תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים

וידעת היום

קכוידעת היום

פ' פקודי

וידעת היום¹ והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי' בשמים ממעל² כו' שנת' בד"ה ראה קראתי בשם³ שענין המשכן והמקדש הי' שיאיר גילוי ש' הוי' בשם אלקים וש' אד', וש' אד' לא יסתיר⁴ וזהו ג"כ ענין וידעת כו' כי הוי' הוא האלקי' כמשנ"ת שם בענין מצות לייחדו, וע"ש בענין מצות ראי' ברגלים⁵, ושגם בזמן בהמ"ק עיקר ההשראה הי' בתוכם⁶ כי בתוכו לא נא' כ"א בתוכם בתוך כאו"א⁷ כו' ולכן גם עכשיו בעבודה יש ג"כ בחי' זו, וזהו שארז"ל כ"מ שנא' לי⁸ אינו זז לא בעוה"ז כו', שנמצא צ"ל שכל הבחי' שהיו במשכן ישנם גם עכשיו בעבודה, וז"ע שהוי' הוא האלקי' נאמר בפסוק וידעת אחר והשבות אל לבבך, כי וידעת, והשבות אל לבבך כולל כלליות ופרטיות הענינים שהיו במשכן ומקדש כו'. ולהבין זה צ"ל מ"ש והשבות אל לבבך, שלכאו' הי' צ"ל והשבות אל לבך מהו לבבך בשני ביתי"ן, הנה נודע שיש קכאבחי' פנימיות הלב וחיצוניות הלב⁹ והם כנגד ב' המזבחות מזבח החיצון ומזבח הפנימי¹⁰, חיצוניות הלב הוא כנגד מזבח החיצון ופנימיות הלב הוא כנגד מזבח הפנימי, והנה על מזבח החיצון היו מקריבין פרים¹¹ ואילים וכבשים, אבל על מזבח הפנימי לא היו מקריבין קרבנות כ"א קטרת¹² היו מקטירין, וכמו"כ יובן בנפש האדם שעל חיצוניות הלב מקריבין את נה"ב ששרשו ג"כ מפני שור¹³ כמו בהמה הגשמיות רק ששורש בהמה הגשמיות הוא מבחי' פני שור¹⁴ שבפני שור ונה"ב שרשה מבחי' פני אדם שבפני שור¹⁵, אבל עכ"פ שרשה ג"כ מבחי' פני שור והקרבתה הוא¹⁶ על חיצוניות הלב. וענין חיצוניות הלב הוא כי הנה מצינו שנחלק סדר התפלה על ג' בחי'¹⁶ דהיינו פסוד"ז עד ק"ש, וק"ש ואמת ויציב, ותפלה, והנה פסוד"ז וברכת ק"ש הוא התבוננות הללו את ה' מן השמים¹⁷ הללוהו במרומים כו' הללו את ה' מן הארץ¹⁸ כו', ובברכת ק"ש איך שהאופנים וחיות הקדש ברעש גדול ומצד זה תתפעל הנה"ב כאשר תתבונן היטב ששרשה בטל כו' להיות גם היא רצונה ליכלל וליבטל אליו ית', שז"ע בירור נה"ב שתהי' ע"ד בהמה למעלה שענין הבהמה למעלה¹⁹ הוא בחי' תוקף המדות לאלקות וככה תהי' גם הנה"ב שהמדות דנה"ב יהיו בבחי' תוקף לאלקות, ובחי' זו נק' חיצוניות הלב לפי שהתבוננות זו היא מבחי' בריאת העולמות ובריאת העולם הוא רק מהארה בעלמא, ולכן יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו²⁰ שאפי' בחי' ש' הוי' שהוא ג"כ רק שם והארה בעלמא, אך הנה הארה זו הוא בחי' גבוה לכן הוא רק צוה ונבראו ממילא שאינו בבחי' התלבשות כו' לפי שהתהוות העולמות בחי' כח הפועל בנפעל²¹ הוא רק מהארה בעלמא בחי' מלכותך מל' כל עולמים²², ולכן נק' בחי' חיצוניות הלב שהוא בחי' התבוננות מבחי' חיצוניות. אך הנה הקרבת נה"ב הוא דוקא על בחי' חיצוניות הלב כי מצד התבוננות עצמותו ית' לא תתפעל הנה"ב כלל קכבכ"א כאשר תתבונן ששרשה בטל כו' כי אין הגבורות נמתקין אלא בשרשן²³, וזהו דוגמת מזבח החיצון שהיו מקריבין עליו פרים ואילים וכבשים ואש יורד מלמעלה²⁴ דהיינו בחי' ארי' דאכיל קרבנין²⁵ כמו"כ בעבודה בנפש האדם הוא בחי' הקרבת הנה"ב שרוח הבהמה יורדת למטה²⁶ שתהי' בבחי' ביטול ובחי' אחרי ה' אלקיכם ילכו כארי' ישאג כו' (הושע סי' י"א יו"ד). אבל בחי' פנימיות הלב הוא נגד מזבח הפנימי שעליו מקטירין קטרת שענין הקטרת הוא בחי' התקשרות²⁷ שתיבת קשר תרגומו קטר²⁸ שהו"ע בחי' התקשרות הנה"א, והקשורים ליעקב²⁹, ונק' פנימיות הלב לפי שנמשך מצד התבוננות עצמותו כו', וזהו כדוגמת הקטרת שהוא דבר שהנשמה נהנית ממנה³⁰ ולא הגוף. אך א"א לבוא לבחי' פנימיות הלב התקשרות הנה"א כ"א שתהי' תחלה בירור הנה"ב, כי הנה"א מלובש בנה"ב, ולכן כאשר הנה"ב מתברר אז עי"ז הוא עליית נה"א ע"ד דוגמא כמו בענין והחיות נושאות את הכסא³¹ שהחיות נושאות את הכסא עם בחי' אדם שעל הכסא, כך ע"י בירור נה"ב להיות כמו בחי' בהמה שלמעלה כנ"ל אזי אח"כ הוא בחי' עליית נה"א להיות בבחי' התקשרות. והנה בנה"א לא שייך לומר ל' בירור³², כי בנה"ב מצד שהוא מעורב טו"ר³³ לכן שייך לשון בירור לברר הטוב מהרע, אבל הנה"א היא חלק אלק' ממעל³⁴ ולא נמצא בה רע כלל לכן אינו שייך ל' בירור כ"א עלייה. וההפרש שביניהם הוא כמו ההפרש שבין שבת³⁵ לששת ימי החול, שבששת ימי החול הוא בחי' הבירורי' כו' כנודע, משא"כ שבת בורר אסור³⁶ רק הוא בחי' עליית העולמות³⁷ כו', ועד"ז הוא ענין בירור דנה"ב ועליות דנה"א. וכשם קכגששבת הוא בחי' השביתה שאחר הירידה דששת ימי החול אז אח"כ כי בו שבת³⁹ כו', ולכן המהלך במדבר כו' מונה ששה תחלה⁴⁰ ואח"כ משמר יום אחד כו', כך עליית נה"א הוא ע"י בירור הנה"ב דוקא כו'³⁸, וזהו והשבות אל לבבך ב' לבבות חיצוניות הלב ופנימיות הלב דוגמת מזבח החיצון ומזבח הפנימי, ואנו מבקשים ויחד לבבינו⁴¹ כו' כמשי"ת⁴².

והנה עוד הי' במשכן שני בחי' יריעות המשכן והכלים, והיריעות היו מד' בחי' תכלת וארגמן ותולעת שני ושש⁴³, והכלים היו ג"כ ד' ארון ומנורה ושולחן ומזבח הפנימי, שעיקר ענין המשכן הוא להמשיך ש' הוי' לכן היו ד' כנגד ד'⁴⁵ אותיות דש' הוי'⁴⁴ כו'. ויובן תחלה ענין היריעות שהיו ד' בחי' תכלת וארגמן ותולעת שני ושש נגד ד' אותיות דש' הוי' והיו עשר יריעות כמ"ש ואת המשכן תעשה עשר יריעות⁴⁶ נגד עשר אותיות דש' הוי' עם המילוי⁴⁷, מהו בעבודה בנפש האדם. הנה תכלת הוא בחי' יראה⁴⁸ כי ענין היראה הוא מחמת רוממות המלוכה שמחמת שהמלך הוא מרומם ומתנשא מחמת זה הוא בחי' היראה, וזהו מה שארז"ל תכלת דומה לים⁴⁹ וים דומה לרקיע, שהוא בחי' מלכותא דרקיע⁵⁰ שהוא בחי' מלכותך מל' כ"ע שמרומם ומתנשא וכמ"ש המלך המרומם לבדו⁵¹ שהו"ע רוממות המלוכה ומחמת זה נמשך היראה וכמ"ש שום תשים עליך מ'⁵² וארז"ל שתהא מוראו עליך⁵³, ובד"כ הוא בחי' קעומ"ש. ותולעת שני הנה תולעת שני הוא גוון סומק⁵⁴ שהוא בחי' אהבה ברשפי אש בחי' רצוא אם רץ לבך⁵⁵ וכמו בקרבנות היו מקריבין הדם שהוא בחי' רשפי אש, ולכן מי שהוא מרובה בדמים החמימות והרשפי אש אצלו ביותר. וארגמן הוא בחי' קכדמדה"ר⁵⁶, כי ארגמן הוא גוון הכלול מכמה גוונים⁵⁷ וכך מדה"ר כלול מחו"ג⁵⁸ שהיא מדתו של יעקב⁵⁹ שהי' כלול מאברהם ויצחק כמ"ש אלקי אבי אברהם⁶⁰ ופחד יצחק הי' לי וכתי' יעקב אשר פדה את אברהם⁶¹. ושש הוא בחי' חסד⁶² שהוא בחי' מקור כל הששה מדות, וכמ"ש יומם יצוה ה' חסדו⁶³ שהוא בחי' יומא דאזיל עם כולא יומין⁶⁴ שזהו מקור כל הששה מדות, והנה שש הוא בחי' בד⁶⁵ שהוא גוון לבן וגוון לבן הוא עצמי⁶⁶, והיינו מפני שבחסד מאיר מבחי' גבוה מאד שזהו מ"ש וישכם לבן בבקר⁶⁷, בקר הוא בחי' בקר דאברהם⁶⁸, וישכם לבן בבקר הוא בחי' לובן העליון⁶⁹ בחי' לבושי' כתלג חיור⁷⁰ שמאיר בבחי' בקר דאברהם, וזהו גוון לבן שהוא בחי' גוון עצמי, ובנפש הוא בחי' אהבה מוסתרת שיש בכל אחד מישראל שהיא בחי' יחידה שבנפש שהוא בחי' רצון פשוט שלמעלה מן הטעם שהוא כנגד יו"ד וקש"י⁷¹, וזהו הד' בחי' שבנפש שהם ד' בחי' שביריעות המשכן נגד ד' אותיות דש' הוי'. וכמו"כ ד' בחי' כלים ג"כ מכוון נגד בחי' אלו, שולחן הוא כנגד בחי' תכלת בחי' מל'⁷² כנ"ל והשולחן הוא ג"כ בחי' מל'⁷³, וכמ"ש כי על שולחן המלך⁷⁴ תמיד הוא אוכל (ש"ב ט' י"ג), והיינו שלמעלה ענין השולחן הוא שע"י השולחן נמשך כל ההשפעות⁷⁵ והיינו כמ"ש ואתה מחי' את קכהכולם⁷⁶ ולכן שולחן בצפון⁷⁷ כי מצפון זהב יאתה⁷⁸, והרוצה להעשיר יצפין⁷⁹, והשולחן והכלים שלו הי' ג"כ של זהב⁸⁰ כו'. והנה ההפרש שבין שולחן לתכלת, כי תכלת דומה לים וים דומה לרקיע והרקיע הוא כדורי⁸¹ בחי' מקיף והשולחן היא השפעה פנימיות, והיינו כי במל' יש ב' בחי' הא' הוא בחי' רוממות המלוכה המלך המרומם לבדו כו' כנ"ל, והב' הוא בחי' ואתה מחי'⁸² את כולם שמחי' בבחי' או"פ. ומנורה היא כנגד תולעת שני, שתולעת שני היא בחי' אהבה ברשפי אש כנ"ל וכך הוא ענין המנורה שהוא בחי' אש, רק שמנורה היא בחי' היותר גבוה שיש בה שמן ופתילה⁸⁴ שהיא בחי' תורה⁸³ כו'. וארון הוא כנגד בחי' שש לפי שבארון היו הלוחות, והנה הלוחות היו אותיות החקיקה⁸⁵ שהם אותיות החקוקים מיני' ובי' שהוא כמו שש שהוא גוון עצמי בלתי עשוי מדבר אחר, ובחי' אותיות החקיקה הם יותר גבוהים מאותיות הכתב⁸⁶ כי אותיות הכתב שכותבים בדיו על הקלף שהם חיבור ב' דברים נפרדים, וכך התורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה⁸⁷, משא"כ הלוחות היו אותיות החקיקה מיני' ובי' ע"ד גליף גליפו בטהירו עילאה⁸⁸ וזהו שהארון הוא כנגד בחי' שש כי שש הוא בחי' יחידה שבנפש שמקבלת מבחי' יחיד⁸⁹ וארון הוא מלמעלה למטה השפעה מבחי' יחיד כו'. ומזבח הפנימי הוא כנגד ארגמן בחי' ת"ת⁹⁰ שהוא בחי' התעוררות רחמים, ברחמיך הרבים רחם עלינו⁹¹, והוא בחי' בריח התיכון המבריח⁹² מן הקצה אל הקצה, ולכן הי' המזבח עומד מכוון כנגד הארון⁹³ לפי שמזבח הוא בחי' בריח התיכון כו'. נמצא כי יש ד' בחי' אלו ביריעות המשכן ובכלים רק ההפרש בין יריעות לכלים קכושביריעות היו משזר⁹⁴ שהיו כלולים יחד ובבחי' כלים היו כ"א בפ"ע הארון הי' עומד בקה"ק ופרוכת הי' מפסיק בין קדש לקה"ק⁹⁵, ושולחן ומנורה ומזבח הפנימי היו עומדים בהיכל שולחן בצפון ומנורה בדרום ומזבח באמצע⁹⁶ שהי' כ"א בפ"ע. והענין הוא דהנה כתי' לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים⁹⁷, והיינו שקאי אפי' על תו"מ שלכל יש זמן כמו מצות מילה שניתנה לאברהם ולא קודם לכן והתורה ניתנה למשה ולא קודם, והגם שהיו קודם אך תחת השמים לכל עת שבאותו עת יהי' הגילוי דוקא, ואפי' בחי' שמים החדשים וארץ החדשה אשר אני עושה⁹⁸ הנה הם ישנם גם עכשיו, אך זמן ניתן להם אימתי יגיעו תחת השמים שעדיין לא הגיע העת, והיינו אף שבחי' אלו הם למעלה מבחי' הזמן מ"מ כיון שנמשכו מתחת השמים יש לזה זמן ועת אימתי יתגלו, אך הנה כ"ז הוא כשנמשך תחת השמים, אבל בבחי' שמים שהוא בחי' מקיף הוא למעלה מבחי' זמן כי בבחי' תחת השמים נמשך בבחי' פרט, משא"כ בשמים הוא בדרך כלל ששם הוא בחי' התכללות וכמו ע"ד שארז"ל שהראה הקב"ה לאדה"ר⁹⁹ דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו, והראה לו שבצלאל יבנה המשכן וכמ"ש קורא הדורות מראש¹⁰⁰, ועז"נ ראה קראתי בשם¹⁰¹ שהראה למשה בספרו של אדה"ר¹⁰², שהוא בחי' כלל שכולל כל הפרטים. והנה בנפש בחי' כלל ופרט שמים ותחת השמים הוא בחי' מוח ולב שהמוחין נק' בחי' שמים והלב הוא בחי' תחת השמים, וזהו וידעת שהוא בחי' דעת בחי' מוח שהוא בחי' התכללות ואח"כ והשבות אל לבבך הוא בחי' תחת השמים שבלב הוא בחי' התחלקות אהבה בפ"ע ויראה בפ"ע, משא"כ בבחי' דעת אינם בבחי' התחלקות, ואף שיש שם ג"כ בחי' אהוי"ר מ"מ האהוי"ר הם שכלי' שאינם הפכים כלל¹⁰³ רק הם בבחי' התכללות יחד, וכמו שאנו רואים למטה שמים ואש* הם הפכים ומים מכבין אש אעפ"כ המים וכח האש כמו הצור (הנק' קרעמין¹⁰⁴) אינם הפכים זל"ז כלל, והיינו לפי שבמקור הם בבחי' התכללות¹⁰⁴, וע"ד מ"ש הרמב"ן שיש בחי' כח היולי¹⁰⁵ קכזשכולל כל הד' בחי' ארמ"ע¹⁰⁶ והגם שארמ"ע הם הפכים אך זהו כמו שנחלקו תחת השמים, אבל בשרשן יש כח היולי שכוללם יחד ושם אינם הפכים כלל. וזהו שביריעות המשכן שהם בחי' מקיפים בחי' שמים נוטה שמים כיריעה¹⁰⁷ היו כל הד' בחי' תכלת כו' כלולים יחד לפי שאינם הפכים כלל, משא"כ בכלים הם כ"א בפ"ע. וזהו וידעת היום שמתחלה הם כלולים בבחי' דעת ואח"כ והשבות אל לבבך הם בבחי' פרטי' שנחלקו כ"א למדרגה בפ"ע יראה בפ"ע ואהבה בפ"ע.

והנה נת' לעיל¹⁰⁸ שבלב יש ב' בחי' חיצוני' הלב ופנימי' הלב שהם כנגד מזבח החיצון ומזבח הפנימי ואנו מבקשים ויחד לבבינו ליחד ב' הלבבות, והיינו כמו שבבהמ"ק היו נוטלים גחלים לוחשות מע"ג מזבח החיצון על מזבח הפנימי¹⁰⁹ ועליהם היו מקטירין קטרת, וכך הוא בעבודה שצריך לחבר את בחי' חיצוני' הלב עם פנימי' הלב, כי קטרת הוא בחי' שמו"ע כי צלותא בחשאי¹¹⁰ קול דממה דקה¹¹¹ שז"ע קטרת שהם בחשאי, כי ע"ג מזבח החיצון הי' בחי' אש שהאש הוא בחי' רעש לפי שהאש מכלה את הדבר הנשרף דהיינו את הבהמה ובנפש האדם הוא בחי' הנה"ב, אבל בקטרת לא הי' אש כלל רק גחלים לוחשות שכבר נשרפו, ובנפש הוא בחי' עליית נה"א שאינו ע"ד בירור כ"א עלי' כנ"ל¹¹² ולכן הוא בחשאי. והנה ק"ש ואמת ויציב הוא בחי' המחבר שתי הלבבות חיצוני' הלב ופנימיות הלב שהם כנגד מה שבמקדש היו לוקחי' הגחלים מעל מזבח החיצון להקטיר הקטרת על מזבח הפנימי כו', וכך אמת ויציב הוא ט"ו ווי"ן¹¹³ שווי"ן הוא בחי' התקשרות¹¹⁴, וזהו בווין תתקטר¹¹⁵ דהיינו שע"י הווין דאמוי"צ עי"ז מגיע לבחי' קטרת שהוא בחי' שמו"ע שהוא בחי' התקשרות של הנה"א. וזהו ענין מיכאל עומד ומקריב נשמות¹¹⁶ ע"ג המזבח, שהוא ענין בחי' העלאה של הנה"א לבחי' עצמותו ית' לאשתאבא בגופא דמלכא¹¹⁷, כי שרש נש"י הוא מבחי' כלים¹¹⁸ כנודע ממ"ש במ"א, וההקרבה קכחהיא¹¹⁹ לאשתאבא בגופא דמלכא. ומעתה יובן¹²⁰ מה שבצלאל א' לעשות המשכן תחלה ואח"כ כלים, לפי שע"פ אתעדל"ע שהיא מלמעלמ"ט נמשך תחלה בחי' שמים שהוא בחי' מקיפים ואח"כ הכלים בחי' או"פ, ובעבודה שמתחלה¹²¹ נמשך בבחי' דעת ואח"כ בבחי' מדות, וזהו וידעת היום ואח"כ והשבות אל לבבך, וזהו שא"ל משה בצל אל היית וידעת¹²², צל הוא בחי' מקיף פי' שכוונתך לעשות כמו שנמשך ע"י אתעדל"ע מלמעלמ"ט כו'. אך משה היפך וא' שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן, והיינו לפי שאע"פ שע"פ אתעדל"ע א"א להיות נמשך כ"א מקיפים תחלה ואח"כ בחי' פנימיות מ"מ עיקר המכוון הוא כדי שיומשך בבחי' פנימיות וכמ"ש הן לה' אלקיך¹²³ השמים ושמי השמים כו' רק באבותיך חשק ה'¹²⁴ שהם הם עיקר המכוון, וכך עיקר הכוונה הוא בחי' הכלים שהם בחי' פנימי' והם בחי' אתעדל"ת מלמטלמ"ע, וזהו שנא' בהם בפ' תרומה בציווי העשי' ועשו ארון¹²⁵ ועשית מנורת¹²⁶ ועשית שולחן¹²⁷ שהוא בחי' אתעדל"ת וע"י בחי' אתעדל"ת זו נמשך בחי' המקיפים ופנימי', והיינו שכדי שיומשך אפי' בבחי' שמים הנה כתי' השמים ושמי השמים¹²⁸ לא יכלכלוך וכדי שיומשך בבחי' שמים זהו ע"י צמצום שהוא בחי' צמצם שכינתו¹²⁹ בין ב' בדי הארון דוקא והצמצום עושים ע"י אתעדל"ת דוקא, ולכן א' משה שיעשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן. ועד"ז מצינו פלוגתא בגמ' שב"ש אומרים שמים קדמו שנא' בראשית ברא אלקים¹³¹ את השמים וב"ה¹³⁰ אומרים ארץ קדמה שנא' ביום עשות ה' אלקים¹³² ארץ ושמים וכתי' לפנים הארץ יסדת¹³³, ושניהם אמת¹³⁴ שבבריאה שמים קדמו, אך במח' ארץ נבראת תחלה שהוא עיקר המכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ¹³⁵ ואדם עליה בראתי, וכך עיקר המכוון הי' כדי שיומשך מבחי' מקיף לבחי' פנימי, ולכך אף שא"א שיומשך בבחי' פנימיות כ"א שיומשך תחלה בחי' מקיפים אעפ"כ עיקר הכוונה הי' בשביל המשכת פנימיות ולכך היפך משה הסדר כו'.

הערות

עמוד קכ

1. וידעת היום : מאמר זה הוא הדרוש מש"פ פקודי תרל"ה ד"ה אך עדיין צ"ל מ"ש והשבת אל לבבך שנדפס בסה"מ תרל"ה ח"א ע' קלז ואילך (שבא שם בהמשך לד"ה ראו קרא ה' בשם בצלאל) בהוספת התחלה. מאמר זה הוא כנראה המשך למאמר ד"ה ראה קראתי בשם שנדפס לעיל (וכאן בהתחלתו צויין אליו) וראה הנסמן לעיל בריש המאמר שם. לפיסקא והנה עוד הי' במשכן ראה סה"מ תרס"ה ע' רא ואילך. וראה גם סה"מ תרפ"ה ע' רפו ואילך. תש"ח ע' 138 ואילך. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק הנחותיו. בבוך זה 1130 — גוכתי"ק וחלק בכת"י הר"ש סופר — נרשם מאמר דידן בהמפתח שבריש הספר (שמתחיל בע' עז) אמנם דפים אלו אינם נמצאים בהבוך. והועתק כאן מבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק — ע' לז.
2. וידעת . . והשבות . . בשמים ממעל : ואתחנן ד, לט.
3. בד"ה ראה קראתי בשם : נדפס לעיל (לפני מאמר ד"ה כי תשא).
4. ושם אד' לא יסתיר : לעיל שם פ"ד.
5. וע"ש בענין מצות ראי' ברגלים : פ"ד שם.
6. בזמן בהמ"ק . . הי' בתוכם : לעיל שם רפ"ב.
7. בתוכם בתוך כאו"א : ראה לעיל שם הערה 21.
8. כ"מ שנא' לי : ראה ויק"ר פ"ב, ב. מדרש שמואל פי"ט. ספרי בהעלותך יא, טז. לקו"ת במדבר ט, ג.

עמוד קכא

9. פנימיות הלב וחיצוניות הלב : ראה גם תו"א בראשית ז, ב. תצוה פד, ד. לקו"ת בלק סז, ד.
10. פנימיות הלב . . מזבח החיצון ומזבח הפנימי : ראה לקו"ת סוכות עח, ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קלב.
11. מזבח החיצון . . פרים : ראה יתרו כ, כא. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"א, ה"ו.
12. מזבח הפנימי . . כ"א קטרת : ראה תצוה ל, א. ז. ח. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כח. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"א, הי"א. הל' תמידין ומוספין רפ"ג.
13. נה"ב ששרשו ג"כ מפני [בסה"מ תרל"ה כאן: פני] שור : ראה סידור שער האלול רל, א. ש"א יז, א הערה 11. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ. וש"נ.
14. ששורש בהמה . . פני שור : ראה ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ח. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כח. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' יח. וש"נ.
15. ונה"ב . . פני אדם שבפני שור : ראה גם שערי אורה ח, א הערה 15. סה"מ תרל"א ח"א ע' רלג. וש"נ. תרל"ח ע' לט. וש"נ. תר"ם ח"ב ע' תריח.
16. הוא : בסה"מ תרל"ה כאן: היא.
16. התפלה על ג' בחי' : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' ע [צויין אליו לעיל במאמר ד"ה ראה קראתי בשם] באו"א. ראה גם תו"א בראשית א, ד ואילך. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 13.
17. הללו את ה' מן השמים : תהלים קמח, א.
18. הללו את ה' מן הארץ : תהלים שם, ז.
19. שענין הבהמה למעלה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' ה. ע' י. תו"ח בראשית יב, א.
20. יהללו . . צוה ונבראו : תהלים שם, ה. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 79.
21. כח הפועל בנפעל : בלקו"ת שלח מז, א: בספרים. ראה הנסמן במ"מ לשם. ספר הישר (לר"ת) סוף ש"ג.
22. מלכותך מל' כל עולמים : תהלים קמה, יג. ראה לקו"ת אמור לה, ב.

עמוד קכב

23. אין הגבורות נמתקין אלא בשרשן : ראה פע"ח שער השופר שכ"ו, פ"א. תניא עם מ"מ הגהות והע"ק לפל"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרטו. וש"נ. תו"ח וירא קח, ב ובהערה 14.
24. ואש יורד מלמעלה : ראה תו"כ ויקרא א, ז. ערובין סג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תפה. וש"נ.
25. ארי' דאכיל קרבנין : ראה זהר בהקדמה ו, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלא. וש"נ. שה"א עט, ב הערה 13. סה"מ תר"ם ח"א ע' מ ואילך.
26. שרוח הבהמה יורדת למטה : קהלת ג, כא.
27. הקטרת . . התקשרות : ראה בחיי שמיני י, א: ולשון קטרת התקשרות. זהר שמיני לז, ב. לקו"ת נשא כב, ד. סה"מ תרל"ח ע' מו. וש"נ. בהערה הבאה.
28. שתיבת קשר תרגומו קטר : ראה וישב לח, כח. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכד ואילך ובהנסמן שם.
29. והקשורים ליעקב : ויצא ל, מב. ראה לקו"ת נשא שם.
30. דבר שהנשמה נהנית ממנה : ראה ברכות מג, ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' מז. וש"נ.
31. והחיות נושאות את הכסא : ראה בחיי תרומה כה, י בשם הפדר"א ספ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שעג.
32. בנה"א . . ל' בירור : ראה תניא פל"ז (מח, ב). וראה גם לעיל מאמר ד"ה כי תשא ובהנסמן שם.
33. בנה"ב . . מעורב טו"ר : ראה תניא פ"א. לקו"ת ויקרא ב, ד. במדבר ב, ג.
34. חלק אלק' ממעל : איוב לא, ב. ראה גם תניא רפ"ב. סידור ר' יעקב קאפיל בהקדמת הכותב ע' ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' שעג. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ. סה"ש תש"נ ע' 381.
35. ההפרש שבין שבת : ראה תו"א ח"ש טו, ג ואילך. יתרו ע, ב. לקו"ת בלק עב, א. מאמר ד"ה למה נסמכה וביאורו במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רלז ואילך (הנחת אדה"א). תקס"ד ע' עח ואילך (הנחת הר"מ). תו"ח ויקהל ח"ב תיח, ג ואילך. מאמר ד"ה זכור שבהערה 40. לקמן בהנחה כאן על יד הערה 31.
36. שבת בורר אסור : ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סשי"ט. סה"מ תר"ם ח"א ע' רמג. וש"נ.
37. שבת . . עליית העולמות : ראה ע"ח שער פנימיות וחיצוניות ש"מ, דרוש ג. ח. טו. תו"ח בא ח"א קכז, א הערה 667.

עמוד קכג

39. כי בו שבת : בראשית ב, ג.
40. המהלך במדבר . . ששה תחלה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה זכור את יום השבת פ"ו. וש"נ.
38. וכשם ששבת . . דוקא כו' : בסה"מ תרל"ה כאן ע' קלט ליתא.
41. ויחד לבבינו : ברכת (אהבת עולם אהבתנו) ק"ש. ראה לקו"ת בלק סז, ג. האזינו עד, א. תו"ח תרומה ח"ב כאן דש, ג ובהערה 10.
42. ויחד לבבינו כו' כמשי"ת : להלן ריש פיסקא והנה נת' לעיל.
43. והיריעות היו מד' בחי' . . ושש : תרומה כו, א.
45. והכלים היו . . ד' כנגד ד' : ראה אוה"ת ויקהל כאן ס"ע ב'רי ואילך.
44. והיריעות היו . . ד' . . דש' הוי' : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד כאן ע' סח בשולי היריעה.
46. ואת המשכן תעשה עשר יריעות : תרומה כו, א. ויקהל לו, ח.
47. עשר יריעות . . הוי' עם המילוי : יו"ד ה"א וא"ו ה"א — ראה אוה"ת ויקהל כאן ע' ב'רח.
48. תכלת . . יראה : ראה (בנוסף למאמרי אדה"ז תקס"ד כאן־ אוה"ת ויקהל כאן ס"ע ב'קפו ואילך. ע' ב'רח ואילך) לקו"ת שלח מג, ג. קרח נג, ד. לקמן הערה 72.
49. תכלת דומה לים : באוה"ת ויקהל כאן ע' ב'רח מציין: ועיין מזה במד"ר נשא פי"ד דת"ז ב' [במדב"ר פי"ד, ג] ובמנחות דמ"ג ב' ובזח"א קכ"א א' ובפי' הרמ"ז שם (וראה גם אוה"ת שם ס"ע ב'קפו ואילך). ראה גם הנסמן במ"מ במאמרי אדה"ז תקס"ד לע' סח.
50. מלכותא דרקיע : ברכות נח, א.
51. המלך המרומם לבדו : נוסח ברכת יוצר.
52. שום תשים עליך מ' : פ' שופטים יז, טו.
53. שתהא מוראו עליך : ראה סנהדרין כב, א (במשנה). סה"מ תרל"ו ח"ב ע' תמא בהערה.
54. תולעת שני . . סומק : ראה אוה"ת ויקהל ע' ב'קפז. תרומה ע' א'תקא [ובנוגע להרמ"ז שבאוה"ת כאן — ראה גם שם ע' א'תקב].
55. אם רץ לבך : ס"י פ"א, מ"ח.

עמוד קכד

56. וארגמן . . מדה"ר : במאמרי אדה"ז תקס"ד ואוה"ת: הארגמן . . ת"ת שהוא מדת הרחמים. ראה גם לקמן ובהערה 90.
57. ארגמן . . מכמה גוונים : ראה זהר תרומה קלט, א.
58. מדה"ר כלול מחו"ג : ראה ביאוה"ז תרומה נ, ג. תו"ח בראשית מ, א ובהערה 4. וארא ח"א פה, ד. וש"נ.
59. מדה"ר . . של יעקב : ראה זהר לך פז, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קנו. וש"נ.
60. אלקי אבי אברהם : ויצא לא, מב [בדילוג]. ראה ספר הבהיר סק"צ. תו"א תולדות יז, ג. סידור שער הלולב רסב, א. תו"ח בא ח"א קכז ג. וש"נ.
61. יעקב אשר פדה את אברהם : ישעי' כט, כב.
62. ושש . . חסד : ראה הגהת הרח"ו לזהר פקודי רכח, א. מאמרי אדה"ז תקס"ד כאן ע' עה. אוה"ת כאן ע' ב'קפז וע' קצג.
63. יומם יצוה ה' חסדו : תהלים מב, ט.
64. יומא דאזיל עם כולא יומין : ראה זהר אמור קג, ב. פע"ח ש' יוה"כ שכ"ז, פ"ג (הובא ברמ"ז לזהר יתרו סז, א — אוה"ת כאן ע' ב'קצג). הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'לה.
65. שש . . בד : ראה יומא עא, ב.
66. וגוון לבן הוא עצמי : ראה לקו"ת אחרי כח, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תפד. וש"נ. דברים ח"ד ע' א'רלו-א'רלז. המשך תרס"ו ע' שעג ואילך.
67. וישכם לבן בבקר : ויצא לב, א.
68. בקר דאברהם : ע"פ וירא כב, ג (כ"ה בתו"א דבסמוך. וראה גם שם: יט, כז. כא, יד). ראה זהר מקץ רג, א. רע"מ משפטים קיט, ב. אחרי סד, ב. בלק רד, א. ת"ז תכ"ב סז, א. תו"א ויצא כד, ב.
69. לבן . . לובן העליון : ראה ע"ח שער העקודים ש"ו, פ"א. מאמרי אדה"א בראשית ע' רכב. וש"נ. תו"ח ויצא קסח, ד ובהערה 31.
70. לבושי' כתלג חיור : בסה"מ תרל"ה כאן ע' קמ: לבושא — דניאל ז, ט [ושם לבושה].
71. רצון פשוט . . כנגד יו"ד וקש"י : ראה אגה"ת פ"ד. סה"מ תרס"ה כאן ע' רו.
72. תכלת בחי' מל' : ראה הגהת הרח"ו לזהר פקודי רכח, א. מאו"א מערכת תכלת אות כא. מאמרי אדה"ז תקס"ד כאן ע' סח. תו"ח ויקהל ח"ב תח, ב. וש"נ.
73. והשולחן . . מל' : ראה טור ברקת סתרע"א, ס"ה (קכו, ד) בשם זהר תרומה [ראה שם קנג, ב — קנה, א ובמפרשים]. פרדס שעה"כ שכ"ג, פכ"א מערכת שולחן.
74. כי על שולחן המלך : ראה זהר תרומה קנג, א. קנו, ב.
75. שע"י השולחן נמשך כל ההשפעות : ראה זהר לך פח, ב. תרומה קנג, ב. קנד, ב.

עמוד קכה

76. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
77. שולחן בצפון : תרומה כו, לה. פקודי מ, כב. יומא כא, ב. לג, ריש ע"ב.
78. מצפון זהב יאתה : איוב לז, כב.
79. והרוצה להעשיר יצפין : ראה ב"ב כה, ב.
80. והשלחן והכלים . . של זהב : תרומה כה, כד-כט.
81. והרקיע הוא כדורי : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' יב. ענינים ע' רפ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קעט. סהמ"צ להצ"צ קסב, ב. סה"מ תרכ"ח סע"ב. תרכ"ט ע' ז.
82. במל' יש ב' . . בחי' רוממות . . ואתה מחי' : ראה אוה"ת פ' זכור ע' א'תשעא. ויקהל ע' ב'קנח ואילך.
84. שיש בה שמן ופתילה : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד כאן ע' סט. אוה"ת ויקהל כאן ע' ב'רי. במאמרי אדה"ז שם מציין בהערה שכאן וכן באוה"ת מיכה ע' תעו מציין לתניא פל"ד ולכאורה צ"ל פל"ה. ויש להוסיף אוה"ת הנ"ל.
83. שמנורה . . תורה : ראה תורת העולה ח"א פט"ז. תו"ח ויקהל ח"ב תמ, א ובהערה 1928.
85. הלוחות היו אותיות החקיקה : תשא לב, טז.
86. אותיות החקיקה . . מאותיות הכתב : ראה לקו"ת אחרי כח, ג. בחוקותי מה, א. ד ואילך. חוקת נו, א. נט, ג ואילך. שה"ש ה, א.
87. באש שחורה ע"ג אש לבנה : ראה רש"י שה"ש ה, טז ד"ה שחורות. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקעח.
88. גליף גליפו בטהירו עילאה : ראה זהר בראשית טו, א.
89. יחידה . . שמקבלת מבחי' יחיד : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. לקו"ת ואתחנן יא, ג. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שצא. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרכח. וש"נ.
90. ארגמן . . בחי' ת"ת : ראה זהר תרומה קלט, א ובהגהות הרח"ו שם.
91. ברחמיך הרבים רחם עלינו : נוסח ברכת יוצר.
92. בריח התיכון המבריח : ע"פ תרומה כו, כח. ויקהל לו, לג.
93. המזבח עומד מכוון כנגד הארון : ראה תוספתא יומא פ"ב, הי"א. ברייתא דמלאכת המשכן פ"ד. רש"י תצוה ל, ו.

עמוד קכו

94. שביריעות היו משזר : תרומה כו, א. ויקהל לו, ח.
95. הארון . . ופרוכת . . לקה"ק : תרומה כו, לג.
96. ושולחן ומנורה ומזבח הפנימי . . באמצע : תוספתא יומא שם. יומא לג, ב. שקלים פ"ו, ה"ג. רמב"ם הל' בית הבחירה פ"א, ה"ז. פ"ג הי"ז.
97. לכל זמן . . תחת השמים : קהלת ג, א. ראה קה"ר שם.
98. שמים החדשים . . אני עושה : ישעי' סו, כב. ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן הערה 101.
99. שהראה הקב"ה לאדה"ר : ראה תנחומא תשא יב. שמו"ר פ"מ, ג. סנהדרין לח, ב. ע"ז ה, א. אדר"נ פל"א, ג. לקו"ש תרומה כרך יא ע' 319 ואילך.
100. קורא הדורות מראש : ישעי' מא, ד.
101. ראה קראתי בשם : תשא לא, ב.
102. שהראה למשה בספרו של אדה"ר : ראה שמו"ר פ"מ, ב.
103. בבחי' דעת . . הפכים כלל : ראה גם תו"ח תרומה ח"ב שח, סע"ד ואילך.
104. הצור (הנק' קרעמין) : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קסח. אוה"ת חוקת כרך ה ע' א'תרמט [ובמהדורת תשמ"ח חוקת כרך א בהוספות ע' 61]. יוכ"פ כרך ה ע' ב'קלו. סה"מ תר"ל ע' שיב וע' שיז. תרל"א ח"א ע' רכה. תרל"ה כאן ע' קמב. תרל"ט ח"ב ע' תקכה. תרפ"ד ע' כד. תרפ"ט ע' 63. תש"ט ע' 34 (הא').
104. שמים ואש . . בבחי' התכללות : ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ס"ע תדש ואילך.
105. מ"ש הרמב"ן . . כח היולי : ראה בראשית א, א. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע קפח. וש"נ. הובא גם (בנוסף לסה"מ תרל"ה כאן. לקמן בהנחה כאן) באוה"ת שמות ע' מה. בשלח ע' שצג. ראה גם סה"מ תרס"ב ע' שנז. תרפ"ו ס"ע כט. תרפ"ח ע' קסט.

עמוד קכז

106. הד' בחי' ארמ"ע : ראה שה"א סו, א ובהערה 17. סה"מ תרכ"ט ע' קעט. וש"נ. תרל"ח ע' תצא. לקמן מאמר ד"ה כתר יתנו לך פ"ב.
107. נוטה שמים כיריעה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ראה קראתי בשם ספ"א. וש"נ.
108. והנה נת' לעיל : סוף פיסקא וידעת היום.
109. גחלים לוחשות . . מזבח הפנימי : ראה תמיד לג, א. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ג, ה"ה. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ד כאן ע' סז. אוה"ת ויקהל כאן ע' ב' רז ואילך. תו"ח תרומה ח"ב כאן שה, ד ואילך. וש"נ. ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 113 ואילך.
110. צלותא בחשאי : זהר ח"ש קלב, א. ויגש רי, א. תרומה קלח, ב. ועוד. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' צט. וש"נ.
111. קול דממה דקה : מלכים-א יט, יב.
112. כ"א עלי' כנ"ל : על יד הערה 32 ואילך.
113. אמת ויציב הוא ט"ו ווי"ן : ראה פע"ח שער הק"ש ש"ח, פכ"ח. תו"ח וישב רי, א הערה 14. לקמן מאמר ד"ה שלש רגלים תחוג לי על יד הערה 75.
114. שווי"ן הוא בחי' התקשרות : ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י קרוב לספ"ד.
115. בווין תתקטר : זמירות לליל שבת — אזמר בשבחין.
116. מיכאל עומד ומקריב נשמות : ראה חגיגה יב, ב כגי' הע"י. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' א. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ה, א. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ס"ע מא ואילך.
117. לאשתאבא בגופא דמלכא : זהר ויחי ריז, ב. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' צז. וש"נ.
118. שרש נש"י הוא מבחי' כלים : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה רפ"ב. וש"נ.

עמוד קכח

119. וההקרבה היא : ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י פ"ג.
120. ומעתה יובן : ראה גם לעיל מאמר ד"ה ראה קראתי בשם רפ"ב.
121. ובעבודה שמתחלה : בסה"מ תרל"ה ח"א ע' קמד כאן בהערה העיר שלכאורה צ"ל ובעבודה הוא שמתחלה.
122. בצל אל היית וידעת : ברכות נה, א.
123. הן לה' אלקיך : עקב י, יד.
124. רק באבותיך חשק ה' : עקב שם, טו.
125. בפ' תרומה . . ועשו ארון : כה, י.
126. ועשית מנורת : שם כה, לא.
127. ועשית שולחן : שם כה, כג. כ"ה סדר הכתובים גם בסה"מ תרל"ה כאן וראה בהערה שם. אבל ראה (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן.
128. השמים ושמי השמים : מלכים-א ח, כז.
129. צמצם שכינתו : ראה ב"ר פ"ד, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ס"ע שמו ואילך (נו"א). לקו"ת אמור לד, ב. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קכט. שה"א ז, א ובהערה 12.
131. בראשית ברא אלקים : בראשית א, א.
130. פלוגתא בגמ' שב"ש . . וב"ה : ראה חגיגה יב, א. ב"ר פ"א, טו.
132. ביום עשות ה' אלקים : שם ב, ד.
133. לפנים הארץ יסדת : תהלים קב, כו. כתוב זה מובא בב"ר שם.
134. ושניהם אמת : ראה תו"א ויגש מג, ג. לקו"ש בא כרך ו ס"ע 75 ואילך ובהנסמן שם.
135. אנכי עשיתי ארץ : ישעי' מה, יב.