תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

בגמ' וכו' קא מפלגי

קעזבגמ' וכו' קא מפלגי

ש"פ תזריע

בגמ' ¹ ב"מ פ' הפועלים² דפ"ו ע"א קא מפלגי במתיבתא דרקיעא³ אם בהרת כו' ואם שער לבן כו' טהור, ספק הקב"ה אומר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא, אמרי מאן נוכח רבה בר נחמוני⁴ דאמר רבה בר נחמוני אני יחיד כו', שלכאו' צ"ל איך שייך לומר שהמתיבתא דרקיע פליגי עם קוב"ה כי מה ערך הנברא לגבי הבורא עד שנאמר שהנבראים פליגי עם קוב"ה שהוא הבורא ית', וכמו"כ צ"ל מ"ש בזהר קוב"ה אתי לאשתעשע⁵ עם צדיקייא בגנתא דעדן איך שייך לומר שהבורא אתי לשמוע דברי פנימיות התורה שלומדים הצדיקים בג"ע. אך יובן קעחבהקדים ענין קוב"ה ומתיבתא דרקיע וצדיקים, ומתחלה צ"ל מהו שם קוב"ה⁶ שקראו אותו התנאים ואמוראים בגמ' ובמדרש ובזהר, הלא בתורה לא נזכר שם זה כ"א שם הוי' או שם אלקי' או שם אל, וגם כתי' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם כו' אהי"ה⁷ כו' וארז"ל לפי מעשי אני נקרא⁸, ומהו ענין שם הקב"ה. הנה הקב"ה הוא בחי' קדוש וברוך, פי' קדוש הוא בחי' מובדל⁹ שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות ואינו כמו הנשמה שמחיה את הגוף שמתפעלת ממקרי הגוף¹⁰ מפני שהיא מתלבשת בתוך הגוף, אבל הוא ית' הוא קדוש ומובדל וכתי' אני הוי' לא שניתי¹¹ בין קודם שנבה"ע בין אחר שנבה"ע שהתהוות העולם אינו פועל שום שינוי בו ית', אך עכ"ז הנה בחי' זו שייך לבחי' עולם שזהו נק' סוכ"ע¹², שהחיות הלז הוא סובב ומקיף ואינו מתלבש בבחי' פנימיות שלכן אין העולם פועל בו שום שינוי ח"ו, אעפ"כ הנה חיות זה שייך לעולם שלכן נק' סוכ"ע שסובב ומקיף את העולם שנמצא שייך לעולם, וה"ז כמשל השמים שהם מקיפים את הארץ כו', והנה כתי' שמים לרום¹³, כי גבהו שמים מארץ¹⁴, שהשמים המה גבוהים ורחוקים מבחי' הארץ, עכ"ז הנה הריחוק שמים מהארץ הוא בשיעור מצומצם¹⁵ דוקא כך או כך ואם היו השמים רחוקים יותר מהשיעור הקצוב להם לא היו פועלים פעולתם בארץ, וכתי' וממגד תבואות שמש¹⁶ שהארץ מקבלת ההשפעה מבחי' שמים, הרי אף שהשמים הם מובדלים במדרגה מבחי' הארץ עכ"ז הם שייכים לארץ*, כך יובן למעלה בבחי' החיות הנק' סוכ"ע אף

*)נרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים, ואולי שייך כאן:

להעיר מפסוקי' אענה את השמים^א והם יענו את הארץ, והארץ תענה את הדגן (הושע ב' ך"ג ך"ד).

קעטשהוא קדוש ומובדל עכ"ז הוא שייך לעולם שלכן נק' סוכ"ע שהוא שייך לעולם כו', וזהו קדוש וא"ו, פי' וא"ו הוא בחי' המשכה מבחי' קדש¹⁷ שקדש הוא בחי' אוא"ס למעלה מבחי' סוכ"ע והוא בחי' כתר¹⁸ שבחי' זו שייך גם בלא התהוות העולמות שאף אם לא הי' מתהוה עולמות כלל הי' ג"כ שייך בחי' קדש, קדש מלה בגרמי'¹⁹ כו'*, וקדוש הוא קדוש וא"ו היינו המשכה מבחי' קדש העליון שהוא בחי' הארת הכתר המאיר בז"א, ונק' קדוש וא"ו ע"ש ההמשכה שהוא"ו הוא תמונת הקו וההמשכה, והוא ענין המשכה דרך שערות שהשערה הוא בחי' צמצום מאד, עכ"ז הוא נמשך ממקום גבוה מאד שצומח מבחי' המוחין כו' כמ"ש במ"א בד"ה ביום ההוא יגלח אד'²⁰ בתער השכירה כו', וע"פ קבלה נק' המשכת הוא"ו בשם קו וחוט שהוא ההמשכה מאוא"ס ב"ה כו', כמ"ש בד"ה ביום ההוא הנ"ל, וז"ע קדוש שהוא בחי' סוכ"ע.

ב) ופי' ברוך הוא המשכה בבחי' פנימיות ממכ"ע וכמשארז"ל בגמ' פ"ק דברכות דף יו"ד ע"א מה הקב"ה מלא את²¹ כל העולם, אף הנשמה מליאה²² את כל הגוף, ובמד"ת²³ מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את כל העולם²⁴ שהוא בחי' חיות הנמשך בבחי' פנימיות ולא בבחי' מקיף כנ"ל, והנה ברוך הוא ל' בריכת המים²⁵, גם ל' המבריך את הגפן²⁶ שפי' שמטה את הגפן. והנה בתיבת ברוך יש ב' פירושי'²⁷, הא' ברוך הוא ל' מקור הברכות שזהו ר"ת ברוך ראש²⁷ ומקור כל

*)נרשם בצד העמוד:

להעיר מביאור אלה מסעי השלישי^ב פ"ג דצ"ג ע"א.

קפברכה²⁸ כמ"ש בפרד"ס²⁹, והוא בחי' יסוד דאבא שנק' ברוך³⁰ כו', והפי' הב' מל' והמלך שלמה ברוך³¹ שפי' שהמלך שלמה מתברך היינו שמקבל הברכה כו', ובפי' שלמה יש ב' פי' הא' שקאי על המל' שהמלך שלמה הוא בחי' מל'³² הוא מקבל הברכה מבחי' יסוד אבא, והב' שמלך שלמה קאי על בחי' יסוד ז"א³³, ונק' שלמה שהוא בחי' שהשלום שלו³⁴, שהיסוד הוא ג"כ בחי' מקבל ומקשר* כו'. וזהו ברכו את הוי' המבורך³⁵, שדקדקו הפשטנים מהו ברכו את הוי', ותירצו שהוא מקור הברכות, והיינו כנ"ל בפי' הא' ברוך ראש ומקור כל ברכה, רק מ"ש המבורך לא הבינו, אך לפי הנ"ל קאי המבורך על בחי' ז"א ומל' שהם מבורכים שמקבלים הברכה, וא"כ פי' ברוך הוי' המבורך היינו להמשיך בחי' ברוך מקור הברכה היינו יסוד דאבא בהמבורך בז"א ומל'. וזהו חייב אדם לברך³⁶ מאה ברכות בכל יום, היינו בחי' המשכות בבחי' פנימיות. וזהו שהי' בריאת העולמות בב' דוקא, כי בי"ת הוא סי' ברכה, שלכאו' צ"ל מפני מה לא נברא העולם באלף³⁷ שהאלף הוא גבוה במדרגה

*)בצד העמוד כאן נרשם:

לענין יסוד מקבל ומקשר ע' בד"ה שלש רגלי' בס' רג"ל^ג, ובד"ה ענין ספה"ע בס' רך"ז^ד מהזח"ג פנחס רנ"ד^ה חמשה אינון כו', וע' בד"ה שלש רגלי' (רי"ז)^ו שלמה עולה שע"ה נהורין כמדומה בשם המאו"א^ז.

קפאמבחי' הב' כו', שלכן במ"ת התחיל באלף כמ"ש אנכי³⁸ כו' כמ"ש במ"א, אך הענין הוא דהנה אלף הוא ר"ת ארור³⁹, והיינו שמבחי' אלף מחמת שהוא גבוה מאד לכן יכולים גם הקליפות לקבל משם שזהו א' ר"ת ארור כנען⁴⁰ שאפי' בחי' כנען יכול לקבל ג"כ מבחי' א' כו' כמ"ש בזהר ר"פ ויגש⁴¹, אבל ב' הוא סי' ברכה⁴², והיינו שמבחי' ב' אין הקליפות יכולים לקבל כ"א שיומשך השפעה פנימיות לישראל דוקא. וזהו איהו ברוך ואיהי ברכה⁴², פי' איהו ברוך יסוד דאבא נק' ברוך ראש ומקור כל ברכה, ואיהי ברכה המל' בחי' כנס"י⁴³ נק' ברכה שמקבלת הברכה מבחי' ברוך כי נש"י דוקא הם הכלי לקבל בחי' ברוך שהוא בחי' פנימיות, וכמשל השכל שורה דוקא במוח שהמוח הוא כלי לקבל אור השכל משא"כ אבר אחר אינו יכול לקבל גילוי אור השכל, כך נש"י הם כלי לקבל בחי' השפעה פנימיות בחי' ברוך. וזהו הקב"ה, קדוש הוא בחי' סוכ"ע וברוך הוא בחי' ממכ"ע, והנה הקב"ה הוא יחוד סוכ"ע בממכ"ע⁴⁴, ונש"י הם הממשיכים להיות יחוד סוכ"ע בממכ"ע שנש"י הם כלי להמשיך גם בחי' סוכ"ע, שזהו מ"ש ג"פ קדוש⁴⁵ היינו להמשיך בחי' סוכ"ע, וזהו מ"ש קדושים תהיו כו' כי קדוש אני⁴⁶ שמפני שאתם צריכים להמשיך אותו ית' שאני קדוש לכן תהיו אתם קדושים שתהיו בחי' כלי להמשכה זו, ולכן קראו התנאים והאמוראים את הבורא ית' בשם הקב"ה או קוב"ה מפני כי שם קוב"ה מורה על יחוד סובב בממלא והוא כללות ההשתלשלות כו' (משא"כ ש' אל או ש' אלקים המה פרטיי'⁴⁷ כו' כמ"ש במ"א). וזהו מ"ש בזהר פ' חיי שרה דקכ"ג ע"א, קוב"ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכ"ס במאה ברזא דמאה ברכאן, ופי' במק"מ קוב"ה מל' דאתכליל מאתר עילאה סד"ס אריך, והיינו כנ"ל בפי' קדוש וא"ו שהוא"ו הוא בחי' המשכה מבחי' קדש בחי' כתר כו'.

ג) ומעתה צ"ל ענין מתיבתא דרקיע, הנה יש ז' רקיעים⁴⁸ וכתי' ודמות על ראשי החיה⁴⁹ רקיע כעין הקרח הנורא, והנה רקיע זו הוא רקיע תמינאה קפבשאינו בחשבון הז' רקיעים כו', כמ"ש בזהר פ' לך דפ"ה סע"ב ושם שהוא למעלה מז' רקיעים⁵⁰, ולהבין ענין רקיע זה יובן בהקדם ענין אור מים רקיע⁵¹, שבמע"ב כתי' ה"פ אור⁵² ה"פ מים⁵³ ה"פ רקיע⁵⁴, ויובן זה בנפש האדם הנה אור הוא בחי' משכיל מקור הכל שאינו נרגש כלל והרי הוא כדמיון האור שאינו נרגש במישוש כלל, ובחי' מים הוא כדמיון הברקת השכל שהוא רק הברקה בעלמא שאינו מושג עדיין אך מ"מ הוא מורגש והרי זה כמו המים שיורדים מגבוה לנמוך⁵⁵, פי' גבוה הוא בחי' המשכיל מקור השכל שאינו מורגש כלל והמים הם יורדים מגבוה שנמשכים מבחי' משכיל, אך עכ"ז הם מורגשים מעט אבל אינו בבחי' השגה והבנה כ"א מרחפת שמרופף השכל עדיין שזה כמשל מי שנופל אצלו השכלה בעת הלימוד הנה השכל שנפל אצלו הוא מרופף עד שכשמעמיק בשכלו אז נמשך בבחי' השגה כו' וה"ז כדמיון המים שהם ניידי⁵⁶ כו', ובחי' רקיע הוא כאשר בא אור השכל בהשגה והבנה היטב כי רקיע הוא כמ"ש רקיע כעין הקרח שהקרח הוא מה שנגלדו המים ונתחזקו היטב והיינו כאשר בא השכל בהשגה והבנה היטב על בוריו, ולמעלה נק' בחי' אור מים רקיע* בחי' כח"ב, אור הוא בחי' כתר ומים הוא בחי' חכמה ורקיע הוא בחי' בינה. והנה על בחי' רקיע זה שהוא הקרח שעל ראשי החיות נא' מבטן מי יצא הקרח⁵⁷, פי' מי הוא מה שאינו מושג כלל⁵⁸ אשר ע"ז נא' מי יתן מציון ישועת ישראל⁵⁹, מי גילה לבני רז זה⁶⁰ כו', ולהבין זה הנה כתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה⁶¹, פי' אלה הוא לשון גילוי, והנה אלה גימ' ל"ו⁶², והיינו ופ"ו גימ' ל"ו שקאי על ו"ק גשמיי'

*)בשולי היריעה נרשם:

וע' מענין אור מים רקיע לקמן בד"ה ביום השמיני שלח^ח.

קפגלמטה, ולמעלה הם ו"ק רוחניים⁶³, ומחמת שיש כמה מדרגות בו"ק שיש ו"ק דעשי' ו"ק דיצי' ו"ק דבריאה זהו ענין אלה גימ' ל"ו ופ"ו, וכ"ז הוא בבחי' גילוי, משא"כ מי הוא דבר שאינו מושג כלל, ופי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שתראו איך שבחי' מי שאינו מושג מחיה תמיד בחי' אלה, וזהו אחד דק"ש שארז"ל כל המאריך באחד⁶⁴ מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' שמאריך באחד כי הנה אחד ח"ד הוא בחי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות⁶⁵ שהוא בחי' אלה, וענין מאריך באחד היינו שממשיך בחי' מי א' דאחד בז' רקיעים כו' שיתבונן היטב איך שבחי' מי מחיה תמיד בחי' אלה ז' רקיעים ועי"ז הם בטלים אליו ית', וזהו מ"ש מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה⁶⁶ כו', ומזה למדו רז"ל הכל בידי שמים⁶⁷ חוץ מיראת שמים, וא"כ לכאו' צ"ל ממי מבקש שיראו אותו, אך הענין הוא דהנה שמים הוא בחי' ז"א⁶⁸ והכל בידי שמים שהכל נמשך מבחי' המדות חו"ג כו' חוץ מיראת שמים שאינו בידי שמים כ"א למעלה מבחי' שמים דהיינו מבחי' מי שאינו מושג, וזהו שאמר מי יתן שבחי' מי יתן והי' לבבם זה ליראה כו'. וזהו שאנו מבקשים ויחד לבבינו כו' וליראה⁶⁹ כו', וזהו הרקיע שעל ראשי החיות שהוא רקיע כעין הקרח, פי' חיות בחי' חיון עילאין בחי' מרכבה דאצי' ז"א, וראשי החיות הם בחי' המוחין דז"א, ועל ראשי החיות הוא בחי' הרקיע בחי' בינה שנמשך מבחי' מי כנ"ל, (וכנודע שיש חיון עילאין וחיון תתאין⁷⁰ כמ"ש בלק"ת בד"ה אם בהרת פ"ב⁷², חיון תתאין הם המרכבה דבי"ע⁷¹ מחנה מיכאל⁷³ כו' וחיון עילאין הם האבות אברהם יצחק ויעקב חג"ת דאצי'⁷⁴, והרקיע שעל ראשם הוא בינה וכמ"ש בזהר פ' ויקהל דרי"ג סע"א), וע"פ הקבלה מי הוא בחי' ע"י⁷⁵ ולפעמים נק' מי כתר⁷⁶, ומה שאמרו לפעמים מי בינה⁷⁷ היינו כי מי הוא גימ' נ'⁷⁸ והוא בחי' שער הנ' דבינה שבו התגלות עתיק כי התגלות עתיק הוא בבינה⁷⁹ דוקא כמו בגשמי' קפדכאשר מבין השכל היטב אזי מתענג מהשכל, אבל כשהשכל הוא עדיין בבחי' הברקה בעלמא אינו מתענג ממנו כלל, וכך יובן למעלה כאשר האור בא בבחי' ההשגה דהיינו בחי' בינה אזי מאיר בחי' התענוג וזהו בחי' רקיע.

הערות

עמוד קעז

1. בגמ' ב"מ פ' הפועלים דפ"ו ע"א קא מפלגי במתיבתא דרקיעא : מאמר זה הוא מאמר ד"ה אדם כי יהי' תרל"ה פרקים ב-ד (השני — בסה"מ תרל"ה ח"א ע' רכ — רכו) בהוספת התחלה. והמשכו לש"פ מצורע הוא ד"ה וענין מתיבתא דרקיע שמתחיל בפ"ה [השני בסה"מ שם ע' רכו ואילך). למאמר זה ראה לקו"ת תזריע כב, סע"ב ואילך (ובהנסמן במ"מ לשם). אוה"ת תזריע ח"ב ע' תקלא ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תמג ואילך. ובארוכה שם ע' תנו ואילך. ראה גם סה"מ תרל"ט ח"א ע' קנח ואילך. ע' רסג ואילך וע' שמו ואילך. עזר"ת ע' קעו ואילך. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפס לקמן בחלק הנחותיו [ומשם נעתק התאריך שמופיע בריש המאמר כאן: ”ש"פ תזריע"]. המאמר פרט לההתחלה הוא כת"י מעתיק. מאמר זה כפי שנרשם במפתח הכ"י [כדלקמן] הוא ד"ה קא מפליגי במתיבתא דרקיע אלא שבו נכללו 2 מאמרים לש"פ תזריע וש"פ מצורע ובו 4 פרקים שבסה"מ תרל"ה [שממנו הועתק כנ"ל] נרשמו פרקים ב-ה. אלא שבהמאמר שלפנינו דש"פ תזריע נסמנו הפרקים א-ג. והמאמר דש"פ מצורע שהעתיק המעתיק מסה"מ תרל"ה העתיק גם את הפרק כפי שמופיע שם שהוא פ"ה. ועפ"ז הנה הפרקים הם א [שלא נסמן] ב. ג. ה. במפתח בוך זה 1130 נרשמו שלשה דרושים והם: א) ד"ה זה קא מפליגי במתיבתא דרקיע בדף קך, א [אמנם הדרוש נחלק לב' פרשיות פרקים א-ג פ' תזריע ופ"ה לפ' מצורע]. ב) לה"ע טהרת המצורע בדף קךו, א. ג) בלקו"ת ד"ה אם בהרת בדף קל, א, אבל כנראה שאח"כ נשתנה הפתיחה ל”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'" — ראה לקמן מאמר ד"ה זה. בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק —. נרשמו הדרושים א-ב הנ"ל. והדרוש הג' לא נרשם שם במפתח, אף שמופיע בהבוך בע' בפ"ע (בפתיחה ”ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'"). לקמן בהנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נרשמו שני דרושים [והם א' הנ"ל] א) ד"ה זה קא מיפלגי. ב) ד"ה זאת תהי' שהוא הנחה פ"ה הנ"ל בתוס' התחלה.
2. פ' הפועלים : וכ"ה בלקו"ת וסה"מ תרל"ה ותרל"ט כאן. ובמאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנו: השוכר את הפועלים.
3. דרקיעא : בלקו"ת תזריע כב, סע"ב: דרקיע. וראה שם כד, ב (רפ"ה).
4. נחמוני : כ"ה בגוכתי"ק. וראה גם הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש במאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ס"ע כו: ר"ש בר נחמני . . ולר"ש בר נחמוני.
5. קוב"ה אתא לאשתעשע : ראה זהר אחרי סז, ב. לך עז, א. הנסמן בסה"מ תרל"ה כאן. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ס"ע תקצז. תקס"ב ח"ב ע' תלד. תקס"ז ע' קכד. ביאוה"ז אחרי — להצ"צ — כרך א ע' שמו ואילך. שם כרך ב בראשית ע' תרכא ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שנ ואילך. סה"מ תרל"ח ע' שכט. לקמן מאמר ד"ה להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע על יד הערה 100.

עמוד קעח

6. מהו שם קוב"ה : ראה גם (בנוסף להערה 1) לקו"ת שה"ש כא, ב (וסה"מ תר"ם ח"א ס"ע קצו ואילך. אוה"ת שה"ש כרך ג' ע' תתצג). שם מ, ג ואילך. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. וש"נ. סה"מ תרל"ד ס"ע צז ואילך. וראה גם תו"ח בא ח"א קכב, ב.
7. ואמרו לי מה שמו . . אהי"ה : שמות ג, יג. יד.
8. לפי מעשי אני נקרא : שמו"ר פ"ג, ו. תנחומא שמות כ. ראה גם לקו"ת ויקרא בהוספות נא, ד. סהמ"צ להצ"צ קטז, ב.
9. קדוש . . מובדל : ראה [בנוסף להנ"ל] תניא פמ"ו (סו, א). לקו"ת אמור לא, א. תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10.
10. הנשמה . . שמתפעלת ממקרי הגוף : ראה תניא פמ"ב (ס, ב). שער היחוד והאמונה פ"ז (פג, ב). תו"א וירא יג, ג. לקו"ת שם. ואתחנן ד, ב. סה"מ תרל"ד ס"ע צח ואילך. תרל"ט ח"א ע' שמז. לקמן מאמר ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 39. ד"ה רני ושמחי על יד הערה 31.
11. אני הוי' לא שניתי : מלאכי ג, ו. ראה גם לקו"ת אמור שם ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' שסט ואילך. וש"נ.
12. שייך לבחי' עולם . . סוכ"ע : ראה תניא פמ"ח. לקו"ת ר"ה נט, ג. שערי אורה פט, א ובהערה 1. לקמן מאמר ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 38 ואילך.
13. שמים לרום : משלי כה, ג.
14. כי גבהו שמים מארץ : ישעי' נה, ט.
15. הריחוק שמים מהארץ . . מצומצם : ראה חגיגה יג, א. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 68.
16. וממגד תבואות שמש : ברכה לג, יד ובפרש"י שם. ראה סידור שער המילה קמב, א [אוה"ת שבועות ריש ע' קי. סידור ס"ע שיג ואילך]. מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ע' קלה. תו"ח בראשית כא, ג ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קצ. דברים ח"ד ע' א'תמא. נ"ך ע' קכב וע' קכז ואילך. אוה"ת על מארז"ל ע' ד [שלח ע' תקל].
א. אענה את השמים : ראה גם סידור שער הל"ג בעומר שג, א. אוה"ת תהלים כרך ב' ע' תתקמו ואילך.

עמוד קעט

17. קדוש וא"ו . . מבחי' קדש : ראה זהר אמור צג, א. לקו"ת בהעלותך ל, סע"ג ואילך. נצבים נ, ב ואילך. יו"כ סט, ב ואילך. שה"ש כא, ב ואילך. לו, ד. אוה"ת תזריע כרך ד ע' א'נג.
18. שקדש הוא . . בחי' כתר : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ט מערכת קדוש ובמערכת קדש.
19. קדש מלה בגרמי' : זהר אמור צד, ב.
20. בד"ה ביום ההוא יגלח אד' : ראה מאמרי אדה"ז נביאים ע' מח ואילך. אוה"ת ישעי' כרך ב ע' תשסט ואילך.
21. את : בגמ'־ לקו"ת אמור לא, ב־ ובסה"מ תרל"ה כאן ליתא. וכנראה שהיא הוספת המעתיק.
22. מליאה : שם: מלאה.
23. ובמד"ת : ובמדרש תהלים קג, א. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשצא וע' תשצה.
24. כל העולם : במדרש שם: עולמו. בלקו"ת שם: העולם. ובסה"מ שם כבפנים.
25. ברוך הוא ל' בריכת המים : ע"פ קהלת ב, ו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' רפ"ג. וש"נ.
26. המבריך את הגפן : כלאים פ"ז, מ"א. ראה גם תו"א מקץ לז, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלח. וש"נ.
27. בתיבת ברוך יש ב' פירושי' : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 44.
27. ר"ת ברוך ראש . . כמ"ש בפרד"ס : בלקו"ת תזריע כאן מציין [שעה"כ שכ"ג, פ"ב] בערך ברוך. מת"ז ת"ע קכ, ב. ראה גם פרדס שער אם הא"ס הוא הכתר ש"ג, פ"ה.
ב. מביאור אלה מסעי השלישי : בלקו"ת.

עמוד קפ

28. ברכה : בת"ז ובפרדס שם: ברכות. אבל כ"ה גם בלקו"ת שם.
29. בפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
30. יסוד דאבא שנק' ברוך : פע"ח שער הברכות ש"ב, פ"א. מאו"א מערכת ברוך אות לט.
31. והמלך שלמה ברוך : מלכים-א ב, מה. ראה גם לקו"ת שה"ש כח, ד. תו"ח בשלח ח"א קס, ג. וש"נ.
32. שהמלך שלמה . . מל' : ראה ע"ח שער פנימיות וחצוניות ש"מ, דרוש יג.
33. שמלך שלמה . . יסוד ז"א : ראה זהר רע"מ ויקרא ד, א. מאו"א מערכת שלמה אות מה [הועתק בסמוך הערה ז]. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ז. תרל"ה כאן ריש ע' רכג. ע' רד ואילך.
34. שלמה . . שהשלום שלו : שה"ש ג, יא. ראה שהש"ר פ"א, א [יא]. פ"ג, יא [א]. זהר שמות ה, א. יד, א. שבועות לה, ב.
35. ברכו את הוי' המבורך : נוסח התפלה. ראה גם לקו"ת עקב טז, א.
36. חייב אדם לברך : מנחות מג, ב.
37. לא נברא העולם באלף : ראה ב"ר פ"א, י. תנחומא — באבער — יתרו טז. וש"נ.
ג. בד"ה שלש רגלי' בס' רג"ל : סה"מ תרל"ג ח"א ע' קמה. נדפס גם לקמן [עם הוספות] על יד הערה 50 ואילך.
ד. ובד"ה ענין ספה"ע בס' רכ"ז : ד"ה להבין ענין ספה"ע בסה"מ תרכ"ז ע' רסב. וש"נ.
ה. רנ"ד : ע"א.
ו. בד"ה שלש רגלי' (רי"ז) : אוה"ת משפטים ע' א'קעה.
ז. בשם המאו"א : באוה"ת שם: כמ"ש במא"א שין סעיף מ"ה ויסוד נק' שלמה, והוא ממשיך ג"כ שע"ה נהורין גימ' שלמה יעו"ש. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 52 ואילך. במאו"א שם (הועתק בחלקו באוה"ת ויקרא כרך א ע' רס): שלמה גי' ש"ע נהורין עם ו' אותיות של אל"ף למ"ד כי בזמנו השכינה היתה בפנים והי' לה ש"ע נהורין הללו והיסוד נק' שלמה כי הוא מושך יופי הפנים לו יוסף יפה תואר.

עמוד קפא

38. במ"ת התחיל באלף כמ"ש אנכי : יתרו כ, ב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' פ"ג ובהנסמן שם.
39. אלף הוא ר"ת ארור : ראה זהר שבהערה 41. לקו"ת פ' ראה יט, ב. סה"מ תרל"א ח"א ס"ע סא ואילך. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' שו. וש"נ.
40. ארור כנען : נח ט, כה. ראה גם סה"מ תרל"א ח"א ע' סב.
41. בזהר ר"פ ויגש : רה, ב.
42. ב' הוא סי' ברכה : זהר שם. בהקדמה ג, סע"א (צויין בלקו"ת תזריע כאן כב, ג).
42. איהו ברוך ואיהי ברכה : ראה זהר תרומה קסב, א. ואתחנן רסד, ב. סידור ערב שבת קסה, סע"ב ואילך. שער הל"ג בעומר שה, ד.
43. המל' בחי' כנס"י : ראה זהר בלק קצז, א.
44. הקב"ה הוא יחוד סוכ"ע בממכ"ע : ראה לקו"ת שה"ש ה, ג. כא, ב. מ, ג.
45. מ"ש ג"פ קדוש : ישעי' ו, ג. ראה לקו"ת אמור לב, ד ואילך. לד, א ואילך.
46. קדושים תהיו כו' כי קדוש אני : קדושים יט, ב. בסה"מ תרל"ה כאן ע' רכד העיר: ולכאו' [תיבת] ”כו'" — מיותר.
47. ש' אל . . אלקים המה פרטיי' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א הערות 130-131. לקו"ת תזריע כאן כג, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלא ואילך.
48. ז' רקיעים : חגיגה יב, ב. ראה סה"מ תרל"ח ע' קיז הערה 431.
49. ודמות על ראשי החיה : יחזקאל א, כב. ראה סה"מ תרל"ט ח"א ע' קס וע' רסד.

עמוד קפב

50. רקיע . . מז' רקיעים : ראה גם סה"מ תרל"ה כאן ע' רכד בהערה.
51. אור מים רקיע : ראה זהר תרומה קלו, ב. קסז, א. תו"ח שמות ח"א לג, ג. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קמג ואילך. ע' קסא ואילך ובהנסמן שם.
52. ה"פ אור : בראשית א, ג-ה.
53. ה"פ מים : שם א, ו-ז.
54. ה"פ רקיע : שם א, ו-ח.
55. המים שיורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
56. המים שהם ניידי : ראה ערובין מו, א.
57. מבטן מי יצא הקרח : איוב לח, כט. ראה זהר שהובא בפנים בריש הפרק. סה"מ תרל"ה כאן ע' רכה בהערה.
58. מי . . שאינו מושג כלל : ראה סה"מ עזר"ת כאן ע' קפ: ובזהר [תרומה קלט, ב] אי' מי הוא טמירא דכל טמירין דלא אתייעדא ולא אתגלי'.
59. מי יתן מציון ישועת ישראל : תהלים יד, ז. נג, ז.
60. מי גילה לבני רז זה : שבת פח, א. ראה לקו"ת במדבר ו, ד. יד, ד ואילך.
61. שאו מרום . . מי ברא אלה : ישעי' מ, כו. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תרל.
62. אלה גימ' ל"ו : ראה גם לקו"ת פקודי ד, ג. ז, א. תו"ח נח נו, ב ובהערה 15. משפטים ח"ב רצא, ד ובהערה 268.
ח. לקמן בד"ה ביום השמיני שלח : סה"מ תרל"ה ח"ב ע' תנד ואילך. וש"נ. נדפס גם בסה"מ תרל"ח שם ע' קמג ואילך. בד"ה ביום השמיני שלח הכוונה כאן למאמר דש"ת — ראה גם לעיל מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ הערה *סט.

עמוד קפג

63. ו"ק גשמיי' . . רוחניים : ראה לקו"ת בחוקותי מח, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קמב ואילך. שע"ת קכה, ג. אמרי בינה פתח השער ובהנסמן לשם.
64. כל המאריך באחד : ברכות יג, ב.
65. ח"ד . . ז' . . וד' רוחות : ראה שו"ע אדה"ז הל' ק"ש סס"א, ס"ו. סה"מ תר"ם ח"א ע' קט הערה 50.
66. מי יתן . . ליראה : ואתחנן ה, כו. ראה לקו"ת במדבר טו, א ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' קצה ואילך. סה"מ תר"ם ח"א ע' קיד וע' שלה.
67. הכל בידי שמים : ברכות לג, ב.
68. שמים . . ז"א : ראה זהר בשלח סב, ב. אד"ז האזינו רפח, א. סה"מ תרל"ח ע' צו. וש"נ.
69. ויחד לבבינו. . וליראה : ברכת (אהבת עולם אהבתנו) ק"ש. ראה גם לקו"ת במדבר שם.
70. חיון עילאין . . וחיון תתאין : ראה בסמוך הערה 72.
72. בלק"ת בד"ה אם בהרת פ"ב : תזריע כב, ד. ראה גם לעיל שם הערה 85.
71. מרכבה דאצי' . . המרכבה דבי"ע : ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה הערה 86.
73. מחנה מיכאל : ראה זהר במדבר קיח, ב. לקו"ת האזינו עז, ד.
74. אברהם יצחק ויעקב חג"ת : ראה מאו"א מערכת אבות סכ"ז. תו"ח וארא ח"א סא, ד. וש"נ.
75. מי . . ע"י : ראה לקו"ת בחוקותי נ, ד. ניצוצי אורות לזהר תרומה קלט, ב אות א.
76. מי כתר : ראה עמק המלך שער קרית ארבע שי"ד, פ"ז.
77. מי בינה : זהר משפטים קיז, ב. לקו"ת פקודי ד, ג. תו"ח פקודי ח"ב תמג, ד ובהערה 78.
78. מי הוא גימ' נ' : ראה גם פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ג מערכת מי. שער ההקדמות דרוש ו בכניסת המוחין ובהגדלת ז"א (קע, ב). מאו"א מערכת מי אות סח.
79. התגלות עתיק הוא בבינה : ראה זהר קרח קעח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ד. וש"נ. תו"ח לך פא, ב. ביאוה"ז להצ"צ אחרי ע' שסד.