מא, א
ממש כו', וזהו שארז"ל בז' דברים שקדמו לעולם174 וא' מהן התשובה כו', שמטעם זה בע"ת גדולים מצד"ג175 שאין יכולים לעמוד כלל במקום שבע"ת עומדים כו' וכמ"ש בזהר משום דבע"ת משכי[ן] לי' לקוב"ה בחילא יתיר176 פי' בכח רב ועצום מאד שאין זה בכח העלא[ת מ"ן] דאוי"ר ותומ"צ דצ"ג, וכמו שנתקנא רבי בבע"ת אמיתי זה דראב"ד ואמר יש קונה עולמו177 בשעה אחת כו', והיינו לפי שהעלאה דבע"ת הוא בבחי' עצמיות הנפש דבחי' יחידה עד כלותו ממש שלמעלה מהגבלת אורות בכלים כו', וזהו בחילא יתיר מכפי המדה דאו"כ והוא בבחי' אורות מקיפים דתהו שלמעלה מהגבלת אורות וכלים כו', וצ"ג הן מבחי' התיקון שהוא בחי' המשכות אורות בכלים דוקא ע"י תומ"צ שהן בחי' כלים מכלים שונים לבחי' גילוי אור הוי' ממש ונק' תורת הוי'178 מצות הוי'179 דרכי הוי'180 כידוע, אבל שורש העלאות דבע"ת הוא במקיפי'181 דבחי' התהו ששם האור בא בבחי' מול"מ182 כידוע, והענין הוא כמו ורוח אלקים מרחפת183 ע"פ המים נוגע ואינו נוגע כו', לפי שאין גילוי אור המאציל עדיין בא בבחי' התיישבות אור בכלי ממש, אלא בבחי' צמצום והסתלקות בעצמותו עדיין, וזהו ענין מטי ומיד לא מטי שחוזר ומסתלק כענין זה דמרחפת נוגע ואינו נוגע כו' וכמ"ש בע"ח184 ומבואר במ"א, וזהו ענין ובחי' העלאה והסתלקות דבע"ת כו' שא"א לאור להתיישב בכלי כלל, וכמו אה"ר דבכל מאדך185 למעלה מהגבלת הכלי כו', וזהו פי' תשובה תשוב ה'186 למקורה ממש כמו והרוח תשוב אל האלקים187 כו' בבחי' או"ח שחוזר לקדמותו ממש שהוא עצמות א"ס ב"ה שלמעלה מהגבלת אורות בכלים, שהוא למעלה גם מבחי' קו"ח שנק' קו המדה188 למדוד או"כ כו', כי באתעדל"ת אתעדל"ע189 ג"כ באופן זה ממש, וע"כ זהו הטעם דכח190 אור191 דבע"ת מגיע למעלה מעלה מבחי' או"י דתו"מ דצ"ג כנ"ל וד"ל.
וזהו שא' דתשובה קדמה לעולם אפי' לעולם הנאצל כו' והוא בבחי' מטי ולא מטי הנ"ל, וע"כ א' בר"מ דגם משה זכה לתשובה192 רק קודם מותו דכתיב בג' ערי מקלט ושמתי לך
הערות
- 174. בז' דברים שקדמו לעולם : ראה פסחים נד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קסד. וש"נ.
- 175. בע"ת גדולים מצ"ג : ראה ברכות לד, ב. לקו"ש נצבים (כרך יד) ע' 361 וע' 363. לקמן פ' בשלח קס, ב. שע"ת כט, ד. תו"ח בראשית ו, ד הערה 32.
- 176. דבע"ת. . בחילא יתיר : נסמן לעיל לז, א הערה 27.
- 177. יש קונה עולמו : ע"ז יז, א. ראה לקמן פ' בשלח קס, ב.
- 178. תורת הוי' : בא יג, ט.
- 179. מצות הוי' : ויקרא ד, ב. יג. כב. ועוד.
- 180. דרכי הוי' : שמואל-ב כב, כב. הושע יד, י. תהלים יח, כב.
- 181. במקיפי'. . מול"מ : ראה גם לקמן מו, א ובהנסמן לשם.
- 182. מול"מ : ראה זהר בראשית טז, ב. נח סה, א. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רפ. וש"נ. קונטרסים ע' רפו.
- 183. ורוח אלקים מרחפת : בראשית א, ב. ראה ב"ר פ"ב, ד. רש"י האזינו לב, יא.
- 184. וכמ"ש בע"ח : ראה שם (שער מטי ולא מטי) ש"ז, פ"א. וראה גם בהנסמן לעיל הערה 182. תו"ח נח נז, ב.
- 185. אה"ר דבכל מאדך : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצה. דר"מ קס, ב. תו"א מקץ לט, ג. לקו"ת שלח מב, ג.
- 186. תשובה תשוב ה' : ראה זהר (רע"מ) נשא קכב, א.
- 187. והרוח תשוב אל האלקים : קהלת יב, ז.
- 188. קו"ח שנק' קו המדה : ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסט. ש"א מט, ב. שער האמונה עג, ב ואילך ובהערה 25. לעיל כט, א. לקמן פ' בשלח קנה, ב. קסה, א. קצב, ד.
- 189. באתעדל"ת אתעדל"ע : ראה זהר לך פח, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קצח. וש"נ. נ"ך ע' לה. וש"נ. קונטרסים ע' תקעב. לקמן פ' בא צד, ב. תרומה שיב, א.
- 190. דכח : גו: דבחי'.
- 191. אור : גוזחי: או"ח.
- 192. משה זכה לתשובה : נסמן לעיל לז, א.
בראשית רבה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.
רש"י על דברים ל״ב:י״א - הטקסט מספריא
כנשר יעיר קנו. נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה רַחְמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (ספרי):
יעיר קנו. יְעוֹרֵר בָּנָיו:
על גוזליו ירחף. אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם אֶלָּא מְחוֹפֵף — נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ (תלמוד ירושלמי חגיגה ב') — אַף הַקָּבָּ"הּ, "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב ל"ז) כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (דברים ל"ג), "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא" (חבקוק ג') — זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (ספרי):
יפרש כנפיו יקחהו. כְּשֶׁבָּא לִטְּלָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו, מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר, אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי, אַף הַקָּבָּ"ה (שמות י"ט) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" — כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת, מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" (שמות י"ד):
כנשר יעיר קנו AS AN EAGLE STIRRETH UP ITS NEST — He guided them with mercy and pity like the eagle which is full of pity towards his young and does not enter its nest suddenly — before it beats and flaps with its wings above its young passing between tree and tree, between branch and branch, in order that its young may awake and have enough strength to receive it (Sifrei Devarim 314:1).
יעיר קנו means, AWAKENS ITS YOUNG (i.e. קן, “nest” is a term for young birds).
על גוזליו ירחף IT HOVERETH OVER ITS YOUNG — it does not press heavily upon them, but hovers above them — touching them and yet not touching them. So too, the Holy One, blessed be He, (Job. 37:23) “The Almighty, we did not find Him to be too powerful in strength”: when He came to give the Torah to Israel, He did not reveal Himself from one side, (thus concentrating His power at one point), but from four sides, as it is said, (Deuteronomy 33:2) “The Lord came from Sinai, and shone forth from Seir unto them; He appeared from Mount Paran"; also (Habakkuk 3:3) “God came from Teman” — this is the fourth side (Sifrei Devarim 314:1).
יפרש כנפיו יקחהו [AS AN EAGLE …] SPREADETH ABROAD ITS WINGS, TAKETH IT — When it comes to remove them (the young) from one place to another, it does not take them with its claws, as other birds do: because other birds are afraid of the eagle that soars so high and flies above them, therefore they carry them (the young) by their (the mother’s) claws for fear of the eagle. But the eagle is afraid only of an arrow, therefore it carries them (the young) on its wings, saying, “It is better that the arrow pierce me than that it should pierce my young”. So, too, the Holy One, blessed be He, says, (Exodus 19:4) “I bare you as on eagles wings” (Mekhilta): when the Egyptians marched after them and overtook them at the Red Sea, they threw arrows and stone missiles at them, whereupon at once “The angel of God moved … and came between the camp of Egypt [and the camp of Israel]” that it might receive the arrows etc. (Exodus 14:19—20 And Rashi thereon).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.