שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– הרואה את הנולד מ"אין" ל"יש" בכל רגע ורגע – יודע הוא שבכל רגע מתהווה ה"יש" מאלקות.
10 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הוא "חכם הרואה את הנולד " כפי שמפרש זאת אדמו"ר הזקן "שרואה כל דבר איך נולד ונתהווה...
23 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הפקחות והחכמה היא, כדברי חז"ל – "איזהו חכם הרואה את הנולד" .
69 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כדי להגיע לבחינת ראיה ("ואני אראה") וכמאמר איזהו חכם הרואה את הנולד ..
35 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וענין זה יש דוגמתו גם בעבודת האדם עכשיו, כפי שמביא כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם ספרי מוסר בענין איזהו חכם הרואה את הנולד , שכאשר האדם אינו יכול להתגבר על תאוותו, אזי העצה היא שיצייר לעצמו (רואה ) מה יהי' לאחרי מילוי התאוה (הנולד ), שאז לא ישאר מזה מאומה, דמאחר שזהו דבר גשמי שהוא כלה ונפסד הרי לא ישאר ממנו מאומה, ואז יצטער גם בעצמו על מעשה זה, הנה כאשר יצייר זאת לעצמו, אזי יוכל להתגבר על תאוותו.
975 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ג"כ מה שאמרו חז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , שבכל דבר הוא מסתכל ורואה את הנולד מזה.
6 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מדריגת "חכם" שבכאו"א מישראל ענינה שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות, שזהו מפני היותו "חכם" – "איזהו חכם הרואה את הנולד" , "שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש כו'", ע"י כח הפועל שבנפעל.
44 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו"כ גם במוחין, שנרגש בהתבוננות גם ענין שלמעלה מהשכל, בחינת החכמה, ומצד בחינתהחכמה אי אפשר להיות יניקה, כי חכמה היא בבחינת ראי', כמ"ש ולבי ראה הרבה חכמה, ובראי' אי אפשר להיות שום סתירה, כידוע ההפרש בין ראי' לשמיעה, דאינו דומה שמיעה לראי', שכאשר שומע את הדבר, הנה גם כאשר משיגו היטב בשכלו, מ"מ, כאשר יהי' לו ראיות היפך הדבר ששמע, יוחלש אצלו הדבר ששמע, ואם הראיות יהיו חזקים ביותר, אזי יוסתר לגמרי הדבר ששמע, משא"כ כאשר רואה את הדבר, הנה גם אם יהיו לו קושיות וסתירות על מה שראה, אין זה נוגע לו כלל, ועל כל הקושיות ופירכות שיקשו לו יתרץ אשר הוא בעצמו ראה את הדבר בראי' מוחשית, וכמו"כ הוא בראיית החכמה, איזהו חכם הרואה את הנולד , שלא זו בלבד שמבין בשכלו מה שיהי' אח"כ, אלא שרואה כבר עכשיו בראי' שכלית שכר מצוה והפסד עבירה, ולכן לא שייך בזה שום סתירה.
48 תמיד לב, א. וראה תניא רפמ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמו"כ יובן ביאור ענין היו"ד דשם הוי' שבנפש, שהיו"ד הוא בחי' חכמה, דחכמה הוא בחי' ראי', כמאמר איזהו חכם הרואה , דההפרש בין שמיעה לראי' הוא, שבשמיעה אפשר לסתור אותו, ומכ"ש שאפשר שיפעלו אצלו חלישות, משא"כ בראי', הנה כאשר הוא רואה את הדבר אזי לא שייך שיפעלו אצלו חלישות כלל במה שראה ומכ"ש שלא שייך שיסתרו אותו, ולכן הנה הביטול הבא מצד הראי' הוא ביטול עצמי שאין בו שום שינוי ושום חלישות כלל.
66 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וענין זה ניכר במדה היותר גדולה בכח הראי', דהנה, סדר העבודה צריך להיות באופן דשאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, שרואה שיש מנהיג לבירה זו, וזהו גם משארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , היינו, שכאשר ישנו הענין דשאו מרום עיניכם אזי הוא רואה את הנולד , כפירוש אדמו"ר הזקן שרואה שכל דבר נולד מאין ליש, שזהו מי ברא אלה, שבחי' מי ברא אלה, אלה תולדות השמים והארץ, ושם עובד עבודתו באלההחוקים והמשפטים.
21 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מבואר בחסידות בהחילוק שבין שמיעה לראי' – שכאשר שומעים דבר, אזי יכולים למצוא על זה קושיא (קושיא אמיתית, או אפילו קושיא של שקר), משא"כ כאשר רואים את הדבר, הרי כיון שהוא בעצמו ראה זאת, "הרואה את הנולד" , אי אפשר להפריך זאת.
225 אבות פ"ב מ"ט. תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– כי, "איזהו חכם הרואה את הנולד" , מיהו חכם ?
189 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בנוגע להתואר חכם – אמרו חז"ל "איזהו חכם הרואה את הנולד" .הפירוש הפשוט בזה הוא – שהחכם "צופה ומביט במה שעתיד להיות, ומתוך כך נמצא מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה".
67 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומה גם שהי' אצלו הענין ד"איזהו חכם הרואה את הנולד" – שסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" , וסוכ"ס יגלה אותו יהודי את בחי' האחדות שבו, ויעשה מעניניו הגשמיים ("תהום רובצת תחת") דבר אחדעם עניניו הרוחניים ("ממגד שמים מטל").
116 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש להוסיף בזה ע"פ המבואר בתורת החסידות בפירוש מארז"ל " איזהו חכם הרואה את הנולד" ,
100 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בעלי תשובה אומרים "אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו" – שאפילו מי שחטא ופגם ועבר את הדרך, אזי ישנה העצה ד"אשרי זקנותנו", "זקן זה שקנה חכמה", היינו, שנעשה חכם בחכמת התורה, ו"איזהו חכם הרואה את הנולד" – ש"(נופת תיטופנה שפתי זרה גו' ו)אחריתה מרה כלענה", ולכן נעשית העבודה דזקנותנו באופן של מרוצה כו', "להיות כי עד הנה היתה נפשו בארץ צי' כו'", ועי"ז מכפרת זקנותנו על ילדותנו.
137 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן אמרו רז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , וכפירוש רבינו הזקן , שרואה כל דבר איך הוא נולד ונתהווה מאין ליש כו', והיינו, שרואה שיש בעה"ב
112 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"לב לדעת" – דעת, "עינים לראות" – חכמה, כמאמר "איזהו חכם הרואה כו'", ו"אזנים לשמוע" – בינה, כידוע ששמיעה היא מלשון הבנה,
1187 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וענינו בעבודה, שמצד ראיית השכל ה"ה רואה את הנולד (כמארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד ), שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש .
99 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובמשאו ומתנו" – בכל עשרת הדברים שמונה הרמב"ם210), אשר, "איזהו חכם הרואה את הנולד" , וכפי שמפרש רבינו הזקן "שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' ורוח פיו ית'", כח הפועל בנפעל .
756 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ונקודת הענין – שמציאות דבר שנראה כמנגד לאלקות שייך רק עכשיו, ורק אצל מי שאינו "רואה את הנולד" ; אבל האמת היא, שלא רק מי שהוא "רחוק", אלא אפילו מי שהוא "נדח" – הנה "בל ידח ממנו נדח" , וסוכ"ס יתהפך לקדושה.
346 אבות פ"ב מ"י. תמיד לב, א. וראה תניא פמ"ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו החידוש ד"איזהו חכם הרואה את הנולד" – חכם כפשוטו, ועאכו"כ נשיא בדורו (שהרי אם בנוגע למלכים סתם נאמר "לב מלכים ביד הוי'", עאכו"כ בנוגע לנשיא בישראל) – "בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו" – אלו שהתחנכו ע"י ה"מיטוואָך-שעות", ע"י סיפורי הזכרונות וכו' וכו', שמהם גדלו אלו שהם בבחי' "זרעו בחיים", שרואים עליהם שהם זרעו של יעקב אבינו, אשר "יעקב לא מת ".
68 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד שאמרו חז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי', ומבואר בע"ח שמי קאי על בינה, והפירוש דמי שממית עצמו עלי' הוא שבחי' מי (בינה) עצמו ממית עצמו על התורה, והיינו כמארז"ל הרוצה שיחי' ימית את עצמו , והו"ע למסור נפשו בק"ש באחד, ביטול הרצונות מכל וכל, שעי"ז דוקא נעשה הקיום דהתורה, שע"י עבודתו בקיום התומ"צ ימשיך גילוי אוא"ס עד למטה, שיומשך ויתגלה הענין דאני הוי' לא שניתי , שהו"ע המשכת אות יו"ד שכנגד עולם האצילות בג' אותיות הו"ה שכנגד ג' עולמות בי"ע, להיות לו ית' דירה בתחתונים.
1045 ראה תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בזה, דהנה כתיב אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, דלכאורה אינו מובן , הרי מדובר אודות חכם אמיתי, שלכן נקרא בכתוב בשם חכם , היינו, שהתורה קוראתו בשם חכם , וכמארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , וכן בנוגע לגבור , כמארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו , וכן עשיר , כמארז"ל30 איזהו עשיר השמח בחלקו , א"כ, מהו אומרו אל יתהלל גו'.
2694 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכל זה הוא בהכרה, ועאכו"כ כמו שהוא בראי', כולל גם ראיית השכל, כמאמר איזהו חכם הרואה את הנולד , וכפירוש רבינו הזקן שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש, והרי ההתהוות יש מאין אינה בחיק הנבראים, שזהו"ע שלמעלה מהשגה לגמרי, אלא שרואה את הדבר כו'.
2907 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ידוע שענינם של ראי' ושמיעה בספירות הוא חכמה ובינה , והיינו, שראי' הו"ע החכמה, כמאמר איזהו חכם הרואה כו', ושמיעה הו"ע הבינה, כמ"ש דבר כי שומע עבדך, שמיעה מלשון הבנה והשגה.
390 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובמכ"ש מנהר המכזב אחת לשבע שנים , שאצל חכם אמיתי "הרואה את הנולד" , אינו נחשב לדבר אמיתי, כיון שנפסק לאחרי זמן , ועאכו"כ שכאשר אינו ממלא תכליתו בשעה זו , אינו נחשב לדבר אמיתי.
1917 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך האמת היא, שאף שיש לו חכמה וכו', אין זו החכמה האמיתית, כי אם חכמה דלעו"ז, וכמ"ש "חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו"; הוא הולך אחר תאוות לבו, כיון ש"נופת תטופנה שפתי זרה" , ואינו יודע ש"אחריתה מרה כלענה" , ובודאי שאינו יודע מה הטוב האמיתי, ולכן חסר אצלו גם בענין החכמה, כיון שאינו בבחי' "איזהו חכם הרואה את הנולד" .
2146 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל, ביאור זה אינו מספיק, דלפי זה, גם בחירתו של הפקח בהמלך הוא בשביל ההשפעה שתהי' לו עי"ז, והחילוק בינו ובין אלו שבחרו בהשרים (דוכסין וכו') הוא שהם חושבים רק במצב ההוה, והפקח חושב מה שיהי' בעתיד, ע"ד מארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד .
269 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כשם שאינה דומה שמיעה לראי', כן הוא גם בענין ההבנה וההשגה , שאינה דומה הבנת השכל לראיית עין השכל, כמו איזהו חכם הרואה את הנולד , וכמו שחכמי ישראל נקראים עיני העדה , שרואה בעיני שכלו את אמיתת הדבר כו'.
1061 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובהקדים שכללות ענין השכל והחכמה נקרא בשם ראי', כמו איזהו חכם הרואה כו' , וזהו גם מה שחכמים נקראים עיני העדה .
1286 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם", ועד ש"כל נחותי ימא לא מיתבא דעתיהון (אין דעתן מיושבת בהן) עד דסלקין ליבשתא" , אבל אז רק מתיישבת (נחה) דעתם, ואילו כדי שתהי' מציאותם בתור "אדם" כדבעי, הרי זה דוקא כשיש להם קרקע (ויש עוד כמה הוכחות בזה).
2016 תמיד לב, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כך צריך שיהי' ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו וכו'", והיינו, שבכל ענינים אלו ניכר שהוא "חכם" – "איזהו חכם הרואה את הנולד" , "פי' שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה' כו'" , כמ"ש "לעולם ה' דברך נצב בשמים", כך, שגם בענינים הגשמיים הוא רואה אלקות.
1591 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לקשר ענין זה עם פירוש רבינו הזקן במארז"ל "איזהו חכם הרואה את הנולד" , ש"רואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר ה'", שהוא באופן ש"לעולם הוי' דברך נצב בשמים" (כמבואר בארוכה תורת הבעש"ט בזה בשער היחוד והאמונה לרבינו הזקן, בעל השמחה); ו"חכם" זה במה ניכר – באכילתו ובשתייתו ובכל עניניו.
1810 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וצריך להבין, דלכאורה, הענין שאין להם מספר הוא בלתי אפשרי, דהן אמת שיכול להיות מספר רב ועצום, אבל ככל שיהי' המספר רב ועצום, הנה כיון שמדובר אודות נשמות בגופים (שלכן נקראים עפר (יעקב) ורובע (ישראל)), הרי הם בחיים חיותם בארץ , וכיון שממזרח למערב הוא מהלך ת"ק שנה , הרי ישנו מספר מסויים (עם היותו מספר גדול ביותר) שהארץ יכולה להכיל.
62 ראה תמיד לב, א. חגיגה יג, א. יל"ש תהלים רמז תרטז. תוס' פסחים צד, א (ד"ה כל הישוב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובנפש האדם קאי החכם עיניו בראשו על כח החכמה, כמבואר בתניא בפירוש איזהו חכם הרואה את הנולד , שרואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאין ליש בדבר הוי' ורוח פיו ית' (שמהוה ומחי' ומקיים כל דבר בכל רגע כו' ).
599 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל, ביאור זה אינו מספיק, דלפי זה, גם בחירתו של הפקח בהמלך הוא בשביל ההשפעה שתהי' לו עי"ז, והחילוק בינו ובין אלו שבחרו בהשרים (דוכסין וכו') הוא שהם חושבים רק במצב ההוה, והפקח חושב מה שיהי' בעתיד, ע"ד מארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד .
37 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שעה שה' צוה והזהיר על הגניבה ואעפ"כ אינו שב מחטאו ולא עוד אלא שמבקש שיצליח רשעתו וכו' א"כ אין זה אלא לפי דמה שקורא לרחמנא הוא רק מן השפה ולחוץ ואין זה אצלו בבחי' גילוי אור בשכל ומדות כו', וע"כ ארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , פי' הנולד מאין ליש כו' שיהא אצלו בבחי' ראי' שכלי' ואז יהי' ממילא באוי"ר תמידי' כו', וזהו פי' ברוך אומר ועושה שמתבונן בבחי' ראי' שכלי' איך שאומר ועושה מאין ליש באמירה זו כמ"ש בדבר ה' שמי' נעשו כו' וכמ"ש ויאמר אלקים יהי אור כו' וד"ל.
20 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. תניא פמ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יאר ה' פניו אליך ויחונך, פי' אחר שאמר יברכך ה' שהוא מלמטה למעלה כנ"ל מצד בחי' הברורי' שעולי' למעלה ע"י אהבה כו' אח"כ ע"י אתעדל"ת זו נעשה בחי' אתעדל"ע כמים הפנים כו' שיאר ה' פניו מלמעלה למטה כי ידוע המאמר דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח כו' וכמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף מלמעלה למטה כו', ואתעדל"ת זו היתה ג"כ שיהי' גילוי זה מן העלם דסובב לבחי' גילוי דממלא כמ"ש למעלה בפי' לאהבה את ה' אלקיך כו' וכך נמשך אח"כ אתעדל"ע שיהי' הגילוי מן ההעלם והיינו מ"ש יאר ה' פניו כו' דהנה כתיב חכמת אדם תאיר פניו פי' חכמ"ה הוא בחי' כח מ"ה כו' והוא גורם בחי' ראיה דהיינו לראות בעין השכל איך שאור א"ס מהווה מאין ליש וכמארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד פי' איזהו חכם בבחי' כח מ"ה כו' הרואה בבחי' ראיי' השכל את הנולד יש
42 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד מאין כו', כי חכ' זו היא כח מ"ה והחכ' מאין תמצא, וח"ע זו היא בחי' כבוד ה' ומקומו העליון שהוא בחי' ביטול תהי' נמשכת ומתלבשת בבחי' כבוד ולבוש החכ' המעלמת ומסתרת לצאת מהעלם אל הגילוי שיהא גילוי אוא"ס ב"ה למטה בבחי' ביטול כמו למעלה, שכמו שלמעלה קמי' כולא כ"ח ואין שם הסתר פנים כך למטה לא יעלים ולא יסתיר גילוי זה שיהא נראה לעיני בשר בעליל דכולא קמי' כ"ח כיון שהוא באמת לפניו ית' ולא יהא נראה ליש כו'.
45 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: כתיב מחה אמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ודוגמא לדבר הנה כשיתבונן האדם ביחו"ת איך שמהוה את הכל שמקרב אל השכל בהשגה שכליי' כמו ענין הסבר הדבר איך שהוא מהוה אם בבחי' אותיות או בבחי' זיו או בבחי' חיות הנפש בגוף כ"ז אינו דומה לבחי' ראי' החכמה להכיר באמיתית הדבר הזה כמו שהוא ממש, דהיינו כמו שהוא באמת מהווה את הכל מאין ליש כמארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , פי' הנולד מאין ליש רואה ראי' שכלי' כו' וכך הוא בבחי' יחו"ע איך שהאציל ע"ס, אינו דומה השגה והסבר לבחי' ראי' שכלי' להכיר לאמיתתו כמו שהוא באמת מאציל ע"ס כו', וזהו שהחכמה נק' כח מ"ה בבחי' אין כי שרשה מבחי' אין ע"כ ביכולתה לראות ולהסתכל בבחי' אין וע"כ החכמה בבחי' ביטול במציאות ביטול עצמי וממילא ולא שצריך להתבונן בגדלותו בשכלו עד שמחמתו מתבטל אלא מעצמו וממילא נמשך לו בחי' ביטול מצד ששרשו בבחי' אין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא בבחי' אין ממש להיותו בבחי' ראי' כאדם שרואה את המלך שביטולו ביטול עצמי בלא שכל והשגה למה הוא בטל, משא"כ ביטול הבא רק מצד ההשגה שמשיג בשכלו בגדולת המלך הרי זהו ביטול הנקנה שהוא יש רק שמתבטל מישותו מפני טו"ד השגתו הוא לפי ערך השגתו בלבד כו', והיינו מפני דבחי' בינה נק' יש וה"ז מלובש ביש והשגה ע"כ גם בחי' ביטול מישותו צ"ל ע"פ השגה ששכלו משיג איך הוא גדולתו כך יבטל א"ע, וגם למעלה בענין גדולת הוי' כמו שמתבונן איך דכולא קמי' כלא כו' לפי השגתו יבוטל מפני ששכלו יש ע"כ צריך שגם שכלו משיג הביטול משא"כ בחי' חכמה כח מ"ה הוא בחי' ביטול עצמי וממילא מפני שהדבר אצלו בבחי' ראי' כמו שהוא באמת דכולא קמי' כלא כו' ולא כמו שהוא מושג בהשגה בלבד כו', וע"כ ע"י החכמה דוקא שורה אין האמיתי דאוא"ס עצמו כידוע דראשית גלוי אוא"ס בחכמה דוקא וד"ל.
27 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. וראה תניא פמ"ג. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רכא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין קרי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולהבין דבר זה בתוס' ביאור, הנה ידוע שהחכ' נק' בשם ראי' והסתכלות ע"כ נק' החכמי' עיני העדה כו' שהוא בחי' ראי' השכל כמו איזהו חכם הרואה את הנולד כו' ע"כ חכם עדיף מנביא וכו' וגם בבחי' ההשגה של כל דבר
81 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דבגלות התורה וגם השכינה בגלות וכנ"ל [ב]מ"ש וימררו את חייהם דכנ"י בעב"ק כו' שבזה מתברר מתערובו' הפסולת ורע דק"נ [כ]זורע וחורש כו' שעי"ז יהי' הצמיחה בריבוי יותר כל שיהי' ביטול הגסות ויש יותר בעני [ב]שפלות רוח עד שחשוב כמת ממש (והרוצה לחיות ימית עצמו ), וע"כ מצד הדחק בעניות ובלחץ הפרנסה שנק' כור העוני יבאו למעלה ומדרגה הגבוה ביותר שהוא ימהמ"ש והעוה"ב כמו שזכו לקבלת התורה פב"פ ע"י הבירור בגלות מצרים שנק' כור הברזל כו'.
283 והרוצה לחיות ימית עצמו : ראה תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכידוע דגם ששרש התורה אינו רק בחכמה כמ"ש דאוריי' מח"ע נפקת, אבל לשון נפקת הרי זה שיצאה בגילוי מהעלם דח"ע והן בחי' המדות דח"ע עצמו שמפני זה נק' תורה לשון הוראה שמורה ומבדיל במדות דחו"ג שלה לטמא ולטהר בכלל כמ"ש להבדיל ולהורות כו' (רק שהוראה זו בלי בירור כמצרף הנ"ל בעיון דבינה דתשבע"פ שמצד השכל מתברר האמת, אלא מצד בחי' הראי' דעין השכל שרואה את האמת כמו שאדם רואה לאור הנר (בל"א ער זעט דעם אמת) כמו בעין הרואה (ובעיון השכל נק' ער פאר שטייט דעם אמת) (כמ"ש במ"א בענין איזהו חכם הרואה את הנולד מה שעתיד להיות כרואה לאור, וכמו הערמומית של הערום ביותר כלבן הארמי שלא יכיר ויבחין בעומק המרמה שבהעלם גדול אף מי שיעמיק שכלו ודעתו לפקח בעיון היטב, רק ע"פ ראיי' עין השכל שרואה גם בהעלם וחשך כאור שמאיר בחשך והוא רק נקוד' אור האמת שנגלה לגביו כל ערמה ושקר וכמו שחכם דמ"ה בראיי' עין השכל שנק' אור, רואה את הנולד להיות שנעלם מכל כך בבחי' האמת נדחה ממילא כל שקר וטעות, וזהו ותורה אור בבירור דאמת וזה עצמו נמשך בעיון השכל במדות דתושבע"פ לברר האמת כנ"ל).
491 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. ראה תו"ח נח מח, א. וירא קיד, ג. וראה גם ש"א מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומעתה יש להבין איך שהי' שורש ראובן ושמעון למעלה בשני קוין דחו"ג שהוא בחו"ב דע"ב וס"ג כנ"ל, דהנה מבואר למעלה בפי' ראובן רא"ו ב"ן שהוא בבחי' ראי' דחכ' כו', וביאור הענין ידוע בהפרש שבין חכ' ובינה כמו שיש הפרש בין ראי' לשמיעה דאינו דומה שמיעה לראי' דראי' מקרוב שרואה במהות הדבר לאמיתתו כמו שהוא ממש כמו איזהו חכם הרואה את הנולד כמו שרואה בעיניו ממש לפי שהחכ' נק' אור המאיר כו'.
836 איזהו חכם : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה בחי' ראי' דחכ' שבמוח אינו רק מה שרואה בעין השכל להתהוות הבריאה מכח האלקי מאי"ן ליש שע"ז א' איזהו חכם הרואה את הנולד הנולד מאין ליש, כמו
448 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ שע"ת עא, ג ובהערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מג, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דנה"ט זהו כמו הרואה ע"י מחזה ומראה שמראה למהות הדבר עכ"פ רק שרוא' ע"י מראה ואמנם המראה בהירה בלתי מפסקת לעצם הדבר כלל כאילו רואהו בעין ממש בלי הפרש כלל כו' וד"ל ולא עוד אלא שעל ידי ראיה והכרה זו שבעיני בשר בגוף ע"י התבוננות דמי ברא אלה וכה"ג ע"ד הפשוט ממש זהו הגורם בנשמ' יתרון אור בראי' המהות ועצמו' כיתרון האור מן החשך דוקא כנ"ל ויובן זה במ"ש איוב מבשרי אחזה אלוה מבשרי ממש שהוא נה"ט החומרי במוח ולב בשר כשהוא רואה בראית שכל האנושי בעיני בשר דוקא משם אחזה אלוה אחזה ממש בבחי' ראית המהות כמו שיהיה לע"ל דכתיב ונגלה כבוד ה' וראו כ"ב דוקא בראי' חושית וטבעית כו' ויש להקדים לזה ענין א' המבואר במ"א בהפרש שבין שמיעה לראיה שהשמיעה מרחוק והראיה מקרוב ושרש השמיעה במוח הבינה שמתפשט באזן וכמו שמע ישראל כו' והראיה במוח החכמה דוקא ונקרא עין השכל ואיזהו חכם הרואה את הנולד וחכמים נק' עיני העדה כידוע ולפ"ז יפלא מה שאנו רואים שהשמיעה יותר דקה במהות' מן הראיה שהרי יש באזן השמועה להבחין בין קול עצב לקול שמחה ובין דבר טוב או רע שזהו פעולה וכח רוחני הרבה יותר מן הראיה שפעולתה גשמי' להביט ולהסתכל בדבר גשם דוקא כו' ואם שרש הראי' במוח החכמה הי' ראוי שיהיה בראיה פעולה רוחניות יותר ולהיפך אנו רואים מעלה יתירה בראיה מבשמיעה והוא בענין השגת אמיתית הדבר כמו שהוא שאמר אינו דומה שמיעה לראיה דאע"פ ששומע הדבר ומבין הטיב או שיצייר בשכלו ויתבונן בדבר מה ויכוין בהשגתו בשכלו כמו שהוא ממש מ"מ אינו דומה לראיה כשרואה מהות הדבר ממש בעיניו ישיג לאמתתו ממש כידוע שא"א לשמיעה והבנה להשיג כ"כ לאמית' הדבר כמו ע"י הראיה שע"כ גזרו אומר דאינו דומה שמיעה לראיה כלל ועוד זאת אנו רואים הפרש גדול ביניהם בענין ההתפעלות של הנפש שאינו דומה כלל התפעלות הנפש בשמיעה ששומע דבר טוב או רע אע"פ שיתפעל ביותר כי שמע והבין הטיב (עד שהוא בא באודנין דלבא הלב שומע כו') בהתפעלות הנפש מבשורה טובה ונפלאה בריוח הון רב או בן הנולד ופקוח נפשו וכה"ג או להיפך מדבר רע ביותר כהיזק ורציחה וכה"ג מ"מ לא ידמה כלל להתפעלות הנפש מן הראיה כשרואה בעיניו דבר הבשורה הטובה או להיפך כשרואה ההיזק והרציחה בפו"מ וכה"ג ולפ"ז יובן שיותר גדול כח הראיה מן כח השמיעה אבל במהותם נהפך הוא שהשמיעה יותר דקה מן הראיה כנ"ל אך הנה להיות שבחי' הרוחניות דכח הראיה וכח השמיעה הרי כח הראיה במוח החכמה שהוא נעלה מן מוח הבינה דשמיעה ע"כ יכוין יותר לאמיתת הדבר ויתפעל יותר בראיה מבשמיעה וזהו עצמו הטעם שיש בשמיעה רוחניות יותר מבראי' לפי שכל הגבוה גבוה יותר יותר יוכל להשפיל עצמו בדבר הנמוך ואדרבה טבעו להתמשך ולהתלבש בדבר שפל ונמוך ביותר וכל שאינו גבוה כ"כ לא יבא למטה כ"כ בדבר נמוך וגס רק בדבר רוחני ודק יותר וע"כ השמיעה שהיא בבינה לא תבא
19 ואיזהו חכם : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צג, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דומה שמיעה לראיה דגם שכבר הבינו והשיגו היטב כשרואהו רואה בפנימית אמיתית העצמות כמו שהוא ממש אשר לא היה מכיל בהשגה ושמיעה כלל וכלל וזהו שהחכמה היא בבחי' ראיה שנק' עין השכל וכמו איזהו חכם הרואה את הנולד רואה ממש ולא שמבין ומשיג בשכל אלא רוא' ראי' עין השכל וע"כ החכמי' נק' עיני העדה כידוע וטעם הדברים ידוע שיש הפרש גדול בכל השגת דבר מה בין השגה דבינה שאינו רק מבין ומשיג באותו דבר איך הוא ומה הוא רק ע"פ אופן קליטת כלי מוחו בהסבר הקרוב אל השכל עיוני לבד אבל לא שמשיג ורואה במהות ועצם אמיתית הדבר כמו שהוא ממש שהרי אינו רואה מהותו כלל רק יודע ומשיג בכי טוב למציאותו אבל ע"י עין השכל דחכמה הרי הוא רואה לעצם הדבר באמיתת מהותו כמו שהוא ממש וברגע וסקירה א' אשר היה צריך להאריך בסיפורו כמה שעות וימים בדברי הסבר שונים להסביר מהות הענין לזולתו ובראי' נתפס ברגע א' ממש שבמהו"ע ממש א"צ הסבר כלל רק כאשר יבינו לזולתו יצטרך להסביר לו ברוב דברים רבים (כמו כל דברי תשבחות דס' תהלים שאמר דוד ברוה"ק נק' הדבור בחי' עולם העליון שזהו כמו משל אדם שהיה רואה את המלך וראה כל כבוד היכלו פנימה ברוב גדולה ועושר ויוצא לחוץ ומספר הכל שצריך להאריך בסיפור זה לכל מי שלא ראה ברוב דברים אבל מי שהי' בהיכל המלך פנימה א"צ לדבר בזה כלל כי ראה הכל ברגע א' וב' דברים יש כאן א' שאינו דומה השמיעה בכל זה בהיותו בחוץ שאין לו רק מה שמשיג ע"י השמיעה לראיה בהיותו בפנים שרואה באמיתית ההוד וגדולת ופנימית ועצמו' המלך ממש והב' מה שצריך לשמוע בדבור כמה שעות וימים ובראיה בפנים נסקר בסקירה א' והא בהא תליא משום שרואה בראי' העין נתפס ברגע א' להיותו רואה בפנימית ועצמות אמיתי' מהותו) (וכמו"כ לע"ל דכתיב כולם ידעו אותי פי' ידעו לא בדעת והשגת שכל בשמיעה מרחוק אלא בראי' והכרה מקרוב דוקא כמ"ש הנה אלקינו זה לנוכח כו' שיהיה אמית' עצמותו ית' נתפס ברגע א' וכמ"ש אמתך אלקי כו' כמשי"ת) וזהו עיקר הטעם מה שאינו דומה שמיעה לראי' לפי שהשומע אינו משיג רק לפי מה ששומע הסבר הדברים ולא יש לו השג' כלל במהו"ע הדבר ממש ע"כ צריך לשמוע כמה ימים וזמן רב עד שיעמוד על אמיתת הדבר וגם אז לא נודע לו עדיין מהות ועצם הדבר כמו שהוא ממש משא"כ הרואה רואה במהו"ע הדבר ממש וברגע קטן רואה כל מה שצריך לספר כמה ימים ושנים וד"ל וזהו שנק' בחי' ראיה והסתכלות דחכמה שהוא בחי' פנימית חכמה וע"ד שאמר בזהר בכמה דוכתי אסתכלנא ברזא דחכמת' נק' הסתכלות זו בשם ראי' במהות ועצמות באמית' הדבר חכמה כמו שהיא בלא לבוש דהשגה דבינה כלל (וכמו שאמ' על ר"מ דבעין השכל דבלבא אתחזי כולא כו' וכמ"ש למעלה בענין ידעו אותי דלע"ל) ודוגמא לדבר זה אנו מוצאים בהאריז"ל שפ"א מצאו תלמידו הרא"ה ז"ל שהיה מנמנם ואמר לו האריז"ל שברגע זו שהיה מנמנם היה רואה ומשיג בעמקי סודו' ורזין
1 איזהו חכם : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביאור הענין כי הנה נת"ל אשר בבית ראשון היתה המל' מקבלת מאימא עילאה כו', משא"כ בבית שני כו', והנה חו"ב הם תרדל"מ, והחכ' נק' ראי' כמארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , והיינו כאילו רואה בעין ממש הולדת והתהוות היש מאין, וע"כ היו הנשמות במעלה עליונה להיות וצדיק באמונתו יחי' כאילו רואה ממש כיון שהי' מאיר בחי' חו"ב והחכ' נק' ראי' כנ"ל ולכן במ"ת הי' רואים את הנשמע שהחו"ב הם תרדל"מ, וכל זמן ב"ר הי' מאיר חו"ב שהוא ענין ראי' ושמיעה כו', משא"כ בבית שני שנתמעטה קומת נש"י ואינה מקבלת המוחין מחו"ב, כ"א מהמדות ולכן נפסקה ג"כ הנבואה ע"כ אין מאיר בחי' חו"ב בהנשמות להיות בחי' ראי' ממש, ולכן הגם שכ"י מאמינים בני מאמינים, עכ"ז אינה בבחי' כאילו רואה ממש.
232 איזהו חכם : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה בתרגום פי' גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכמארז"ל מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע כו' רגלי החיות כו' אבל לגדולתו אין חקר פי' ולגדולתו בעצמו אין שייך ל' גדולה, רק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו שאצלו ית' בחי' הגדולה לענוה נחשבת כי לשון גדולה נופל על התפשטות אור בבחי' א"ס ואין קץ כו' ולא על מקור האור וחיי החיים שהוא מתגדל על דבר שהוא כאין ואפס ממש, וזהו לך ה' הגדולה פי' כי מדת הגדולה היא רק בחי' הארה שנתהוה ממך וג"ז ע"י צמצום והתפשטות והמשכה שע"ז מורים אותיות יו"ד ה' וא"ו דש' הוי', ותי' ה' ל' הויה כו' שנתהוה ממך מדת הגדולה, וע"י התבוננות זו נמשך לאדם ג"כ לב נשבר ונדכה שיהי' שוה בעיניו כל עניני העולם שנופלים תחת הזמן עבר ועתיד והוה ולא יתאוה להם ולא ישית אליהם לב כלל, כי יאמר ללבו הרי קודם זה כמה שנים לא עלתה על לבי כלל לחשוב ולהרהר בענין זה, ואחר כמה שנים לא יהי' הדבר ולא יבוא כלל, ולכן גם עתה יהי' דומה בעיניו כאלו היום קודם הזמן הזה ואחריו, וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד שרואה בבחי' ראי' ממש מה שנולד אח"כ שלא יהי' הדבר הרע כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו', ואחרית כל דבר הוא רימה ותולעה והוה ונפסד, וזהו אתה פוררת בעזך ים, פי' ים נק' כמה בחי' שהם מצולות ים וכמ"ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ואתה מפרר ומפזר אותם בעזך היינו ע"י בחי' התבוננות הנ"ל אין לו תפיסת מקום להחשב בבחי' יש רק יפרר ע"י בחי' לב נשבר ונדכה כו'.
440 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 268.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [לכל תכלה כו'] אך עדיין צ"ל מאחר שבחי' חיוהי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בין אוא"ס הפשוט שאינו שייך לומר בחי' חכ' דחכים ולא בחכ' ידיעא, ובין בחי' חכ' ידיעא שבאצי' כו', ועם היות כי באמת לא נתחדש מאומה במה שנאצל בחי' חכ' שבידיעת עצמותו יודע את התורה שהרי קודם אצילותה היתה כלולה באור המאור עצמו אמנם זהו כמו כל בחי' הזיו והאור שמאיר מעצם המאור רק שבמשל כאשר האור מאיר מהמאור ה"ה מורגש לאור, ובנמשל גם אחרי שנק' אור פרטי כמו חכ' כו' הוא ג"כ לא בחכ' ידיעא כ"א מה שבידיעת עצמותו הוא יודע את התורה כו', ויובן עוד בהקדם ביאור מה שאנו אומרים בידיעת עצמותו מהו, ואיך הוא קודם שלכאו' אינו שייך כלל, והיתכן שלא ידע את בחי' עצמותו כו', אך הענין הוא באמרו ידיעת עצמותו אינו דבר נוסף כלל ולא דבר שהיא לצורך זולתו דוקא, וכמו האדם שמטמין א"ע מזולתו להתראות טיב שכלו והשפעותו בהשכלת התו' או כ"ד שיש אצלו שהוא נעלם מעין זולתו כמו מי שמצא אוצר מופלג שמסתיר מבנ"א, אמנם הוא בעצמו יודע מזה, אך הנה ידיעה זו ה"ה ידיעה גמורה שהחכ' עד"מ היא חכ' ידיעא שיכולה להיות נגלה לפני זולתו אלא שמעציר כח גילויה מטעם הכמוס אשר אתו שזהו ג"כ חכ' ידיעא כו' שזהו מפני שמה שהוא יודע בעצמו בחי' חכ' זו זהו מה שכבר בא לידי השגה גמורה, והרי הוא מוגבל לכן השגתו מוגבלת ולכן גם זולתו יוכל להבינה כו', אמנם הנה אנו רואים שיש ענין מופלא שהחכם משיג שיש בדבר זה איזה כוונה, אבל הנה גם הוא עצמו אינו יודע עדיין איכות ומהות הכוונה כלל אלא שמשער בעצמו שיש דבר מה בזה וכאלו יודע מהו ובאמת אינו יודע עדיין כלל וכלל מהו, מ"מ מי שאינו חכם ונבון דבר ה"ה מופלא לגמרי ממנו, ומי שהוא בר שכל גדול וחכם גדול ה"ה יודע שיש בזה שכל עמוק וא"י יודע עדיין מהו, ומ"מ בלתי ספק אצלו שיש בזה שכל וטעם עמוק וכאלו רואה ממש, או ע"ד שארז"ל איזהו חכם הרואה כו' שענין הראי' אינו דבר שהוא בפועל אלא שרואה שכן יהי' לאחר זמן כו', ומ"מ הנה זהו דבר המורגש לעין השכל כהרגש ההבנה, ולכן הרואה בעין השכל נק' בשם חכם שהוא חכ' ידיעא, אמנם בדבר שעדיין לא עיין בחכמתו כלל שהוא גם קודם שראה בעין השכל, ועכ"ז אנו מחזיקים אותו לחכם מפני שכבר נסו אותו בכמה פעמים ורואים אנו שרואה בעין השכל הנולד לאחר זמן עד שנתחזק לחכם כו', וא"כ הדבר שלא בא עדיין להשכיל עדיין אינו שייך לקרותו חכם ע"ז, ועכ"ז קוראין אותו חכם שמפני ידיעת עצמותו יודעי' אנו שידע, אמנם הנה כ"ז הוא בזולת שאנו <17>
268 איזהו חכם הרואה : תמיד לב, א. ראה גם סה"מ תרמ"ג ע' פב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואמנם לא די בבחי' התבוננות הנ"ל לבד כ"א שכאו"א מישראל צריך לקיים כמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שלא די בבחי' ההתבוננות הנ"ל שבכלל שמיעה יחשב כ"א צריך לבוא ולהגיע לבחי' ראי', וכמ"ש וראו מי ברא אלה, והנה בחי' ראי' זו הוא בחי' ראיית השכל וזהו שארז"ל הסתכל בשלשה דברי' ואי אתה בא כו', פי' הסתכל הוא הראי' בעין השכל שאדם חכם רואה את הנולד בעין שכלו, שע"י ראי' זו מתקרב הדבר מה שעדיין לא בא לידי פועל בגילוי כלל, כ"א כאשר רואה בעין שכלו שכן יהי' נדמה לו כאילו כבר בא עליו בפועל ומתפחד אם רע הוא ושמח אם טוב הוא, שבחי' ראי' והכרה זו הוא מבחי' החכמה דוקא שלמעלה מהשגת הבינה, וקרוב לראיית העין <61>
49 חכם רואה את הנולד : תמיד לב, א. ראה גם סה"מ תרמ"ג ע' פב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולקרב אל השכל יותר יובן ממשארז"ל איזה חכם הרואה את הנולד ואין ר"ל שרואה מה שנולד כבר, דלזה א"צ חכם וכל אדם יודע זאת, אלא ר"ל שרואה מה שנולד אחר כמה מאות שנים, דמי שאינו חכם לא יודע זאת אך הוא בחכמתו רואה ההנהגה איך שהוא עתה יודע שלאחר כמה יהי' כן, וזהו אומרו נולד כמו שא"א לידע צורת הבן שיולד אחר זמן כמו"כ א"א לידע מה שיהי' אח"ז רב, אבל מי שהוא חכם גדול יודע את הנולד ובלתי ספק אצלו שבודאי יהי' כן כאלו רואה מחר אך לא כל דבר אפשר לגלות ויש דברים שא"א לגלות אותם, אך כ"ז בשכל שחשב בו ויודע אותו אבל בדבר שלא חשב כלל אינו שייך שיודע את הנולד , מ"מ שואלים ממנו איזה ענין שיאמר לו מה שיצמח מזה, ולכאו' צ"ל אולי לא יודע כלל את הדבר הנולד , אך מפני שקנה לו שם חכים כבר במה שראו ממנו שבכמה דברים ראה את הנולד מה שא"כ בכח אחר זולתו הרי יודעין שהוא בעל כח כזה לידע את הנולד , לכן בלתי ספק לו דכשיספר לו ענינו יודע את הנולד מזה, וכ"ז לגבי זולתו, וכמו"כ לגבי עצמו כשהזולת מספר לו הענין עדיין אינו יודע את הנולד , דאפשר לידע רק אחר כשכבר יודע הענין אבל כשמספר לו עדיין אינו יודע את הענין וממילא אינו יודע את הנולד , ומ"מ ברור אצלו דכשיספר לו את הענין בשלימות יודע את הנולד , מפני שהוא יודע כוחות עצמיות שיש בו כח זה לידע את
40 איזה חכם . . הנולד : ראה תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כמארז"ל איזה חכם הרואה את הנולד פי' נולד לא שכבר הוליד שא"כ כל אדם יכול לראות וידע ולמה דוקא חכם אלא פי' נולד שיולד לאחר זמן וזהו מפני שהוא חכם גדול ע"כ יכול להבין לפי ההנהגה דעכשיו מה שיהי' לאחר כמה שנים, ואפי' לאחר מאה שנה, וזהו דוקא חכם כי אדם שאינו חכם אינו יודע איך יהי' צורת הוולד אחר שיצא מבטן אמו רק חכ' שמבין לפי ההנהגה דעכשיו מה שיהי' לאחר זמן כמו שאנו רואים ששואלים אצל חכם ענין מה שלא שמע וזר מהענין ולמה הולכים לשאול אצלו אך לפי שהוא מוחזק לאדם גדול ויבין מה שיהי' מזה, וזהו לגבי הזולת הוא לא ידוע, וגם מצד עצמו הלא קודם ששמע הענין מה ששואלים אותו איך יכול להכניס עצמו שיענה ע"ז והוא מפני שמרגיש את רוב חכמתו ורוב גדלו איך שהוא חכם בודאי ידע מה להשיב נמצא שזהו חכים רק לא בחכ' ידיעה, וזהו פי' ידיעת עצמותו שהידיעה היא כלולה בעצמי' והיא ממוצע בין א"ס שפשוט בתכלית הפשיטות לבין חכ' התורה שהיא חכ' ידועה, לכן מוכרח שנאצל תחילה ענין ידיעת עצמותו שהידיעה היא כלולה בעצמי'.
35 איזה חכם . . הנולד : ראה תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הנה כתיב לעולם יהי אדם ערום ביראה משמע שיראה לבד אינו מספיק אלא שצריך ערמומית ליראה כמ"ש אני חכמה שכנתי ערמה כמו השכן אינו בערך לגבי הבית ובעה"ב, כך חכמה לגבי ערמה שהוא רק שכן לגבי ערמה כי ענין החכמה ארז"ל איזה חכם הרואה את הנולד פי' שרואה מה שיהי' בכמה שנים או במאות שנים וחבירו אינו יודע מה שיהי' והוא מגיד לו א"כ ענין הדיבור לא שהוא חכמה אלא שע"י הדיבור נעשה גילוי העלם החכמה שמגלה לו גילוי חכמתו ע"י הדיבור.
92 איזה חכם הרואה את הנולד : ראה תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין דהנה ההפרש בין חכ' לערמה, דהנה ארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד שרואה הדבר שעדיין לא בא והוא רואה בעין שכלו שיבוא אחר כמה שנים ומגלה הדבר ההוא לזולתו ומזה הדבור נעשו מוחי' לזולתו, ואין הפי' שזה הדבור
101 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מ"ש אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם, שכשנמשכה למטה הוצרך להיות נמשך ע"י ד' בחי', אז ראה הוא בחי' חכ' איזהו חכם הרואה את הנולד , חכמים הם עיני העדה, ויספרה הוא בחי' בינה, הכינה וגם חקרה הוא בחי' ז"א ומל', והיינו לפי שכדי שיכול להיות התגלות אא"ס למטה הוצרך להיות נמשך ע"י ד' אותיות ש' הוי' דוקא שהוא בחי' צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות כו', וזה"ע ד' גאולות שהוא המשכה מבחי' חו"ב וז"א ומל'.
38 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה בבחי' עין יש שני בחי' עין, והיינו בחי' עין דלתתא שהוא בחי' דעת תחתון בחי' יחו"ת, והב' הוא עינא דלעילא בחי' ד"ע בחי' יחו"ע כו', והיינו שבחי' עין דלתתא הוא השגת בחי' ביטול היש לאין, וזהו בחי' יחו"ת, שהגם שנתהוה בחי' היש הגשמי עכ"ז ידע ויתבונן היטב שכל עיקר המכוון מבחי' התהוות היש הוא בכדי שיהי' ביטול היש לאין, וזהו שארז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד פי' שע"י חכמתו ידע שכל עיקר מכוון מבחי' הנולד הוא בחי' היש הנולד מאין לא שישאר בבחי' יש ודבר נפרד ח"ו כ"א שהיש יהי' בטל לאין (וזהו הרואה את הנולד פי' וענין הראי'
51 איזהו חכם : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה פי' עין בעין הוא עינא דלעילא ועינא דלתתא, עינא דלתתא הוא יחו"ת ועינא דלעילא הוא יחו"ע, ואיך הוא ביחו"ע ויחו"ת, הענין דהנה יחו"ת הוא כמו שהי' הבריאה יש מאין, ועיקר המכוון שיהי' ביטול היש לאין, אך מה שנראה ונגלה הוא היש והביטול להאין הוא בהעלם וצ"ל דהיש בטל להאין, וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד פי' הנולד הוא בריאות יש מאין ומציאות היש שנתהווה מהאין נק' נולד והרוא"ה את הנולד הוא איך שכל הנבראים בטלים לאלקו' וכמ"ש וכל צבא השמים לך משתחוים והשמש משתחוה למערב דשכינה במערב, ויש פרק שכל הנבראים אומרים שירה ובטלים לאלקות [ופי' חכם דהוא לפ"ע ההתבוננות], וזהו יחו"ת ונק' עינ"א דלתתא דאין עין אלא ל' נבואה שהוא גילוי ההעלם, וכמו"כ כאן דהרי מציאות היש ניכר ונגלה ואיך שהם בטלים ה"ז בהעלם וצ"ל זה מהעלם אל הגילוי לכן נק' עין, ויחו"ע הוא איך שכולא קמי' כלא חשיב וכל מה שיותר קמי'
36 איזהו חכם : תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ו) אמנם כ"ז הוא האין ערוך שבסדר ההשתל', וידוע דיותר משאין ערוך עשי' לגבי אצי' הרי אין ערוך אצי' לגבי עצמות, וכן הוא בענין החכ' דכמו שגדר דשכל אנושי שמוגדר בהגדרת זמן ומקום ה"ה מושלל מבחי' חכ' דאצי', כן ויותר מכן הנה הגדר דחכ' דאצי', דחכ' דאצי' להיותה בחי' חכ' שבעולמות ותחלת ההשתל' ה"ז מוגדר באיזה הגדרה, ה"ז מושלל מבחי' חכ' דעתיק, ואופן שלילה זו הרי אינו דומה להשלילה שבסדר השתל' שהוא רק בדרך אין ערוך, אבל שלילה זו הוא באופן אחר לגמרי, דשכל אנושי וחכ' דעולם הבריאה אינם נחשבים לחכ' כלל לגבי חכ' דאצי', אבל עם זה הרי חכ' דאצי' ג"כ מוגדרת בגדר הגדרים דחכ' דעולם הבריאה ושכל אנושי, אבל זה מה דחכ' דאצי' אינו נחשב לחכ' לגבי עצמות הכוונה הוא שאינה מענין החכ' כלל, וכמ"ש כולם בחכ' עשית, דחכ' דאצי' נחשבת כעשי' לגבי עצמות, ועשי' הוא ענין אחר לגמרי מענין החכ', והיינו דחכ' דעתיק מופלא לגמרי מהגדרת גדר החכ' דאצי', דגדר החכ' הוא אור, דכמו שפעולת אור הגשמי שע"י יכולים לראות כל דבר, משא"כ בחשך אין רואים מאומה, כך הוא פעולת החכמה ברוחניות שע"י החכמה רואה ומשיג את הדבר, והסכלות הוא חשך שאינו תופס ומשיג שום דבר, וכמ"ש והכסיל בחשך הולך, אבל החכם עיניו בראשו|54 שרואה את הנולד , להיות חכ' הוא אור רוחני, וגדר האור הוא גילוי, והיינו גילוי מהות האור כמו שהוא, ולכן נקראת החכ' פנים מאירות שהוא בחי' גילוי האור.
60 תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו בחי' איזו מתקרי חכים הרואה את הנולד כו'.
11 איזו [ב: אידין ] . . הרואה את הנולד : ראה תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע סוד הוי' ליראיו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כי נגע הוא סגירו דנהורא עילאה כמ"ש בזהר והיינו הסתלקות אור חכ"ע מבחי' המל' שזהו ע"י פגם לה"ר שפגם בדיבור וממילא נסתלק מן הנשמה כח הראי' דחכ' שהוא רואה את הנולד מאין ליש ע"י כח מ"ה שבנפשו כי בחושך לא יוכל לראות [...
38 דחכ'. . את הנולד : ראה תמיד לב, א. תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת עא, ג ובהערה 23. תו"ח תצוה ח"ב שכט סע"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
רע וממילא המועט בטל ברוב כו', אבל באצי' לא יגורך רע כלל כי אפי' הנוגה שנגד אצי' מקומו בבריאה כי באצי' הוא תכלית הביטול אפי' בנשמות מצד שיש להם בחי' ראי' בבחי' האין כמאמר אודון מתקרי חכים הרואה את הנולד כו' משא"כ בשרפים אינו נק' רק ביטול היש כו' וכמשל ההפרש בין המשיג גדולת המלך מרחוק ובין הרואה את המלך עצמו שהרואה בטל למהותו, וממילא נעשה בו ביטול המהות משא"כ המשיג אינו בטל רק להתפשטותו לכן גם בו אינו רק ביטול ההתפשטות כו' וד"ל], ואח"כ כאשר נמשך השפעה מבריאה ליצי' ושם אינם משיגים קדושתו כלל אפי' בדרך רוממות והפלאה [שזהו התפשטות המהות כנ"ל] והיינו איך שהוא קדוש ומובדל והוא לבדו הוא ואין בלתו, רק שמשיגים התפשטות החיות שלו בעולמות להחיותם, ולכן או' ברוך, ולכן התפעלות המלאכים שביצי' הוא ברעש ומורגש ונמצא שיש בהם תערובות יש [ולכן נוגה דיצי' חצי' טוב וחצי' רע כו'], ועז"נ הימים וכל אשר בהם [שזהו בחי' י"ס דיצי' והמלאכים הנק' חיות הקודש], ולכן נמשלו למי הים שמלוחים המה ואינם ראויים לשתי', והיינו מצד תערובות הפסולת שבהם, ואח"כ כאשר נתעלם שפע היצי' בעשי' והעיקר בעשי' הגשמי' בנשמות שבגופים אז מתברר השפע מן הפסולת המעורבת בה והיינו ע"י שהם מהפכים חושך לאור ע"י התומ"צ שמקיימים ושפע הזאת עולה מלמטלמ"ע.
37 אודון [אד: אידן] . . הרואה את הנולד : ראה תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן עד"ז יובן באור רוחני שהוא מציאות השכל הנק' אור וכמו מאיר עיני חכמים כי השכל הוא מאיר שע"י יוכל לראות דבר הנעלם דהיינו מה שעתיד להיות כמו איזהו חכם הרואה את הנולד ולהיפך הכסיל בחושך הולך ולכן נק' השכל בשם אור כי כשנמשך בכלי המוח הוא מאיר כל דבר נעלם כמו כשמכניסין נר בבית שרואה ע"י כל שבבית שהי' מתחילה בהעלם בעת החושך, ונמצא שעצם השכל הוא כח הרוחני המשכלל כל שכל שיש בו בהירות בעצם להשכיל השכלות שונות, ומה שמאיר אור שמש פרטי זהו זיוו בלבד.
71 איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההתגלות שלהם הוא למעלה מהפרסא א"כ הפרסא אינה מסתרת לפניהם כלל, וא"כ מרגישים עצם האין אלקי כמ"ש באצי' שהוא בחי' אין בעצם, ולא אין של היש כנ"ל, וא"כ מרגישים איך שהאין הוא הוא אמיתת המציאות וכולא קמי' כל"ח, שהוא הרגשה דבחי' ד"ע מיש לאין היינו שהאין אלקי הוא בחי' יש ומציאות, ולמטה הוא אין וכלא, וגם מרגישים זאת בבחי' ראי' מקרוב ולא בבחי' השגה מרחוק וכפי' אדמו"ר הזקן נבג"מ על מאמר חז"ל איזהו חכם הרואה את הנולד , שחכם הוא בחי' נשמה דאצי' רואה מקרוב איך שנולד מאין ליש בבחי' ראי' מקרוב וא"כ היא מרגשת עצם האין אלקי, וממילא הביטול הוא ביטול עצמי בבחי' ביטול במציאות ממש, ולא ביטול היש שהרי אין היש נראה להם בבחי' יש כלל רק כלא וכאין ממש כו', וא"כ הביטול שלה הוא כעצם וגם ביטולם תמידי שהרי הם נק' בזוהר בשם נוני ימא רבא כמו הדגים שמובלעים תמיד בים ואינם יכולים לפרוש ממנו כלל, כך בחי' נשמות דאצי' ביטולם לא נפסק אפי' רגע כי הגוף אינו מסתיר אצלם, וכמו מ"ש וידגו לרוב בקרב הארץ, היינו שגם בקרב הארץ שהוא התלבשות בגוף גשמי יהי' במדריגת דגים שבים בבחי' ביטול במציאות כו'.
233 איזהו חכם : תמיד לב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר