171
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
רואה זאת כחידוש11. ואם כך, הוא צריך היה לומר את הפירוש "להכניסו בכהונה" עם ההוכחה "ולשון כהונה שירות הוא" על המלים "לכהנו לי" המופיעות לפני כן – כדי שהתלמיד לא יטעה12 בביאור מלים אלו בלומדו אותן בפעם הראשונה?
ב) אכן, "לשון כהונה שירות הוא". אך המלה "כהן" מופיעה בכל מקום כשם תואר של אדם13. ואם כך, מדוע אין להסביר14, שכוונת הביטוי "לכהנו" היא – לעשות אותו15 לכהן16?
מכך מובן, שאת המלים "לכהנו לי" כשלעצמן, אכן אפשר להסביר במשמעות של "להפוך אותו לכהן"17. ולכן אין רש"י מפרש את המלים "לכהנו לי" בפסוק "ואתה הקרב אליך", כי שם משמעות מלים אלו היא כפשוטן. אך בהמשך צריך רש"י לפרש בכל זאת, שהמשמעות של "לכהנו לי" היא "להכניסו בכהונה... שירות הוא...", מפני שמלים אלו מופיעות ביחד עם המלה "לקדשו", כפי שיוסבר להלן.
ד. על ידי הבגדים "לקדשו לכהנו לי"
לגבי המלים "לקדשו לכהנו לי" המופיעות בענין "ועשו את בגדי אהרן", קשה לרש"י:
אף בפסוק "ואתה הקרב אליך... לכהנו לי" כבר נצטווה משה למנות את אהרן ובניו לכהנים, ושם אין התורה מקשרת את "לכהנו לי" עם עשיית בגדי כהונה. כלומר, אף ללא הבגדים יכול משה לעשותם לכהנים, ועשה כך. מדוע, אפוא, נאמר "ועשו את בגדי אהרן... לכהנו לי", שכדי להפוך את אהרן לכהן יש צורך בבגדים?
בדוחק אפשר להשיב על כך, שגם בפסוקנו, כשנאמר "ואתה הקרב... לכהנו לי" הכוונה היא על ידי הבגדים. אלא, שבראשונה מציינת התורה את עצם הפיכת אהרן ובניו לכהנים, ולאחר מכן, כשהיא עוסקת בציווי על עשיית בגדי כהונה, היא מפרטת כיצד מתבצע ענין מינוי הכהנים – "לכהנו לי" על ידי הבגדים.
אך בנוסף לכך שהסבר זה דחוק
הערות
- 11. ובפרט שמתיבת "לי" הדבוקה ל"לכהנו", משמע שפירוש "לכהנו" הוא לעשותו לכהן, שלכן הוזקק רש"י להוסיף "שיהא כהן לי", כברא"ם שם. וכן משמע ממ"ש "לכהנו" (בוא"ו) – ראה לקמן הערה 17.
- 12. והרי הדברים ק"ו: אם גם לאחר שמפרשו צריך הוכחה ע"ז, הרי מכ"ש שכאשר אינו מפרש כלל, הרי בודאי יטעה התלמיד.
- 13. ראה ויגש מז – כב, כו. יתרו יט – כב, כד. (וצע"ק בקרא לך (יד, יח) ובת"א שם – דכהן שם קאי על שם – רש"י וישב לח, כד). וראה לקמן הערה 19.
- 14. ובפרט שכן משמע (לפי הרא"ם) גם מתיבת "לי" (ומ"לכהנו" בוא"ו), כנ"ל הערה 11.
- 15. וכמו "יהי' כהן" (רש"י שמות ד, יד).
- 16. וגם: מה מחדש רש"י במ"ש "ע"י הבגדים", והרי מפורש בכתוב ש"לקדשו לכהנו לי" הוא ע"י "ועשו בגדי קדש"?
- 17. כפשטות הלשון "לכהנו" (בוא"ו), ולא "לכהן". וראה חזקוני (כח, א), שהוא"ו ד"לכהנו" הוא וא"ו יתירא.
רש"י על בראשית ל״ח:כ״ד - הטקסט מספריא
כמשלש חדשים. רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם (נדה מ"נ). וּלְשׁוֹן כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים כְּהִשְׁתַּלֵּשׁ הַחֳדָשִׁים, כְּמוֹ וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת (אסתר ט'), מִשְׁלוֹחַ יָדָם (ישעיהו י"א), וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס כִּתְלָתוּת יַרְחַיָּא:
הרה לזנונים. שֵׁם דָּבָר, מְעֻבֶּרֶת כְּמוֹ אִשָּׁה הָרָה, וּכְמוֹ בָּרָה כַּחַמָּה:
ותשרף. אָמַר אֶפְרַיִם מִקְשָׁאָה מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, שֶׁהוּא כֹהֵן, לְפִיכָךְ דָּנוּהָ בִשְׂרֵפָה:
כמשלש חדשים ABOUT THREE MONTHS AFTER — the greater part of the first, the greater part of the third and the entire middle (second) one (Genesis Rabbah 85:10). The expression כמשלש חדשים signifies “when the months repeated themselves three times”. The word משלש is similar in form to (Ester 9:19) “and sending (ומשלח) portions”; (Isaiah 11:14), “sending (משלח) forth their hand”. Onkelos renders it similarly כתלתות ירחיא (where תלתות is the infinitive of תַּלַּת “when the months become three”).
הרה לזנונים SHE IS WITH CHILD BY HARLOTRY — The word הרה is an adjective, meaning pregnant, like (Exodus 21:22) “a pregnant (הרה) woman” (where הרה can be only an adjective) and as (Song. 7:10) “Clear (ברה) as the sun” (where ברה is an adjective; Rashi perhaps quotes this example to prove also that הרה is from root הרר just as ברה is from ברר)
ותשרף AND LET HER BE BURNT — Ephraim the Disputant said in the name of Rabbi Meir: She was the daughter of Shem who was a priest (see Rashi on Genesis 14:18) on this account they sentenced her to be burnt (cf. Leviticus 21:9) (Genesis Rabbah 85:10).
רש"י על שמות ד׳:י״ד - הטקסט מספריא
ויחר אף. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם וְלֹא מָצִינוּ שֶׁבָּא עֹנֶשׁ עַ"יְ אוֹתוֹ חָרוֹן; אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי אַף בְּזוֹ נֶאֱמַר בּוֹ רֹשֶׁם – הלא אהרן אחיך הלוי – שֶׁהָיָה עָתִיד לִהְיוֹת לֵוִי וְלֹא כֹּהֵן, וְהַכְּהֻנָּה הָיִיתִי אוֹמֵר לָצֵאת מִמְּךָ, מֵעַתָּה לֹא יִהְיֶה כֵן אֶלָּא הוּא יִהְיֶה כֹּהֵן וְאַתָּה הַלֵּוִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דהי"א כ"ג) (זבחים ק"ב):
הנה הוא יצא לקראתך. כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמִצְרַיִם:
וראך ושמח בלבו. לֹא כְשֶׁאַתָּה סָבוּר, שֶׁיְּהֵא מַקְפִּיד עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה עוֹלֶה לִגְדֻלָּה; וּמִשָּׁם זָכָה אַהֲרֹן לַעֲדִי הַחֹשֶׁן הַנָּתוּן עַל הַלֵּב (שבת קל"ט):
ויחר אף AND [THE LORD’S] WRATH GLOWED — Rabbi Joshua the son of Korcha said: wherever the term “and God’s wrath glowed” occurs in the Scriptures it leaves a definite impression (mention of punishment of some kind follows), but here no such result is mentioned, for we do not find that any punishment came upon Moses in consequence of that anger of God. Rabbi José said to him: As a matter of fact here, too, some definite result is mentioned, viz., הלא אהרן אחיך הלוי “Is not Aaron the Levite thy brother?” — which implies, that he was destined to be a Levite (an attendant on the priests) and not a priest, — and I intended that the priesthood should proceed from you. Now, however, this shall not be so, but he will be the Priest and you the Levite, as it is said, (I Chronicles 23:14) “But as for Moses the man of God his sons are named among the tribe of Levi” (Zevachim 102a).
הנה הוא יצא לקראתך HE WILL BE GOING FORTH TOWARDS THEE, when you will be going to Egypt.
וראך ושמח בלבו AND WHEN HE SEETH THEE, HE WILL BE GLAD IN HIS HEART — not as you believe, that he will be angry with you because you have attained a high position. In consequence of this, Aaron was privileged to wear the ornament of the breastplate which was placed over his heart (cf. Exodus 28:29) (Shabbat 139a; Exodus Rabbah 3:17).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.