ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א

172

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ביותר, רש"י אינו רוצה לפרש בדרך זאת, כי אילו כוונת התורה בפסוק המאוחר יותר היא לפרש רק כיצד קויים הענין של "לכהנו לי", כאשר במלים "לכהנו לי" עצמן, הכוונה היא לאותו הענין המופיע לפני כן, הרי התורה היתה צריכה להתבטא בפסוקנו בדיוק באותו ביטוי המופיע לפני כן. אם כך, מדוע נאמר לגבי הציווי "ואתה הקרב" רק "לכהנו לי", ואילו בענין בגדי הכהונה נאמר "לקדשו לכהנו לי"?

מכך מובן, שעל ידי הבגדים מתחדש ענין חדש ונעלה יותר מאשר על ידי "הקרב... לכהנו לי". לכן מפרש רש"י "לקדשו – להכניסו בכהונה על ידי הבגדים...", שעל ידי הבגדים¹⁸ מתחדש הענין של "לקדשו להכניסו בכהונה", כדלהלן.

ה. "לכהנו לי" ואחר כך "לקדשו לכהנו לי"

כאמור לעיל בסעיף ג', המלה "כהן" אינה נאמרת על שם הפעולה¹⁹, פעולת היותו משרת, אלא זהו שם התואר המתאר סוג מסויים של אנשים שיש להם מעלה מסויימת, שבגינה הם שייכים לכהונה, שירות – אדם זה הוא המשרת: לאחר שנמשחו אהרן ובניו לכהונה, נקראים הם ובניהם עד סוף כל הדורות בתואר "כהנים", ולפני כן נקראו הבכורים בשם "כהנים".

כשם שהכינוי "כהנים" לגבי זרעו של אהרן איננו על שם הפעולה, אלא שם תואר ומעלה, ולפיכך נקראים כל בני אהרן "כהנים", כולל אלו שלא נתחנכו²⁰ לעבודה²¹, ואף הפסולים

הערות

18. ועפ"ז מובן מה שרש"י מוסיף "ע"י הבגדים".
19. ומ"ש רש"י לעיל (ויגש מז, כב) "כל לשון כהן משרת לאלקות הוא", בהכרח לומר, שהשם משרת כאן הוא שם התואר דהאדם* (האדם הוא מסוג משרת) ועד שגם הקטנים, שמצד מצבם בהוה אינם ראויים לשרת [מכיון שלאחר שיגדלו יהיו ראויים לשירות] נקראים (הם גם עכשיו) "כהנים" (רש"י ר"פ אמור). ויתירה מזו מצינו, שגם נשים נקראו "כהנות" [ברכות מד, א. משנה סוף יבמות. ועוד – אלא שי"ל ש"לשון תורה לעצמה כו'" (ע"ז נח, ב. חולין קלז, ב)], אף שלעולם לא יהיו ראויות לשרת – כי לאחר שנבחרו אהרן ובניו לשרת כו', נעשה השם "כהן" תואר לכל זרע אהרן (גם בנות אהרן).
20. ראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה הט"ז (ממנחות נא, ב): אין הכהן עובד תחלה .. עד שיביא עשירית האיפה כו'. וראה גם רש"י צו ו, יג.
21. ובמכ"ש מקטנים (ראה לעיל הערה 19) אף שאינם שייכים לשרת, משא"כ גדולים, שגם טרם שנתחנכו יכולים הם (להתחנך–) להביא עשירית האיפה וכו'. ונוסף לזה (בדרך ההלכה): כהן שעבד טרם שהביא עשירית האיפה עבודתו כשרה (רמב"ם שם), משא"כ טרם שהביא ב' שערות (רמב"ם שם הט"ו). ונגשים לה', ומאי קמ"ל בההוספה "הנגשים אל ה'"? ולכן מפרש שהכתוב מחדש ב' ענינים (ובסדר דלא זו אף זו): וגם הכהנים (שם התואר, הם) הבכורות (שמעלתם היא רק זה) "שהעבודה בהם" (גם שאינם עובדים בפועל. ואח"כ מוסיף חידוש גדול יותר) הנגשים אל ה' להקריב קרבנות (גם אלו הנגשים להקריב בפועל) אף הם לא יסמכו כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.