לב ב

ה וזהו ענין הכת הא' האומרים קדוש והם מבחי' השרפים כמבואר בפסוק ובגמ' דחולין שם והענין שהם בחי' מלאכים עליונים שבעולם הבריאה ששם מתגלה בחי' חב"ד להיות הנשמות ומלאכים משיגים גדולת א"ס ב"ה. וכנז"ל בענין בחי' ממכ"ע שמתחלק החיות בכלל לג' בחי' ג"ע העליון וג"ע התחתון ועוה"ז דוגמת ראש וגוף ורגלים ע"כ השרפים שהם מבחי' עולם הבריאה ששם הג"ע העליון הם משיגים גדולת א"ס ב"ה ועיקר ההשגה הוא זה איך שהוא ית' קדוש ומובדל בבחי' אין ערוך אליו ב"ה ומקור המשכת החיות ממנו ית' להיות בחי' ממכ"ע הוא רק ע"י צמצום עצום בבחי' שערה כנ"ל. ומבחי' המקור הנק' ממכ"ע הוא שנמשך ומתגלה כל השגות אלהות שבעולמות עליונים ותחתונים וג"ע העליון כו'. אבל הוא ית' עצמו קדוש ומובדל ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. והחיות שהוא ית' מחי' אותן שלא ע"י צמצומים הנק' סוכ"ע א"א כלל להתלבש בתוכיותן רק בבחי' מקיף והעלם. ולכן כתיב לא שניתי ואין בו שום התחלקות מעלה ומטה. וע"ז נאמר אני ראשון ואני אחרון כנ"ל. והנה ע"י התבוננותם והשגתם בזה אזי הם מתלהבים ומתלהטים בתשוקה ורשפי אש לאסתכלא ביקרא דמלכא בבחי' סוכ"ע שהוא קדוש ומובדל ולכן נק' שרפים ע"ש הרשפי אש והתשוקה הנפלאה. וזהו שאומרים קדוש פעם א' הוא שיש להם רצון א' ליכלל בבחי' סוכ"ע כו' ולכן נאמר עליהם שרפים עומדים ממעל לו. ומבואר לעיל הקושיא איך שייך לומר על הנברא שעומד ממעל לשכינה כביכול. והענין דישעיה אמר ואראה את אד' יושב על כסא רם כו' שרפים עומדים ממעל לו. ופי' שם אד' הוא בחי' מדת מלכותו ית' והנה ישעי' לא השיג בחי' מדת מלכותו כמו שהיא עדיין למעלה מהתלבשות בהעולמות שהוא בחי' ד' רבתי דאחד כנ"ל שם לא השיג ישעי' כלל (זולתי על משה רבינו ע"ה אמרז"ל שהראהו קשר של תפילין וידוע דקשר זה הוא בחי' ד' והיינו ד' רבתי דאחד) רק השגתו היתה בבחי' מדת מלכותו כמו שהיא מלובשת בהעולמות בבחי' ממכ"ע שזהו ענין שם כבוד מלכותו. וז"ש ישעיה ראיתי את אד' יושב על כסא כו' דהיינו כשנמשך להתלבש בעולם הבריאה הנק' כסא כנודע וזהו אתה גבור לעולם אד' שצ"ל תחלה גבורות וצמצומים. עד שיומשך להיות בבחי' אד'. דהיינו ענין דאנת אשתמודע אדון על כולא והוא כי מבחי' זו נמשך להיות התהוות בי"ע בבחי' התחלקות ומתלבש החיות בכל אחד לפי ערכו. שזהו ע"י גבורות וצמצומים תחלה לצמצם האור והחיות עד שיהיה יכול להתלבש בהעולמות ושיתהוו בבחי' גבול ומדה (וע' במק"מ* ר"פ בראשית וז"ל מצאתי בדברי האריז"ל שנקודת המל' היורדת לבריאה נק' בשם אדנ"י), וע"ז אמר* שרפים עומדים ממעל לו. כלומר כאלו הן למעלה מבחי' שם אדנ"י שהוא בחי' ממכ"ע. מפני שעיקר תשוקתם להשיג בחי' סוכ"ע הנק' קדוש. דהיינו שתשוקתם לצאת מהגבלתם וצמצומם מכח הפועל אלקי המחיה אותן בבחי' צמצום מבחי' ממכ"ע ולהדבק בבחי' סוכ"ע ולהיות כי אל אשר רוחם פונה בתשוקתם יקרא בשם עומד שם וזהו שהשרפים עומדים בתשוקתם ממעל לו לשם אדני ר"ל שתשוקתם לבחי' סוכ"ע וזהו שאומרים קדוש פ"א. ועמ"ש מענין שרפים עומדים בד"ה שחורה אני ונאוה. והנה האדם הוא עולם קטן ויש בו ג"כ הג' בחי' של ג' כתות המלאכים הנ"ל (כי המלאכים כל א' הוא בחי' פרטית אבל האדם כלול מכל העולמות ולכן נאמר בו נעשה אדם לשון רבים כמ"ש במ"א באריכות), וזו הבחי' של הכת א' מהשרפים האומרים קדוש פעם א' שתשוקתם לאסתכלא ביקרא דמלכא ומתלהטים ברשפי אש כו' ישנה ג"כ בהאדם והוא בחי' יסוד האש שבלב כי כמו שהגוף האדם מורכב מד' יסודות גשמיים. וכן הנה"ב מורכבת

מצוטט ב־21 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך ה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ז ‹ 377 לקו"ת אמור לב, ב
תורת מנחם 6
  1. ז - שנת תשי"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג* לקו"ת אמור לב, ב
  2. יא - שנת תשי"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ד. לקו"ת אמור לב, ב
  3. כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ט. לקו"ת אמור לב, ב
  4. מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ת אמור לב, ב
  5. סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב לקו"ת אמור לב, ב
  6. סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב לקו"ת אמור לב, ב
מאמרים מלוקטים 2
  1. חלק ב ‹ בס"ד, יו"ד שבט, ה'תשי"ג* לקו"ת אמור לב, ב
  2. חלק ג ‹ בס"ד. ל"ג בעומר ה'תשמ"ה לקו"ת אמור לב, ב
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
  1. הוספות ‹ מח לקו"ת אמור לב, סע"ב
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 10
  1. תרל"ח ‹ אז ישיר כו' לתבונתו אין מספר כו' ‹ טו לקו"ת אמור לב, ב
  2. תרל"ח ‹ על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו' ‹ לז לקו"ת אמור לב, ב
  3. תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ וביאור כו' משכן יצה"ר ‹ לו לקו"ת אמור לב, ב
  4. תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ יונתי בחגוי הסלע ‹ תש לקו"ת אמור לב, ב
  5. תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ אני לדודי הא' ‹ תתפב לקו"ת אמור לב, ב
  6. תרל"א ח"א ‹ מאמרים ‹ ואלה תולדות כו' (ב) ‹ עו לקו"ת אמור לב, ב
  7. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ והי' אור הלבנה ‹ לד לקו"ת אמור לב, ב
  8. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ להבין וכו' בענין הציץ ‹ קנד לקו"ת אמור לב, ב
  9. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וידבר כו' קדושים תהיו ‹ רנט לקו"ת אמור לב, ב
  10. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ תקעו בחדש שופר ‹ תקכו לקו"ת אמור לב, ב
פלח הרמון אוצר החסידים 1
  1. אמור ‹ להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט ‹ רמז לקו"ת אמור לב, ב

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.