75

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

במציאות של "בכח"40 – כי אפשר לומר, שבארבעת הימים האחרונים מדליקים מספר מועט של נרות, רק "כנגד ימים הנכנסין" – למרות ש"בפועל" כבר עברו אז יותר ימים, הרי זה כדי ליצור הבדל* בין מספר הנרות שמדליקים בארבעת הימים האחרונים, לבין מספר הנרות שמדליקים בארבעת הימים הראשונים.

אבל מכך שגם לגבי זמן קריאת שמע סובר רבי אליעזר שלאחר האשמורת הראשונה – כאשר קיימת רק השכיבה בפועל, כבר אי אפשר לקרוא קריאת שמע, מובנת יותר שיטת בית שמאי – שמתחשבים רק במצב "בכח", גם כאשר אין סיבות מיוחדות לכך שלא יתחשבו גם ב"בפועל".

אך מצד שני, מדעתו של רבי אליעזר לגבי זמן קריאת שמע אין להסיק מהי שיטת בית שמאי לגבי מצות חנוכה. כי41 לגבי זמן קריאת שמע חשובה משמעות המילה "ובשכבך", הכתובה בתורה, ורבי אליעזר סובר שמשמעות המילה בתורה היא "בכח", "עוסקין לילך ולשכב". וכיון ש"לשון תורה לעצמה, לשון..."42, אין מכאן הוכחה, שגם ללא קשר ל"לשון תורה", "אזלינן (רק) בתר בכח".

ט. מי נברא "תחילה" – שמים או ארץ

מחלוקת זו בין בית שמאי לבין בית הלל – אם העיקר הוא "בכח" או "בפועל" – קיימת גם לגבי הבריאה בכלל: "בית שמאי אומרים שמים נבראו תחילה ואחר כך נבראת הארץ... ובית הלל אומרים ארץ נבראת תחילה ואחר כך שמים"43.

על כך מוסבר44, שבהתהוות בפועל "שמים נבראו תחילה". כיון שהתהוות העולמות היא בדרך של השתלשלות מלמעלה למטה, לפיכך נבראו תחילה השמים, ומהם נבראה הארץ, כפי שלאחר בריאתם, הארץ מקבלת מהשמים45.

ואילו במחשבה ובכוונה, הארץ עלתה "במחשבה תחילה" לפני השמים, וזהו ההסבר לכך שהארץ נבראה מאוחר

הערות

  1. 40. אבל גם משום מוכרח שלדעת ב"ש "בכח" עדיף מ"בפועל" (ולא רק שמספיק גם ה"בכח") – ראה לעיל הערה 32.
  2. *. וע"ד מש"כ בתוד"ה והמהדרין שבת (כא, ב).
  3. 41. נוסף לזה: ה"בכח" שביום ראשון דחנוכה הוא לפי שכבר הותחל אז הבפועל, כנ"ל הערה 31 – בשוה"ג. משא"כ מה ש"עוסקין לילך ולשכב" – אף שבשעה זו יש גם השכיבה בפועל (שלכן הוא זמן ק"ש גם לחכמים ור"ג) – הרי זה מה שעוסקין לילך ולשכב, אינו מסובב מזה ששוכבין אז בפועל.
  4. 42. ע"ז נח, ב. חולין קלז, ב.
  5. 43. חגיגה יב, א. ב"ר פ"א, טו.
  6. 44. תו"א ר"פ ויגש (ובתו"ח שם – באו"א קצת). סה"מ תרכ"ט ע' יח ואילך. ד"ה כי המצוה הזאת תרס"ו. ובכ"מ.
  7. 45. כמ"ש (הושע ב, כג) "אענה את השמים והם יענו את הארץ".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א מאותו ספר ע"ז נח, ב · חולין קלז, ב
  2. לקוטי שיחות כרך יד נצבים שיחה א מאותו ספר ע"ז נח, ב
  3. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א ע"ז נח, ב
  4. תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו ע"ז נח, ב
  5. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנט כמה דיני הטמנה וטלטולם ע"ז נח, ב
  6. תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל ע"ז נח, ב
  7. לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
  8. לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
  9. לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
  10. לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט מאותו ספר חולין קלז, ב
  11. לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה מאותו ספר חולין קלז, ב
  12. לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג מאותו ספר חולין קלז, ב
  13. לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג מאותו ספר חולין קלז, א
  14. לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א מאותו ספר חולין קלז, ב
  15. לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א מאותו ספר חולין קלז, א
  16. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג חולין קלז, ב
  17. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו חולין קלז, ב
  18. מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי חולין קלז, ב
  19. ספר השיחות י"ט כסלו תש"ט חולין קלז, א
  20. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב חולין קלז, ב
  21. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רנה הכנת האש קודם הכנסת שבת חולין קלז, א