עליות העולמות בשבת⁷⁰ ויו"ט⁷¹ דהיינו שילוב אד' בהוי', וכמ"ש בשבת שבת להוי'⁷² שהוא השביתה והעלייה בש' הוי', כי ששת ימים עשה⁷³ הוא בחי' ירידת החיות להוות כלליות הנבראים, ובשבת הוא השביתה והחזרה למקורה כמ"ש בכ"ד, וזהו כי בו שבת⁷⁴, שז"ע שבת להוי', וכן יו"ט נק' מועדי הוי'⁷⁵, ובבחי' זו של קום לא תוסיף עוד, אלא שיהיו המשכות מלמעלה למטה ובמקום החשך דעכשיו שם ישכון אור א"ס ב"ה, והיינו כמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה כו' אלא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה⁷⁶, דודאי אין ר"ל שיהי' ביטול האברים הגשמי', דא"כ מאי קמ"ל שאין בו אכו"ש, שהרי הנשמה קודם בואה לגוף ג"כ לא הי' שייך בה שום דבר מעניני עוה"ז ואכילה ושתי', אלא ודאי שעוה"ב הכוונה על תחה"מ (ולא על ג"ע עולם הנשמות⁷⁷ שאין זה רבותא כלל) שיהי' גוף ואברים ועכ"ז לא יצטרכו לאכו"ש, ולפ"ז קנזצ"ל מאחר שאין בו לא אכילה כו' א"כ בריאות⁷⁸ הגוף והאברים קרביים ואצטומכא יהי' לריק ח"ו, אלא הענין שגם הגוף הגשמי יהי' ניזון מן הרוחניות, והיינו מה שיהנו מזיו השכינה יהי' זה מזון גם לגוף, וע"ד משה כשהי' בהר שהי' גופו בשלימות והי' ניזון מרוחניות⁷⁹, רק לאחר שירד מן ההר הי' כלי גופו צריכים למזון מפני שהעולם לא נזדכך עדיין, משא"כ לע"ל שיזדכך חומריות העולם וראו כל בשר⁸⁰ כו' אזי יהי' נמשך מזון עליון למטה גם במקום החשך בעוה"ז באברים הגשמי', ולכן לא תוסיף קום בבחי' עליות מלמטלמ"ע כ"א שיהי' כי עין בעין יראו שיאיר מלמעלה למטה בחי' עין דלעילא⁸¹), ועד"ז יובן בענין דכתי' אשר עין בעין נראה, נראה אותיות אהרן⁸² שאהרן כה"ג ע"י הציץ שהוא בחי' הסתכלות⁸³ דעינא עילאה בעינא תתאה (היינו⁸⁴ שיהי' הגילוי מבחי' יחודא עילאה בחי' הארת פנים בחי' עיינין שנמשך מבחי' חכמת אדם בחי' ח"ס תאיר פניו בחי' תיקון ואמת שפנוי משערות כו', בבחי' ד"ת שנק' עלמא תתאה כו', בחי' ציצית, וזהו ציץ לשון מציץ מן החרכים שפי' רש"י ל' ראיה כו', וע' לקמן⁸⁵ בענין בחי' חרכים שבכותל דקדושה כו', ועכ"ז צ"ל שזהו הכל כשיש בחי' ד"ת תחלה כמ"ש בדרוש⁸⁶ בענין כי עין בעין כו')⁸⁷.

ד) ועתה יובן ענין מ"ש הנה זה עומד אחר כתלינו⁸⁸, פי' שיש ב' בחי' כותל, הא' הוא בחי' כותל דקדושה שהוא פי' ך"ו ת"ל⁸⁹, ך"ו הוא מספר אותיות ש' הוי'⁹⁰, ת"ל גימ' ה"פ ש' אלקים⁹¹, והיינו להיות יחוד ש' הוי' וש' אלקי' שזהו מ"ש שמש ומגן הוי' אלקי'⁹², וענין הכותל בקדושה הוא מ"ש ויסב חזקיהו פניו אל הקיר⁹³ פי' שהמשיך בחי' פניו דהיינו מ"ש יאר ה' פניו אליך בקיר הוא בחי' מל'⁹⁴ כמ"ש קנחבזהר שקיר בלשון יון⁹⁶ אדון⁹⁵ והוא ש' אד'⁹⁷, והיינו להיות יחוד ה' אלקי' ה' אד' (כי ש' אד' וש' אלקים הוא בחי' אחת⁹⁸ כנ"ל⁹⁹, ופי' אד'¹⁰⁰ מל' אדון ואלקי' תקיף¹⁰¹ כמ"ש בביאור שובה הנ"ל¹⁰²), ומכאן למדו בגמרא שהמתפלל צריך שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר¹⁰³, והיינו כי המתפלל הוא הממשיך בחי' ש' הוי' באמרו ברוך אתה ה', ברוך ל' המשכה¹⁰⁴, ואומרים ח"י ברכות נגד ח"י חוליות השדרה¹⁰⁵ להיות כי הברכה והשפע נמשך דרך בחי' ח"י חוליות השדרה, וגם ח"י הוא בחי' יסוד¹⁰⁶ כו' ולכן צ"ל שלא יהי' הפסק בינו לבין הקיר שלא יהי' דבר חוצץ, והיינו שיומשך ישר לקיר בחי' מל' וז"ע כותל דקדושה.

והכותל הב' הוא בחי' כותל בלעו"ז שהוא מ"ש ביחזקאל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר¹⁰⁷ ומכאן ארז"ל (ברכות דל"ב ב') שמחרב¹⁰⁸ בהמ"ק נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שבחי' כותל זה הוא לעומת הקיר דקדושה, והוא בחי' עמלק שהוא בגימ' ברזל עם הכולל¹⁰⁹, ונק' קיר ברזל, כי ברזל הוא נוק' דקליפה¹¹⁰ שהוא תכלית הרע והקליפה שמסתיר ומעלים לגמרי על אור ה' וקדושתו ולכן לא נא' ברזל לתרומת המשכן כמ"ש זהב וכסף ונחושת¹¹¹, אבל ברזל לא נא' וכמ"ש במד"ר ס"פ תרומה¹¹², וכן בבנין בהמ"ק וכל כלי ברזל¹¹³ לא נשמע בבית בהבנותו, וכן גבי המזבח כתי' לא תניף עליהם ברזל¹¹⁴, כי חרבך הנפת¹¹⁵ עלי' ותחללה, והיינו שהברזל פוסל בנגיעה¹¹⁶, והוא מפני שהברזל הוא היפך ולעומת קנטבחי' המזבח כי המזבח לא נברא אלא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא¹¹⁷ לקצר ימיו של אדם, פי' המזבח נברא להאריך ימיו של אדם לפי שעל המזבח מקריבין קרבנות, וקרבן בגימ' ארך אפים¹¹⁸ והיינו שע"י הקרבן ממשיכין מבחי' אריכא¹¹⁹ דאנפין להיות נושא עון¹²⁰ כו', וגם פי' להאריך ימיו של אדם היינו בחי' אדם דלעילא, וכן בתפלה שבמקום קרבנות¹²¹ הנה ארז"ל כל המאריך באחד¹²² מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' המאריך באחד כשמתבונן היטב איך דכולא קמי' כלא חשיב (בחי' ביטול המדות לאוא"ס דלאו מכל אינון מדות¹²³) עי"ז ממשיך מבחי' א"א (בחי' כי לא אדם¹²⁴ בבחי' אדם כו').

ואמנם הברזל לא נברא אלא לקצר ימיו של אדם וזהו בחי' כותל דקליפה קיר ברזל שברזל גימט' עמלק, כי הנה בעמלק כתי' ראשית גוים¹²⁵ עמלק פי' ז' גוים הם ז' מדות הרעות¹²⁶ שבאדם וראשית גוים הוא עמלק שהוא קליפה שכנגד הדעת¹²⁷, והענין הוא דהנה ארז"ל אין אדם עובר עבירה¹²⁸ אלא א"כ נכנס בו רוח שטות החופה ומכסה שנדמה לו שאינו דבר רע כ"כ, (אבל אילו הי' יודע שזהו רע לא הי' עושה כלל), אבל עמלק הוא קליפה שכנגד הדעת היינו שיודע היטב

ואמנם^טז בחי'יז קיר ברזל דעמלק הוא היפך זה ממש שמקצר ימיו של אדם הנ"ל, לפי שרצונו להגביה א"ע לקבל מבחי' דכחשוכה כאורה^יח ורצונו לקצר ח"ו ימיו של אדם דז"א דהיינו להרס ח"ו בנין הקדושה כו'^יז.

קסשהוא רע היפך הקדושה (וז"ע שמקצר ימיו של אדם) ואעפ"כ רצונו בזה ומגביה א"ע לקבל חיות מהקדושה מבחי' אשר שם כחשוכה כאורה¹²⁹ שוין כו', וזהו אם תגביהי כנשר¹³⁰ לקבל ממקום גבוה ע"ד דרך הנשר בשמים¹³¹ כו' אך אעפ"כ משם אורידך נאום הוי'¹³² שאעפ"כ גם משם נמשך השפע דרך שם הוי' המברר שיומשך השפע למקום הראוי דוקא כמ"ש במ"א, וז"ע הקיר ברזל דעמלק שהוא היפך הקיר דקדושה. אך ע"י הרהורי תשובה, בחי' לב נשבר ונדכה¹³³ עי"ז עושים חלונות וחרכים בהכותל להיות מאיר אוא"ס ב"ה דרך חלונות וחרכים. ובאמת מצינו לשון חרכים גם בקדושה, והיינו שמחמת ריבוי האור א"א להאיר כ"א ע"י חרכים שהם נקבי העין חוטם פה אוזן דא"ק כו' (וזהו הנה זה עומד אחר כתלינו כו' מציץ כו', פי' כתלינו לשון רבים ב' בחי' כותל הנ"ל, שכותל דעמלק נק' ג"כ כתלינו מפני כי לא אמרו בגמ' שחומת ברזל מפסקת בין אביהם שבשמים לישראל, כ"א בין ישראל לאבשב"ש, והיינו שזהו ע"י שעוונותיכם היו מבדילים (ישעי' נ"ט ב') כמ"ש בת"א¹³⁴. ועכ"ז ע"י התשובה דלב נשבר עושים חלונות וחרכים, שהגם שאין שוברים כל הכותל עכ"ז הנה זה עומד כו', פי' זה הוא לשון גילוי שעומד להאיר לנו ע"י בחי' חלונות וחרכים שעושים ע"י בחי' לב נשבר דתשובה הנ"ל. וי"ל שחלונות נעשים ע"י תשובה עילאה, וחרכים ע"י בחי' תשובה תתאה. והכותל הב' הוא בחי' כותל דקדושה הנ"ל ך"ו ת"ל יחוד ה' ואלקי' פניו אל הקיר כו' שי"ל שבחי' החרכים שבכותל זה זהו ע"ד משנת"ל שמחמת ריבוי האור דא"ק א"א להאיר כ"א ע"י חרכים דאח"פ, ובחי' נקבי העין דבחי' כי עין בעין נראה שז"ע ציץ לשון ראי' כו', והעושה כ"ז הוא משה דוקא כשי"ת).

ש"פ שמיני¹³⁵

ה) והנה כתי' ועשית ציץ זהב טהור¹³⁶, שמשה דוקא הוא העושה בחי' הציץ לאהרן כהנא רבא, וצ"ל מה תלוי ענין הציץ במשה דוקא, והענין הוא דענין קריאת שמו משה זהו ע"ש כי מן המים משיתיהו¹³⁷, ופי' מן המים היינו מן בחי' מים קסאדלעילא משיתיהו, כי הנה כתי' יהי רקיע כו' ויהי מבדיל¹³⁸, ואח"כ כתיב ויעש אלקים את הרקיע ויבדל¹³⁹ בין המים כו' שנא' ב"פ הבדלה, ויהי מבדיל, ויבדל, והיינו שיש ב' בחי' הבדלות האחד הוא בחי' ההבדלה שבין קודש לחול, וה"ז כמו באדם הקרומא דפסיק באמצעות מיעא דבר נש¹⁴⁰, והוא החצר הכבד המפסיק בין איברי הנשימה לאיברי המזון, שאנו רואים שלמטה מחצר הכבד היינו באיברי המזון יש שם תערובות פסולת שמתברר מהמאכל כו', משא"כ למעלה מחצר הכבד ששם משכן איברי הנשימה אין שם פסולת כו', ועד"ז יובן בנמשל למעלה שלמטה מן הפרסא ורקיע המבדיל בין קודש לחול שם מעורב טו"ר, וכנודע שבבריאה מעורב טו"ר¹⁴¹ (ודע שכל תערובות אינו בי"ס דבי"ע ח"ו רק בהעולמות עצמן כ"כ בע"ח שער הקליפות פ"ג רק שבבריאה רובו טוב ומיעוטו רע¹⁴², גם הטוב גובר על הרע כמ"ש במאה"ז בחקתי דקי"ד ע"ב ד"ה דומה דודי לצבי¹⁴³), אך למעלה מן הפרסא ורקיע המבדיל הוא בחי' קודש ואין שם שום תערובות רע כלל וכלל כי לא יגורך רע¹⁴⁴ כתיב, (והגם שיש קליפה לעו"ז¹⁴⁶ גם נגד עולם האצי'¹⁴⁵, אמנם אינם עומדים באצי' כ"א בבריאה כי באצי' לא יגורך רע כמ"ש בע"ח¹⁴⁷ ועמ"ש מזה בד"ה

דהנה^יט נת"ל^כ שיש ב' בחי' כותל הא' בקדושה קיר דחזקי' פניו אל הקיר בחי' הארת פנים דחכ' אדם דח"ס שתאיר פניו דז"א ושזה יומשך אל הקיר בחי' מל' ש' אד', ויש בזה חרכים שהוא מה שהגילוי מבחי' גבוה שמחמת שהאור שם בריבוי א"א להיות כ"א ע"י חרכים כו', ויש בחי' כותל שבלעו"ז שהוא בחי' קיר ברזל דעמלק שהוא בחי' עוונותיכם היו מבדילים, וע"י התשובה דלב נשבר הגם שאין שוברין כל הכותל מ"מ עושים חלונות וחרכים, וכדי שיעשו החלונות וחרכים זהו ע"י משה דוקא, כי משה דוקא יכול להעביר קליפת עמלק, וצ"ל מפני מה משה דוקא ויובן בהקדם ענין קריאת שם משה ל' שזהו ע"ש כי מן המים משיתיהו.

קסבאני חומה פ"ד¹⁴⁸ בענין ושדי כמגדלות), וזהו ההבדלה שבין קדש לחול שבחול מעורב טו"ר, ובבחי' קדש לא יגורך רע וביניהם יש רקיע המבדיל. ואמנם יש עוד בחי' הבדלה ב' הוא ההבדלה שבין קודש לקדש, ודוגמתו במשל באדם הוא הקרומא דחפיא על מוחא¹⁴⁹ (מלבד הקרומים שהמוח מונח בתוכו, כ"א קרום רוחני, ונק' קרומא דאוירא¹⁵⁰), שהוא הרקיע המבדיל היינו הפרסא שמפסיק בין בחי' אויר לבחי' חכמה, והיינו כי חכמה דאצי' אתפתחין לל"ב שבילין¹⁵¹, אך בחי' חכמה סתימאה סתים ונעלם (ולא אתפתח שזהו מפני הקרומא דחפיא על מוחא סתימאה כמ"ש באד"ר דקך"ח ע"ב) ובמשה דכתי' בי' כי מן המים משיתיהו היינו מבחי' מים דלעילא שלמעלה מן הפרסא שעל מוחא סתימאה (והיינו שהי' מים החכמה דמו"ס כו', וענין השם הוא המקשר הנשמה בגוף כמ"ש בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמרו פ"ב¹⁵² שהנשמה קודם בואה לגוף אינה נק' בשם כלל, כמ"ש בלק"ת בד"ה מי מנה ספ"א¹⁵⁴ בענין ולאדם לא מצא עזר, וגם לגוף עצמו אין השם מועיל, כ"א השם מקשר הנשמה בגוף והחיות הנמשך מהנשמה ומחי' הגוף נשרש בהשם¹⁵³, א"כ שם משה שהוא ע"ש כי מן המים דים החכמה דחכמה סתימאה משיתיהו, הנה נשרש

השם^כא חיותו, ומשה משה לא פסיק טעמא^כב שגם בגוף הי' כמו בשרשו, וע' בד"ה שבתותי^כג (בש' הרמב"ן^כד בפי' עזר) שהשם מחבר הנשמה בגוף א"כ א"צ למה שלא פסיק.

ע'ד בס' הדרת מלךה דצ"ב סע"או בשם הע"חז בענין הסתכלות מצחא דז"אח או או"א בעתיקא והב' הוא הסתכלות עתיק בהם, ושם אם ההסתכלות היא במצח או בעיינין, ושם הסתכלות עין א' או ב' עיינין, ומזה יובן משנת"ל ספ"א ענין הסתכלות דעלמא עילאה בעלמא תתאה ע"י בחי' עיינין ובחי' ש"ע נהורין שביאר בהדרת מלך דצ"ב ע"בט.

קסגבשמו בחי' חכ"ס להחיות הגוף שלו למטה כו'), ולכן הי' יכול להמשיך בחי' תורה כי תורה היא רק בחי' נובלות חכ' שלמעלה (כמארז"ל במד"ר בראשית פי"ז¹⁵⁵, וי"ל שזהו כמ"ש בביאור שני דיונתי שבלק"ת¹⁵⁶ כי התורה הנגלית היא בחי' הארת חכ' המתלבשת במדות, ולכן הם שתא סדרי משנה¹⁵⁷ כנגד ששה מדות¹⁵⁸ עליונות, וזהו ג"כ ענין כשר פסול טמא טהור חייב וזכאי שהוא בחי' חסד וגבורה, שכשר טהור וזכאי זהו מצד החסד בחי' ימין מקרבת¹⁵⁹ שיוכל להתעלות ליכלל באור א"ס, ופסול טמא חייב היינו בחי' גבורה שמאל דוחה¹⁶⁰ שא"א להתעלות כו', והכל ע"פ החכ' המתלבשת במדות, אבל לגבי בחי' עצם חכמתו ית' שחכים ולא בחכ' ידיעא¹⁶¹ שהיא רמה ונשגבה למעלה מהמדות נק' התורה רק נובלות חכמה לבד, ומשה הוא מעצמיות חכ' עילאה מקור התורה לכן נא' במשה כבד פה¹⁶² לגבי אורייתא דבע"פ כו' וכבד לשון לגבי תושב"כ, שלא הי' יכול להשפיל א"ע להיות נמשך ממנו התורה שהיא נובלות חכ' כ"כ בביאור הנ"ל, אמנם ביאור זה נראה שזהו ע"פ מ"ש במ"א שנק' התורה נובלות חכמה שלמעלה, כי מה שנמשך מבחי' ח"ע להתהוות אותיות התורה אינה אלא מבחי' אחוריים וחיצוניות החכמה שהיא נובלות חכמה (בביאור תורה צוה שבלק"ת¹⁶³) וע' שם¹⁶⁴ בענין וזרח משעיר¹⁶⁵ דכתי' במ"ת שפירושו שער יו"ד שהתורה שהיא חכ' דאצי' נמשכה מבחי' ח"ס ע"י שערות לבד שהשערה עצמה היא בחי' וא"ו והאור שבתוך השערה הוא בחי' יוד¹⁶⁶ כנודע שהשערה חלולה¹⁶⁷ ומלובש בתוכה יניקת המוח, והענין הוא הגם דאוריי' מחכ' נפקת¹⁶⁸ הוא בחי' ח"ע דאצי', אמנם התהוות החכ'¹⁶⁹ מלמעלה מן החכ' הוא רק מאין כמ"ש והחכ' מאין תמצא¹⁷⁰, שהתהוות החכ' מהכתר הוא מבחי' אין, כי מה שלמעלה מהחכ' אינה ממהות חכ' כלל, ולכן חכ' שבכתר נק' חכ' סתימאה, וכנ"ל שסתום ונעלם, ואינה נק' קסדבשם חכ' כ"א ע"ש שהיא מקור החכ' שבאצי', אך אין התהוות החכ' דאצי' בדרך עו"ע מבחי' ח"ס כ"א ע"י בחי' דילוג הערך, וכמ"ש בע"ח¹⁷¹ ובאד"ז דרצ"ב ע"ב¹⁷² או"א במזלא אתכלילן וביה תליין כו', והיינו שאו"א יונקי' מבחי' שערות דתקוני דיקנא הנמשכים ממו"ס, שאם היות השערה נמשכה מהמוח מ"מ ה"ז רק מבחי' מותרי מוחין לבד ואינו בערך לבחי' עצם המוחין דח"ס, כי ניקב קרום של מוח טריפה¹⁷³, והשערות יכולים לגוזזם בלי שום כאב, ונק' השערות דתקוני דיקנא בשם צומח שבמדבר כמ"ש מזה בביאור תורה צוה שבלק"ת פ"א¹⁷⁴, ובמ"א בד"ה בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא בבה"ז נשא דקך"ח¹⁷⁵ שהם בחי' צומח שבחי, ולכן נק' התורה דמחכמה נפקת בשם נובלות חכ' שלמעלה היינו בחי' נובלות והארה מועטת שנמשך מבחי' ח"ס היא בחי' חכ' שלמעלה להתהוות החכ' הוא בחי' תושב"כ כו'), ולכן כלליות התורה הם ך"ד ספרין דאורייתא¹⁷⁶ הם רק כד מים החכ' לבד (וכמ"ש וכדה על שכמה¹⁷⁷, וכמשל ביטול הכד אחד לגבי הים או המעיין, כך ערך תושב"כ לגבי עצם בחי' ח"ס כו'), אבל משה (נת' שנשמתו שהחי' גופו) הי' מים החכמה (שלמעלה מפרסא ראשונה) עצמו, ולכן נק' התורה על שמו כמ"ש זכרו תורת משה עבדי¹⁷⁸, וכתי' תורה צוה לנו משה¹⁷⁹ (לפי שמשה הוא¹⁸⁰ מים החכ' סתימאה עצמו הוא דוקא המשיך בחי' תורה כד מים החכ' כו'), ולכן (מובן ג"כ) שמשה דוקא הי' יכול להעביר קליפת עמלק לגמרי כי מחמת עוצם הגילוי דבחי' משה הי' ממילא נדחה הרע דבחי' עמלק, וכמ"כ ע"י לימוד התורה נדחה ג"כ הרע דעמלק (שאם היותה נובלות חכ' עכ"ז הנה היא כד מים החכמה כו' וגם כמשנ"ת לקמן בענין פיתוחי חותם שבתורה שזהו מבחי' תיקון ואמת וזהו בחי' המאור שבה כו'). אך הנה

בביאור^כה ב' דיונתי נובלות הארת החכ' שבמדות, ובביאור תורה צוה נובלות אותיות בחי' אחרונה מחכ', וגם מה שזרח משעיר שער יו"ד שערות דדיקנא צומח שבמו"ס, וע' בבה"ז נשא בביאור האד"ר דקך"ח ב' קרוב לסוף המאמר.

קסהזהו כשהתורה היא תורת משה, היינו כשלומד תורה בבחי' ביטול (אז ע"י בחי' עוצם האור דבחי' תורה אור נדחה הרע דעמלק). וזהו ועשית ציץ שמשה דוקא הוא העושה הציץ כו', ופי' זהב טהור היינו ההמשכה מבחי' זהב טהור בחי' בינה¹⁸¹ (וכמשנת"ל שהציץ הוא סימן דעלמא עילאה בחי' הארת הכתר בחי' ע"י וא"א המאירים בבינה עולם התענוג).

ופתחת ¹⁸² עליו פתוחי חותם¹⁸³ פי' חותם, פי' חותם¹⁸⁴ היינו כמארז"ל חותמו של הקב"ה אמת¹⁸⁵, ואין אמת אלא תורה¹⁸⁶, (וכמ"ש תורת אמת היתה בפיהו (מלאכי ב' וא"ו) וכתי' אמת קנה (משלי ך"ג ך"ג) שקאי על התורה שנק' אמת לפי שבה מאיר מבחי' תיקון ואמת שפנוי משערות, וזהו כי באור פניך¹⁸⁷ נתת לנו תורת חיים היינו בחי' אור פני מלך¹⁸⁸, שהוא בחי' מה שחכמת אדם דח"ס תאיר פניו דז"א כמ"ש תתן אמת ליעקב שז"ע יגמה"ר שאמר משה¹⁸⁹ שהמשיך בחי' יגת"ד דא"א בז"א, להיות גם בז"א יגמה"ר כמ"ש באדרא דנשא דקל"א ע"ב ודקל"ח ע"א וכאשר נמשך בז"א אז דוקא נק' ואמת, ומז"א מאיר במל' שנק' עלמא תתאה¹⁹⁰ שז"ע עיניך יונים¹⁹¹ שכמו זוג יונים שהזיווג שלהם הוא ע"י הסתכלות¹⁹² כו' וכך המל' מקבלת מז"א בחי' הארת פנים מה שמקבל מא"א, והגם שהאמת הוא למעלה בעתיקא ושם דוקא מקור האמת וכן הוא במו"ס, אך אינו בגילוי עדיין, וכנ"ל בענין ח"ס שסתים ונעלם מפני הקרומא דחפייא על מו"ס, אך כאשר נמשך בז"א הוא מתגלה, וזהו תתן אמת ליעקב דוקא, וע' מזה בלק"ת בפ' מסעי¹⁹³ ד"ה הנה גבי

מוכתיב^כו ויקם עדות ביעקב^כז ותורה שם בישראל.

קסוהמסעות, ביאור אלה מסעי, השלישי פ"ד ופ"ה, וז"ע חותמו של הקב"ה אמת, אין אמת אלא תורה, כי עיקר בחי' אמת היינו כשמשיג החכמה ויודע שכן הוא, משא"כ כשהיא עדיין בבחי' העלם ועין לא ראתה¹⁹⁴, הרי אינו ידוע האמת, ולכן ח"ס עצמה כמו שהיא נעלמת ולא שכיח ולא אתפתח אין שייך לקרותה עדיין אמת עד שנמשך ממנה הארה וגילוי בבחי' תרין תפוחין שהוא בחי' אור פני מלך חיים, ובחי' אור פני מלך נמשך בתורה כמ"ש כי באור פניך נתת לנו תורת חיים וע' בביאור מסעי הנ"ל דצ"ג סע"ד שזהו בחי' המאור* שבה מחזירן למוטב¹⁹⁵, והנה ע"י בחי' אמת זה דתורה שהוא חותמו של הקב"ה אמת), הנה חותם אותיות תחום ואותיות חומת¹⁹⁶ פי' שע"י התורה שנק' חותמו של הקב"ה בחי' אמת נדחה התחום הוא בחי' הגבול, שמזה מסתעף אח"כ בחי' חומת דעמלק**.

*)וי"ל^כח המאור שבה הוא מקור האור דחכמה ע"ד אויר אור יו"ד^כט, וגם בכלל י"ל שענין מו"ס וחכ'^ל שזהו זהו^לא בחי' אור מים שבתורה, וצ"ע אולי בחי' תתן אמת ליעקב זהו מה שנשמות נמשכים מיחוד זו"נ שזהו מחמת הסתכלות ז"א בא"א^לב זהו ענין אחר מבחי' אור מים רקיע^לג, ולכן נק' מאור המאור שבה.

**)מה^לד שמתחום נסתעף חומת דעמלק לכאורה י"ל שזהו מחמת הגבלה דש' אלקים ק"ך צרופי'^לה מסתעף ק"ך צירופים אלקים שעמלק מקבל מהם ממ"ח צירופים אחרונים^לו, ע"ד לשמש שם אהל^לז שבסידור דרוש חרבות צורים^לח וע' בהעתקה (ר"ה) מאמר זה^לט שכ' שע"ב צירופי' הראשוני' שמק"ך צירופי' דאלקי' אחרים יכולים להתברר, והיינו ע"ב סנהדרין^מ.

קסזקדש להוי'¹⁹⁷ ויש בזה ב' פירושי' הא' מ"ש בפרד"ס¹⁹⁹ קדש להוי' המשכת בחי' הקדש להוי'¹⁹⁸ והיינו כמ"ש שאו ידיכם קדש²⁰⁰ וברכו את הוי' כי יש קדש וקדוש, קדוש הוא קדוש וא"ו²⁰¹ שהוא מה שנמשך מבחי' קדש, ויש בחי' קדש בעצם שהוא קדוש ומובדל, וע"י הציץ הוא בחי' המשכת בחי' קדש להוי' היינו בהוי' שבסדר השתלשלות, ובת"א פי' ע"ד מארז"ל קדש למ"ד מלמטה והוי' מלמעלה²⁰³ שבחי' קדש למ"ד הם למטה מבחי' הוי'²⁰². והענין הוא דהנה קדש למד הם מ"ע ומצות ל"ת²⁰⁴ קדש הוא בחי' מ"ע ולמ"ד הוא בחי' מל"ת, ולכן מברכין על עשיית המצות אשר קדשנו במצותיו לפי שמ"ע נק' בחי' קדש, ומל"ת הוא בחי' למ"ד כי רוב הל"ת מתחילין בלמד (וי"ל שגם אותם שאינם מתחילים בלמד (כמו כ"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת²⁰⁵) מ"מ מאחר שעיקר ענין הל"ת שלא תעשה זאת ה"ז כאלו מתחילין בלמד לא תעשה כו'), וכלליות כל המל"ת שהוא מ"ש לא יהי' לך²⁰⁶ אלקים אחרים (בעשה"ד כנודע שאנכי כולל כל הרמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל כל הל"ת כמ"ש בסש"ב פ"ך ובזח"א²⁰⁷ יתרו דצ"א ע"א) מתחיל בלמ"ד, וב' בחי' אלו מ"ע ומל"ת זהו מ"ש אני חומה ושדי כמגדלות²⁰⁸, אני חומה זו תורה²⁰⁹ בדרך כלל (כדאיתא בפסחים דפ"ז ע"א ובפ"ק דב"ב דף ז' סע"ב) ובדרך פרט אני חומה זו מ"ע קסחושדי כמגדלות זו מל"ת²¹⁰ שהם גבוהים מבחי' מ"ע, וכמשל המגדל עושין אותו על החומה כו' שז"ע מגדל הפורח באויר שארז"ל (בחגיגה דט"ו סע"ב) שאחיתופל בעי תלת מאה בעיי בענין מגדל הפורח באויר (וע' בענין מגדל הפורח באויר בד"ה וידבר משה אל ראשי המטות דתרטו"ב סי"ג²¹¹, ובד"ה אני חומה²¹² שבח"מ בסופו), שפי' מגדל הוא מל"ת והם פורחין באויר, פי' שמגיעים עד בחי' אויר קדמון²¹³, כנודע שיש בחי' אויר ובחי' אור, ובחי' אויר הוא אור יו"ד²¹⁴ כמ"ש במ"א, והנה עכ"ז קדש למ"ד למטה והוי' למעלה, שבחי' ש' הוי' הוא הגבה למעלה מבחי' מ"ע ומל"ת, והיינו שהגם שמצ"ע ומצל"ת הם גבוהים מאד כנ"ל עכ"ז הם באתעדל"ת אתעדל"ע²¹⁵, והיינו שגם בחי' מצות ל"ת הוא באתעדל"ת אתעדל"ע, והוא שע"י הלא (היינו שמונע א"ע מבלי לעשותו) עי"ז ממשיכים²¹⁶ כו', והטעם הוא מחמת שהאור דמצות ל"ת גבוה מאד א"א להמשיך אותו בבחי' קום ועשה כ"א ע"י לא כו', אך עכ"ז ה"ז נחשב באתעדל"ת אתעדל"ע (שע"י הלא שמונע א"ע הנה ע"י אתעדל"ת זו ממשיך אתעדל"ע כו') אך בחי' ש' הוי' הוא בחי' ומדריגה שא"א להגיע לשם בבחי' אתעדל"ת והוא כמו ענין טל וגשם שארז"ל כנס"י שאלו שלא כהוגן²¹⁷ ויבא כגשם לנו²¹⁸, והקב"ה השיבם כהוגן אהי' כטל לישראל²¹⁹, פי' שגשם הוא באתעדל"ת אתעדל"ע כמ"ש ואד יעלה מן הארץ²²⁰ כו' שמזה נעשה הגשם כמ"ש במ"א, ואף שגשם הוא מדרגה גבוה מאד שנמשך מבחי' מזלות ונוצר ונקה²²¹ שז"ע יורה ומלקוש²²², אך הנה עכ"ז הוא באתעדל"ת אתעדל"ע כו'. אבל הקב"ה השיבם כהוגן קסטאהי' כטל לישראל בחי' שלמעלה מאתעדל"ת שהוא בחי' טל כמ"ש במ"א (וע' מענין טל וגשם בד"ה האזינו השמים²²³ ובהביאור²²⁴), וזהו ג"כ בחי' קדש למד מלמטה שהוא בחי' אתעדל"ת אתעדל"ע, והוי' מלמעלה בחי' אתעדל"ע שא"א להגיע באתעדל"ת. ובאמת ב' הפירושים שבקדש להוי' אמת, כי פי' הפרדס שפי' המשכת בחי' קדש להוי' היינו בש' הוי' דלתתא, ופי' הת"א שפי' מארז"ל קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה היינו לגבי בחי' ש' הוי דלעילא שזהו מ"ש ויקרא הוי' הוי'²²⁵ שיש ב' שמות הוי' ופסיק טעמא בגוייהו, ומשה המשיך להיות נמשך בחי' ש' הוי' דלעילא בבחי' קדש למ"ד לפי ששרש משה גבוה מאד נעלה כנ"ל בענין מן המים משיתיהו.*

והי' על מצח אהרן כו' תמיד לרצון²²⁶ כו', הנה איתא בזהר שבשבת במנחה מאיר בחי' רעדכ"ר²²⁷, ולכאו' צ"ל הלא מנחה דימות החול הוא בחי' דין²²⁸ שז"ע משארז"ל יצחק תיקן תפלת המנחה²²⁹, כי יצחק הוא בחי' גבורות²³⁰.** אך הענין

*)בסוף פיסקא זו נרשם בשולי היריעה ולא צוין מקומו בפנים:

וצ"ע איך המשיך משה זה בציץ שיאיר בחי' אתעדל"ע מצ"ע, וי"ל שזהו ועשית שנא' לו מפי הגבורה היינו בחי' גבורה דעתיק שמלובש במו"ס^מא שמשם טלא דבדולחא עצמו שלמעלה משיורי טלא^מב כו', גשם וב' מזלות דונוצר ונקה.

**)יצחק^מג גבורות תיקן מנחה היינו להמתיק הגבורות שמתעוררי' אז ך"ד ב"ד^מד דז"א וכן זהיר בתפלת המנחה^מה להמתיק הגבורות, ר"ה^מו.

קעהוא דהנה מצח הוא החופה על המוחין לבלי יתגלה בחי' המוחין (דהיינו טעם הדבר), אך הנה עכ"ז יש יתרון המעלה בבחי' מצח שענין בחי' המצח הוא בחי' נצחון שעניינו שיהי' יתד תקוע במקום נאמן²³¹ (היינו שתמיד יהי' כן ולא ישתנה כלל), והענין הוא דהנה אנו רואי' שכאשר מאירים המוחין אזי יכול לסבול גם דבר והיפוכו כי ע"פ החכמה ימצא טעם גם להמנגד שלו שאמר לו בהיפך, כי יש שכל לזכות וכמ"כ להיפך כו' (והיינו כי עצם ענין השכל וטעם של איזה דבר יכולים להפכו הן לזכות והן לחוב²³², וכמו הטעם שיצר לב האדם רע חייב תחלה שיבא מבול על הארץ כמ"ש וכל יצר מחשבות לבו²³³ רק רע כל היום כו' כמ"ש אמחה את האדם²³⁴ כו', ואח"כ כשהריח ה' את ריח הניחוח שהקריב נח, כתי' לא אוסיף לקלל עוד כו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו²³⁵, הרי שטעם זה הספיק שלא יהי' מבול עוד שנמצא ענין השכל והטעם בעצם הוא דבר שיכולים להפכו מחוב לזכות, וזהו בטעם שכל אחד, שנמצא טעם שכל אחד סובל שני הפכים, וכ"ש שיוכל השכל והטעם לסבול שכל וטעם של האומר לו היפוכו, היינו עד"מ כשהשכל והטעם שלו מראה לטהר עכ"ז יסבול טעם ושכל חבירו שמראה לטמא, כי הרי אומר לו שכל וסברא ע"ז, ומאחר שגם טעם שכל אחד יכולים להפכו מחוב לזכות כ"ש שיוכל לסבול טעם ושכל שמראה היפך שכלו), אבל בבחי' הפסק דין כמו בשו"ע שפוסק הדין עד"מ שזהו טהור, א"א לסבול ההיפך עד"מ מה שיאמר אחד שזהו טמא, והיינו מחמת שבהפסק דין אינו מלובש המוחין בשלימות שיוכל ע"י לסבול ההיפך, כ"א שמוחין מכוסי' בפסק דין של הדבר, וכמו האדם שכשאומר לאחד כך רצונו בלא טעם, הנה הטעם לזה מכוסה וכמוס אצלו לבד ואינו אומר רק פסק הדברים ואז לא יוכל לסבול ההיפך כו', משא"כ כאשר מאירים המוחין אז יוכל לסבול המנגד שלו שאומר היפוכו, לפי שבשכל ימצא טעם גם להאומר היפוכו כו'. וזהו ההפרש בין בחי' המוחין לבחי' המצח כו', שבחי' המצח ז"ע תפלת המנחה דחול שהוא בחי' דין היינו בחי' הפס"ד שא"א לשנות, אמנם בשבת בהגלות נגלות בחי' מצחא דעתיקא שהוא בחי' רצון לרצון אשר לית שמאלא בהאי עתיקא²³⁶ אזי הוא תוקף החסדים, וז"ע הציץ שהי' על מצח אהרן דכתי' בו והי' על מצחו תמיד לרצון, שבאמת יש יתרון המעלה בבחי' המצח (בעצם מלבד בחי' הציץ שהוא ענין התגלות הארת מצחא דעתיקא ע"י בחי' הסתכלות, יש מעלה בעצם המצח ג"כ), והיינו כי ההתבוננות שהוא מחב"ד מוחין קעאשבנפשו זהו רק בעת התפלה*, אבל אחר התפלה חולף ועובר ההתבוננות, אך מצד בחי' המצח מתקיים כל היום, והוא כי המצח הוא בחי' נצחון דהיינו מה שנשאר אצלו הרשימה וההסכם מבחי' ההתבוננות שהי' בשעת התפלה שיהי' כן כל היום בבחי' נצח לבד, וז"ע המצח אף שהוא חופה על המוחין (היינו שאין מאירים המוחין בגלוי), עכ"ז יש בו יתרון (שהוא תמיד כל היום²³⁷, ולכן הציץ שפי' מל' יציץ אה"ר ואהבה בתענוגים, ומלשון מציץ מן החרכים בחי' ראי' ע"י בחי' עיינין בחי' אסתכלותא דעלמא עילאה שבה בחי' עת"י, וגם ענין בחי' ציץ בחי' אסתכלותא דמצחא דעתיקא במצחא דז"א²³⁸, כמ"ש בזהר וע' בביאור שני דועשית ציץ (בס' יונתי (תקס"ו²³⁹) דף ך"ו ע"ב) הוא על מצחו תמיד לרצון, שענין המצח בעצם הוא תמיד כנ"ל, ולכן ע"י הציץ תמיד יהי' לרצון מבחי' רעדכ"ר שמאיר ממצחא דעתיקא ע"י ההסתכלות בחי' עיינין כו' וכ"ז המשיך משה שמשה הוא העושה כו', ולכן מובן איך שע"י גילוי כזה נדחה הרע דעמלק כו'**.

*)הלואי^מז שיתפלל אדם^מח כל היום היינו שאמר זה דרך בקשה, אבל באמת א"א להיות כן לזה הוא בחי' המצח בחי' נצחון (בדרוש).

י"ל^מט בע"ס^נ טרודי' בעסק וא"א להיות בהתבוננות כל היום ואפי' בעלי תורה טרודי' לקשר מחשבה במחשבה ודבור בדבור התורה וא"א להיות כ"א התבוננות כלליות כמ"ש והודעת לבניך^נא כו' יום אשר עמדת^נב מה להלן באימה^נג כו' אף כאן ואיך אלא שז"ע לאמור שבעשה"ד^נד, להיות תען לשוני^נה, כעונה אחר הקורא כמ"ש בת"א ד"ה בחדש השלישי^נו.

**)לכאו'^נז צ"ל עמלק הי' קודם עשיית הציץ^נח, אך רבינו ז"ל אמר כן, וצ"ל שמשה עשה אח"כ הציץ (והציץ ענינו מציץ שבירת הכותל דעמלק), שזהו מפני כי שרשו מן המים כנ"ל לכן המשיך תורה, ממילא מובן איך שדחה עמלק, וגם צ"ל מ"ש על ועשית דציץ שמשה הוא העושה הלא בכל המשכן והכלים נא' ועשית^נט ואינו דומה לעשיית הבגדים ששם נא' ג' לשונות^ס ועשית, ועשו כל חכם לב^סא, וסתם ועשו.

קעבומעתה יובן ג"כ ענין ויקרא אל משה²⁴⁰, שהוא ל' אוקיר אנוש מפז²⁴¹, ובבלעם נאמר ויקר לשון קרי²⁴², והנה קרי וקיר ברזל גימט' כתר²⁴³ דקליפה שהוא בחי' כרת²⁴⁴, ולעו"ז יש בקדושה בחי' קיר דקדושה ובחי' יקר דמשה כי אוקיר ל' יקר גימט' כתר²⁴⁵ דקדושה, והיינו דכמו שיש בקדושה בחי' כתר שהוא הממוצע²⁴⁶ בין המאציל לנאצלים כמ"כ בחי' כתר דקליפה בחי' כרת הוא הממוצע בין הקדושה לקליפה²⁴⁷ שע"י מקבלים הקליפות חיות מהקדושה. והנה ע"י בחי' משה כתר דקדושה דוחין בחי' כרת דקליפה בחי' עמלק ובלעם כו'. וזהו ענין מגלה נקראת באחד עשר כו' ובט"ו לא פחות ולא יותר²⁴⁸, והיינו לפי שי"א הוא בחי' ו"ה וט"ו הוא בחי' י"ה²⁴⁹, והענין לפי שעמלק הוא בחי' כס י"ה²⁵⁰ שהוא קעגהמכסה ומעלים בחי' י"ה לבלי יגלה כנ"ל²⁵¹, ולכן בנס דפורים כאשר נתלה המן²⁵² למעלה מחמשים²⁵³ עי"ז הי' הגילוי בחי' י"ה בו"ה, וזהו אחד עשר וט"ו. אך הנה באופן הגילוי יש הפרש בין כרכי' המוקפות חומה²⁵⁴ לבחי' כפרים ועיירות גדולות שהכפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד ומוקפות חומה בט"ו, וצ"ל מהו שייך הקפות חומה מימות יהושע בן נון שיהי' קורין בט"ו. אך הענין הוא דהנה למטה עיקר מלחמת עמלק הי' עם יהושע²⁵⁵, כי יהושע הוא היפך בחי' הקיר ברזל כו' כי יהושע הוא בחי' מל'²⁵⁶ דקדושה שזהו מארז"ל פני יהושע כפני לבנה²⁵⁷ בחי' מל'²⁵⁸ וקיר ברזל הוא בחי' עמלק מ'²⁵⁹ דקליפה, ולכן יהושע הי' נכנס בעובי הקורה בעת המלחמה עם עמלק ואף שנאמר בחר לנו אנשים²⁶⁰, אך עכ"ז למטה הי' יהושע הלוחם²⁶¹, וכמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק²⁶² כו', והנה יהושע כשקידש את הארץ קידש את הכרכים המוקפים חומה²⁶³ בקדושה היותר²⁶⁴ משאר קדושת הארץ, ולכן בכרכים המוקפות חומה קורין בט"ו כי שם גילוי בחי' י"ה, והיינו לפי שהחומה הוא ג"כ בחי' מקיף כו', משא"כ בכפרים ועיירות גדולות אף ששם ג"כ הי' הגילוי מבחי' י"ה אך היינו בחי' י"ה כאשר מתלבש בו"ה*. וביאור²⁶⁴ הענין הוא כמו שארז"ל על ישעי' ויחזקאל בן כרך שראה את המלך ובן כפר²⁶⁵ שראה את המלך והיינו לפי שישעי' שראה את המלך ראה מרכבה דבריאה²⁶⁶ ששם משכן

*)נרשם בצד הימני של העמוד:

עכ"נ^סב.

קעדהשרפי'²⁶⁷ שאומרי' קדוש²⁶⁸ שמשיגי' איך שהוא ית' קדוש ומובדל כי אימא מקננא בבריאה²⁶⁹. אבל יחזקאל ראה המרכבה בבחי' יצירה²⁷⁰ ועשי'²⁷¹ לכן הוא כמו בן כפר. וזהו כרכי' כו' קורין בט"ו לפי ששם גילוי בחי' י"ה אכן כפרים ועיירות גדולות קורין בי"ד פי' עיירות גדולות הוא ע"ד מ"ש במשנה מגלה פ"א מ"ג איזהו עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנים, פי' שמאיר שם בחי' ע"ס²⁷² כי לפעמים אינו מאיר כ"א רק בחי' ז' מדות, אבל בעיר גדולה מאיר בחי' עשר ספירות לכן הם קורין בי"ד כי יד על כס י"ה בחי' יד הרמה²⁷³ כו'.

חזקי'^סג פניו אל הקיר, וכמו"כ המתפלל, צ"ל שזהו ע"י סמיכות גאולה לתפלה^סד והטוב בעיניך עשיתי^סה שזהו ע"י ק"ש שמע ובשכמל"ו, או שמע מ' ע', והוי' אחד יחו"ע ויחו"ת עי"ז יוכל אח"כ בתפלה להמשיך ש' הוי' בש' אד' בחי' קיר.

בלק"ת^סו ד"ה את שבתותי פ"ב שהשם מקשר הנשמה להגוף, וא"כ משה ע"ש כי מן המים נמצא שנשמתו שבגוף הי' ע"ש כי מן המים דח"ס, וצריך להקדים ענין כל אשר האדם הוא שמו^סז, שהשם אינו הסכם^סח כו' וע' בד"ה ביום השמיני שלח סוף ס' תרל"ה^סט.

לענין קדשסט להוי'^סט בענין קדש וקדוש, קדוש וא"ו אולי יש להעיר ממ"ש בביאור תורה ציוה בענין וזרח משעיר שער יו"ד שערות דמו"ס בחי' צומח והיו"ד הוא אור שבשערות, וזהו מבחי' מדות שבח"ס שכ"ז הוא מקור לגליא שבתורה אותיות ותושבע"פ ביאור האותיות בד"ה תורה צוה^ע, אבל בציץ נת' לעיל שנמשך מבחי' תיקון ואמת בחי' ש"ע נהורין שמאירים בפנים תיקון ואמת שפנוי משערות והוא בחי' המשכה בפנימיות מחכמת אדם דח"ס להאיר פניו דז"א ובתורה י"ל שזהו פנימיות התורה וע"ז קאי ענין באור פניך נתת לנו תורת חיים שנת' בביאור מסעי הג'^עא פ"ג ד' ה' בענין תיקון ואמת, ובציץ הוא ע"י אסתכלותא דעלמא עילאה בעלמא תתאה, אפ"ל שזהו המשכת בחי' קדש מוחא סתימאה עצמה שיתגלה מההעלם שע"י הקרומא דאוירא בפנים דז"א להאיר פניו, וע"י עיניך יונים כמשנ"ת בביאור מסעי הג' פ"ה^עב נמשך גם במל' וזהו בעלמא תתאה, אך כשנמשך בז"א זהו ג"כ הכוונה בעלמא תתאה שז"א מקור לגבול כמשנ"ת בתחלת הביאור בענין שיעור קומה כו' מקור לגבול כו', ונמצא כי זהו פי' קדש להוי' שיומשך מבחי' קדש ח"ס קדש מלה בגרמיא (זח"ג אמור דצ"ד^עג) שהוא ח"ס (כ"פ בביאור מסעי הג' פ"ג^עד) להוי' דז"א שהוא מקור לעולמות והיינו ה' לשון מהוה^עה.

בבה"ז^עו נשא דקך"ח ע"ב, צומח שבח"ס זהו חו"ג דא"א שמתלבשים בחו"ב דאצי'^עז, אבל בחי' צומח שבחי שבח"ס זהו שערות דיגת"ד שהם האור שנמשך דרך מותרי מוחין ממ"ה דח"ס להשערות דיגת"ד שהם מבחי' ב"ן דתהו, ומבחי' מ"ה הנ"ל נמשך להיות נושא עון זדונות נעשו^עח כזכיות^עט. ועכ"ז לפמשנ"ת בסוף האזינו הא'^פ וכ"ה באמת זהו רק שיורא טלא דבדולחאמב, אבל בחי' טלא דבדולחא זהו מו"ס עצמו וע' בס' קס"ג דךב"ב בד"ה כי טל אורות^פא.

משיב^פב הרוח ומוריד הגשם^פג.

בס'^פד תרט"ו ד"ה ראו כי כו' נתן לכם את השבת דקס"ה ע"א^פה, מן חצי פ"א קשה לזווגם כקרי"ס, עד סוף פ"ד בדף קס"ח בסופו, אפל"כ^פו דרוש קרי"ס טוב ומובן ויש הנחה ממנו בס' בש"ו^פז דרמ"ו ע"א המתחיל ראו עם ביאור קשה לזווגם^פח.

הערות

עמוד קמט

1. להבין שרשי וביאור הדברים בענין הציץ : מאמר זה הוא מיוסד על הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש ממאמר אביו כ"ק אדמו"ר הצ"צ משנת תרט"ז והוא ביאור על מאמר ד"ה מגילה נקראת שנדפס לפנ"ז. מדרוש הצ"צ הנ"ל ישנם ג' הנחות והם: א) הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נמצאת בס' ”מאלמים אלומים" 1029 כז, ב ואילך (ספר זה ”מאלמים אלומים" כולל הנחות כ"ק אדמו"ר מהר"ש שנרשמו בגוכתי"'ק מדרושי אביו כ"ק אדמו"ר הצ"צ משנת תרט"ז). ב) הנחת ר' הלל (בתוס' הגהותיו) נדפסה בפלח הרמון ע"ס שמות — מג"א ע' שס ואילך בכותרת: ”ליל ב' י"א אדר שני רחבו"ת לפ"ק ביאור על מאמר הנ"ל". ומציין אלי' ומעתיק ממנה בהמאמר כאן — לקמן על יד הערות מד-מו. וראה גם שם על יד הערה לט. ג) ועוד הנחה מדרוש הנ"ל נמצא בבוך 739 שז, ב והיא הנחת של ר' דוב [בעריל] קאליסקער [ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' בהערה 1]. המאמר נרשם בגוכתי"ק בכותרת בס"ד. ואח"כ הועתק בכת"י מעתיק בהוספת הגהות בגוכתי"ק ובראשו נרשם: לא הוע'. דרוש זה שנרשם כמאמר אחד ללא ציון הן בהמאמר והן במפתח של הבוך שהי' עוד פתיחה, הנה מהנחות בנו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב [שנדפסו לקמן בחלק ההנחות] אנו יודעים שדרוש זה נאמר בשתי פעמים, היינו פעם הראשון בפתיחה זו נאמרו ד"פ הראשונים בש"פ צו. ובפעם השני מפ"ה ואילך ובפתיחה ועשית ציץ זהב טהור ונאמר בש"פ שמיני. ויש לציין שבהמאמר נסמנו רק ה"פ ומפיסקא ”ופתחת עליו פתוחי חותם" בא ללא ציון פרקים. הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסו לקמן בחלק הנחותיו כנ"ל [ומשם נעתק התאריך ”שבת פ' צו פ' פרה" שבריש המאמר כאן. וכן לקמן ריש פ"ה התאריך ”ש"פ שמיני"]. מאמר זה נזכר בסה"מ תרמ"ז ע' פט.
2. בציץ הא' לשון הארה : ראה גם תו"א תצוה פג, א. תו"ח תצוה ח"ב שנו, א. שסג, ג.
3. נץ החמה : ברכות ח, ב. ט, ב. ועוד.
4. יציץ ופרח : ישעי' כז. ו.
5. ובהג"ה : לעיל בהמאמר מגילה נקראת פ"ב.
7. מציץ מן החרכים : שה"ש ב, ט.
6. הב' . . לשון ראי' : ראה אוה"ת תצוה ע' א'תרפט שמציין לזהר ויקהל דרי"ז, ב ע"פ ויעש את הציץ, ציץ אסתכלותא. תו"ח תצוה ח"ב שנו, א. שסג, ג.
8. ראו ראיתי : שמות ג, ז [ושם: ראה ראיתי — וכ"ה לעיל בהמאמר מגילה נקראת פ"ב].
9. שהציץ הוא עלמא דאתי : ראה לשון הרע"מ הועתק בסמוך בפנים.
10. וציצית בחי' מל' : ראה מאו"א מערכת ציצית אות כב. בהערה הבאה.
11. וציצית . . נוק' : רע"מ שם קעה, רע"א. תו"ח תצוה ח"ב כאן שנט, א. וש"נ.
12. עלמא דאתי בחי' בינה : ראה זהר תוספתא וארא כז, סע"ב. רע"מ משפטים קטו, סע"ב. תצא רעח, א.
13. הכתר . . עת"י וא"א : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א.
14. בבינה שהוא עולם התענוג : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' הערה 118.
15. דאיהי : ברע"מ שם: דאיהו.

עמוד קנ

16. בעלמא עילאה . . תתאה : ראה בהערות הבאות.
17. עלמא תתאה . . תתאה : ראה זהר בראשית לד, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע תטו ואילך.
18. בפרקי היכלות שיעור קומה : ראה לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א בסופו. וש"נ.
19. ואם : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 33. סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
20. גדול אדונינו ורב כח : תהלים קמז, ה.
21. ורב כח עולה מספר רל"ו : ראה לקו"ת ויקרא בהוספות נד, ב מפרקי היכלות. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתיט בהערה.
22. מעלמא עילאה בחי' בינה : ראה לעיל הערה 17. אוה"ת תצוה כאן ס"ע א'תשלב ואילך.
23. ולתבונתו אין מספר : המשך הכתוב גדול אדונינו ורב כח [בתהלים שם: לתבונתו. אבל כ"ה גם בזהר תרומה קעא, ב. לקו"ת ברכה צג, ד. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 11. מאמרי אדה"א בראשית ע' עח. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' ז. וש"נ].
24. וישע ה' אל הבל : בראשית ד, ד. ראה גם לקו"ת ויקרא בהוספות נא, ב. פינחס עז, סע"ב. שה"ש ב, ב. מ, א. וראה גם תו"א ויצא כב, רע"א.
25. ש"ע נהורין : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב. ע"ח שער א"א שי"ג, פי"ד. אוה"ת מטות ע' א'רעב. המשך תער"ב ח"ב ע' א'רה.
26. ק"ן נהורין : ראה זהר אד"ר נשא קלה, סע"ב. ע"ח והמשך תער"ב שם. תו"א ויחי מח, ב. לקו"ת מסעי צג, סע"ג. וש"נ. פלח הרמון שה"ש צח, א.
א. הארת : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקמו בפנים, ואולי שייך כאן או לעיל על יד הערה 13. ובצד הימני של העמוד בהפסק קו נרשם הוראה להמעתיק: ג"ז לרשום בשפולי העמוד. הערה זו וכן הערה הבאה לאחרי' לא נרשמו מקומם בהמאמר, ובכת"י מעתיק [ראה לעיל הערה 1] העתיקם בשני קטעים זאח"ז מתחילה הערה השני' ואח"כ הערה זו ובגוכתי"ק הוסיף קו בין שני הקטעים.

עמוד קנא

27. ארך אורות : ראה ע"ח שם. קול ברמה לזהר אד"ר נשא קכח, ב. זהר הרקיע בראשית ע' כז [צ"ל: כח]. לקו"ת במדבר יא, ד. מסעי שם. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 17.
28. יאר הוי' פניו אליך : נשא ו, כה.
29. הנה הפנים . . תיקון ואמת : ראה זהר אד"ר נשא קלא, א. קלג, ב. ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ט. לקו"ת מסעי צג, א ואילך.
30. הי"ב תיקוני דיקנא . . שערות : בזהר אד"ר נשא קלא, א (המצויין בסמוך בפנים) נמנו י"ג ת"ד. ואולי מפני שאומר כאן שתי' הז' הוא פנוי משערות. אבל ראה בסמוך בפנים אודות תי' הג'. וכן יש להעיר גם מתי' הה' ותי' הי"ב. וראה גם קול ברמה לאד"ר שם ודף לד, א-ב. זהר הרקיע לזהר תרומה (ספדצ"נ פ"ת) קעז, א. ע"ח שם. מבוא שערים ש"ג ח"ב, פי"א.
31. שערות שהם ממותרי מוחין : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פי"א. מבוא שערים ש"ה ח"א, פי"ג. לקו"ת ברכה צה, רע"ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשעח. וש"נ. נ"ך ס"ע קעו ואילך. תו"ח ח"ש קכג, סע"ג ואילך.
33. לענין ש"ץ : תיבות אלו הם הוספה על לשון לקו"ת.
32. ולכן גם . . שנה : לשון לקו"ת מסעי (המצויין בסמוך בפנים) צב, ד.
34. חכמת אדם תאיר פניו : קהלת ח, א.
35. בז"א . . יעקב : ראה ע"ח שער פרצופי זו"ן של"א, פ"א. שער הקליפות שמ"ח, פ"ג. שער הפסוקים וישלח לב, כט. שער היחוד ע' קלג ואילך. לקו"ת הנסמן בפנים.
36. תתן אמת ליעקב : מיכה ז, כ.
37. בלקו"ת . . מסעי . . פ"ה : צג, ג.
38. והגם שבחי' . . פניו דוקא : ע"פ לשון לקו"ת מסעי צג, ב.
ב. אנפין : נרשם בצד הימני של העמוד בהפסק קו בשורה זו, וגם נרשם קו ממעל לתיבות אלו, וברוחב העמוד נרשם מלמעלמ"ט הוראה להמעתיק: לרשום זה למטה בשפולי העמוד. לקטע זה ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ע' שמ.
ג. וזהו זעיר וזהו זעיר : כ"ה בגוכתי"ק.

עמוד קנב

39. בר' אבוה . . תוספתא חדתא : ראה ירושלמי שבת פ"ח, ה"א. לקו"ת שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שדמ. וש"נ. ש"א יב, ב. תו"ח יתרו ח"ב רסז, ג. הנסמן בסה"מ תרכ"ז ע' פז.
40. הציץ . . אסתכלותא דעלמא עילאה בעלמא תתאה : השווה אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרפט. סה"מ תרכ"ט ע' צ. וראה גם לקמן ספ"ג.
41. כי עין בעין נראה : שלח יד, יד [בדילוג — ראה גם לעיל בהמאמר מגילה נקראת ובהערה 88].
42. עין יעקב : ברכה לג, כח.
43. במד"ר תצוה פל"ח : סימן ד. מובא גם לקמן במאמר ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 81.
44. ראתה שפחה על הים : מכילתא בשלח טו, ב. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ריא. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצד, ב ואילך. סה"מ תרל"א ח"א ע' רסד ואילך. לעיל מאמר ד"ה אז ישיר בתחילתו.
45. אנכי הרואה : שמו"א ט, יט.
46. בש"א ט' : פסוק ג.
47. שנמצאו האתונות : שם, כ.
ד. ע' : בגוכתי"ק נרשמה הערה זו רק לקמן בפ"ה בע' הראשון בשולי הגליון [ועפ"ז מובנת בפשטות מ"ש כאן בהערה ”משנת"ל ספ"א"]. אבל בכת"י מעתיק [ראה לעיל הערה 1] הנה 1) באה הערה זו כאן. 2) שם ברפ"ה כתבה ונמחקה. 3) בע' שלאח"ז כתבה עוה"פ — ונדפסה שם עוה"פ.
ה. בס' הדרת מלך : לר' שלום בוזאגלו אמשטרדם תקכ"ו (בעל מקדש מלך).
ו. דצ"ב סע"א : סימן קס.
ז. בשם הע"ח : שער א"א שי"ג, ספי"ג (בשינויים).
ח. מצחא דז"א : שם: (ה)ז"א.
ט. דצ"ב ע"ב : ע"ח שם, פי"ד.

עמוד קנג

48. עין דלתתא . . עינא דלעילא : ראה זהר אד"ר נשא קל, א.
49. דעת תחתון . . ד"ע : באוה"ת סוכות ע' א'תשל בשם האריז"ל [ראה תניא — אגה"ק — עם מ"מ הגהות והע"ק סט"ו ד"ה דעת תחתון דעת עליון]. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רסב. וש"נ. תו"ח בראשית יח, ג ובהערה 11.
50. יחו"ת . . יחו"ע : זהר בהקדמה יב, א.
51. איזהו חכם : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
י. שכל : נרשם בע' קטן בפ"ע בכותרת: לביאור דציץ בס' מאלמים אלומים [ראה לעיל הערה 1] ומציין הע' והשיטה איפה ששייך הוספה זו בס' הנ"ל. השווה הנרשם כאן להנרשם בפנים.

עמוד קנד

52. דכולא קמיה כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
53. שרש ומקור . . בטל בתכלית : ראה גם לעיל בהמאמר מגילה נקראת פיסקא והפי' הב' ובהנסמן שם ובריש המאמר שם.
54. הוי' אחד : ואתחנן ו, ד.
55. ח"ד . . לז' . . וד' רוחות העולם : ראה שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סס"א, ס"ו. סה"מ תר"ם ח"א ע' קט הערה 50.
56. אלופו ש"ע : לשון ב"ר פ"כ, ב.
57. לך ה' הגדולה . . הממלכה : דבהי"א כט, יא.
58. (והנה : סיום הסוגר הוא בסיום הפרק.
58. שילוב הוי' בש' אד' . . הוי' : ראה מבו"ש ש"ג ח"ב ספ"ה. לקו"ת ש"ש סה, ד ובהנסמן במ"מ שם סד, ב. תו"ח וארא ח"א נ, א הערה 32.
59. שאות הראשונה גוברת . . בפע"ח : כ"ה בלקו"ת שם (סה, ד). ובמ"מ לשם מציין למ"ח מסכת או"א פ"ג, מ"ה. ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ז ע' פב. תו"א מקץ מג, א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' סה.
60. הוי' . . יחו"ע . . אד' . . יחו"ת : ראה שער היחוה"א פ"ז. לקו"ת שם.
61. אנת אשתמודע אדון : ת"ז בהקדמה יז, רע"ב. ראה תו"א מג"א קיז, ג. לקו"ת אמור לב, ב. שער היחוה"א רפ"ז.
62. וכל צבא השמים לך משתחוים : נחמי' ט, ו [ושם: וצבא — ראה לעיל בהמאמר מגילה נקראת הערה 108]. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' נז. וש"נ. תו"ח בראשית א, ג ובהערה 42.

עמוד קנה

64. ששכינה במערב : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרכו ואילך.
63. השמש . . ההשתחוואה . . במערב : ראה ב"ב כה, א. בהערה שלפנ"ז.
65. ששכינה במערב . . משכני אחריך נרוצה : ראה סה"מ תר"ל ע' רעא ואילך. ע' רעט ואילך.
66. וכמ"ש בת"א . . מ"ט ע"א : במהדורת קה"ת וישב כט, ב.
יא. ואפ"ל : נרשם בשולי היריעה (ללא ציון מקומו בפנים), כן בא בצד הימני של העמוד הוראה להמעתיק (נרשם מלמעלמ"ט ובהפסק קו): לרשום למטה. הערה זו לא הועתקה בכת"י מעתיק (ראה לעיל הערה 1).
יב. ביום עשות . . ושמי' : בראשית ב, ד.
יג. והגם : בכת"י מעתיק [ראה לעיל הערה 1] בצד הימני של העמוד באה הוראה להמעתיק בגוכתי"ק (נרשם מלמעלמ"ט ובהפסק קו): מן [תיבת] והגם עד [תיבת] הראשון בשיטה [המתחלת שבכת"י מעתיק] בביאור כן הוא אך ל"נ [ לא נאמר] ואצ"ל [ ואין צריך להעתיק]. אך לא הו"ע כלל. וראה לעיל בריש המאמר שהמאמר לא הועתק.
יד. שהמשל ופחד . . שלום : איוב כה, ב.
טו. בלק"ת . . הראשון : ש"ש סה, ד.

עמוד קנו

67. כי עין בעין יראו : ישעי' נב, ח. ראה גם לקו"ת פ' ראה כג, ד.
68. שבגשמיות במקום . . באברים הגשמי' : לשון הלקו"ת ש"ש סה, ד ואילך בהוספות ובשינויים.
69. נפלה ולא תוסיף קום : עמוס ה, ב [ושם: לא (וכ"ה בלקו"ת כאן) — אבל כ"ה בכ"מ ומהם: זהר ויחי רלז, ב. פקודי רלט, ב. חידושי אגדות מהרש"א לברכות ד, ב [ד"ה לא נאמרה]. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה להבין בתוס' וכו' ב' פי' בציץ על יד הערה 56. לקו"ת שה"ש כא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ס"ע פז. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2100. חוקת ס"ע תתי. נצבים ע' א'ריט. וראה ישעי' כד, כ]. ראה גם תו"א מג"א צד, ב. לקו"ת חוקת נו, ב. תצא מא, ב. ש"ש כאן סה, ד. שה"ש שם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתכו. אוה"ת בראשית שם ואילך.
70. עליות העולמות בשבת : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667.
71. עליות העולמות . . ויו"ט : ראה (בנוסף ללקו"ת כאן) פע"ח שער מקראי קדש ש"כ, פ"א ואילך. תו"א מג"א צד, א. סה"מ תרכ"ז ע' רכ.
72. שבת להוי' : יתרו כ, י. ואתחנן ה, יד. ראה גם לקו"ת בהר מב, ג. תו"א שמות נג, א. בשלח סה, ג. סו, ג. יתרו סט, ד.
73. כי ששת ימים עשה : יתרו כ, יא. תשא לא, יז.
74. כי בו שבת : בראשית ב, ג.
75. מועדי הוי' : אמור כג, ב. ד. לז. מד. עזרא ג, ה.
76. עוה"ב . . ונהנין מזיו השכינה : ראה ברכות יז, א. ראה גם (בנוסף ללקו"ת כאן) מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קלה ואילך. המשך וככה תרל"ז פצ"א. פצ"ב. וראה גם תו"ח בשלח ח"א קצה, א. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תקנד ואילך. וש"נ. תר"ם ח"ב ע' תשיט. וש"נ.
77. שעוה"ב הכוונה על תחה"מ . . עולם הנשמות : ראה לקו"ת צו טו, ג: ”ולפ"ד הרמב"ם ז"ל" [ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ח, ה"ב. פיה"מ ר"פ חלק. (אגרת) מאמר תחיית המתים] ”קאי על עולם הנשמות". ”והרמב"ן ז"ל" [בסוף שער הגמול] ”השיב עליו . . שקאי על זמן תחיית המתים". ובאוה"ת חוקת ס"ע תתט (ועד"ז בכרך ה ע' א'תרלז): ”ורבינו ז"ל בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב"ן לבד". ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מו ואילך. וש"נ.

עמוד קנז

78. בריאות : בלקו"ת כאן: בריאת. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 117.
79. משה כשהי' בהר . . מרוחניות : ראה שמו"ר פמ"ז, ה. ז. לקו"ש תשא כרך לו ע' 172 ואילך ובהערות 37 ו39.
80. וראו כל בשר : ישעי' מ, ה. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשנא. וש"נ.
81. דלעילא) : סיום הסוגר ניתוסף בכת"י מעתיק [ראה לעיל הערה 1] ולא נרשם התחלתו.
82. נראה אותיות אהרן : ראה זהר אמור קג, א ובמק"מ ובהרמ"ז שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשסז. וש"נ. שמות ח"ב ע' שמ. וש"נ.
83. הציץ . . הסתכלות : ראה גם לעיל הערה 6.
84. (היינו : התחלת הסוגר ניתוסף בכת"י מעתיק [ראה לעיל הערה 1] ולא נרשם סיומו. וראה לקמן הערה 87.
85. לקמן : פ"ד ד"ה ואמנם.
86. כמ"ש בדרוש : פ"ב ד"ה ובאמת.
87. כו') : התחלת הסוגר הוא בריש הפרק.
88. הנה זה עומד אחר כתלינו : שה"ש ב, ט.
89. כותל . . ך"ו ת"ל : ראה זהר רע"מ משפטים קטז, רע"א. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכט.
90. ך"ו הוא . . ש' הוי' : ראה זהר שם. שו"ע (ואדה"ז) או"ח הל' ציצית סכ"ד, ס"ה (ס"ז).
91. ת"ל גימ' ה"פ ש' אלקים : מאו"א מערכת כותל אות טז.
92. שמש ומגן הוי' אלקי' : תהלים פד, יב.
93. ויסב חזקיהו פניו אל הקיר : ישעי' לח, ב. ראה גם לקמן בפנים על יד הערה סג ואילך.
94. בקיר הוא בחי' מל' : ראה זהר ויחי רכח, ב. תרומה קלג, א. מאו"א מערכת קיר אות כג.

עמוד קנח

96. בלשון יון : אור החמה לזהר שם.
95. שקיר בלשון יון אדון : ראה זהר ויחי שם. ר"ח ע"ז יא, ב ד"ה יום תגלחת. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשלז. ישעי' שבהערה 103.
97. אדון והוא ש' אד' : ראה זהר בראשית טז, סע"ב. שמות יג, א. שער היחוד והאמונה רפ"ז. ברכות ז, רע"ב. אוה"ת ש"ש ע' א'תפז ואילך. וראה גם אוה"ת ויצא ח"א רא, ב.
98. ש' אד' וש' אלקים . . אחת : ראה לקו"ת ש"ש סה, ד. לעיל מאמר ד"ה ראה קראתי בשם ובהערה 94.
99. כנ"ל : בהמאמר על יד הערה 165.
100. ופי' אד' : בגוכתי"ק: ופי' ש' אד'. ואולי נשמט בשגגת המעתיק.
101. ואלקי' תקיף : שו"ע אדה"ז דין כוונת הברכות ס"ה, ס"ג.
102. בביאור שובה הנ"ל : לקו"ת ש"ש סה, ד. ראה לעיל בשולי הגליון על יד הערה טו.
103. שהמתפלל . . לבין הקיר : ראה ברכות ה, ב. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכח ואילך.
104. ברוך ל' המשכה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' רפ"ג. וש"נ.
105. ח"י ברכות . . חוליות השדרה : ברכות כח, ב. זהר רע"מ פינחס רנה, סע"ב.
106. ח"י . . יסוד : ראה זהר מקץ קצג, ב. רע"מ עקב רעג, ב. פרדס שעה"כ פ"ח, מערכת חי. ע"ח שער הכללים פ"א. מאו"א מערכת חי אות כד וביאיר נתיב שם.
107. ונתתה אותה . . ובין העיר : יחזקאל ד, ג.
108. שמחרב : אוצ"ל: משחרב.
109. עמלק . . ברזל עם הכולל : ראה גם לעיל בהמאמר מגילה נקראת הערה 183.
110. ברזל הוא נוק' דקליפה : ראה אוה"ת תרומה ע' א'תיג. תצוה כאן ע' א'תרצב. ע' א'תשלז. ע' א'תשלט. חוקת ע' תשסב. (כרך ו) ע' א'תתצו [ובמהדורת תשנ"ח כרך א בהוספות ע' 50].
111. זהב וכסף ונחושת : תרומה כה, ג.
112. במד"ר ס"פ תרומה : ראה שם פל"ה, ה.
113. וכל כלי ברזל : מלכים-א ו, ז [ושם: כל — ראה גם לעיל בהמאמר מגילה נקראת ובהערה 181].
114. לא תניף עליהם ברזל : תבוא כז, ה.
115. כי חרבך הנפת : יתרו כ, כב.
116. שהברזל פוסל בנגיעה : מדות פ"ג, מ"ד.

עמוד קנט

117. המזבח לא נברא . . והברזל נברא : מדות שם.
118. וקרבן בגימ' ארך אפים : מאו"א מערכת קרבן אות כא.
119. אריכא : בגוכתי"ק: אריכו.
120. נושא עון : תשא לד, ז. שלח יד, יח. מיכה ז, יח.
121. בתפלה שבמקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
122. כל המאריך באחד : ברכות יג, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קעג ואילך [נדפס גם בסה"מ תרכ"ט ע' קסח ואילך]. ראה גם לקמן מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי פ"ג.
123. דלאו מכל אינון מדות : ת"ז בהקדמה יז, ב.
124. כי לא אדם : שמו"א טו, כט.
125. ראשית גוים עמלק : בלק כד, כ.
126. ז' גוים הם ז' מדות הרעות : ראה תו"א מג"א צה, א. צט, סע"א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא. וש"נ. ש"א סא, ב ובהערה 20. תו"ח יתרו ח"ב ער, ג. וש"נ.
127. עמלק שהוא . . הדעת : ראה מאורי אור מערכת עמלק אות עט. לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת פ"ד הערה יד.
128. אין אדם עובר עבירה : סוטה ג, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרמה. וש"נ.
טז. ואמנם : נרשם אחרי פיסקא והכותל הב' (וקודם פיסקא ואמנם הברזל) באמצע העמוד, ובצד הימני של העמוד בהפסק קו באה הוראה להמעתיק: להעתיק בשפולי העמוד.
יח. דכחשוכה כאורה : ראה הערה 129.
יז. ואמנם בחי' . . כו' : בגוכתי"ק: (ואמנם בחי' . . כו'). ואולי מפני שבאה בפנים לכן ניתוספו סוגרים.

עמוד קס

129. כחשוכה כאורה : ראה תהלים קלט, יב. לקו"ת צו יב, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' שו. וש"נ.
130. אם תגביהי כנשר : עובדי' א, ד [ושם: תגביה, וכ"ה בגוכתי"ק. הלשון שבפנים — ראה לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי קרוב לסופו. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 88. סה"מ תרכ"ז ע' רנח. תרל"ח ע' קכו. וש"נ].
131. דרך הנשר בשמים : משלי ל, יט.
132. משם אורידך נאום הוי' : סיום הכתוב אם תגביה [עובדי' א, ד]. ראה תו"א וישלח כו, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' פד ואילך [ובמהדורת תשס"ד ע' קסח ואילך].
133. לב נשבר ונדכה : תהלים נא, יט. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמ הערה ז.
134. שעוונותיכם היו . . בת"א : תצוה כאן פג, א.
135. ש"פ שמיני : ניתוסף ע"י המו"ל — ראה לעיל הערה 1.
136. ועשית ציץ זהב טהור : תצוה כח, לו. ראה גם לקמן שולי הגליון נז בסופו.
137. כי מן המים משיתיהו : שמות ב, י. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצד ואילך. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מג, א. וש"נ. ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ע' שנו.

עמוד קסא

138. יהי רקיע . . מבדיל : בראשית א, ו.
139. ויעש אלקים . . ויבדל : בראשית א, ז. ראה גם לקו"ת ואתחנן יא, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
140. הקרומא דפסיק . . דבר נש : ראה זהר בראשית לב, ב.
141. שבבריאה מעורב טו"ר : ראה ע"ח המצויין בסמוך בפנים. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תתו. וש"נ. ביאוה"ז דבסמוך.
142. שבבריאה . . מיעוטו רע : ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קסז ד"ה וכפשוטו.
143. כמ"ש . . דומה דודי לצבי : ראה ביאוה"ז להצ"צ בחוקותי כרך א ע' תמד.
144. לא יגורך רע : תהלים ה, ה. ראה לקו"ת במדבר ג, ג.
146. לעו"ז : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
145. קליפה . . נגד עולם האצי' : ראה לקו"ת שמיני כא, א. לעיל בהמאמר מגילה נקראת הערה 18.
147. עומדים . . בבריאה . . כמ"ש בע"ח : ראה אוה"ת ויצא כרך ה' ע' תתמה: ”כ"מ בע"ח שער הקליפות פ"ב . . בשער ק"נ פ"ט" ע"ש. לעיל בהמאמר מגילה נקראת הערה 20.
יט. דהנה : בגוכתי"ק באה הערה זו בין שאר ההערות השייכים לקמן ללא ציון מקומה. בכת"י מעתיק [ראה לעיל הערה 1], נרשם זה בפ"ה ונרשם בהיפך העמוד. ראה הערה 135 שכאן מתחיל מאמר חדש, ומזה מובן הבא לקמן.
כ. נת"ל : פ"ד.

עמוד קסב

148. בד"ה אני חומה פ"ד : אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשנז. כרך ג ריש ע' א'י.
149. הקרומא דחפיא על מוחא : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב.
150. קרומא דאוירא : ראה זהר ספרא דצניעותא תרומה קעו, ב. אד"ר שם. לקו"ת מטות פז, ג.
151. אתפתחין לל"ב שבילין : אד"ר שם.
152. בלק"ת . . פ"ב : בהר מא, ג. ראה גם לקמן בפנים לאחרי המאמר (אצל הערה סו) פיסקא בלק"ת.
154. בלק"ת . . ספ"א : בלק סז, ג.
153. שהנשמה קודם . . בהשם : ע"פ לשון לקו"ת שם.
כא. השם : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
כב. ומשה משה לא פסיק טעמא : שמות ג, ד. זהר וירא קכב, ב. נשא אד"ר קלח, א. בלק קפז, ב. ראה תו"ח משפטים ח"ב רפג, ג. וש"נ. סה"מ תר"ל ע' נו ואילך.
כג. בד"ה שבתותי : בהר מא, ג.
כד. בש' הרמב"ן : לבראשית ב, יט.

עמוד קסג

155. פי"ז : סימן ה.
156. בביאור שני דיונתי שבלק"ת : שה"ש יט, ב. הבא בסמוך בפנים הוא ע"פ לשון הלקו"ת שם.
157. שתא סדרי משנה : ראה זהר בראשית מב, א. במד"ר פי"ב, יז. פי"ג, טוטז. שבת לא, א. לקו"ש בשלח כרך יא ע' 56 הערה 13.
158. שתא . . ששה מדות : ראה ת"ז בהקדמה ה, א. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 87.
159. ימין מקרבת : סוטה מז, א.
160. שמאל דוחה : סוטה שם.
161. שחכים ולא בחכ' ידיעא : ת"ז בהקדמה יז, ב.
162. כבד פה : שמות ד, י. ראה זהר רע"מ צו כח, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצו. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מז. ד. וש"נ. קונט' בר מצוה תרנ"ג ע' נב (סה"מ תרמ"ד מהדורת תשס"ב ע' שכב). לקמן מאמר ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה על יד הערה 53.
163. מ"ש במ"א . . תורה צוה שבלק"ת : ברכה צה, רע"ב.
164. וע' שם : צה, ג. הבא בסמוך בפנים הוא ע"פ לשון הלקו"ת שם.
165. וזרח משעיר : ברכה לג, ב.
166. שהשערה . . וא"ו והאור . . יוד : ראה לקו"ת להאריז"ל תולדות עה"פ (כה, כא) ויעתר יצחק.
167. שהשערה חלולה : ראה נזיר לט, א.
168. דאוריי' מחכ' נפקת : זהר בשלח סב, א. יתרו פה, א. רע"מ משפטים קכא, א. קדושים פא, א. חוקת קפב, א. ואתחנן רסא, א.
169. אמנם התהוות החכ' : הבא בסמוך בפנים הוא ע"פ לשון לקו"ת שם צה, ב ואילך.
170. והחכ' מאין תמצא : איוב כח, יב. ראה אגה"ק סי"ז קכו, רע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשעט. וש"נ. תו"ח בראשית ז, ד ובהערה 49. בא ח"א קא, ג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי על יד הערה 224 ואילך.

עמוד קסד

171. בע"ח : שער הולדת או"א וזו"נ שט"ז, פ"ו מזהר אד"ז האזינו רפט, ב.
172. ע"ב : בלקו"ת כאן צה, רע"ג: ע"א.
173. ניקב קרום של מוח טריפה : חולין מב, א (במשנה).
174. שבלק"ת פ"א : ברכה כאן צה, ג.
175. בד"ה בחללא דגלגלתא . . דקך"ח : ביאוה"ז נשא פט, ג. ראה גם לקמן בפנים (לאחרי המאמר), אצל הערה עו, פיסקא בבה"ז נשא דקך"ח ע"ב.
176. ך"ד ספרין דאורייתא : ראה שמו"ר פכ"ד, ה. שהש"ר פ"ד, יא. תנחומא תשא טז. ילקוט שמעוני תשא לא, יח (רמז שצא). זהר אד"ז האזינו רצג, ב. ת"ז בהקדמה יד, א. תכ"א מו, ב. מז, א. תקונא שתיתאה קמה, א.
177. ך"ד ספרין . . וכדה על שכמה : ח"ש כד, טו. ראה לקמן מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו ובהערה 99.
178. זכרו תורת משה עבדי : מלאכי ג, כב.
179. תורה צוה לנו משה : ברכה לג, ד.
180. הוא : בגוכתי"ק: שהוא.
כה. בביאור : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.

עמוד קסה

181. זהב טהור בחי' בינה : ראה אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרפט [ומציין ”ועמ"ש בענין פז ע"פ הנחמדים מזהב ומפז רב" (יהל אור) אוה"ת תהלים יט, יא]. ס"ע א'תשה ואילך. ע' א'תשנב. ראה גם בענין זהב בינה פרדס שער הגוונים ש"י, פ"ג. שעה"כ שכ"ג, פ"ז מערכת זהב. מאו"א מערכת זהב אות יא. לקו"ת בהעלותך לו, ב ס"ד.
182. ופתחת : מכאן ואילך לא נרשמו פרקים.
183. ופתחת עליו פתוחי חותם : המשך הכתוב ועשית ציץ זהב טהור — תצוה כח, לו.
184. פי' חותם פי' חותם : כנראה שאחד מהם מיותר.
185. חותמו של הקב"ה אמת : שבת נה, א.
186. ואין אמת אלא תורה : ראה ירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ח. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שסט.
187. כי באור פניך : סיום תפלת העמידה.
188. אור פני מלך : ע"פ משלי טז, טו.
189. יגמה"ר שאמר משה : תשא לד, ו-ז.
190. במל' שנק' עלמא תתאה : ראה זהר בראשית לד, א ובמק"מ שם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תטו ואילך.
191. עיניך יונים : שה"ש א, טו. ד, א.
192. זוג יונים . . הסתכלות : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קלז. לקו"ת שה"ש יד, ב. תו"ח ח"ש קלב, סע"א ואילך ובהנסמן לשם. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקפז.
193. בלק"ת בפ' מסעי : צג, ב ואילך.
כו. וכתיב : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
כז. ויקם עדות ביעקב : תהלים עח, ה.

עמוד קסו

194. ועין לא ראתה : ע"פ ישעי' סד, ג.
195. המאור שבה מחזירן למוטב : ראה ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. פתיחתא דאיכ"ר ב. ראה גם תו"ח שמות ח"א טז, ג. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תש. וש"נ.
196. חותם . . תחום . . חומת : ראה ע"ח שער הירח של"ה, פ"ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקצח. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסד. שע"ת פב, ג. תו"ח בשלח ח"א רלג, א. סה"מ תרל"ח ריש ע' קפב. ובהנסמן בהנ"ל.
כח. וי"ל : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים. ואולי שייך כאן.
כט. אויר . . אור יו"ד : ראה לקמן הערה 214.
ל. מו"ס וחכ' . . אור מים שבתורה : ראה לקו"ת תזריע כב, ד. לקמן מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי פ"ג.
לא. שזהו זהו : תיבת שזהו נכתבה בסיום השיטה, ותיבת זהו נכתבה בריש שיטה הבאה.
לב. הסתכלות ז"א בא"א : ראה זהר אד"ר נשא קכח, ב. קלה, ב. לעיל פ"ה וספ"א בשולי הגליון ד"ה ע' בס'.
לג. אור מים רקיע : ראה זהר תרומה קלו, ב. קסז, א. תו"ח שמות ח"א לג, ג. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קמג ואילך. ע' קסא ואילך ובהנסמן שם. לקמן שם.
לד. מה : נרשם בשולי היריעה בהיפך הגליון ללא ציון מקומו בפנים. ואולי שייך כאן.
לה. דש' אלקים ק"ך צרופי' : ראה ע"ח שער הזיווגים שט"ו, פ"ו. שער השמות שמ"ד, פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קלז.
לו. ממ"ח צירופים אחרונים : ראה פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"ה. שער הכוונות ענין הפסח דרוש א'. תו"א יתרו קט, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'סא. סה"מ תר"ם ח"א ע' שנה. וש"נ.
לז. לשמש שם אהל : תהלים יט, ה.
לח. שבסידור דרוש חרבות צורים : ראה שם שער המילה קמב, ג. וכנראה שהכוונה כאן הוא להגהות הצ"צ ע"ז שנדפסו באוה"ת שבועות ע' קיב. ס"ע קטז ואילך.
לט. בהעתקה (ר"ה) מאמר זה : הנחת ר' הלל מפאריטש ממאמר ד"ה מגילה נקראת שנדפס לפנ"ז — נדפס בפלח הרמון שמות-מג"א כאן ריש ע' שנד.
מ. ע"ב סנהדרין : ראה זבחים יא, ב. זהר רע"מ שופטים ערה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרג. וש"נ. נ"ך ע' כ. וש"נ.

עמוד קסז

197. קדש להוי' : המשך הכתוב ועשית ציץ . . ופתחת — תצוה כח, לו.
199. בפרד"ס : [ובסיום הפסקא הפרדס] כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
198. מ"'ש בפרד"ס . . הקדש להוי' : ראה שם שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת ציץ. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשלב ואילך.
200. שאו ידיכם קדש : תהלים קלד, ב. ראה לקו"ת שה"ש כא, סע"ב ואילך.
201. קדש וקדוש . . וא"ו : ראה לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י הערה 112. ראה גם לקמן בפנים (לאחרי המאמר), אצל הערה סט, פיסקא לענין קדש להוי'.
203. קדש למ"ד . . מלמעלה : שבת סג, ב. סוכה ה, א. ראה גם תו"ח תצוה ח"ב שנו, א הערה 3.
202. ובת"א . . למטה מבחי' הוי' : תצוה כאן פג, ג. פד, א.
204. קדש למד הם מ"ע . . ל"ת : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשי. מטות ע' א'רעט. פלח הרמון מג"א כאן ע' שסה.
205. השמר פן ואל . . ל"ת : ערובין צו, א.
206. לא יהי' לך : יתרו כ, ג.
207. ובזח"א : באוה"ת כאן: בזח"ב.
208. אני חומה ושדי כמגדלות : שה"ש ח, י.
209. אני חומה . . זו תורה : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' א' ואילך. לקו"ת ואתחנן י, א. סה"מ תרל"ח ע' קפב. וש"נ.

עמוד קסח

210. אני חומה זו מ"ע . . מל"ת : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשי. פלח הרמון מג"א כאן ע' שסה.
211. בד"ה וידבר משה . . סי"ג : אוה"ת מטות ע' א'רעח ואילך.
212. ובד"ה אני חומה : אוה"ת שה"ש כרך ב ס"ע תשנט ואילך.
213. אויר קדמון : ראה גם עבודת הקדש ח"א שער היחוד רפ"ב. פרדס שעה"כ שכ"ג, פ"א מערכת אויר. מאו"א מערכת אוירא אות קנג. מערכת טהירו אות יז. עמק המלך שער זה. סידור שער החנוכה רעג, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תע ואילך.
214. אויר הוא אור יו"ד : ראה זהר בראשית טז, ב. תו"א מקץ מב, ג. מג, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנ. וש"נ. סה"מ תרל"ה ח"א ס"ע קצז ואילך. וש"נ. תר"ם ח"ב ע' תפה.
215. באתעדל"ת אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמר ד"ה לרוקע נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצד [ובמקביליו ובהנסמן במ"מ לשם]. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מא, א ובהערה 189.
216. מצות ל"ת . . שע"י הלא . . ממשיכים : ראה לקו"ת פקודי ו, ד.
217. כנס"י שאלו שלא כהוגן : ראה תענית ד, א. לקו"ת האזינו עג, א ואילך. (עד, ב). מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע א' קצו ואילך. אוה"ת האזינו ע' א'תרמח.
218. ויבא כגשם לנו : הושע ו, ג [ושם: ויבוא — וכ"ה בלקו"ת במדבר ה, ב. אבל בכ"מ הוא כבפנים ומהם: לקו"ת (שם ה, ג). ר"ה סד, א-ב. האזינו עא, ג. עג, א. ד. שה"ש מה, ד — ובהמשך שם ויבוא. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 101].
219. אהי' כטל לישראל : שם יד, ו.
220. ואד יעלה מן הארץ : בראשית ב, ו. ראה ת"ז רתנ"ב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות שם. דברים ח"ד ע' א'קצד ואילך. וש"נ. פירוש המלות י, א. המשך וככה תרל"ז פס"ו. פלח הרמון שה"ש ע' פ.
221. שגשם . . מזלות ונוצר ונקה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תשסג ואילך. אוה"ת האזינו ע' א'תרמו. כרך ה ע' ב'קמא ואילך.
222. יורה ומלקוש : עקב יא, יד.

עמוד קסט

223. בד"ה האזינו השמים : ראה לקו"ת האזינו עג, א ואילך.
224. ובהביאור : אולי הכוונה להנסמן בהערה 221.
225. ויקרא הוי' הוי' : תשא לד, ו. ראה גם לעיל בהמאמר מגילה נקראת כאן פ"ה. וש"נ.
226. והי' על מצח . . תמיד לרצון : תצוה כח, לח. ראה גם לעיל בהמאמר מגילה נקראת כאן ספ"ה. וש"נ.
227. שבשבת במנחה . . רעדכ"ר : זהר יתרו פח, סע"ב. אד"ר נשא קכט, א [ושם: רעוא דרעוין. ראה זהר אד"ז האזינו רפח, ב].
228. הלא מנחה . . דין : ראה זהר לך צה, ב. ח"ש קלב, ב. שמות כא, א ואילך. יתרו שם. תרומה קנו, א. נשא קכא, א. אד"ר ואד"ז שם. שערי זהר לברכות שבהערה הבאה.
229. יצחק תיקן תפלת המנחה : ברכות כו, ב. זהר נח עב, סע"א. שמות כא, ב. ולהעיר מס' יוחסין מערכת אברהם הובא בסה"מ תרל"א ח"א ע' מה בשולי היריעה.
230. יצחק . . גבורות : ראה פרדס שער הכינויים שכ"ב, פ"ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם.
מא. גבורה דעתיק שמלובש במו"ס : ראה ע"ח שער א"א שי"ג, פ"ו-ז.
מב. טלא דבדולחא . . משיורי טלא : ראה גם לקו"ת האזינו עג, ג. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשפ ואילך וע' תתקלג. וש"נ.
מג. יצחק : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים. ואולי שייך כאן.
מד. ך"ד [בגוכתי"ק אינו ברור כ"כ ואולי כתוב הך"ד] ב"ד : כ"ד בתי דינין — ראה זהר אד"ר נשא קלו, ב. אד"ז האזינו רצג, סע"א.
מה. זהיר בתפלת המנחה : ברכות ו, ב.
מו. ר"ה : הנחת ר' הלל מפאריטש ממאמר זה — נדפס בפלח הרמון שמות-מג"א כאן ע' שסו.

עמוד קע

231. יתד תקוע במקום נאמן : ע"פ ישעי' כב, כה. כג.
232. השכל וטעם . . לזכות והן לחוב : ראה תו"א וירא טו, ב. תו"ח בראשית יד, א ובהערה 3. הנסמן בסה"מ תר"ם ח"א ע' רכח. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע על יד הערה 84 ואילך.
233. וכל יצר מחשבות לבו : בראשית ו, ה.
234. אמחה את האדם : שם ו, ז.
235. לא אוסיף . . רע מנעוריו : נח ח, כא.
236. לית שמאלא בהאי עתיקא : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. ע"ח שער עתיק שי"ב, פ"ב. שער הארת המוחין של"ב, פ"ז. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתעא.

עמוד קעא

237. היום : אוצ"ל: היום).
238. אסתכלותא . . דעתיקא . . דז"א : ראה זהר ויקרא טו, סע"א. לקו"ת פ' ראה כד, א-ב. אבל כנראה הכוונה למקומות הזהר שהובאו בריש המאמר שבהערה הבאה.
239. בביאור שני . . תקס"ו : נדפס בתו"ח תצוה ח"ב שסא, סע"ד ואילך.
מז. הלואי : נרשם בשני שורות מלמטה למעלה בצד השמאלי של העמוד. מתחיל לערך כאן ללא ציון מקומו בפנים. ואולי שייך כאן.
מח. הלואי שיתפלל אדם : ראה ברכות כא, א.
מט. י"ל : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים.
נ. בע"ס : בעלי עסקים.
נא. והודעתם לבניך : ואתחנן ד, ט.
נב. יום אשר עמדת : ואתחנן שם, י.
נג. מה להלן באימה : ברכות כב, א. ראה גם תו"ח נח מט, סע"ג ואילך ובהערה 25. יתרו ח"ב רנג, ד ואילך. שע"ת מא, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קכב.
נד. לאמור שבעשה"ד : יתרו כ, א.
נה. תען לשוני : תהלים קיט, קעב.
נו. בת"א בד"ה בחדש השלישי : יתרו סז, ב.
נז. לכאו' : נרשם בשולי היריעה ללא ציון מקומו בפנים. ואולי שייך כאן.
נח. עמלק הי' . . הציץ : בשלח יז, ח.
נט. בכל המשכן והכלים נא' ועשית : פרט לארון [תרומה כה, י ועשו ארון — אבל בהמשך לזה — שם יא ואילך — וצפית, ועשית, ויצקת, וכו']. תרומה שם, כג ואילך [שולחן]. שם, לא ואילך [מנורה]. כו, א ואילך [יריעות]. שם, טו ואילך [קרשים והקמת המשכן]. שם, לא ואילך [פרוכת וכו']. כז, א ואילך [מזבח הנחושת]. כז, ט ואילך [חצר המשכן]. תצוה ל, א ואילך [מזבח הקטרת]. תשא ל, יז [כיור]. שם, כב ואילך [שמן המשחה וקטרת] .
ס. לעשיית הבגדים . . ג' לשונות : תצוה כח, ב [ועשית]. שם, ג [חכמי לב . . ועשו את בגדי אהרן]. שם, ד [ועשו בגדי קדש].
סא. ועשו כל חכם לב : ראה בהערה שלפנ"ז.

עמוד קעב

240. ויקרא אל משה : ויקרא א, א.
241. אוקיר אנוש מפז : ישעי' יג, יב.
242. ויקר לשון קרי : בלק כג, ד. ראה רש"י ולקח טוב שם. ב"ר פנ"ב, ה. ויק"ר פ"א, יג הועתק לעיל במאמר ד"ה מגילה נקראת פ"א.
243. קרי וקיר . . גימט' כתר : הובא גם לעיל במאמר ד"ה מגילה נקראת פ"ו. וראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 111.
244. כתר . . כרת : ראה ת"ז תס"ט קח, ב. בעה"ט יתרו כ, יד. פרדס שער התמורות שכ"ה, פ"ד. לקו"ת להאריז"ל משלי יד. עמה"מ שער עולם התוהו ש"ו, פס"ג לו, רע"א. מאו"א מערכת כרת אות טו. ויקהל משה זאלקווא תקל"ה יג, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קנד וע' קנז. נדפס גם בתו"א יתרו קט, סע"א. שם ד. לקו"ת פ' ראה לג, א. וראה שם חוקת נט, א.
245. קיר . . יקר . . גימט' כתר : הובא גם לעיל במאמר ד"ה מגילה נקראת פ"ו.
246. כתר שהוא הממוצע : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תס. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יא, ג. וש"נ.
247. כתר . . כרת . . הקדושה לקליפה : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 113. לקו"ת בלק סט, ד.
248. מגילה נקראת . . ולא יותר : ראה מגילה פ"א, מ"א.
249. שי"א . . ו"ה וט"ו . . י"ה : של"ה תצוה שכט, א. פ' זכור של, ב. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ובהערה 252.
250. שעמלק . . כס י"ה : בשלח יז, טז. ראה גם תו"א תצוה פג, ב. תו"ח תצוה ח"ב שסה, ג. אוה"ת תצוה ס"ע א'תרצד ואילך.

עמוד קעג

251. כנ"ל : ראה לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת פ"ד.
252. בנס דפורים . . נתלה המן : תלאוהו ביום ב' דפסח — ראה שו"ע אדה"ז הל' פסח סת"צ, ס"ב.
253. נתלה המן למעלה מחמשים : ראה גם שה"א כח, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלה. וש"נ.
254. כרכי' המוקפות חומה : ראה מגילה פ"א, מ"א.
255. עיקר מלחמת עמלק . . יהושע : ראה גם אוה"ת בשלח ס"ע תרסו.
256. יהושע . . מל' : ראה גם תו"ח בשלח ח"א קנח, ב.
257. פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
258. לבנה בחי' מל' : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ב מערכת לבנה.
259. עמלק מ' : ראה גם אוה"ת בשלח ע' תרסב.
260. בחר לנו אנשים : בשלח יז. ט.
261. למטה הי' יהושע הלוחם : ראה גם זהר בשלח סה, ב הועתק גם לעיל בסיום המאמר ד"ה מגילה נקראת.
262. ויחלוש יהושע את עמלק : בשלח יז, יג. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקלה.
263. יהושע . . קידש . . המוקפים חומה : ראה כלים פ"א, מ"ז ובמפרשים שם.
264. היותר : כ"ה בגוכתי"ק.
264. וביאור : מכאן ואילך לא העתיק בכת"י המעתיק — ראה לעיל הערה 1.
265. ישעי' ויחזקאל . . ובן כפר : ראה חגיגה יג, ב. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רלז. וש"נ. תר"ם ח"א ע' לז ואילך. וש"נ.
266. שישעי' . . מרכבה דבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. ע' קמב. (סה"מ תרמ"ו — תר"ן בהוצאה החדשה — נמצא בדפוס).
סב. עכ"נ : עד כאן נאמר.

עמוד קעד

267. דבריאה . . השרפי' : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש יג. לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקו"ת במדבר ד, ב. שלח נ, סע"ד. האזינו עה, ב. ביאוה"ז בשלח לט, ד.
268. השרפי' שאומרי' קדוש : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
269. אימא מקננא בבריאה : ת"ז ת"ו כג, א. ראה ע"ח שער סדר אבי"ע שמ"ז, פ"ג. שער דרושי כללות אבי"ע שמ"ב, פי"ג. תניא פל"ט.
270. יחזקאל ראה . . יצירה : ראה ע"ח שער ק"נ שמ"ט, פ"ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קמא. וש"נ. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג ובהערה 194. סה"מ תר"ם ח"א ע' לח. וש"נ.
271. יחזקאל ראה . . ועשי' : ראה גם שעה"י קמה, ב. אוה"ת מג"א ס"ע ערה [נדפס גם בסה"מ תרכ"ט ע' פג]. סה"מ תרכ"ט ע' רלז.
272. עשרה בטלנים . . ע"ס : ראה גם טור ברקת הל' מגילה סתרפ"ח, ס"א (קלז, ד). צויין אליו באוה"ת ש"ש ע' א'תסז. (יהל אור) תהלים ע' רה [ושם: בטו"ב ה' מגילה סי' תרס"ח]. שה"ש ח"א ס"ע קפד ואילך [ושם: בטו"ב בה' פורים]. מג"א ס"ע רעח [נדפס גם בסה"מ תרכ"ט ע' פו]. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ח. פלח הרמון מג"א כאן ע' שסט.
273. יד הרמה : ראה תו"א מג"א צה, ג ואילך.
סג. חזקי' : קטעים הבאים לקמן נרשמו על שלשה עלים קטנים בהנחת ריווח ובהפסקת קו קצר בין קטע לחבירו. אמנם לא הועתקו בכת"י המעתיק — ראה לעיל הערה 1. לאידך חלק מהם כן הועתקו בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק. לקטע זה ראה לעיל פ"ד.
סד. סמיכות גאולה לתפלה : ברכות ט, ב.
סה. והטוב בעיניך עשיתי : מלכים-ב כ, ג. ישעי' לח, ג.
סו. בלק"ת : לקטע זה ראה לעיל פ"ה.
סז. כל אשר האדם הוא שמו : ע"פ בראשית ב, יט.
סח. שהשם אינו הסכם : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקמו. וש"נ. תרל"ח ע' קסב. וש"נ.
סט. ביום השמיני שלח . . תרל"ה : סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנא ואילך. וש"נ. נדפס גם בסה"מ תרל"ח שם. המאמר ביום השמיני שלח כתבו כ"ק אדמו"ר מהר"ש בהמשך אחד, ואח"כ נחלק לד' מאמרים. ראה הערה 1 בסה"מ תרל"ה שם. והכוונה כאן למאמר דש"ת. ראה גם לקמן מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי הערה ח.
סט. לענין קדש להוי' : לקטע זה ראה לעיל פיסקא קדש להוי'.
ע. בד"ה תורה צוה : לקו"ת ברכה צד, א ואילך.
עא. בביאור מסעי הג' : לקו"ת מסעי צב, ואילך.
עב. בביאור מסעי הג' פ"ה : לקו"ת שם צד, ד.
עג. דצ"ד : ע"ב [ושם: בגרמי'].
עד. בביאור מסעי הג' פ"ג : לקו"ת מסעי צג, א.
עה. ה' לשון מהוה : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים שער ד, ספ"י. סה"מ תר"ם ח"א ע' קצח. וש"נ.
עו. בבה"ז : לקטע זה ראה לעיל ספ"ה על יד הערה 175 כמצויין בפנים.
עז. חו"ג דא"א . . בחו"ב דאצי' : ראה ע"ח שער או"א שי"ד, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א לע' שנד.
עח. זדונות נעשו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
עט. כזכיות : ע"כ הועתק בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק. ראה לעיל הערה סג. תיבה זו נרשמה בסיום הע' [קד, ב] ובע' הבא [קה, א] בראשיתו נרשם ענין אחר ואח"כ העביר עלי קו ורשם בצדו [הטעם שנמחק כי] ”הועתק". ואח"כ בשורה חדשה נרשם עוד הפעם תיבת כזכיות וההמשך כבפנים.
פ. בסוף האזינו הא' : לקו"ת האזינו עג, ג.
פא. בס' קס"ג . . כי טל אורות : לע"ע לא נתברר לאיזה ספר-בוך הכוונה. מאמר זה נדפס במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רא ואילך.
פב. משיב : נרשם בלי הפסק קו אבל בהנחת ריווח מקטע שלפנ"ז. ראה לעיל הערה סג.
פג. משיב הרוח ומוריד הגשם : נוסח ג"ר דשמו"ע. ענין גשם הוזכר לעיל בפיסקא קדש להוי'.
פד. בס' : נרשם בעלה בפ"ע.
פה. בס' תרט"ו . . ע"א : נדפס באוה"ת בשלח כרך ח ע' ב'תתקע.
פו. אפל"כ : אפשר לכתוב.
פז. בס' בש"ו : בראשית שמות ויקרא. הכולל הנחות של ר' דוב [בעריל] קאליסקער ממאמרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ ונק' בשם ”בוך בש"ו" [בראשית שמות ויקרא]־ ולפעמים נק' בשם ”ס' וכל שיח" ע"ש פתיחתו במאמר ד"ה וכל שיח השדה. ראה עוד ע"ד הנ"ל ב”ספריית ליובאוויטש" ע' ל ואילך. ע' לז ואילך. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד-תרט"ו ע' שו-שז.
פח. עם ביאור קשה לזווגם : שם רנ, ב. נדפסו במאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' עג ואילך.