תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

מגילה נקראת

קכטמגילה נקראת

ש"פ ויקרא ופ' זכור ולא הועתק ומחצה השני בפורים וג"כ לא הועתק

מגילה נקראת¹ באחד עשר כו' בחמשה עשר לא פחות ולא יותר, כרכי' המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר². וצ"ל מפני מה לא פחות ולא יותר, וגם צ"ל מה שבכרכי' המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו הלא הנס הי' בבבל דהיינו בשושן שהוא בעילם המדינה³ וא"כ מה שייך לשנות הכרכים שמוקפות חומה שבא"י.

הנה כתי' ויקרא אל משה⁴ שהוא ל' חיבה⁵ כמ"ש בזהר ל' אוקיר⁶ אנוש מפז (ישעי' י"ג פסוק י"ב) וכתי' ולא קם נביא עוד בישראל כמשה⁷ וארז"ל במד"ר ס"פ במדבר⁹ ס"פ י"ד⁸ דרס"ד ע"ד¹⁰ (הוא דנ"ה ע"ד¹¹) תני ולא קם נביא כו' בישראל לא קם אבל באוה"ע קם ומנו בלעם [וכ"ה בזח"ג בלק קצ"ג ע"א¹² ובלק"ת מהאריז"ל פ' קלבלק¹³ כי משה הי' נבואתו מיסוד אבא שהוא דעת עליון שבז"א, וכן בבלעם נא' ויודע דעת עליון¹⁴, ובמאו"א ב' סט"ו¹⁵ בלעם קליפ' מקבלת ליסו"א דעת דז"א ומקבל אורו כנגד מקום גילוי דעת בין עקבי לאה עכ"ל, ובי"נ העיר מזח"ב יתרו דע"ט¹⁶, ומלק"ת פ' בלק הנ"ל, וי"ל כי בלעם הי' השגתו מאצי' דקלי'¹⁷ שנתבאר ענין אצי' דקלי' בד"ה אם בהרת קדמה¹⁸ ומעמיד קלי' דאצי' היא¹⁹ בבריאה²⁰], ובמד"ר ע"פ ויקרא²¹ אל משה מה בין נביאי ישראל לנביאי אוה"ע רב חמא בר חנינא אין הקב"ה נגלה על נביאי אוה"ע אלא בחצי דבור²² שנאמר ויקר אלקים אל בלעם²³, אבל נביאי ישראל בדבור שלום²⁴ שנא' ויקרא אל משה, ר' ישכר דכפר מנדו אין ויקר אלא לשון טומאה כמ"ד אשר לא יהי' טהור מקרה לילה²⁵, וצ"ל מהו שייך לומר²⁶ בנבואה לשון טומאה כו'.

הנה ²⁷ בלעם ועמלק הוא בחי' אחת²⁸ כמ"ש בזהר²⁹ והיינו כי אותיות עמל הוא בבלעם וגם בעמלק רק שעמלק הוא עמל קו"ף³⁰ ובלעם הוא עמל בי"ת ולכן הם בחי' אחת, והנה כששלח ה' את שאול להחרים את עמלק אמר שאול לשמואל בבואו מן המלחמה הקימותי את דבר ה'³¹, ושמואל השיב לו מאסת את דבר ה'³² והיינו מפני שחמלו על מיטב הצאן³³ וצ"ל מפני מה הי' גדול כ"כ חטא שאול הלא ע"פ הטעם הי' נכון מה שלא החרים את הצאן והבקר בכדי להקריב מהם קרבנות, קלאומפני מה הי' גדול עוונו מנשוא עד שאמר לו שמואל מאסת את דבר ה', אך הענין הוא דהנה עמלק א"א כלל שיתברר שנא' בו ואחריתו עדי אובד³⁴.

ב)³⁵ ויובן כ"ז בהקדים הפסוק ועשית ציץ זהב טהור³⁶ כו' פי' ציץ יש בו ב' פירושי', הא' לשון הארה³⁷ כמו נץ החמה³⁸, יציץ נזרו³⁹, יציץ ופרח ישראל⁴⁰, שהוא מלשון הארה כו', הב' מלשון הבטה וראי'⁴¹ מלשון מציץ מן החרכים⁴² וכמו שפרש"י על מציץ ל' הבטה⁴³ ע"ד מ"ש ראה ראיתי את עני עמי⁴⁴ כו'.

ולהבין ב' הפירושי' צ"ל תחלה פי' הא' שהוא ל' הארה, הנה הציץ הי' אהרן נושא אותו על מצחו⁴⁵, והנה אהרן הי' אחד מז' רועי'⁴⁶ שהיו מפרנסים נש"י והיינו שאהרן המשיך בחי' אה"ר לנש"י⁴⁷, והגם שארז"ל [ברכות פ"ה דל"ג⁴⁸ מגילה פ"ב דך"ה⁴⁹ נדה פ"ב דט"ז⁵⁰] הכל בידי שמים⁵¹ חוץ מיראת שמים⁵² א"כ אהוי"ר תלוי' הם בעבודת האדם מלמטלמ"ע, אך הנה באמת יש שני אהוי"ר, הא' הוא בחי' אהוי"ר מלמטלמ"ע הב' הוא בחי' אהוי"ר הבאה לאדם מלמעלה למטה (בבחי' מתנה⁵³, וע"ז*

נרשם מלמעלמ"ט בצד הימיני של העמוד ולא נסמן מקומו בפנים:

מה יפית סי' י"ח^א קלבכתי'⁵⁵ שמחו צדיקים בה' ולא כל אדם זוכה לזה, וזו היא בחי' כהנא ברעותא דליבא⁵⁷ שבזה"ק⁵⁶, ועז"נ עבודת מתנה⁵⁸ כו'⁵⁹ כהונתכם⁶⁰ והזר הקרב כו'⁶⁷ כי אין דרך להשיגה ע"י יגיעת בשר כמו היראה ששואלין עליה יגעת ביראה⁶¹, ואוי לבשר שלא נתייגע ביראה כמ"ש בר"ח⁶² כתיב⁶³ ביראה אם תבקשינה ככסף וכמטמונים תחפשנה (משלי ב' ד'⁶⁴) מלמד שצריכה יגיעה רבה ועצומה כמחפש אוצרות⁶⁵, אבל אהבה רבה זו בתענוגים⁶⁶ (דהיינו שמתענג על ה' עונג נפלא בשמחה רבה ועצומה שמחת הנפש וכלותה, בטעמה כי טוב⁶⁸ ה' ונעים נעימות עריבות עד להפליא מעין עוה"ב⁷⁰ שנהנין⁶⁹ כו') הנה היא⁷¹ נופלת לאדם מלמעלה⁷² בלי שיכין ויכוון לה, אך ורק לאחר⁷³ שנתייגע ביראת הרוממות להגיע⁷⁴ לתכלית מה שיוכל להשיג ממנה לפי בחי' נשמתו אזי⁷⁵ ממילא באה אהבה⁷⁶ בתענוגי' מלמעלה לשכון ולהתייחד עם היראה כי דרכו של איש לחזור⁷⁷ כו' כמ"ש⁷⁸ בלק"א⁵⁴ וע' בת"א ד"ה חכלילי עיניים מיין⁷⁹ ואמנם מ"ש רבינו ז"ל זהו ע"פ מ"ש בת"ז תיקון ב'⁸⁰ וע' בס'

נרשם מלמעלמ"ט בצד הימיני של העמוד ולא נסמן מקומו בפנים:

בת"א ד"ה חכלילי כ' שאה"ר אין לה הפסק^ב, ובד"ה ועשית ציץ^ג שאה"ר יש לה הפסק אחר התפלה, אך אהבה רבה זו שהיא אהבה בתענוגים שאפ"ל שהכהן יכול להמשיך זה מחמת שזהו כהנא ברעו"ד כמ"ש רבינו ז"ל, אך ע"י הציץ שעשה משה י"ל שודאי נמשך כי משה גם מדחה בחי' הלעו"ז דעמלק, וע"י שהי' נושא תמיד הציץ בודאי לא הי' הפסק.

קלגתרט"ו דקל"ה ע"ב בד"ה מה יפית⁸¹) וכמ"ש אהבתי אתכם אמר הוי'⁸², ובחי' אהוי"ר שמלמעלמ"ט זהו בחי' המשכת אהרן כו', וזהו מ"ש בזהר שיש ב' בחי' דחילו ורחימו ורחימו ודחילו⁸³ כנגד ד' אותיות הוי', והיינו כנ"ל שבחי' דחילו ורחימו הוא בחי' אהוי"ר הבאה בעבודת האדם מלמטלמ"ע והוא בחי' ו"ה של ש' הוי' ובחי' רו"ד הוא בחי' אהוי"ר הבאה מלמעלמ"ט בחי' י"ה של ש' הוי', ובחי' אהבה זו הבאה מלמעלמ"ט זהו בחי' אה"ר שממשיך אהרן כה"ג לנש"י⁸⁴, אך א"א לבוא לבחי' אה"ר הבאה מלמעלה כ"א שיהי' לו תחלה בחי' אהוי"ר מלמטלמ"ע ואז יוכל לקבל בחי' אהוי"ר הבאה מלמעלה [ע"ד מ"ש בת"א בד"ה ויקהל⁸⁵ שרצון התחתון הוא כלי לבחי' רצון העליון המאיר ומתגלה בשבת, וע"ד בחי' חסד עולם דז"א הוא כלי לבחי' רב חסד דא"א⁸⁶ כמ"ש בכ"ד וע' בד"ה יביאו לבוש מל'⁸⁷ שלא נדפס], וזהו ציץ ל' הארה והיינו שהוא בחי' הארת אור האה"ר הבאה מלמעלמ"ט.

והפי' הב' הוא ציץ מל' מציץ, מציץ מן החרכים ל' הבטה וראי', הנה כתי' כי עין בעין יראו (ישעי' נ"ב ח') וכתי' כי עין בעין נראה (שלח י"ד י"ד⁸⁸), נראה אותיות אהרן⁸⁹, והיינו כי אהרן ממשיך בחי' כי עין בעין. והענין הוא דהנה הבריאה קלדיש מאין⁹⁰ והיינו לפי שמלכותך מכ"ע⁹¹ וכמ"ש כי בי"ה הוי' צור עולמים⁹² וארז"ל במנחות⁹³ ובמד"ר ויקהל⁹⁴ ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שהוא רק משני אותיות, וכמשל ענין המלוכה הוא רק מלך שמו נק' עליהם⁹⁵, וזהו שאנו אומרים ישתבח שמך⁹⁶, והיינו בבחי'⁹⁷ מל' כי המקור לכל התהוות הנבראים הוא מבחי' המל', וזהו מ"ש לכו חזו מפעלות אלקי'⁹⁸ אשר שם שמות א"ת שַמות אלא שֵמות⁹⁹ שהכל נברא רק מבחי' שם והארה, ולכן הוא בחי' יש מאין שנתהווה העולם ליש ודבר מבחי' אין. אך הנה כתי' כי אל דעות הוי'¹⁰⁰, שיש ב' דיעות ד"ת וד"ע, והיינו כי ד"ת הוא כנ"ל שלמטה היש ולמעלה האין¹⁰¹, וד"ע הוא בהיפוך שלמעלה הוא היש האמיתי ולמטה הוא בחי' אין, ובאמת צ"ל איך שייך לומר שהעולם וכל הנבראים המה בחי' אין הלא אנו רואי' שלמטה הוא בחי' יש כו'. אך הענין הוא מאחר ששרש ומקור בחי' הנבראי' הוא בחי' אין בחי' שם והארה כנ"ל שאינו תופס מקום כלל, דבאמת כולא קמי' כלא חשיב¹⁰² (רק שאינו מושג בד"ת), א"כ מה שנברא ונראה העולם ליש ודבר אינו שהיא באמת יש ודבר כי הלא גם מקור המהוה בחי' זו הוא ג"כ רק בחי' אין, כ"א המכוון כך הוא שהגם שנראה העולם לבחי' יש ודבר כו' מ"מ יהי' בחי' ביטול היש לאין, והוא מחמת ההתבוננות איך¹⁰³ שמקורה ושרשה הוא רק הארה בעלמא בחי' אין, וממילא דעת לנבון נקל¹⁰⁵ שהיש בטל לאין, שהרי האין והיש הם פועל ונפעל שלא יעלה ע"ד שום אדם שהנפעל יהי' חלוק ומשובח מן הפועל, ודי לבא מן הדין¹⁰⁶ להיות כנדון, א"כ מובן שהיש בטל לאין המהוה אותו, קלה(ובמ"א נת' שבחי' היש הוא בחי' כח אלקי המסתתר כמ"ש אכן אתה אל מסתתר¹⁰⁷, אך זה הסבר בדרך אחרת להבין ענין בחי' יחודו ית' גם בעולמות הנבראים והנוצרי' והנעשי' כו'), וזהו דכתי' וכל צבא השמים לך משתחוים¹⁰⁸ בבחי' ביטול היש כו'¹⁰⁴, ואח"כ יוכל לבוא להשיג בחי' דיעה עליונה איך דכולא קמי' כל"ח וכל מה שהוא קמי' יותר כלא חשיב יותר בבחי' ביטול אמיתי וזהו כי עין בעין נראה אותיות אהרן כי אהרן ממשיך שיומשך בחי' עין דלעילא בחי' ד"ע בעין דלתתא בחי' ד"ת, וזהו ציץ ל' הבטה וכמו שפרש"י מציץ ל' ראה ראיתי כו' בחי' ראי' והיינו בחי' ראי' דדעת עליון.

ובאמת ב' הפירושי' של ציץ הוא א'¹⁰⁹ דהיינו כשיש בחי' ד"ת היינו בחי' ביטול היש לאין שהוא בחי' אהוי"ר הבאה מלמטלמ"ע בעבודת האדם כנ"ל (שהרי בחי' ואהבת את ה' אלקי'¹¹⁰ שבק"ש שאת כולל יראה כנודע¹¹¹ באה דוקא מהתבוננות בשכמל"ו¹¹², כי אין הלכה כאנשי יריחו¹¹³ שהיו כורכי' את שמע, והיו סומכים פסוק ואהבת לאחד¹¹⁵ ולא היו אומרי' בשכמל"ו¹¹⁴ כי רק משה אמר אחד ואהבת, כי משה מלגאו¹¹⁶ לכן לא אמר בשכמל"ו כי הי' קשור בעצמותו ומהותו ית' שהוא בחי' יסו"א¹¹⁷ הארת עצמיות חכ' ית', לכן לא הי' אהבתו הנפלאה בבחי' ואהבת שיהי' הוי' בבחי' אלקיך מבחי' בשכמל"ו שהוא בחי' התפשטות מלכותו ית' מן אוא"ס ב"ה אלא הי' כורך את שמע ואחד פשוט¹¹⁸ לואהבת את ה' אלקיך, וכן היו עושי' אנשי יריחו, אלא שאין הלכה כמותם, כ"א ההלכה היא שיהי' התקשרות דואהבת מן בחי' מדת מלכותו ית' שנעשה עתיק לעולם שלמטה הימנו¹¹⁹ (וכמאמר מלך יחיד¹²⁰) קלווזהו שיעקב שהי' מלבר¹²¹ אמר בשכמל"ו מאחר שכך עלה ברצונו הפשוט במח' תחלה, (כפרז"ל¹²² בתחלת ס' אנשי¹²³, כי"ק אזמ"ו¹²⁴, ובמ"א פי' רז"ל¹²⁵ שקודם חב"ר¹²⁶ שהיו נשמות גבוהות היו יכולים להגיע לואהבת ע"י התבוננות שמע כו' אחד לבד¹²⁷, אבל אחר חב"ר¹²⁸ א"י להגיע לואהבת אלא ע"י בשכמל"ו קבעומ"ש¹²⁹), וענין בחי' התפשטות מלכותו ית' הוא בחי' קבעומ"ש, שז"ע בשכמל"ו היינו בחי' ביטול

נרשם בשולי היריעה ולא נסמן מקומו בפנים:

ברבות ויחי פצ"ח^ד שאמרו השבטים ליעקב כשם כו' אף הוא פירש בשפתיו בשכמל"ו וכ"ה ס"פ ואתחנן^ה רק שם אמרו שאמר בלחישה, ובפסחים פ"ד דנ"ו ע"א ציקי קדירה עי' בנייר בפ"ע^ו.

לעיין בזה (ב^ז

בתחלתו^ח ד"ה אנשי יריחו בסופו^ט בס' אנשי יריחו פי' שיעקב מלבר לכן אמר בשכמל"ו שזהו בפי' דברי הגמ' פסחים דנ"ו שם הלשון אמרו יעקב, וע' בגמ' הטעם שאומרים בלחישה, ועוי"ל לפי שבמד"ר ס"פ ואתחנןה אמרו שיעקב אמרו בלחישה, אך לפי שפי' בד"ה אנשי יריחו הנ"ל שמשה לא אמרו לפי שהי' מיסו"א, צ"ל הלא יעקב יו"ד עקב^י, ויש ע"ז כ"פ ומהם יעקב יסו"א^יא ממשיך עד העקב, יעקב יבקע כשחר^יב בקיעת החשך שיאיר בחי' וארוכתך בחי' א"א^יג, וי"ל שיעקב אמר זה לבניויד שהם י"ב בקר^טו בבריאה^יד והוא עצמו הי' כורך את שמע, אך לפי מ"ש בלק"ת בד"ה שמע בפ' ואתחנן די"א ע"ג שעד חורבן ב"ר היו יכולים לבוא ואהבת מבחי' אחד, וכן אנשי יריחו כו' א"כ אינו שייך שהשבטי' היו צריכין לבשכמל"ו דוקא (אך באמת אינו קושיא כלל כמשי"ת לקמן), וי"ל שיעקב אמר זה נגד מה שראה שיהי' בסוף הדורות אחר חוב"ר, וגם יש לחלק בין ישראל ליעקב, ישראל שיר אל^טז בפ' ואתחנן בד"ה ואהבת סוף סעי' א'^יז אל נהירא דחכמתא^יח, ישראל כי שרית^יט לאחר הבירור מה שנשתלשל מש' אלקי', וקבלת ק"ך צירופי' דאלקי'^כ אחרי'^כא, ואפי' ממ"ח צירופי' אחרונים^כב שז"ע ברזל שנת' בענין מחיצה של ברזל בד"ה מגלה נקראת^כג כי נא' אליו כי שרית ותוכל, ועש"ז נק' ישראל רק בשם יעקב זהו שייך לבשכמל"ו.

וע' בד"ה אנשי יריחו הנ"ל שמפרש בשכמל"ו מלכותו ית' שנעשה עתיק^כד לאצי'^כה א"כ אין קושי' כלל ממה שהובא לעיל מענין יבקעיב, וארוכתך (שזהו בלק"ת פ' צו^כו בד"ה ל' ענין משמח חתן) שי"ל שע"י בחי' יעקב עבדי קבעומ"ש שנת' בד"ה שמע שבלק"ת פ' ואתחנן^כז עי"ז ממשיך הבקיעה שיבקע בחי' ישת חשך סתרו^כח ויאיר בחי' ארוכתך, כי שמו שנקרא ישראל אפ"ל שזהו כבר מבורר מאחר כי שריתיט ותוכל ויעקב יוד עקב יורד לברר בירורים ועי"ז יהי' בקיעת החשך שיאיר אור בחי' וארוכתךיג בחי' א"א.

וע'^כט בד"ה שיר כו' ממעמקי' בלקו"ת^ל שבחי' ישראל לא חטא ותירץ ענין שובה ישראל.

צ"ע^לא מה שע"י קבעומ"ש זה בא ג"כ לבחי' מאדךלב שלמעלה מהכלי (כי בכל לבבך פי' יחידה שבנפש^לג ובכל נפשךלב אהבה שמתקבל במוח בחי' כלי) אלא הכלי לזה הוא תושבע"פ ע' בלק"ת^לב ד"ה שמע בסופו, ואולי יש לקשרו עם מה שא' יעקב בשכמל"ו שז"ע ציקי קדירה^לד, ודוקא ע"י בירור דיעקב יוד בעקבי דוקא ציקי קדירה, עי"ז יתעלה למעלה מבחי' ישראל עלה במח'^לה כ"א לאשתאבא בגופא דמלכא^לו כמו שפי' רש"י על מארז"ל ע"ש של הקב"ה שיהי' שמם הוי'^לז, שזהו בחי' גבוה יותר מהפי' שהוי' יהי' בבחי' אלקיך אלקה שלך^לח כו', ומה שבא לבכל מאדך אין זה סותר למה שאה"ר בא ע"י אהרן דוקא שהרי מאדך הכל מלמטלמ"ע, ואה"ר דאהרן זהו מתנה מלמעלמ"ט כמ"ש באגה"ק סי' י"ח, ועוד דזהו הכל בבחי' מלמטלמ"ע עצמו בבחי' ביטול היש לבד ועדיין לא הגיע לבחי' ביטול אמיתי דונחנו מ"ה^לט דמשה ואהרן, וקרוב הדבר שבחי' בכל מאדך זה זהו לפי' המשנה בכל מאדך בכל ממונך^מ, מאחר שנותן יותר מרגילותו הרי כופה ומשבר א"ע א"כ זהו ע"ד שפי' במ"א בענין מס"נ באחד מסירת הרצון^מא כי מה לי קטלא כולו או קטלא פלגא^מב, אבל מה שפי' במ"א בכל מאדך אה"ר^מג, זהו בעבודה בחי' היותר גבוה, וע' בד"ה בך"ה בכסליו^מד פי' צדקה קטרת שנעשה מדוממים^מה מעשה המצות, יש לחברו למ"ש בד"ה קחו מאתכם מעלת אתכפיא^מו שזהו עבודת עבד וכמ"ש בד"ה שמע הנ"ל די"א ע"ג בסופו וז"ל וכל דבר שאינו בביטול רצון אינו נק' עבודה כלל.

קלזהרצון גשמי שזהו בחי' עבודה וקבלת עול מלכותו ית' שאין מלך בלא עם¹³⁰ לשון עוממות שהוא יש ודבר¹³¹, ואעפ"כ מבטל רצונו מכל וכל, וביטול רצון היינו כפשוטו קלחלעשות הפך מה שהלב חומד הן בבחי' סור מרע הן בבחי' ועשה טוב¹³², בסור מרע הוא בחי' קדש עצמך במותר לך¹³³, ובבחי' ועשה טוב ענין בחי' ההיפך הוא כמארז"ל אינו דומה שונה פרקו¹³⁴ מאה פעמים לשונה פרקו מ"פ ואחד, שהפעם האחד שהוא יותר מרגילותו חשוב ממאה אשר הוא רגילותו, וכן בצדקה שהפרוטה שהוא נותן יותר מרגילותו חשוב ביותר מן הרגילות, וזהו קבעומ"ש דבשכמל"ו, ועי"ז יבוא לואהבת את שכולל יראה ונמצא שע"י בחי' ביטול היש לאין בחי' ד"ת באים לבחי' אהוי"ר כו') ואזי נמשך ע"י אהרן כהנא רבא בחי' אה"ר להיות עין בעין נראה שיאיר בחי' עין דלעילא בעין דלתתא, וזהו בחי' אה"ר הבאה מלמעלה בבחי' מתנה וכמ"ש עבודת מתנה אתן כו'.

קלטג) והנה כמ"כ יש ב' בחי' אלו דד"ת ודעת עליון בתפלה, כי הנה תחלה הוא בחי' שמע שם עיי"ן¹³⁵, פי' עין הוא ז' מדות כשהם כלולים מיו"ד ושם עי"ן הוא בחי' הארה מעין דהיינו בחי' מל' שהוא בחי' אין שממנו נברא העולם ליש כו', וזהו שמקדימין פסוד"ז דהיינו איך שהמלאכים וכל צבא השמים אומרים שירה ובטלים לפניו ית' שזהו מ"ש הללוי' הללו את ה' מן השמים¹³⁶, הללו¹³⁷ את שם ה' כי הוא צוה ונבראו¹³⁸ כו', וזהו שאומרים עשר פעמים הללויה נגד עשרה מאמרות¹³⁹ בכדי להתבונן כנ"ל שכל צבא השמים המה בטלים ואזי גם הוא יוכל לבוא לבחי' ביטול היש שזהו ההתבוננות בבחי' שמע שם עי"ן בחי' ביטול היש ד"ת, ואח"כ בחי' ישראל הוא למעלה מבחי' ד"ת ע"ד מ"ש בן פורת יוסף¹⁴⁰ בן פורת עלי עין למעלה קממבחי' עין דד"ת, וע"י התבוננו' בבחי' ה' אלקינו ה' אחד הוא בחי' ד"ע להכיר איך דכולא קמי' כל"ח וזהו בחי' אחד שהוא ז' רקיעים וארץ¹⁴¹ עכ"ז כולא קמי' כל"ח ובטלי' לגבי בחי' אלף אלופו של עולם¹⁴² שהוא היש האמיתי כו', וכאשר מתחלה יש בחי' ד"ת ביטול היש דהיינו בחי' יחו"ת אזי יוכל לבוא לבחי' ד"ע בחי' יחו"ע¹⁴³.

ועפי"ז יובן ענין חטא דור המדבר במה שאמרו היש הוי' בקרבנו¹⁴⁴ אם אין, וארז"ל במד"ר¹⁴⁵ ובילקוט רמז רס"ב¹⁴⁶ משל לבן¹⁴⁷ שהי' מורכב על כתפו של אביו ושאל איה אבא כו' השליך האב את הבן בא הכלב ונשכו, כך הקב"ה הוציא את בנ"י ממצרים ושאלו היש הוי' השליך אותם מיד ויבא עמלק¹⁴⁸. ולהבין ענין החטא שלהם, הענין הוא דהחטא שלהם הי' מה שלא האמינו שנבואת משה הי' גבוה משאר הנביאים (כמו אפי' אברהם יצחק ויעקב), ובאמת כתי' וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי¹⁴⁹, ופי' הרמב"ן¹⁵⁰ שם שדי הוא מקור לניסים מוסתרים אכן ש' הוי'¹⁵¹ הוא מקור לנסים הנגלים, ולהם הראו נסים נגלים יוצאים מדרכי הטבע לגמרי כמו יצ"מ וקי"ס שהם נסים בגלוי א"כ הי' להם להאמין שנבואת משה הי' הגבה מכל הנביאים, והם לא האמינו ואמרו היש הוי' כו'. וע"פ הקבלה היש הוי' בחי' ז"א אם אין הוא בחי' מל'¹⁵², והם לא ידעו אם נמשך מבחי' ז"א ד"ע או מד"ת בחי' אין מל', וזהו החטא שלהם¹⁵³ מיד ויבא עמלק כו', והיינו שקליפת עמלק היא מסתרת על בחי' ד"ע שהוא הקליפה הלעו"ז כו', שזהו ענין יודע את רבונו¹⁵⁴ ומכוין למרוד בו, שהוא הלעו"ז נגד בחי' ד"ע כו'.

וזהו מ"ש הנה זה עומד¹⁵⁵ אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, פי' כתלינו הנה כתי' ביחזקאל (סי' ד' ג') ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר ולמדו רז"ל מזה בברכות פ' אין עומדין משחרב בהמ"ק חומת של ברזל¹⁵⁶ מפסיק קמאבין ישראל לאביהם שבשמים, ולכאו' צ"ל הלא מצינו קיר לשבח כמ"ש גבי אלישע נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם כסא ושולחן ומטה ומנורה¹⁵⁷, ואיתא בזהר שזהו בחי' ד' תיקוני שכינתא¹⁵⁸, וגם ארז"ל ע"פ ויסב חזקיהו פניו אל הקיר¹⁵⁹ מכאן למתפלל שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר¹⁶⁰ כו'. והענין הוא דהנה איתא בזהר שקיר הוא בל' יון¹⁶² אדון¹⁶¹ והיינו בחי' שם אדנ"י¹⁶³ שזהו ההפרש בין ש' הוי' לש' אד' כי ש' הוי' כשמו כן הוא בלא קץ ותכלה ואם הי' בריאות¹⁶³ העולמות מש' הוי' לא הי' העולם בבחי' יש ודבר כ"א בבחי' ביטול, וכדי שיהי' העולמות בבחי' יש זהו ע"י ש' אד'¹⁶⁴ שמסתיר ומעלים על אור קדושת שם הוי' כדי שיהי' מקור לעולמות הנבראים ונפרדים כו' כנ"ל, והנה זהו עבודת האדם להמשיך בחי' ש' הוי' להיות יחוד הוי' ואלקים (כי שם אד' וש' אלקים הכל אחד¹⁶⁵) כמ"ש שמש ומגן הוי' אלקים¹⁶⁶, וזהו כותל דקדושה כי כותל הוא כ"ו ת"ל¹⁶⁷, כ"ו הוא גימט' של ש' הוי'¹⁶⁸ ת"ל גימט' ה"פ אלקים¹⁶⁹, להיות יחוד הוי' ואלקים, וזהו מ"ש ויסב חזקי' פניו אל הקיר והיינו שהמשיך בחי' פניו שהוא מ"ש יאר הוי' פניו¹⁷⁰ בבחי' קיר בחי' אדון ש' אד'¹⁷¹, וכמ"כ המתפלל צריך שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר כו' כי קמבהמכוון הוא להמשיך בחי' הוי' באמרו ברוך אתה הוי', ברוך לשון המשכה¹⁷² בשם אד', לכן צריך שלא יהי' דבר חוצץ כו', וזהו כתלינו כותל דקדושה.

(ד) והנה לעו"ז¹⁷³ הוא בחי' כותל דעמלק המסתיר ומעלים שלכן נק' קיר ברזל כי ברזל הוא ב"פ ק"ך¹⁷⁴ והיינו נגד בחי' ק"כ צירופי אלקיםכ דקדושה ונגד ק"כ צירופי אלקים אחריםכא, ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי. וזהו מ"ש במד"ר ס"פ תרומה¹⁷⁵ ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת¹⁷⁶, זהב זו בבל כסף זו מדי נחושת זו יון, אבל ברזל אין כתיב כאן, והיינו כי ברזל הוא נגד מחריבי בהמ"ק¹⁷⁸ שא"א לבררה כלל, וכמשארז"ל במד"ר שם שגם לע"ל¹⁷⁷ לא יקובל ממנה נדבה כו', והיינו כמ"ש ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד¹⁷⁹, והיינו שאחרית של עמלק היינו מחריבי בהמ"ק א"א לברר אותה כלל כ"א שברתו¹⁸⁰ זהו תיקונו כמשי"ת לקמן.

וזהו דכתיב (מ"א וא"ו ז') והבית בהבנותו אבן שלימה כו' והמקבת וכל כלי ברזל¹⁸¹ לא נשמע בבית בהבנותו וכמו שארז"ל (מדות פ"ג משנה ד') שהברזל פוסל בנגיעה, והיינו מטעם הנ"ל שמבחי' ברזל א"א לברר כלל, וזהו בחי' עמלק כי חושבנא דדין כחושבנא דדין¹⁸² שברזל עם הכולל גימ' עמלק¹⁸³, שזהו מ"ש מלחמה להוי' בעמלק¹⁸⁴ והיינו כמו שארז"ל אין השם שלם ואין הכסא שלם¹⁸⁵ עד שימחה זרעו של עמלק, פי' אין השם שלם שי"ה אינו מאיר בו"ה¹⁸⁶, פי' יו"ד ה' של ש' הוי' קמגהוא בחי' סוכ"ע כי בינה מקור המקיפים¹⁸⁷ ועמלק מונע הגילוי מבחי' יו"ד ה' בו"ה, וכמו"כ אין הכסא שלם כי כסא הוא כס א'¹⁸⁸, פי' שמכוסה בחי' אלף אלופו ש"ע, כי הנה צריך להיות נכון כסאך מאז¹⁸⁹, פי' שכדי שיהי' נכון כסאך זהו מאז דוקא היינו כשמאיר מא' בז' ז' מדות¹⁹⁰ ועמלק הוא היפך זה ונק' ע"ש עמלק מפני שעמלק הוא ראשית גוים כמ"ש ראשית גוים עמלק, פי' גוים הם ז' מדות הרעות בחי' ז' אומות¹⁹¹ הכנעני כו' והפריזי¹⁹² וראשית גוים אלו זהו עמלק¹⁹³ דוקא, וזהו מארז"ל הקנאה והתאוה והכבוד¹⁹⁴ כו' הוא בחי' מדות רעות וכבוד הוא בחי' לבושי' שהוא היפך לבושי כה"ג שהי' בקדושה, וזהו אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק, ולאחר שימחה זרעו של עמלק אז אח"כ יהי' הגילוי בחי' י"ה בו"ה.

ובזה יובן מה שחטא שאול במה שרצה להקריב קרבנות¹⁹⁵ משלל עמלק, והיינו כנ"ל שעמלק הוא קיר ברזל היפך בחי' בהמ"ק דקדושה שלכן לא הי' ברזל בבנין בהמ"ק והברזל פוסל בנגיעה לכן א"א להביא קרבנות ג"כ משלל עמלק כי א"א להעלות בחי' עמלק כלל, וזהו שאמר לו שמואל מאסת את דבר ה' שהוא היפך מבחי' בהמ"ק¹⁹⁶, ולכן משחרב בהמ"ק כותל של ברזל¹⁹⁷ מפסיק בין ישראל לאביהם¹⁹⁸ כו', כי כשזה נופל זה קם¹⁹⁹, ופי' בין ישראל לאביהם שההפסקה היא מחמת ישראל²⁰⁰ כי לפניו ית' אין דבר חוצץ כי כחשכה כאורה²⁰¹ אכן מחמת בחי' נש"י הוא ההפסק, שזהו מ"ש עוונותיכם המה מבדילים²⁰² שע"י העון הוא מסך קמדמבדיל בחי' עמלק קיר ברזל. והעצה לזה הוא בחי' תשובה שע"י לב נשבר ונדכה²⁰⁴ עי"ז שוברים הכותל להיות מציץ מן החרכי'²⁰³ ומשגיח מן החלונות²⁰⁵, והיינו אף שאין שוברים כל הכותל עכ"פ עושים עי"ז חלונות וחרכים להיות מאיר אור א"ס ב"ה ע"י חלונות וחרכים כנ"ל, וכמו שע"י החלון מאיר בחי' השמש, כמ"כ ע"י חלונות אלו מאיר בחי' שמש הוי' כו'. וכדי לשבר את הכותל של ברזל הנ"ל להיות נעשה בה חלונות וחרכים זהו ע"י בחי' משה, וזהו ועשית ציץ כו' שמשה הוא העושה ומשבר בחי' כותל דעמלק, ולכן תלוי מלחמת עמלק במשה כמ"ש והי' כאשר ירים משה ידו²⁰⁶ וגבר ישראל וכאשר יניח כו'. וביאור הענין הנה התורה נק' תורת משה כמ"ש זכרו תורת משה עבדי²⁰⁷, וכמ"ש תורה צוה לנו משה²⁰⁸, וצ"ל מפני מה נק' התורה תורת משה, הנה ארז"ל במד"ר פ' ויקרא²⁰⁹ ע"פ גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו²¹⁰ בנוהג שבעולם משאוי שקשה לאחד נוח לשנים, לשנים נוח לארבעה, שמא תאמר משאוי שקשה לס' רבוא נוח לאחד, כך ס' רבוא ישראל לא יכלו לקבל הדבור מפי הקב"ה שנאמר אם יוספים אנחנו²¹¹ ומשה שמע הדיבור מפי הקב"ה וחיה וזהו גבורי כח כו' לשמוע בקול דברו, פי' שמע הדבור הוא בחי' דבר ה', והנה הדיבור הוא גילוי ההעלם שהוא גילוי המחשבה כו', ופי' בקול דברו היינו בפנימיות הקול²¹² דהיינו מה שמאיר בבחי' הקול ובחי' זו לא יוכלו נש"י לקבל כי זהו בחי' פנימיות דבר ה' הוא בחי' ד"ע כ"א משה שהי' מן המים משיתיהו²¹³, פי' בחי' מים עליונים שלמעלה מן הרקיע המבדיל ופרסא ראשונה לכן הי' יכול לקבל בחי' זו, ולכן נמשכה התורה ג"כ ע"י משה דוקא עד שנק' תורת משה עבדי כי הוא עלה שמים וירד²¹⁴ כו', ומחמת שהי' בחי' גבוה מאד מן המים משיתיהו לכן הי' יכול ג"כ להעביר קליפת עמלק, והיינו מחמת עוצם הגילוי שהמשיך משה ממילא נדחה הרע של עמלק, וכמו שע"י האור ממילא נדחה החושך, ולכן תלוי מלחמת עמלק במשה דוקא, וזהו ועשית ציץ פי' שמשה הוא העושה הציץ לאהרן כהנא רבא להיות כי משה המשיך בחי' תורה עי"ז ממילא נדחה החשך, זהב טהור הוא ע"ד מ"ש ממולח טהור קדש²¹⁵ פי' מעורב טהור בקדש להיות קמהנמשך בחי' קדש בטהור שבחי' זו היא שרש נש"י כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא²¹⁶.

(ה) ופתחת עליו פתוחי חותם²¹⁷, הנה ארז"ל חותמו של הקב"ה אמת²¹⁸ אני ראשון ואני אחרון²¹⁹ ומבלעדי אין אלקים, ואין אמת אלא תורה²²⁰, ונמשלה לחותם כמו החותם כאשר היא חקוקה על האבן טוב הנה מחמת רוב בהירות האבן אין יכולים לקרות האותיות כ"א עד שיחתום בהחותם על השעוה הנה מחמת גסות השעוה ניכרים האותיות הטיב²²¹, אך עכ"פ הנה האותיות שעל השעוה הם האותיות ממש שעל האבן טוב, כך יובן בנמשל למעלה שהתורה הגם שירדה למטה ונתלבשה בדברים גשמיים הנה עכ"ז שורש התורה היא היא ממש כמו שהיא הגבה למעלה רק שנתלבשה בדברים גשמי' כו', ולכן ע"י בחי' התורה נדחה הרע של עמלק, וזהו חותם אותיות חומת²²² והיינו שע"י החותם דתורה נדחה בחי' החומת בחי' קיר ברזל דעמלק. אך הנה כ"ז הוא בחי'²²³ תורת משה דהיינו כשלומד התורה בבחי' ביטול כמו משה שהי' בבחי' ביטול כמ"ש ונחנו מהלט, כמו"כ צ"ל למוד התורה ג"כ בבחי' ביטול. קדש להוי'²²⁴ פי' בפרד"ס²²⁶ שהוא בחי' המשכת קדש להוי'²²⁵. וביאור הענין הנה יש קדש וקדוש, קדוש הוא בחי' קדש וא"ו²²⁷, המשכת בחי' הוא"ו כדי שיהי' אחריו בחי' ה' אחרונה שזהו מה שאומרים קדוש ק"ק ה' צבאות²²⁸, והיינו שכדי שיהי' בחי' ה' צבאות זהו ע"י בחי' וא"ו, וזהו קדש וא"ו היינו המשכת הוא"ו, משא"כ בחי' קדש הוא מובדל. והנה כתי' שאו ידיכם קדש²²⁹ וברכו את הוי', וזהו בחי' קדש להוי' המשכת בחי' קדש להוי' בבחי' ברכה כמ"ש וברכו את הוי' שזהו בחי' ברכה והמשכה בשם הוי'. ועוי"ל בפי' קדש להוי'²³⁰ ע"ד משארז"ל קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה²³¹ א"כ ש' הוי' גבוה מבחי' קדש, אך באמת שניהם אמת, כי קמוהנה כתי' ויקרא הוי' הוי'²³² שיש ב' שמות הוי' שם הוי' דלעילא ושם הוי' דלתתא, והנה לגבי בחי' ש' הוי' דלתתא שהוא מקור להתהוות העולמות כנ"ל א"כ קדש להוי' הוא בחי' המשכה בשם הוי', אך לגבי ש' הוי' דלעילא הנה בחי' קדש למטה במדרגה ולכן קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה כו'. והי' על מצח אהרן כו' תמיד לרצון²³³, פי' מצח חופה על המוחין פי' להיות כי אף כשמתבונן הטיב ומוליד בנפשו בחי' אהוי"ר אשר עי"ז מאיר בחי' אה"ר, הנה הוא רק בשעת התפלה אבל אחר התפלה חולפת ועוברת האה"ר לזה הוא בחי' המצח בחי' נצחון, והיינו שמחמת ההתבוננות יהי' נעשה אצלו הסכם חזק להיות יתד תקוע במקום נאמן²³⁴, וזהו תמיד לרצון שההסכם שנעשה הוא תמיד כו', שגם לאחר התפלה שחולף ועובר ההתבוננות מ"מ ישאר ההסכם הנעשה ע"י התבוננות התפילה כו'.

(וא"ו) ומעתה יובן מ"ש ויקרא אל משה, ובבלעם נא' ויקר אלקים כו' לשון טומאה כמ"ש אשר לא יהי' טהור מקרה לילה שלכאו' צ"ל איך נופל הלשון מקרה על נבואה שבלעם הי' נביא בלעו"ז נגד בחי' משה בקדושה²³⁵, הנה על עמלק אמרו²³⁶ שהוא כקוף בפני אדם [והיינו כמ"ש במאו"א אות קוף סי' א'²³⁷ הובא בעה"כ של הסה"ד²³⁸ שס"א נגד הקדושה הם כקוף בפני האדם²³⁹, והוא היפך ה"א דקדושה²⁴⁰], פי' קוף בפני האדם כי הנה איתא בספרי'²⁴¹ שהקוף הוא היפך בחי' הה"א²⁴², כי הה"א הוא בחי' ג' קוין²⁴³ ב' קוין מחוברים רומזים לבחי' מחשבה ודבור דקדושה והקו הנפסק רומז לבחי' המעשה דקדושה ועמלק הוא היפך זה ממש שזהו פי' כקוף כמו תמונת קוף הוא ג"כ ב' קוין מחוברים אכן קו השלישי נמשך למטה, והיינו שממשיך המח' דיבור ומעשה בקליפות, וזהו כקוף בפני האדם, כי אדם קמזהוא ג"כ מחדו"מ²⁴⁴ א' בחי' מחשבה ד"מ הוא דבור ומעשה, ועמלק הוא בחי' קוף שממשיך בחי' מחדו"מ בקליפות, וזהו עמלק עמל ק', פי' שהעמל שלו להמשיך בחי' הקוף דהיינו להיות רגליה יורדות מות²⁴⁵, וזהו העיקר העמל שלו שזהו מ"ש ורהבם עמל ואון²⁴⁶ כו'.

ולכן נק' נבואה שלו ע"ד מקרה כו', כי הנה איתא בס"י ברית כרותה²⁴⁷ בין עשר אצבעות ידיו ובין עשר אצבעות רגליו ברית הלשון מכוון כנגד ברית המעור, והיינו שכמו שיש פגם בברית המעור כן יש פגם בברית הלשון, ולכן איתא בספרים שכאשר פוגם בברית הלשון אזי יוכל לבוא ח"ו לפגם ברית המעור²⁴⁸, והיינו כמו שהפגם ברית המעור הוא כאשר יוצא השפע פנימיות לחיצוניות כן הוא ממש ברית הלשון כאשר מדבר דברים בטלים אשר לא לה' המה וכ"ש רכילות ולה"ר שנמשך ג"כ בחי' הדבור שלו לבטלה שהדבור הוא ג"כ שפע פנימיות שנלקחה מן עצם הנפש כמ"ש ויהי האדם לנפש חיה ות"י לרוח ממללא²⁴⁹ כו', כך יובן למעלה ג"כ שכאשר נמשך השפעת בחי' דבר נבואה לבלעם הוא כדוגמת מקרה כו', והיינו שנמשך הארת הדבור למקום הקליפות ויקר אלקים שבחי' זו נמשך מחמת בחי' אלקים כי יש ק"כ צירופי אלקיםכ דקדושה, ולעו"ז יש ק"כ צירופי אלקים אחריםכא דקליפה, והנה מבחי' מ"ח צירופים אחרוניםכב יכול בלעם ג"כ לקבל ולכן נק' בחי' מקרה כו', משא"כ גבי משה כתי' ויקרא ל' חיבה וכמ"ש בזהר ל' אוקיר אנוש מפז ל' יקר, והנה יקר וקיר דקדושה גימט' כתר²⁵⁰ ולעו"ז קרי דעמלק ובלעם וקיר ברזל גימט' כרת* כתר²⁵⁰ דקליפה, והיינו שע"י בחי' משה כתר²⁵¹ דקדושה נדחה בחי' כרת כתר דקליפה בחי' עמלק²⁵¹.

קמחהו מגלה נקראת באחד עשר כו' בחמשה עשר לא פחות ולא יותר, כי הנה אחד עשר הוא בחי' ו"ה וחמשה עשר הוא בחי' יו"ד ה'²⁵², והנה כתי' מלחמה להוי' בעמלק²⁵², וארז"ל אין השם שלם כו', ולכן ע"י נס דפורים שנהרג המן²⁵³ שהי' מעמלק²⁵⁴ הי' חבור בחי' ו"ה בי"ה וזהו כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו, והיינו כי הקפת החומה תלוי ביהושע בן נון, שיהושע הי' לעומת בחי' קיר ברזל, כי יהושע הי' מל'²⁵⁵ דקדושה בחי' לבנה²⁵⁶ כמארז"ל פני יהושע כפני לבנה²⁵⁷, ולכן תלוי מלחמת עמלק גם ביהושע כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק²⁵⁸ [וכמ"ש בזח"ב דס"ה ע"ב שמשה הי' לקרבא דלעילא ויהושע לקרבא דלתתא] ולכן כרכים המוקפים חומה²⁵⁹ קורים בט"ו זהו ע"ד בן כרך שראה את המלך שנבואת ישעי' הי' בבריאה²⁶¹ שראה השרפים שאומרים²⁶² קדוש ורוצים ליבטל כו' כי אימא מקננא בכורסייא²⁶³ ולכן קורי' בט"ו בחי' י"ה, משא"כ כפרים ועיירות גדולות²⁶⁴ קורים בי"ד והכפרים מקדימים ליום הכניסה זהו ע"ד בן כפר²⁶⁰ שראה את המלך כו'.

הערות

עמוד קכט

1. מגילה נקראת : מאמר זה הוא מיוסד על ד"ה זה הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש מדרוש אביו כ"ק אדמו"ר הצ"צ משנת תרט"ז ובתוספת הגהות נדפס בסה"מ תרכ"ז ע' קעג ואילך (ובמהדורת אותיות מרובעות ע' קעח ואילך וראה בהנסמן בריש המאמר שם. ולמהדורא זו צויין לקמן בהערות) וכאן הוא בתוספת הגהות. ב) הנחה אחרת מדרוש הצ"צ (בתוס' הגהות) נדפסה בפלח הרמון מגלת אסתר ע' שנ ואילך בכותרת: ”שבת פ' ויקרא רחבו"ת" ולקמן בהביאור (ד"ה להבין שרשי וביאור הדברים בענין הציץ על יד הערה לט) מעתיק ומציין אלי'. ג) ועוד הנחה מדרוש הנ"ל נמצא בבוך 739 שב, א והיא הנחת של ר' דוב [בעריל] קאליסקער [ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' בהערה 1]. המאמר נרשם בכת"י מעתיק, ששילב את ההגהות שנכתבו בגוכתי"ק על נייר בפ"ע בכותרת: ”הגהות לס' רכ"ז" ומציין הדף והשיטה שאליהם שייכים. ועוד הגהות [שאותם לא העתיק] שנרשמו על דפים קטנים בכותרת: ”לעיין בזה (ב". ואולי הכוונה בתיבת ב' שזה שייך לפרק ב. בבוך זה 1130 נרשם המאמר והביאור אחר המאמר שנדפס לאח"ז. וכן נרשם גם בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק. אמנם כאן סודרו המאמרים כפי סדר זמן אמירתם. חלק מההגהות דלהלן בפנים באים בתוך חצאי עיגול וחלק בתוך חצאי מרובע — כי כן הוא בסה"מ תרכ"ז שמאמר זה הוא העתק ממנו כנ"ל. כמו"כ חלוקת הפיסקאות במאמר זה הם ע"פ הנדפס בסה"מ תרכ"ז. ביאור על המאמר ד"ה להבין שרשי וביאור הדברים בענין הציץ נדפס לקמן. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה — רק חלק קטן — נדפסה לקמן בחלק הנחותיו ושם הפתיחא ויקרא אל משה.
2. מגילה נקראת . . בחמשה עשר : מגילה פ"א, מ"א.
3. בשושן שהוא בעילם המדינה : דניאל ח, ב.
4. ויקרא אל משה : ויקרא א, א.
5. ויקרא . . ל' חיבה : ראה גם רש"י שם. ראה פלח הרמון מג"א כאן ע' שנ כמבואר בת"כ. וראה מזרחי שם.
6. ויקרא . . בזהר ל' אוקיר : ראה זהר ויקרא ג, א. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשלח.
7. ולא קם . . כמשה : ברכה לד, י. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שלז ובהנסמן שם.
9. ס"פ במדבר : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן. וכנשצ"ל: ס"פ נשא — כבאוה"ת פ' זכור ע' א'תשצד. אוה"ת שבהערה שלפנ"ז. ואולי תיבת ”ס"פ" במדבר פיענוחו ספר במדבר.
8. במד"ר ס"פ במדבר ס"פ י"ד : סימן כ — ראה שם. אוה"ת נח כרך ג' ע' 1284. פ' זכור ע' א'תשעו.
10. דרס"ד ע"ד : כנצ"ל: דרס"ב ע"ד — במהדורת אמשטרדם ת"א.
11. הוא דנ"ה ע"ד : במהדורת שקלאב תקע"ד.
12. ע"א : לכאורה צ"ל כבסה"מ תרכ"ז כאן: ע"ב.

עמוד קל

13. ובלק"ת מהאריז"ל פ' בלק : ד"ה ענין בלק ובלעם הב'.
14. ויודע דעת עליון : בלק כד, טז.
15. סט"ו : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן. וכ"ה במאו"א [במאורי אור] — ובמאו"א שם הוא טעות הדפוס וצ"ל: ע"ו.
16. ע"ט : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן. וכ"ה בי"נ [ביאיר נתיב] — ובי"נ שם הוא טעות הדפוס וצ"ל: סט, סע"א ואילך.
17. שבלעם . . מאצי' דקלי' : ראה גם אוה"ת פ' זכור ע' א'תשעו וע' א'תשצד.
18. אצי' דקלי' בד"ה אם בהרת קדמה : לקו"ת תזריע כג, ג ואילך. ראה גם לקו"ת שמיני כא, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תעד ואילך ובהנסמן שם ע' תעה. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קעח. תר"ם ח"ב ע' תתקיא הערה 104.
19. ומעמיד . . היא : בסה"מ תרכ"ז כאן: ומעמד . . הוא.
20. ומעמד קלי' . . בבריאה : ראה אוה"ת ויצא כרך ה' ע' תתמה: ”כ"מ בע"ח שער הקליפות פ"ב . . בשער ק"נ פ"ט" ע"ש. פ' שופטים ס"ע תתל ואילך. לקו"ת במדבר ג, סע"ג. לקמן בהביאור הערה 148.
21. ובמד"ר ע"פ ויקרא : ראה ויק"ר פ"א, יג.
22. בחצי דבור : ראה סה"מ תרכ"ז כאן ע' קפו בשולי היריעה. פלח הרמון מג"א כאן ע' שנט.
23. ויקר אלקים אל בלעם : בלק כג, ד.
24. שלום : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קעט: שלם.
25. אשר לא . . לילה : תצא כג, יא.
26. מהו שייך לומר : ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ע' שנ.
27. הנה : בסה"מ תרכ"ז כאן: והנה.
28. בלעם ועמלק הוא בחי' אחת : ראה פלח הרמון מג"א כאן ע' שנח בשם אדהצ"צ [ראה אוה"ת פ' זכור ס"ע א'תשצד].
29. בלעם ועמלק . . בזהר : בסה"מ תרכ"ז כאן ניתוסף: [אפ"ל כוונתו בזח"ג בלק דקצ"ד א'].
30. שעמלק הוא עמל קו"ף : ראה לקמן פ"ו.
31. כששלח ה' את שאול . . הקימותי את דבר ה' : שמו"א טו, א ואילך. שם, יג.
32. מאסת את דבר ה' : שם טו, כג. ראה גם סה"מ תרכ"ז כאן (ס"ע קפד בשולי היריעה) ד"ה וענין.
33. שחמלו על מיטב הצאן : שם שם, יד. טו. כא.

עמוד קלא

34. ואחריתו עדי אובד : בלק כד, כ. ראה גם לקמן פ"ד. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקכב. וש"נ. נ"ך ע' תקטז. קונטרסים ע' רמא. סה"מ תרמ"ז ע' פז-פט.
35. ב) : ניתוסף ע"פ סה"מ תרכ"ז כאן.
36. ועשית ציץ זהב טהור : תצוה כח, לו.
37. ציץ . . לשון הארה : ראה גם תו"א תצוה פג, א. תו"ח תצוה ח"ב שנו, א. שסג, ג.
38. נץ החמה : ברכות ח, ב. ט, ב. ועוד.
39. יציץ נזרו : תהלים קלב, יח.
40. יציץ ופרח ישראל : ישעי' כז. ו.
41. הב' מלשון הבטה וראי' : ראה אוה"ת תצוה ע' א'תרפט שמציין לזהר ויקהל דרי"ז, ב ע"פ ויעש את הציץ, ציץ אסתכלותא. תו"ח תצוה ח"ב שנו, א. שסג, ג.
42. מציץ מן החרכים : שה"ש ב, ט.
43. ל' הבטה : תיבות אלו הם תוכן פרש"י.
44. ראה ראיתי . . עמי : שמות ג, ז.
45. הציץ הי' . . על מצחו : תצוה כח, לח. ראה גם פלח הרמון מג"א כאן.
46. אהרן . . מז' רועי' : ראה תיקונים לז"ח קד, א. סה"מ תרל"ט ח"ב ע' תכב. לקו"ש חנוכה כרך כ ע' 643. בהעלותך כרך לח ע' 193.
47. שאהרן המשיך בחי' אה"ר לנש"י : ראה תו"א תצוה פב, א ואילך. לקו"ת בהעלותך כט, ג ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ס"ע תתפג ואילך (ובהנסמן בראשית המאמרים שם).
48. דל"ג : ע"ב.
49. דך"ה : ע"א.
50. דט"ז : ע"ב.
51. הכל בידי שמים : ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' קיד וע' שלה. לקמן מאמר ד"ה בגמ' וכו' קא מפלגי פ"ג.
52. הכל בידי . . מיראת שמים : וכ"ה באהבה — ראה פלח הרמון מג"א כאן ריש ע' שנא. סה"מ ליקוט ח"ב ע' קמג [המשך תרס"ו מהדורת תשנ"ט ע' תרו].
53. מתנה : בסה"מ תרכ"ז כאן ס"ע קעט בהערה כותב בגוכי"ק נסמן כאן להגה"ה ”בנייר בפ"ע" ולע"ע לא נמצא. ואולי הכוונה להבא להלן בפנים — ראה לעיל הערה 1.
א. מה יפית סי' י"ח: הכוונה שזה העתק אגה"ק סי"ח. הערה זו לא נעתקה בכת"י מעתיק.

עמוד קלב

55. שמחו צדיקים בה' : תהלים צז, יב. ראה גם לקו"ת תבוא מב, ג. תו"ח ויחי רלח, ג.
57. דליבא שבזה"ק : באגה"ק: דלבא שבזוה"ק. באוה"ת שם: דליבא שבזוה"ק.
56. כהנא ברעותא דליבא שבזה"ק : באוה"ת תצא ע' תתקמא מציין: ע' בזהר פ' שמיני דל"ט ע"א. ראה גם במ"מ הגהות והע"ק כאן ע' מב.
58. עבודת מתנה : קרח יח, ז.
59. כו' : באגה"ק: וגו'. ראה שינויי נוסחאות — בתניא עם ליקוט פירושים שם ע' שסה.
60. כהונתכם : באגה"ק: ליתא.
67. (דהיינו . . כו') : לשון אגה"ק שם לפנ"ז.
61. היראה ששואלין עליה יגעת ביראה : ראה גם במ"מ הגהות והע"ק לאגה"ק כאן ע' מב.
62. ואוי לבשר . . בר"ח : שער היראה פי"ב (לד, ג ד"ה עוד בעניני) מצאתי בכת"י מרגניתא של ר"מ ע"ה [ראה ר"ח מהדורת ירושלים תדש"ם ע' רכו בהערות].
63. כתיב : באגה"ק: וכתיב. ראה שינויי נוסחאות שם ע' שסו.
64. וכמטמונים . . ד') : באגה"ק: וגו'. מתחילה נכתב תיבת כו', אלא שאח"כ מחקו והוסיף בין השיטין וכמטמונים . . ד').
65. כמחפש אוצרות : שם: כמחפש אחר אוצרות. ראה שינויי נוסחאות שם.
66. זו בתענוגים : באגה"ק: זו [אהבה בתענוגים]. ראה גם שינויי נוסחאות שם.
68. בטעמה כי טוב ה' : ע"פ תהלים לד, ט.
70. עוה"ב שנהנין : ראה ברכות יז, א.
69. עוה"ב שנהנין : באגה"ק: עוה"ב ממש שנהנין. ראה שינויי נוסחאות שם ע' שסה.
71. הנה היא : באגה"ק: ליתא. תיבות אלו ניתוספו בין השיטין.
72. לאדם מלמעלה : שם: לאדם מאליה מלמעלה. ראה שינויי נוסחאות שם ע' שסו.
73. לאחר : באגה"ק: אחר.
74. להגיע : שם: והגיע. ראה שינויי נוסחאות שם.
75. אזי : בכת"י המעתיק כאן העתיק אז.
76. אהבה : שם: האהבה. ראה שינויי נוסחאות שם.
77. דרכו של איש לחזור : קדושין ב, ב.
78. כמ"ש בלק"א : פמ"ג.
54. וע"ז כתי' . . כמ"ש בלק"א : לשון אגה"ק רסי"ח.
79. ועיין בת"א . . מיין : ויחי מז, ג. מז, ד ואילך. ראה אוה"ת שה"ש שבהערה 81.
80. בת"ז תיקון ב' : וכ"ה באוה"ת שבהערה הבאה. והוא במהדורת מנטובה שי"ח. אמשטרדם תקכ"ח [ושם: תקונא תניינא ותליתאה]. ולפנינו תיקון ג (יח, ב).
ב. בת"א . . אין לה הפסק: ויחי מז, ב (ד"ה והנה ההפרש].
ג. ובד"ה ועשית ציץ: תו"א תצוה פג, ע"ג ואילך.

עמוד קלג

81. וע' בס' . . מה יפית : אוה"ת שה"ש ח"ב ע' תרטו ואילך.
82. אהבתי אתכם אמר הוי' : מלאכי א, ב. ראה פלח הרמון מג"א כאן ע' שנא.
83. דחילו ורחימו ורחימו ודחילו : ראה זהר רע"מ נשא קכג, סע"א. לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה רפ"ג. וש"נ.
84. אה"ר שממשיך אהרן כה"ג לנש"י : ראה פלח הרמון מג"א כאן ע' שנא ואילך.
85. בת"א בד"ה ויקהל : ויקהל פז, סע"ד ואילך.
86. חסד עולם דז"א . . דא"א : ראה אגה"ק ס"י. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קפ.
87. בד"ה יביאו לבוש מל' : בסה"מ שם בהערה כותב: כנראה הכוונה לד"ה זה להצ"צ . . ונדפס לקמן [ע' קצז ואילך] . . וראה בהנסמן שם בתחילת המאמר.
88. כי עין . . שלח י"ד י"ד : בדילוג — ראה גם לקמן בהביאור רפ"ב. סה"מ תרכ"ז ע' קנג וע' קפ כאן. תו"ח בא ח"א קב, סע"ב. וש"נ.
89. נראה אותיות אהרן : ראה זהר אמור קג, א ובמק"מ ובהרמ"ז שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשסז. וש"נ. שמות ח"ב ע' שמ. וש"נ.

עמוד קלד

90. הבריאה יש מאין : ראה תו"א בשלח סא, סע"ד. לקו"ת פ' ראה יט, ג ואילך.
91. שמלכותך מכ"ע : תהלים קמה, יג. ראה לקו"ת אמור לה, ב.
92. כי בי"ה . . עולמים : ישעי' כו, ד.
93. במנחות : כט, ב.
94. ובמד"ר ויקהל : בסה"מ תרכ"ז ע' קפ כאן: ובמד"ר. ולעיל שם ע' קכט: ברבות בראשית פי"ב דף ט"ו ע"ב [במהדורת אמשטרדם ת"א, ולפנינו סימן י].
95. מלך שמו נק' עליהם : ראה פיוט אדון עולם. סה"מ תר"ם ח"א ע' רפו. וש"נ.
96. ישתבח שמך : ברכת ישתבח.
97. בבחי : בסה"מ תרכ"ז ע' קנג וע' קפ כאן: בחי'.
98. לכו חזו מפעלות אלקי' : תהלים מו, ט. וראה במנחת שי שם. זהר בראשית נח, ב ובמפרשים שם. שה"א מז, ב ובהערה 21. תו"ח וארא ח"א ס, ד. וש"נ.
99. א"ת שמות אלא שמות : ברכות ז, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשצב. וש"נ. נ"ך ע' תעב.
100. כי אל דעות הוי' : שמו"א ב, ג. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רסב. וש"נ. תו"ח בראשית יח, ג ובהערה 11.
101. שלמטה היש ולמעלה האין : ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ע' שנב.
102. כולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
103. ההתבוננות איך : בסה"מ תרכ"ז ע' קפ כאן: ההתבוננות זו עצמה מיני' ובי' איך. וראה שם ריש ע' רנד. בהערה הבאה.
105. דעת לנבון נקל : משלי יד, ו.
106. ודי לבא מן הדין : ב"ק כד, סע"ב (במשנה).

עמוד קלה

107. אכן אתה אל מסתתר : ישעי' מה, טו. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' קסג. וש"נ. תר"ם ח"א ע' שי. וש"נ.
108. וכל צבא השמים לך משתחוים : נחמי' ט, ו [ושם: וצבא — ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה להבין בתוס' וכו' ב' פי' בציץ על יד הערה 38. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שלש רגלים תחג לי על יד הערה 106. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקג. וראה גם תו"א תשא פה, ד־ סה"מ תרכ"ז ע' קנד וע' קפא כאן: (וכ)ענין וכל צבא. לקמן בהביאור על יד הערה 62. לקמן מאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' ובהערה לא. תו"א מקץ לב, סע"ב. לקו"ת במדבר יז, א. תו"ח בראשית א, ג. תרל"ג ח"א ע' רנט].
104. וממילא דעת . . היש כו' : בסה"מ תרכ"ז כאן נדפס בפנים בין חצאי ריבוע [והרי הוא . . משתחוים] ובהערה לשם: ”קטע זה נרשם . . במהדו"ק . . ואח"כ העביר ע"ז את הקולמוס כאן. וציין . . בנייר בפ"ע . . ולע"ע לא נמצא נייר זה". ואולי הכוונה להבא להלן בפנים — ראה לעיל הערה 1.
109. ב' הפירושי' . . א' : ראה גם תו"ח תצוה ח"ב שנו, א. וראה גם שם שסג, ג.
110. ואהבת את ה' אלקי' : ואתחנן ו, ה.
111. שאת כולל יראה כנודע : ראה לקו"ת ואתחנן ז, ד. בפלח הרמון בחוקותי ע' תפז כותב: ”כמבואר ברשימה דיונתי הנאמר [ע"י כ"ק אדמו"ר הצ"צ] בשנת תר"ב" — נדפס בפלח הרמון שה"ש ע' מב.
112. בשכמל"ו : פסחים נו, א.
113. אין הלכה כאנשי יריחו : ראה פסחים נה ב (במשנה). נו, א. ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מג. תו"ח יתרו ח"ב רנד, ב. וש"נ.
115. לאחד : ואתחנן ו, ד.
114. והיו סומכים . . בשכמל"ו : ראה ר"ח שם.
116. משה מלגאו : ת"ז תי"ג כט, א. ראה לקו"ת פינחס עח, ג ואילך.
117. משה . . יסו"א : ראה גם לקו"ש שמות כרך ו ע' 244 ואילך. לעיל על יד הערה 13 מלקו"ת להאריז"ל.
118. פשוט : כ"ה בגוכתי"ק.
119. מלכותו ית' . . שלמטה הימנו : ראה גם ע"ח שער כסה"כ שמ"ו, פ"ב ופ"ה. מאמרי אדה"ז ענינים ע' א. מאמרי אדה"א בראשית ע' לז. וש"נ.
120. מלך יחיד : ברכת ישתבח.

עמוד קלו

121. שיעקב שהי' מלבר : ראה לעיל הערה 116.
122. כפרז"ל : כפי' רבינו ז"ל — כ"ק אדמו"ר הזקן.
123. בתחילת ס' אנשי : צילום ממנו בהספרי' 1003. נדפס בשינויים במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מג. הטעם להשינויים — כי הוגהו מר' ליב מאהאליווער. שברוב המקומות הגי' רק בסגנון הלשון, ובכמה מקומות ערך מחדש את כל המאמר, בשינוי התחלת המאמר, קדימה ואיחור ועוד. ראה אתהלך לאזניא ע' רסג. ע' שיח — שיט מהדורת תשמ"ב. וראה גם הערה כד.
124. כי"ק אזמ"ו : כתב יד קדש אדוני זקני מורי ורבי — כ"ק אדמו"ר האמצעי.
125. ובמ"א פי' רז"ל [ רבינו ז"ל] : לקו"ת ואתחנן יא, ג ואילך [הועתק כאן בפנים בהוספות ובשינויים].
126. חב"ר : חורבן בית ראשון.
127. שמע כו' אחד לבד : בלקו"ת שם: לבד שמע ישראל כו' ואהבת.
128. חב"ר : שם: החורבן.
129. קבעומ"ש : שם: שהוא קבלת עול מ"ש.
ד. ברבות ויחי פצ"ח : סימן ג.
ה. ברבות . . ס"פ ואתחנן : פ"ב, לה.
ו. עי' בנייר בפ"ע : אולי הכוונה לפיסקא הבאה.
ז. לעיין בזה (ב : ראה לעיל בתחילת המאמר הערה 1.
ח. בתחלתו : תיבה זו נרשמה באמצע השיטה.
ט. ד"ה אנשי יריחו בסופו : ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מד.
י. יעקב יו"ד עקב : ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. ראה תו"א ר"פ ויצא. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יח, ב. וש"נ.
יא. יעקב יסו"א : ראה גם לקו"ת בלק עב, ג. ביאוה"ז תזריע עב, ג.
יב. יעקב יבקע כשחר : ישעי' נח, ח. ראה בהערה הבאה.
יג. יעקב . . וארוכתך בחי' א"א : ראה לקו"ת צו ח, סע"ד ואילך (צויין אליו בפיסקא הבאה).
טו. י"ב בקר : ראה מלכים-א ז, כה. מד. דברי הימים-ב ד, טו.
יד. לבניו שהם י"ב בקר בבריאה : ראה זהר ויחי רמא, א.
טז. ישראל שיר אל : ראה ת"ז בהקדמה ג, א. ת"י כה, א. ע"ח שער פרצופי זו"ן של"א, פ"ה. תו"ח בשלח ח"א רמד, א ואילך.
יז. בפ' ואתחנן . . א' : בלקו"ת שם יג, א.
יח. אל נהירא דחכמתא : ראה זהר לך צד, א. צו ל, ב לא, א. אחרי סה, א. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קצ. סה"מ תרל"ב ח"א ס"ע ר ואילך.
יט. ישראל כי שרית : וישלח לב, כט.
כ. ק"ך צירופי' דאלקי' : ראה ע"ח שער הזיווגים שט"ו, פ"ו. שער השמות שמ"ד, פ"ה. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קלז.
כא. ק"ך צירופי' דאלקי' אחרי' : ראה לקו"ת להאריז"ל בשלח בסופו ד"ה עמלק. מאו"א מערכת מר אות צב. לקמן רפ"ד. פ"ו. לקמן מאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' על יד הערה ד. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצא. ע' א'תשלט. סה"מ תר"ם ח"א ע' קב. וש"נ.
כב. ממ"ח צירופי' אחרונים : ראה פע"ח שחה"מ שכ"א, פ"ה. שער הכוונות ענין הפסח דרוש א'. תו"א יתרו קט, ד. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'סא. סה"מ תר"ם ח"א ע' שנה. וש"נ.
כג. שנת' בענין . . בד"ה מגלה נקראת : אולי הכוונה למאמר ד"ה זה משנת תרט"ז. וראה אוה"ת שבהערה כא. פלח הרמון מג"א כאן ס"ע שנג ואילך.
כד. בד"ה אנשי יריחו . . עתיק לאצי' : כ"ה בבוך 1003 שבהערה 123. אבל במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מד: עתיק דבריאה. ראה גם הערה 123.
כה. מלכותו ית' שנעשה עתיק לאצי' : ראה תו"א מקץ לה, ד. לקו"ת חוקת סז, ב. מאמרי אדה"ז ענינים ע' א ובהערה שם ובמ"מ לשם. וראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכד. וש"נ.
כו. בלק"ת פ' צו : ח, סע"ד ואילך.
כז. בד"ה שמע שבלק"ת פ' ואתחנן : ראה הערה 125.
כח. ישת חשך סתרו : תהלים יח, יב.
כט. וע' : נרשם בהיפך העמוד ולא צויין לאן שייך.
ל. בד"ה שיר. . בלקו"ת : דרושים לר"ה סב, סע"ג ואילך.
לא. צ"ע : נרשם בגוכתי"ק באותו עמוד עם ההגה שבאה כאן בפנים וביניהם הניח כמה שורות פנויים ובשולי היריעה נרשם זה ולא צויין מקומו בפנים.
לג. בכל לבבך פי' יחידה שבנפש : לקו"ת שם, יא, ג.
לב. לבחי' מאדך . . ובכל נפשך . . בלק"ת : ואתחנן יא, ד.
לד. ציקי קדרה : פסחים נו, א. ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' מג. אוה"ת בראשית ח"א ע' 98 ואילך. תו"ח ויקהל ח"ב תד, ג ואילך.
לה. ישראל עלה במח' : ראה ב"ר פ"א, ד. לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו רפ"ב ובהנסמן שם.
לו. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' צז. וש"נ.
לז. שפי' רש"י . . שיהי' שמם הוי' : כ"ה בכ"מ — ראה לקמן מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו ובהערה 43.
לח. שהוי' יהי' . . אלקה שלך : ראה תו"א תצוה פב, רע"ג. לקו"ת שה"ש מב, ב.
לט. דונחנו מ"ה : בשלח טז, ז. ח. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 140.
מ. בכל מאדך בכל ממונך : ברכות נד, א. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכה. וש"נ.
מא. מס"נ באחד מסירת הרצון : ראה תו"א מקץ לו, ב. סהמ"צ להצ"צ ע' קפ.
מב. מה לי קטלא . . פלגא : ראה ב"ק סה, א.
מג. בכל מאדך אה"ר : ראה לקו"ת מטות פא, סע"ג ואילך. עקב טז, ג. פ' ראה לא, ד. סהמ"צ להצ"צ ע' קנד.
מד. בד"ה בך"ה בכסליו : תו"א וישב כט, ג.
מה. קטרת שנעשה מדוממים : ראה גם תו"א שם כט, ב. ש"א יא, א ובהערה 28. סה"מ תר"ם ח"ב ע' לג. תרמ"ג ע' מו.
מו. בד"ה קחו מאתכם מעלת אתכפי' : תו"א ויקהל פט, ג ואילך. קיד, ג ואילך. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' שמט. וש"נ.

עמוד קלז

130. שאין מלך בלא עם : בחיי וישב לח, ל. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תרלא.
131. עם לשון עוממות שהוא יש ודבר : ראה גם (בנוסף ללקו"ת כאן) שער היחוד והאמונה פ"ז. סה"מ תרכ"ט ע' שי. לקמן מאמר ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום הערה 19.

עמוד קלח

132. סור מרע . . ועשה טוב : תהלים לד, טו.
133. קדש עצמך במותר לך : ספרי פ' ראה יד, כא. יבמות כ, א. ראה תניא ספכ"ז וספ"ל. שע"ת נז, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' ה. וש"נ.
134. אינו דומה שונה פרקו : ראה חגיגה ט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, ה"ג. תניא פט"ו. לקו"ת פ' ראה כב, ב ואילך. לקו"ש וארא ח"א ע' 117 ואילך.

עמוד קלט

135. שמע שם עיי"ן : ואתחנן ו, ד. זהר רע"מ פינחס רלו, ב. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמא. וש"נ. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רב ואילך. וש"נ.
136. הללוי' הללו את ה' מן השמים : תהלים קמח, א.
137. הללו : בסה"מ תרכ"ז ע' קנד וע' קפא כאן: יהללו.
138. יהללו . . צוה ונבראו : תהלים שם, ה. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 79.
139. עשר פעמים . . עשרה מאמרות : ראה גם (בנוסף להערה 137) תולעת יעקב — לר' מאיר ן' גבאי — סוד פסוקי דזמרה ד"ה גרסינן בסופו (ירושלים תשכ"ז ע' 22). סידור יעב"ץ תפלת שחרית מזמור הללוי' הללו א-ל בקדשו.
140. בן פורת יוסף : ויחי מט, כב.

עמוד קמ

141. אחד שהוא ז' רקיעים וארץ : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן — ראה לקמן בהביאור הערה 55.
142. אלופו של עולם : לשון ב"ר פ"כ, ב.
143. יחו"ת . . יחו"ע : זהר בהקדמה יב, א.
144. היש הוי' בקרבנו : בשלח יז, ז.
145. במד"ר : ראה שמו"ר פכ"ו, ב.
146. ובילקוט רמז רס"ב : ראה ילקוט שמעוני בשלח שם.
147. לבן : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קפב: לבן מלך. אבל שם ס"ע קנד כבפנים.
148. ויבא עמלק : בשלח יז, ח.
149. וארא . . לא נודעתי : וארא ו, ג.
150. ופי' הרמב"ן : וארא שם, ב. ראה גם אוה"ת וארא ריש ע' קלז [ושם: הרמב"ן ר"פ שמות]. אחרי כרך ב ע' תקסד [ושם: ואי' ברמב"ן]. פ' ראה ע' תשפג־ תהלים (יהל אור) ע' קנה (ושם: הרמב"ן והבחיי ר"פ וארא). פ' ראה ע' תשפט [ושם: הרמב"ן בפי' החומש].
151. שם שדי . . ש' הוי' : ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' מט. וש"נ. ס"ע צו ואילך. תר"ל ע' סב. סה"מ מלוקט ח"ה ע' קלח ואילך.
152. היש הוי' בחי' ז"א . . מל' : ראה זהר אד"ר נשא קכט, א. שלח קנח, ב. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצח וע' א'תשמה. (וראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' קצח. וש"נ).
153. החטא שלהם : ראה אוה"ת שם. פלח הרמון מג"א כאן ע' שנה.
154. עמלק . . יודע את רבונו : ראה תו"א תצוה פג, סע"ד. פה, ד. לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת פ"ד הערה טו.
155. הנה זה עומד : שה"ש ב, ט.
156. בברכות . . חומת של ברזל : ראה שם לב, ב.

עמוד קמא

157. נעשה נא . . ומטה ומנורה : וכ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קנה וע' קפב — מלכים-ב ד, י [ושם: מטה ושלחן וכסא ומנורה].
158. ומטה . . ד' תיקוני שכינתא : ראה זהר תרומה קלג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תח ואילך. וש"נ. תו"ח וארא ח"א עד, סע"ב. וש"נ. הנסמן בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קנה.
159. ויסב חזקיהו פניו אל הקיר : ישעי' לח, ב.
160. מכאן למתפלל . . לבין הקיר : ראה ברכות ה, ב. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכח ואילך.
162. בל' יון : אור החמה לזהר שם.
161. שקיר הוא בל' יון אדון : ראה זהר ויחי רכח, ב. ר"ח ע"ז יא, ב ד"ה יום תגלחת. אוה"ת ישעי' שם. תצוה כאן ע' א'תשלז.
163. אדון . . שם אדנ"י : נסמן בסמוך הערה 171.
163. בריאות : בסה"מ תרכ"ז כאן: בריאת. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 117.
164. בריאות העולמות מש' הוי' . . ש' אד' : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ראה קראתי בשם ספ"ב ופ"ג.
165. שם אד' וש' אלקים הכל אחד : ראה לקו"ת ש"ש סה, ד. לעיל מאמר ד"ה ראה קראתי בשם ובהערה 94.
166. שמש ומגן הוי' אלקים : תהלים פד, יב.
167. כותל הוא כ"ו ת"ל : ראה זהר רע"מ משפטים קטז, רע"א. אוה"ת ישעי' שם ע' רכט.
168. כ"ו הוא . . ש' הוי' : ראה זהר שם. שו"ע (ואדה"ז) או"ח הל' ציצית סכ"ד, ס"ה (ס"ז).
169. ת"ל גימט' ה"פ אלקים : מאו"א מערכת כותל אות טז. מאו"א זה הובא באוה"ת ישעי' שם [ושם חסר. ובבוך 1133 ע' קעב גוכתי"ק הצ"צ ניתוסף (אחרי תיבת ”אלקים"): (הג"ה והוא ג"כ גימ' שקל וגימ' נפש וגימט' משפט עכ"ה). וכן באוה"ת שם שו"ה תל — ”אליו דוקא" בבוך הנ"ל: אליו שהיא המ' עם הצדיק שע"י מתייחדים שניהם ובודאי שנק' היא כותל בהיות לה כל הכבוד הזה דוקא. וכן באוה"ת שם שו"ה פונים — ”בו והוא" בבוך הנ"ל: בו והטעם כי השפע והמזון מהיסוד למטה והעיקר ביסוד עכ"ל וכ"כ במא"א אות ת' סכ"ג תל יסוד שהכל פונים בו. וכן באוה"ת שם שו"ה ומצד — ”כ"ו שם הוי'" בבוך הנ"ל הנה תיבות אלו נרשמו בגוכתי"ק עה"ג מוקפים בעיגול שהכוונה למחוק תיבות אלו. וכנראה שהמעתיק לא הבין והעתיקם.
170. יאר הוי' פניו : נשא ו, כה.
171. אדון ש' אד' : ראה זהר בראשית טז, סע"ב. שמות יג, א. שער היחוד והאמונה רפ"ז. ברכות ז, ריש ע"ב. אוה"ת ש"ש ע' א'תפז ואילך. וראה גם אוה"ת ויצא ח"א רא, ב.

עמוד קמב

172. ברוך ל' המשכה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' רפ"ג. וש"נ.
173. לעו"ז : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
174. ברזל הוא ב"פ ק"כ : מאו"א מערכת ברזל אות מה [ושם: ע"ה עם הכולל]. הובא באוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצב וע' א'תשלט.
175. במד"ר ס"פ תרומה : ראה שם פל"ה, ה.
176. וזאת התרומה . . וכסף ונחושת : תרומה כה, ג.
178. נגד מחריבי בהמ"ק : בשמו"ר שם: שנמשל בו אדום שהחריבו בהמ"ק. ראה הערה בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קנו.
177. ברזל . . שא"א לבררה כלל . . שגם לע"ל : ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ע' שנד. סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 232 וע' 235 ובהערות שם.
179. ראשית גוים . . עדי אובד : בלק כד, כ. ראה גם לעיל הערה 34.
180. שברתו : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קפג. אבל בע' קנו: שבירתו.
181. והמקבת וכל כלי ברזל : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קפג וע' קנו. ועד"ז לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה להבין בתוס' וכו' ב' פי' בציץ על יד הערה 80. במלכים שם: ומקבות והגרזן כל כלי ברזל. ראה גם לקמן בהביאור פ"ד. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצב. ע' א'תשלח. ע' א'תשלט. ע' א'תשמא. מג"א ריש ע' ריז: וכל כלי ברזל.
182. חושבנא דדין כחושבנא דדין : ע"פ איכ"ר פ"א, כ. ב"ר פס"ח, יב כגי' הערוך מערכת סולם. בחיי ולק"ט ויצא כח, יב.
183. שברזל עם הכולל גימ' עמלק : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצא וע' א'תשלט. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תשנה. וש"נ. לקמן בהביאור פ"ד ובהנחה שם על יד הערה 76.
184. מלחמה להוי' בעמלק : בשלח יז, טז.
185. אין השם . . הכסא שלם : ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ולקח טוב ס"פ בשלח. לקו"ש י"ג סיון כרך כג ע' 268 הערה 33.
186. שי"ה אינו מאיר בו"ה : ראה תו"א מג"א צה, ג. לקו"ת פ' ראה יח, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תפב ואילך. דברים ח"ב ע' שסז ואילך. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך על יד הערה 100 ואילך.

עמוד קמג

187. בינה מקור המקיפים : ראה ע"ח שער טנת"א ש"ה, פ"ג. לקו"ת להאריז"ל תהלים סנ"ג.
188. כסא כס אלף : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קמו. הנסמן בסה"מ תרל"ח ע' רפז.
189. נכון כסאך מאז : תהלים צג, ב.
190. מא' בז' ז' מדות : ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת ובהערה 45.
191. ז' מדות . . ז' אומות : ראה תו"א מג"א צה, א. צט, סע"א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רמא. וש"נ. ש"א סא, ב ובהערה 20. תו"ח יתרו ח"ב ער, ג. וש"נ.
192. הכנעני כו' והפריזי : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קנז וע' קפג. ראה יהושע ג, י [ושם: ואת הפריזי]. שמות ג, ח. יז. תשא לג, ב [ושם נמנו ששה אומות].
193. וראשית גוים אלו זהו עמלק : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצד וע' א'תשמא.
194. הקנאה והתאוה והכבוד : אבות פ"ד, מכ"א.
195. שחטא שאול . . קרבנות : ראה גם סה"מ תרכ"ז כאן ע' קפג בשולי היריעה.
196. מאסת את דבר ה' . . בהמ"ק : ראה גם סה"מ תרכ"ז כאן ע' קפד בשולי היריעה.
197. משחרב בהמ"ק כותל של ברזל : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצא שמשחרב בהמ"ק יש כותל ומחיצה . . דברכות דף ל"ב ע"ב. לעיל הערה 156. פסחים פה, ב.
198. כותל . . בין ישראל לאביהם : ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ס"ע שנד ואילך.
199. כשזה נופל זה קם : ראה רש"י תולדות כה, כג.
200. שההפסקה היא מחמת ישראל : ראה גם תו"ח תצוה ח"ב כאן שסה, א. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תרצא וע' א'תשלח ואילך. סה"מ ליקוט ח"ב ע' קמז [המשך תרס"ו מהדורת תשנ"ט ע' תרי].
201. כחשכה כאורה : תהלים קלט, יב. ראה לקו"ת צו יב, א. סה"מ תר"ם ח"א ע' שו. וש"נ.
202. עוונותיכם המה מבדילים : ישעי' נט, ב [ושם: היו — וכ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קנז וע' קפד].

עמוד קמד

204. לב נשבר ונדכה : תהלים נא, יט. ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמ הערה ז.
203. לב נשבר . . החרכי' . . מן החלונות : ראה לקמן בהביאור ספ"ד. סה"מ ליקוט ח"ב ע' קמח [המשך תרס"ו מהדורת תשנ"ט ע' תריא].
205. מציץ מן החרכי' . . החלונות : ראה לקו"ת שמע"צ צא, ג ואילך.
206. והי כאשר ירים משה ידו : בשלח יז, יא.
207. זכרו תורת משה עבדי : מלאכי ג, כב.
208. תורה צוה לנו משה : ברכה לג, ד.
209. במד"ר פ' ויקרא : ראה שם פ"א, א [בשינויים]. ילקוט שמעוני ויקרא א, א (רמז תכז]. ראה גם לקו"ת במדבר יד, א. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשמח.
210. גבורי כח . . לשמוע בקול דברו : תהלים קג, כ.
211. אם יוספים אנחנו : ואתחנן ה, כב.
212. בקול . . בפנימיות הקול : ראה לקו"ת פ' ראה כג, סע"א ואילך.
213. מן המים משיתיהו : שמות ב, י. ראה לקמן בהביאור פ"ה. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצד ואילך. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מג, א. וש"נ. ראה גם פלח הרמון מג"א כאן ע' שנו.
214. עלה שמים וירד : משלי ל, ד ובמפרשים שם.
215. ממולח טהור קדש : תשא ל, לה. ראה גם לקו"ת ויקרא בהוספות נא, ב. נשא כט, ד.

עמוד קמה

216. נשמה . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' נב. וש"נ.
217. ופתחת עליו פתוחי חותם : המשך הכתוב ועשית ציץ זהב טהור — תצוה כח, לו.
218. חותמו של הקב"ה אמת : שבת נה, א.
219. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו. ב"ר פפ"א, ב.
220. ואין אמת אלא תורה : ראה ירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ח. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שסט.
221. הטיב : בסה"מ תרכ"ז כאן: היטב.
222. חותם אותיות חומת : ראה פע"ח שער הלולב שכ"ט, פ"ד. מבו"ש ש"ו, ח"א דרוש ח. הנסמן בסה"מ תרל"ח ע' קפא הערה 1367.
223. הוא בחי' : בסה"מ תרכ"ז כאן: הוא כשהתורה הוא בחי'.
224. קדש להוי' : המשך הכתוב ועשית ציץ — תצוה כח, לו.
226. בפרד"ס : בסה"מ תרכ"ז כאן ע' קפה: בפרדס. ובע' קנט כבפנים. כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
225. פי' בפרד"ס . . קדש להוי' : ראה שם שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת ציץ. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשלב ואילך.
227. קדש . . קדוש . . וא"ו : ראה לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י הערה 112.
228. קדוש ק"ק ה' צבאות : ישעי' ו, ג.
229. שאו ידיכם קדש : תהלים קלד, ב. ראה לקו"ת שה"ש כא, סע"ב ואילך.
230. ועוי"ל בפי' קדש להוי' : ראה תו"א תצוה כאן פג, ג. פד, א. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשלד.
231. קדש למד . . מלמעלה : שבת סג, ב. סוכה ה, א. ראה גם תו"ח תצוה ח"ב שנו, א הערה 3.

עמוד קמו

232. ויקרא הוי' הוי' : תשא לד, ו. ראה תו"א בשלח סא, ד ואילך. סה"מ תרל"ח ע' נה. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"ג. לקמן בהביאור סוף פיסקא קדש להוי'.
233. והי' על מצח . . תמיד לרצון : תצוה כח, לח. ראה תו"א תצוה פג, ד. לקמן בהביאור פיסקא זו. סה"מ תרכ"ט ע' עו ואילך. וש"נ.
234. יתד תקוע במקום נאמן : ע"פ ישעי' כב, כה. כג.
235. שבלעם הי' . . משה בקדושה : ראה לעיל פ"א. וש"נ. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שלז.
236. על עמלק אמרו : ראה גם סה"מ תרכ"ז כאן ס"ע קפה.
237. במאו"א אות קוף סי' א' : הועתק לשונו באוה"ת שמואל-ב ע' נ — נמצא בבוך 1133 גוכתי"ק ל, ב. [ושם שו"ה גם נדפס ר"ק וצ"ל: ר"ן. שם שו"ה הוא"ו נדפס י וצ"ל: ו. וכן צ"ל בספר הערכים חב"ד מערכת אותיות התורה אות קו"ף ריש ע' שכז. שם שו"ה דם נדפס י וצ"ל: ו].
238. הובא בעה"כ של הסה"ד : בשינויים קלים — בערכי הכינויים של הסדר הדורות אות קוף בתחילתו.
239. שס"א נגד . . האדם : שם: וקו"ף נק' ס"א כקוף בפני אדם הפך הקדושה.
240. והוא היפך ה"א דקדושה : שם: גם אות זו הפך ה"ה (הה') [וזה הובא שם לפני הקטע שלפנ"ז].
241. איתא בספרי' : ראה זהר תרומה קמח, ב. מאו"א ועה"כ שם. זהר הרקיע (יא, א) לבראשית ג, א [שער מאמרי רשב"י שם (מ, א)]. הדרת מלך סי' ע"ד וסי' ע"ה.
242. שהקוף הוא היפך בחי' הה"א : ראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקצח. אוה"ת תרומה ע' א'תקיד — ע' א'תקטו. תצוה ע' א'תשנא.
243. הה"א . . ג' קוין : ראה תו"א מג"א צה, סע"ב. לקו"ת בלק סז, סע"א. אוה"ת שם.

עמוד קמז

244. אדם . . מחדו"מ : ראה גם לקו"ת בהעלותך לא, ג. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' טו. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' שעט. וש"נ.
245. רגליה יורדות מות : לשון הכתוב משלי ה, ה.
246. ורהבם עמל ואון : תהלים צ, י.
247. איתא בס"י ברית כרותה : ראה שם בסופו. פ"א, מ"ג.
248. איתא בספרים . . בברית הלשון . . המעור : ראה ראשית חכמה שער הקדושה פי"א (קסז, א ואילך). פי"ז (רט, ג). של"ה שער האותיות אות ש (קח, א). כש"ט קה"ת סשי"ח. או"ת משפטים קה"ת לה, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' לט-מ. כתובים ח"א ע' עג. אוה"ת בחוקותי כרך ג' ריש ע' תתקלז (בספרים). סה"מ תרכ"ז כאן ע' קפו. תר"ם ח"א ס"ע רכג ואילך.
249. ויהי האדם . . ות"י לרוח ממללא : בראשית ב, ז ובתרגום יונתן שם (וכ"ה גם בסה"מ תרכ"ז כאן. תרל"ה ח"א ע' רכט. לקמן מאמר ד"ה וענין מתיבתא דרקיע על יד הערה 38. ד"ה להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע על יד הערה 59). ויש להעיר שבכ"מ מציינים לתרגום אונקלוס — ראה תו"א מקץ מב, ריש ע"ב. לקו"ת בחוקותי מה, ד. ועוד. סה"מ תרכ"ז ע' קלה. ע' רלד.
250. יקר וקיר . . גימט' כתר : הובא גם לקמן בהביאור מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ על יד הערה 245. ועד"ז לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ועשית ציץ על הערה 110.
250. קרי . . וקיר . . גימט' . . כתר : הובא גם לקמן שם על יד הערה 243. וראה גם לקמן בהנחה שם על יד הערה 111.
251. משה כתר : ראה לקו"ש שמות כרך ו ע' 244 ואילך.
251. כרת כתר : נסמן לקמן שם הערה 244.

עמוד קמח

252. אחד עשר . . ו"ה . . יו"ד ה' : של"ה תצוה שכט, א. פ' זכור של, ב. לקמן בהביאור על יד הערה 249. ובהנחה שם על יד הערה 116. אוה"ת מגילת אסתר ע' רעח [נדפס גם בסה"מ תרכ"ט ס"ע פו]. סה"מ תרכ"ז כאן.
252. כתר . . עמלק : ראה גם סה"מ תרכ"ז כאן ע' קפז. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תצה. וש"נ.
253. נס דפורים שנהרג המן : תלאוהו ביום ב' דפסח — ראה שו"ע אדה"ז הל' פסח סת"צ, ס"ב.
254. המן שהי' מעמלק : אסתר ג, א ובתרגום שם. ראה לקו"ש פ' זכור כרך ג ע' 913 הערות 1-2.
255. יהושע הי' מל' : ראה גם תו"ח בשלח ח"א קנח, ב.
256. מל' . . לבנה : ראה פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ב מערכת לבנה.
257. פני יהושע כפני לבנה : ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא ואילך.
258. ויחלוש יהושע את עמלק : בשלח יז, יג. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקלה.
259. כרכים המוקפים חומה : ראה אוה"ת מגילת אסתר ע' רעו ואילך [נדפס גם בסה"מ תרכ"ט ע' פד ואילך].
261. שנבואת ישעי' הי' בבריאה : ראה לקו"ת להאריז"ל ישעי' פ"ו. לקוטי הש"ס להנ"ל יבמות מט, ב ד"ה מנשה. תו"ח בא ח"א קיד, סע"ג. וש"נ. סה"מ תרמ"ז ע' קלו. ע' קמב. סה"מ ליקוט ח"ג (מאמר ד"ה בגמ' יבמות . . ע"פ ואראה תרמ"ט) ע' ו.
262. השרפים שאומרים קדוש : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
263. אימא מקננא בכורסייא : ת"ז ת"ו כג, א. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רסב. וש"נ. קונטרסים ע' תכג. וש"נ.
264. כפרים ועיירות גדולות : ראה לעיל הערה 259.
260. בן כרך . . בן כפר : ראה חגיגה יג, ב.