כי תשא את ראש בנ"י

קיבכי תשא את ראש בנ"י

פ' ויקהל, פ' שקלים

כי תשא1 את ראש בנ"י כו' ונתנו איש כפר נפשו לה'2 כו' זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים כו' מחצית השקל תרומה לה'3, וצ"ל מה"ע אומרו עשרים גרה השקל וחיוב הנתינה הוא המחצה איזהו תועלת יצא לנו מה שמספר לנו ששקל שלם הוא עשרים גרה, מאחר שחיוב הנתינה הוא רק המחצה הצ"ל כמה הוא המחצה לבד. והענין הוא דהנה כתי' וייצר ה' אלקים את האדם4, וארז"ל וייצר בתרין יצרין5 ביצ"ט וביצה"ר וז"ע ב' יודי"ן שבתיבת וייצר, והנה נודע כי עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל בירור הנה"ב שהוא היצה"ר כי הנשמה מצד עצמה אינה צריכה תיקון6 כלל כ"א כל ירידתה הוא בשביל בירור נה"ב, וזהו אומרו עשרים גרה השקל, פי' הגם כי שקל שלם הוא עשרים גרה דהיינו השני יודי"ן דוייצר שהם היצ"ט ויצה"ר והיינו שהיצה"ר ישתוה ליצ"ט, כי הצדיקים ע"י עבודתם מהפכים היצה"ר ג"כ לטוב, וע"ד שארז"ל טוב מאד זה יצה"ר7, מ"מ איני מבקש מכם כ"א המחצה לבד דהיינו בירור נה"ב ע"ד אתכפיא לבד שא"א לחשוב את היצה"ר שנתברר להיות ע"ד טוב מאד שהרי הרע עדיין לא נתברר אלא שמסגף א"ע מבלי לעשות נגד התורה והמצוה כו' מ"מ הריני מחשב זה לפדיון נפשו שיהי' כופר נפשו לה', ולכן פי' ברע"מ פ' תרומה דקנ"ח ב' שמחצית השקל הוא בינוני, והיינו כי הבינוני אינו כמעלת הצדיקים גמורים שהפכו היצה"ר להיות ע"ד טוב מאד מ"מ מאחר שפעלו ע"י עבודתם להיות בבחי' אתכפיא עכ"פ ה"ז נחשב כופר נפשו לה', וסוף כל סוף יבא לבחי' אתהפכא.

קיגכי הנה כל משפטי התורה הוא בענין בירור נה"ב, וזהו שאה"כ על כל דבר פשע על שור ועל חמור8 כו', פי' על שור קאי על נה"ב ששרשו מפני שור9 שבמרכבה שהוא בבחי' התלהבות, וכשנפל למטה יכול להיות מזה שור נגח הוא10, שופך דם האדם באדם11, וכן כל הכועס12 כו' שהוא בחי' התלהבות ולהיטת הלב על שכנגדו המעכבו למלאות תאוות יצרו הרע המסיתו ומדיחו מדרך הטוב.

על חמור הוא כמארז"ל חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי'13, פי' בתקופת תמוז שהשמש זורח בתוקף14 מ"מ קרירא לי', והיינו הגם שמתבונן בענין מ"ש שמש ומגן ה' אלקים15 כו', אשר מבחי' התבוננות זו צ"ל בבחי' רצוא ותשוקה לאלקות להיות ואהבת את הוי' שיהי' בבחי' אלקיך16 כו', מ"מ הוא בבחי' הקרירות ואינו מתפעל כלל, א"נ חמור ע"ד (יחזקאל ך"ג ד'17) בשר חמורים, וזרמת כו', שזהו מחמת תאוות זרות כו'.

על שה הוא בחי' שה פזורה18, וזהו טענת המן ישנו עם אחד מפוזר19, פי' הגם שהיותם הוא מבחי' אחד, וכתי' גוי אחד בארץ20 שע"י העבודה בתומ"צ קידממשיכים בחי' אחד גם בארץ21 בבחי' טורי דפרודא22 ג"כ כמ"ש ואספת דגנך23 בפ' שני' דק"ש שז"ע מה שאוספים כל דברים הגשמיי' ג"כ לאלקות, והוא ע"י עשה תורתך קבע24 ומלאכתך עראי, מ"מ טענת המן הי' שהם מפוזר ומפורד כו', והיינו בין רבות מחשבות הטורדות ומעכבות, וה"ז מעכב מ"ש ואגודתו על ארץ יסדה25 בחי' אגודה א'*, כהנים לוים וישראלים כ"א מפוזר ומפורד במחשבות זרות כו'.

*)

נרשם בשולי היריעה:

והנה עיקר פי' ואגודתו להיותו בבחי' התכללות בבחי' ביטול כמו ביעקב דכתי' ע' נפשא שהגם שהיו ע' עכ"ז נא' נפש לשון יחידב, לפי שהיו יוצאי ירך יעקב יו"ד עקבג שנמשך היו"ד בבחי' עקביים, ויש להם ביטול, לכן יכולים להתאחד ולהתכלל, וע' מזה בד"ה ולקחתם אגודת אזובד, גם כהנים לוים וישראלים בלק"ת ד"ה כי ההרים ימושו פ"גה נק' ואגודתו, גם כענין ברכת הזימון בשלשה אומר נברךו, ובעשרה אומרים קדושהז, ובאדם אחד י"ל ענין האגודה הוא בחי' התכללות חג"ת, אהוי"ר ורחמים, ג' קווין תורה ועבודה וגמ"חח, ועשרה הוא בחי' עשר כוחותט הנפשי שכ"ז בעבודה יוכל גם האחד לבא לזה, (אך מ"מ אינו רשאי לומר קדושה או לזמן ברכת הזימון בינו לבין עצמויא, כ"א כשהוא בשלשהו או בעשרה דוקא), מ"מ לפמשנ"ת כאן י"ל ואגודתו זהו כשמקשר מחדומ"ע לאלקות, וזהו עצמו ענין תורה ועבודה וגמ"חיב עבודה הוא בחי' עבודת הקרבנותיג שעכשיו תפלה במקום קרבנותיד שכשם שבהקרבן הי' פוסל מחשבת חוץטו כן התפלהטז צ"ל בבחי' דביקות לאלקות בחי' רעו"דיז, ודבור הוא בחי' דבור התורהיח, ומעשה הוא בחי' מעשה המצות, והנה טענת המן הי' הגם כי באמת הם מבחי' אחד שממשיכים בחי' אחד גם בארץ, ע"י הביטול כד אמליכתי'יט למעלה ולמטה ולד' רוחות כו' נמשך בחי' אחד גם בארץ, אך לאחר התפילה הם בבחי' שינה, וזהו ישנו שהם בבחי' שינהכ וגם מפוזר ומפורד במחשבות זרות, אך כ"ז הוא מנה"ב וצריך להסיח דעת מהם כמ"ש בסש"ב פך"ח.

שה פזורה, שה ביטול בטבעכא, אהבה מוסתרת, עכ"ז היא פזורה, אמנם יש מפזר ונוסף עודכב.

גם י"לכג הוא ר"ת הוא ושמו אחדכד כמ"ש במ"א בפי'כה עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו בלבדכו.

זה משהכז י"ל מפני שמשה אמר בפ' יתרו כי יהי' להם דברכח בא אלי.

קטוועל שלמה הוא כי תמורת שצ"ל וריח שלמותיך כריח הלבנון26 (שה"ש ד' י"א) ריחא דלבושייכו27, ריח בגדיו28, הנה הוא יש בבחי' ההיפוך ג"כ כמ"ש (ישעי' ך"ד י"ו) ובגד בוגדי' בגדו כו' לבושים צואים.

על כל אבידה פי' שע"י כל הנ"ל ח"ו יכול לאבד את ניצוץ האלקי אשר בקרבו כו' שמזה נמשך להיות אשר יאמר עליו כי הוא זה ע"ד שמים אור לחשך וחשך לאור29 (ישעי' ה' ך') ופי' הוא היינו בחי' חשך כמ"ש הוא הי' גבור ציד30, משא"כ זה בחי' אור וגילוי, גם היצה"ר נק' הוא וע"ז אמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו32 כ"כ בעה"כ דסה"ד31, וע' סוטה דל"ה א' מנחות נ"ג ב' ערוכין ט"ו א' שארז"ל אפי' בעה"ב כו' אדון העולם33, והיינו כי שרש התיקון מש'35 מ"ה34, והיצה"ר משם37 ס"ג36 ולכן נק' זקן38 כו', וזהו שאמרו ששרשו מבחי' הוא שמקבל מבחי' ארך אפים וע"כ אמרו חזק הוא מבחי' זה39, ועז"נ שמים כו' וחשך לאור. אך באמת כי הוי' הוא האלקי'40, אני הוי' הוא שמי41 בחי' הוא, הוא ר"ת הוא ושמו אחד42, ולכן כתי' ועבד הלוי הוא43, והנה מחמת עון אשר יאמר עליו כי הוא זה מחמת זה נמשך להיות ואנכי הסתר אסתיר44 פני ביום ההוא, אמנם ע"י התשובה יהי' נמשך להיות ואמר ביום ההוא45 הנה אלקינו זה.

וזהו עד האלקי' יבא דבר שניהם פי' דבר שניהם היינו תשובה ווידוי46, ופי' עד האלקי' עד שהוי' יהי' בבחי' אלקים כמ"ש בלק"ת שובה ישראל קיזהראשון47. אשר ירשיעון אלקים ארז"ל במד"ר נשא פ"ט48 קרוב לסופה זה משה, שנא' ראה נתתיך אלקים לפרעה49, ומשה אמר כי יהי' להם דבר50 בא אלי, וכתי' ואלה המשפטים אשר תשים51, משה דוקא כמ"ש בת"א פ' משפטים52.

ישלם 53 שנים תשובה עילאה ותשו' תתאה54, תורה ותפלה, גם ממעמקים קראתיך ה'55 ב' עומקים56, גם הי' רגיל לקרות דף א' יקרא שני דפים שזהו תשובה כמ"ש בתד"א57, וכמו"כ נמשך לו מלמעלה ג"כ בחי' שנים שהוא שני שמות הוי' שנא' ביגמה"ר ה' ה'58, גם שלום שלום לרחוק ולקרוב59 לרחוק שנעשה קרוב60 ע"י התשובה במקום שבע"ת עומדין61 כו' היינו יחוד י"ה וגם ו"ה כו', הרי נת' שכל משפטי התורה בענין בירור נה"ב.

וזהו אומרו העשיר לא ירבה62 והדל לא ימעיט, והיינו כי אין עשיר אלא בדעת63 ואין עני אלא בדעת, ועכ"ז שניהם שוים במספר עשר, רק שבזאת הוא קיחההפרש בין עשיר לעני, שהעשיר ע"י הדעת שלו מברר נה"ב להיות בבחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא64 ואז נעשה היצה"ר טוב מאד65, אבל העני בדעת הגם כי א"א לבוא לבחי' אתהפכא מ"מ לא יפחות מעשר ע"י אתכפי' עכ"פ ואז נחשב ג"ז כופר נפשו לה' כו', וסוף כל סוף יבא לבחי' אתהפכא כו'.

והנה כל מה שנת"ל בענין מחצית השקל הוא בענין בירור נה"ב, ומעתה יובן ענין מחצית השקל גם בנה"א עצמה, והגם כי אינה צריכה תיקון מ"מ ע"י מחצית השקל מתעלה גם הנה"א, וזהו כי תשא את ראש כו' זה יתנו כו' שע"י נתינת מחצית השקל נעשה נשיאות ראש העלאת נה"א. והענין הוא דהנה איתא בירושלמי פ"ק דשקלים ה"ו67 זה יתנו שנים עשר שבטים יתנו כו', דהנה איתא בס"י ג' אמות אמש6968 ז' כפולות בג"ד כפר"ת70 י"ב פשוטות71, ושנים עשר שבטים נמשכים מי"ב פשוטות, והם יתנו מחצית השקל שהוא עשרה גרה נגד ג' אמות וז' כפולות שמהם מקבלים י"ב פשוטות, וא"כ זהו ע"ד והחיות נושאות את הכסא72 עם בחי' אדם שעל הכסא שהו"ע ע"ס כו', כך י"ב שבטים שהם כמו י"ב חיות73 המרכבה יתנו מחצית השקל בחי' עשרה גרה כמספר ע"ס בחי' אדם כו'66, וכמו שהחיות הם נושאות ומנושאות74 כן עי"ז מתעלים הנשמות שהם מי"ב שבטים לשורש שרשן הראשון כו'. והענין הוא דהנה משה נתקשה בג"ד מנורה שקלים החדש (זח"ב תרומה קנ"ח א"ב), ופי' הרמ"ז75 בפ' פקודי דרך"ה ע"ב מה שנתקשה משה בשקלים76 לפי שישראל שרשם מיסוד אבא שלמעלה מהמספר והחשבון איך יעלו למנין ומספר כו' והקב"ה הראה לו מטבע של אש77 שבה טבועין ומצויירין כל האורות עליונים כו' וא"ל זה יתנו כו' חלק הנגלה שהוא נק' זה עכ"ל. וביאור דבריו היינו כי בהנשמה יש ב' בחי' הא' שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה בחי' מזלי'78 כו' ונוזלים מן לבנון79, וזהו שארז"ל מאין באת80, אין רומז על ג"ר82 א' כתר יו"ד חכ' נו"ן נש"ב, כמ"ש מזה קיטבלק"ת81 בד"ה במדבר סיני, הב' הוא בחי' הנשמה המלובשת בגוף, וחלק המלובש בגוף נק' זה שהו"ע גילוי ע"ד ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה, וזהו ג"כ ענין מי ברא אלה83 כי אלה הוא כמו זה, משא"כ מי הוא בחי' העלם ועז"נ מי מנה עפר יעקב84 כו' שאין שם בחי' מנין כי בשרשם כולא חדא כנז' בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר85 וגבי פורים סד"ה וקבל היהודים86 וקבל ל' יחיד כו', וביאור הענין דהנה ענין ההתחלקות המדרגות זהו רק מהחכ' ולמטה88 כמ"ש נודע בשערים9089 לכל חד לפום מה דמשער בלביה91 דהיינו כל אחד לפי השגתו, והיינו במדות שנמשכים ונולדים מהשכל א"כ כשאין דעותיהם שוות גם המדות אינם שוות, וכמו תלמידי שמאי והלל שנתרבו הדעות92 וההתחלקות, זה פוסל וזה מכשיר מחמת שינוי הדיעות אף ששמאי והלל לא נחלקו רק בג' דברים93, אבל תלמידיהם נחלקו הרבה זה תופס השכל ששמע מרבו כך וזה כך, ועד"ז בהעבודה מצד השכל המושג נמשך התחלקות המדרגות אבל בחי' רעו"ד94 שהוא הרצון שלמעלה מהשגת השכל לגמרי87, הנה בבחי' זו כולם משתוים בו יחד כאילו אינו אלא רצון אחד מכולם יחד כאיש אחד, כי בלמעלה מהחכמה אין שייך שום התחלקות כלל, ולכן נא' וקבל לשון יחיד*. וזהו עצמו95 ב' בחי' השקל שכ"א עשרים96 גרה כי בכל בחי' יש ע"ס כו', רק

בגוכתי"ק נרשם: ”ע"כ להעתיק". ראה לעיל הערה 1.

והיינו שע"י בחי' ביטול זה ורעותא דליבא הוא שזכו לגילוי אור א"ס ב"ה דכתי' בו כי לא יראני האדם וחיכט שאינו נתפס בשום שכל אלא רק ברעותא דליבאל, וזהו וקיבל היהודים שבחי' הודאה הוא לבחי' שלמעלה מהשכל שאינו נתפס בשכל רק ע"י הודאה, וכמאמר לך טוב להודותלא, וזה הי' בפורים ע"י הודאה ובענין מחצית השקל זהו עצמולב ב' בחי' שקל שכ"א עשרה גרה כי בכל בחי' יש ע"ס (רק שבבחי' שלמעלה מהחכמה אין שם התחלקות שהוא למעלה מהמספר ומנין וחשבון). וע"י קכשבבחי' שלמעלה מן הטו"ד בחי' רעו"ד בחי' מקיפים שבנשמה שם אינו שייך התחלקות כנודע שבמקיף אינו כמו באו"פ, ושם הוא למעלה מן המספר ומנין וחשבון97, וע"י

מחצית השקל מעוררים ג"כ שרשם שלמעלה מהמנין והחשבון כו', ומ"מ רק זה יתנו הוא חלק הגלוי ועי"ז מתעלים לשרש שרשם ששם למעלה מן המנין כו', וזהו כי תשא את ראש עליית נה"א כו'.

הערות

עמוד קיב

  1. 1. כי תשא : מאמר זה הוא הדרוש זה יתנו שנדפס בסה"מ תרל"ד ע' קכז ואילך. וש"נ. בהוספת פסוק בתחילתו. ועוד. בסה"מ תרל"ד שם ע' קלא-קלב בסיום המאמר נדפסה פיסקא נוספת וכן קיצור מהמאמר. המאמר בשינויים וכו' נדפס בסה"מ תרנ"א ע' קיט ואילך [ושם ע' קכא מציין להגהות שנדפסו כאן ”עמ"ש בהגהות לד"ה כי תשא בס' רמ"א דע"א". ובע' קכא מציין להמאמר]. תרפ"ה ע' קסו וס"ע קעו ואילך. ההגהות באו בע' עא ואילך בכותרת: ”זה ל"נ ולה"ע" [לא נאמר ולא הועתק] והם ארבע הגהות, והם: והנה עיקר. שה פזורה. גם י"ל. זה משה. ע' עב בכותרת: ”לד"ה זה יתנו" [היינו הוראה להמעתיק, כשיעתיק המאמר זה יתנו יעתיק גם את זה]. ”ז"נ והועתק". וציין כ"ק אדמו"ר מהר"ש עד איפה להעתיק. והחלק שלא הועתק נדפס בשולי היריעה להלן במקומו. הכותרת שבריש המאמר נעתקה מבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק —. אבל ההגהות הנ"ל לא נעתקו שם. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מדרוש זה נדפסה לקמן בחלק הנחותיו.
  2. 2. כי תשא את ראש . . נפשו לה' : תשא ל, יב.
  3. 3. זה יתנו . . תרומה לה' : תשא שם, יג.
  4. 4. וייצר . . את האדם : בראשית ב, ז. ראה בהבא בסמוך אוה"ת תשא ע' א'תתקז ס"ג.
  5. 5. וייצר בתרין יצרין : ראה זהר תזריע מו, ב. ברכות סא, א . תרגום יוב"ע שם. אוה"ת בראשית כרך ג ע' 1044 ואילך.
  6. 6. הנשמה . . אינה צריכה תיקון : ראה תניא פל"ז (מח, ב). לקמן מאמר ד"ה וידעת היום על יד הערה 32 ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' עד. וש"נ. קונטרסים ע' שעח. וש"נ. שע"ת קמא, ב.
  7. 7. טוב מאד זה יצה"ר : ראה ב"ר פ"ט, ז [ושם דורש מתיבת והנה]. סה"מ תרל"ח ע' עט. וראה גם לעיל מאמר ד"ה ובירך את לחמך ובהערה 95.

עמוד קיג

  1. 8. על כל דבר . . ועל חמור : וכ"ה בסה"מ תרל"ד ותרנ"א כאן. משפטים כב, ח [ושם: על. וכ"ה בסמוך בפנים]. ראה גם בהבא להלן (בנוסף להערה 1) אוה"ת משפטים ע' א'עו ואילך. האזינו ע' א'תרסו. סה"מ תרל"ד ע' קצב ואילך. תרפ"ט ע' 157 ואילך. סה"ש תש"ד ע' 104-105. לקו"ש משפטים ח"א ע' 155 ואילך.
  2. 9. נה"ב ששרשו מפני שור : ראה סידור שער האלול רל, א. ש"א יז, א הערה 11. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקפ. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה וידעת היום על יד הערה 13 ואילך.
  3. 10. שור נגח הוא : משפטים כא, לו. ראה לקו"ת ויקרא ב, ד.
  4. 11. שופך דם האדם באדם : נח ט, ו.
  5. 12. כל הכועס : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סקנ"ו, ס"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצג. וש"נ. בסה"מ תרפ"ט [שבהערה 8]: וכמא' כל הכועס כאלו שופך דמים — ראה גם ספר חסידים סתרנ"ה הובא בראשית חכמה שער הענוה פ"ה [רכט, א ד"ה עוד הסבות]. הר"ח הועתק בשל"ה שער האותיות אות ר קז, ב. מדרש תלפיות אות כ ענף כעס.
  6. 13. חמרא אפי' בתקופת תמוז קרירא לי' : שבת נג, א. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שלה. מארז"ל ע' נט. אוה"ת שמע"צ ע' א'תתטז. סה"מ תר"ם ח"א ע' שצח. וש"נ.
  7. 14. שהשמש זורח בתוקף : ראה גם לקו"ש יב-יג תמוז כרך יח ע' 310 ואילך.
  8. 15. שמש ומגן ה' אלקים : תהלים פד, יב. ראה שהיחוה"א רפ"ד. תו"א ויצא כא, ד. תו"ח ח"ש קכח, סע"ב ואילך. ויצא קסז, ג ואילך. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע ש ואילך. לעיל מאמר ד"ה ראה קראתי בשם פ"ב ואילך.
  9. 16. ואהבת את הוי' . . אלקיך : ואתחנן ו, ה. ראה תו"א תצוה פב, רע"ג. לקו"ת שה"ש מב, ב.
  10. 17. ד' : בסה"מ תרל"ד כאן: ך.
  11. 18. שה פזורה : ירמי' נ, יז. ראה גם לקמן בשולי הגליון ד"ה שה פזורה.
  12. 19. ישנו עם אחד מפוזר : אסתר ג, ח.
  13. 20. גוי אחד בארץ : שמו"ב ז, כג. דברי הימים-א יז, כא.

עמוד קיד

  1. 21. אחד גם בארץ : ראה תו"א וישב כז, סע"ד. לקו"ת שלח נא, ד. סה"מ תרכ"ז ס"ע רפד ואילך. וש"נ. תרכ"ט ע' רכח. וש"נ. פלח הרמון אמור ע' שעה. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה [נקדישך] וביאור הענין בסופו. ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ רפ"ה. ד"ה א"ר אלעזר א"ר חנינא ת"ח מרבים שלום ספ"א. ד"ה כל אשר חפץ ה' עשה בסופו. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 29. הנחה ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ על יד הערה 82. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה בעשרה מאמרות נברא העולם בסופה.
  2. 22. טורי דפרודא : זהר בראשית כט, ב. ויצא קנח, א. פקודי רלד, סע"א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה להבין וכו' זאת תהי' תורת המצורע הערה 94.
  3. 23. ואספת דגנך : עקב יא, יד. ראה גם לעיל מאמר ד"ה במשנה וכו' ר' נהוראי אומר ספ"ב. וש"נ.
  4. 24. עשה תורתך קבע : רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ז. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י רפ"ד. וש"נ.
  5. 25. ואגודתו על ארץ יסדה : עמוס ט, ו.
  6. א. ביעקב דכתי' ע' נפש : ויגש מו, כז.
  7. ב. נפש ל' יחיד : ראה ויק"ר פ"ד, ו. רש"י ויגש מו, כו. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלד בשם הה"מ. תרכ"ז ע' ריח. שע"ת עג, ד ובהערה 87.
  8. ג. יעקב יו"ד עקב : ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. ראה תו"א ר"פ ויצא. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יח, ב. וש"נ.
  9. ד. בד"ה ולקחתם אגודת אזוב : סה"מ תרכ"ז ע' ריח ואילך.
  10. ה. בלק"ת . . פ"ג : תצא מ, ד.
  11. ו. בשלשה אומר נברך : ברכות פ"ז, מ"ג (מט, ב). ראה סידור שער בהמ"ז קב, א ואילך. אוה"ת עקב ע' תקלח ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' ריח. לקמן מאמר ד"ה וחג הקציר בכורי מעשיך על יד הערה 108 ואילך.
  12. ז. ובעשרה אומרים קדושה : ראה שו"ע אדה"ז הל' ברכות השחר סנ"ה, ס"ב. ראה גם אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' תרלו.
  13. ח. חג"ת . . תורה ועבודה וגמ"ח : ראה גם תו"א תשא קיב, ב. לקו"ת בשלח א, ג. תו"ח פקודי ח"ב שפב, ד ובהנסמן שם.
  14. ט. ועשרה . . עשר כוחות הנפש : ראה גם לקו"ש ח"ב י"ט כסלו ע' 477 ואילך. סה"ש תשמ"ח ח"א ע' 81 הערה 34.
  15. י. עשר כוחות הנפש : ראה תו"א תולדות יט, א. תניא פ"ג.
  16. יא. אינו רשאי . . לבין עצמו : ראה גם סה"מ תרכ"ו ריש ע' ריט.
  17. יב. מחדומ"ע . . תורה ועבודה וגמ"ח : ראה גם סה"מ תר"ל ס"ע שטו ואילך. תרל"ב ח"א ע' קנב. פלח הרמון אחרי ע' קפד.
  18. יג. עבודה . . עבודת הקרבנות : ראה אבות פ"א, מ"ב ובמפרשים שם. סה"מ תרל"ח ע' לד הערה 79.
  19. יד. תפלה במקום קרבנות : ברכות כו, א-ב. ראה לקו"ת פינחס עז, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ. אוה"ת תשא ע' א'תתפג.
  20. טו. שבהקרבן . . מחשבת חוץ : ראה רמב"ם הל' פסולי המוקדשין רפי"ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' רצד. וש"נ.
  21. טז. כן התפלה : ראה גם סה"מ תר"ל־ תרל"ב ופלח הרמון שם.
  22. יז. רעו"ד : זהר וירא ק, א.
  23. יח. ודבור. . דבור התורה : ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, הי"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמ. וש"נ. תו"ח וארא ח"א פ, ג. וש"נ.
  24. יט. כד אמליכתי' : ראה ברכות יג, ב. אמרי בינה פתח השער בתחילתו. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י פ"א ואילך.
  25. כ. ישנו . . שינה : ראה מגילה יג, ב. וראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' שסא.
  26. כא. שה ביטול בטבע : ראה לקו"ת אמור לז, סע"א. לח, רע"ד.
  27. כב. יש מפזר ונוסף עוד : משלי יא, כד. ראה גם תו"א וישב כו, ג ואילך.
  28. כג. גם י"ל : ראה לקמן בפנים פיסקא על כל אבידה.
  29. כד. הוא ר"ת . . אחד : נסמן לקמן הערה 42.
  30. כה. כמ"ש במ"א בפי' : ראה אוה"ת יתרו ע' תתלד. הנסמן בתניא ליקוט פירושים בהקדמת שער היחוד והאמונה עה, סע"ד (ע' כח ד"ה הוא).
  31. כו. עד שלא . . ושמו בלבד : ראה פדר"א פ"ג. תו"ח וארא ח"א נג, ב הערה 6.
  32. כז. זה משה : ראה לקמן בפנים פיסקא וזהו עד.
  33. כח. כי יהי' להם דבר : נסמן לקמן הערה 50.

עמוד קטו

  1. 26. הלבנון : וכ"ה בסה"מ תרל"ד (ע' קכח) ותרנ"א (ע' קכא) כאן. תר"ם ח"ב ע' תרכו. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 34. בשה"ש שם: לבנון — וכ"ה בסה"מ תרפ"ה כאן ריש ע' קעח.
  2. 27. ריחא דלבושייכו : זהר ינוקא בלק קפו, א. ראה מאמרי אה"ז הקצרים ע' שצט ואילך. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' קה ואילך. וש"נ.
  3. 28. ריח בגדיו : תולדות כז, כז.
  4. 29. שמים . . לאור : וכ"ה באוה"ת משפטים ע' א'עו. סה"מ תרל"ד (ע' קכט) ותרנ"א כאן. בישעי' שם: שמים חשך לאור ואור לחשך.
  5. 30. הוא הי' גבור ציד : נח י, ט.
  6. 32. כי חזק הוא ממנו : שלח יג, לא.
  7. 31. היצה"ר נק' הוא . . בעה"כ דסה"ד : מערכת הוא.
  8. 33. אדון העולם : רש"י סוטה שם (המצויין בפנים) ד"ה בעל הבית.
  9. 35. מש' מ"ה : ראה זהר בהקדמה ד, א ובדרך אמת שם. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' עא.
  10. 34. התיקון מש' מ"ה : ראה ע"ח שער התיקון ש"י, פ"א ואילך.
  11. 37. משם ס"ג : ראה זהר רע"מ פינחס רמו, ב.
  12. 36. והיצה"ר משם ס"ג : ראה מק"מ לזהר וישב קעט, ריש ע"ב. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 48 ואילך.
  13. 38. והיצה"ר . . נק' זקן : ראה קה"ר פ"ד, יג. רש"י קהלת שם. זהר מדרש הנעלם וירא קי, סע"ב. וישב קעט, סע"א ואילך. רא"ש לנדרים לב, ב. לעיל הערה 36.
  14. 39. וזהו שאמרו . . מבחי' זה : ראה אוה"ת משפטים כאן ס"ע א'עו ואילך.
  15. 40. כי הוי' הוא האלקי' : ואתחנן ד, לה. לט. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 52.
  16. 41. אני הוי' הוא שמי : ישעי' מב, ח.
  17. 42. הוא ר"ת . . אחד : של"ה בית ה' ד, א.
  18. 43. ועבד הלוי הוא : קרח יח, כג. ראה זהר קרח קעח, ב. תו"ח שמות ח"א לד, א הערה 345.
  19. 44. ואנכי הסתר אסתיר : וילך לא, יח.
  20. 45. ואמר ביום ההוא : ישעי' כה , ט.
  21. 46. דבר שניהם היינו תשובה ווידוי : ראה אוה"ת משפטים כאן ע' א'עז בתיקונים חדשים שבסוף ת"ז ת"י בשם ח"צ [ושם קנג, ג: וידוי . . עם תורה . . וזהו יבא דבר שניהם הוידוי ותורה]. ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 57. הספר ח"צ [חמדת צבי לר' צבי ב"ר ירחמיאל חאטש אמשטרדם תס"ו] הובא בכ"מ בדא"ח ומהם: לקו"ת פ' ראה כז, ד אוה"ת משפטים ע' א'עז כנ"ל. ע' א'שה. שלח ע' תקכח. חוקת ע' תשצג. ע' תתיא. איכה כרך ב ע' א'צו. אג"ק ח"ח אגרת ב'תסט. נזכר לעיל שהספר ח"צ הובא בלקו"ת פ' ראה. בבוך 1101 תיג, ב גוכתי"ק הצ"צ מאמר הנ"ל הוזכר שם עודה"פ [והוא בלקו"ת שם לאח"ז בשו"ה ומיכאל — שהם] ”וכן פי' בחמדת צבי הנ"ל". ושם נמחקו ב' הפעמים. אלא כנראה שאח"כ הוסיפו הצ"צ רק בפעם הא' כנדפס בלקו"ת שם. ראה גם בשולי היריעה שם במהדורת אותיות מרובעות.

עמוד קיז

  1. 47. בלק"ת שובה ישראל הראשון : ש"ש סד, ג ואילך.
  2. 48. במד"ר נשא פ"ט : סמ"ז בסופו.
  3. 49. ראה נתתיך אלקים לפרעה : וארא ז, א. במדרש הובא זה שם לפנ"ז על התיבות ”עד האלקים". הועתק גם באוה"ת וארא ע' קלב [ובכרך ז ע' ב'תקצה].
  4. 50. כי יהי' להם דבר : יתרו יח, טז. ראה גם לעיל בשולי הגליון פיסקא זה משה.
  5. 51. ואלה המשפטים אשר תשים : משפטים כא, א.
  6. 52. בת"א פ' משפטים : עד, ג. עה, ב ואילך. ראה גם סה"מ תרנ"א כאן ס"ע קכא ואילך.
  7. 53. ישלם : פיסקא זו מיוסד על אוה"ת משפטים ס"ע א'קנ ד"ה זה.
  8. 54. תשובה עילאה ותשו' תתאה : זהר רע"מ נשא קכג, א.
  9. 55. ממעמקים קראתיך ה' : תהלים קל, א.
  10. 56. ב' עומקים : ראה זהר בשלח סג, ב. אחרי ע, א. לקו"ת נצבים מה, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצ. וש"נ. קונטרסים ס"ע שט ואילך. וש"נ.
  11. 57. הי' רגיל . . כמ"ש בתד"א : וכ"ה בסה"מ תרל"ד (ע' קכט וע' קצד) ותרנ"א (ע' קכב) כאן. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 68. בקיצורים והערות לתניא ס"ע לט מציין: ע' ויקרא רבה פכ"ה ע"ש. ראה לקו"ש אגה"ת כרך טל ע' 111 ואילך ובהערה 1 והערה 15 שם. סה"מ תר"ם ח"ב ס"ע תתקלז ואילך ובהערה 138.
  12. 58. שני שמות . . ה' ה' : תשא לד, ו.
  13. 59. שלום שלום לרחוק ולקרוב : ישעי' נז, יט.
  14. 60. לרחוק שנעשה קרוב : ראה ברכות לד, ב. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רעג.
  15. 61. במקום שבע"ת עומדין : ראה ברכות שם. לקו"ש נצבים כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח שמות ח"א מא, א. וש"נ. סה"מ מלוקט ד' ס"ע יח.
  16. 62. העשיר לא ירבה : תשא ל, טו.
  17. 63. אין עשיר אלא בדעת : ראה כתובות סח, א.

עמוד קיח

  1. 64. אתהפכא מחשוכא לנהורא : ראה זהר בהקדמה ד, א. סה"מ תרל"ח ע' קנב. וש"נ.
  2. 65. טוב מאד : ראה גם סה"מ תרנ"א כאן ס"ע קכב ואילך.
  3. 67. בירושלמי . . ה"ו : וכ"ה באוה"ת שם־ סה"מ תרל"ד (ע' קל) ותרנ"א ע' (קכג) כאן. שם ה"ג.
  4. 69. אמש : בסה"מ תרל"ד כאן: אמ"ש אויר מים אש.
  5. 68. ג' אמות אמש : ס"י פ"ב, מ"א.
  6. 70. ז' כפולות בג"ד כפר"ת : ס"י פ"ד, מ"א.
  7. 71. י"ב פשוטות : ס"י פ"ב, מ"א. פ"ה, מ"א. ראה גם סה"מ תרנ"א כאן.
  8. 72. והחיות נושאות את הכסא : נסמן לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א הערה 97.
  9. 73. י"ב שבטים . . י"ב חיות : ראה זהר ויחי רמא, א. לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' ובהערה 179.
  10. 66. איתא בירושלמי . . אדם כו' : השוה אוה"ת תשא ע' א'תתקו ד"ה זה יתנו.
  11. 74. שהחיות הם נושאות ומנושאות : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה ובהערה 102.
  12. 75. ופי' הרמ"ז : להבא להלן ראה אוה"ת תשא ע' א'תתקז פ"ד.
  13. 76. בשקלים : באוה"ת שם ליתא.
  14. 77. אש : שם: אש כו'.
  15. 78. שרש . . הנשמה . . מזלי' : ראה שעה"ק להרח"ו ח"ג, ש"ה. לקו"ת במדבר טז, א ואילך. תצא לו, ריש ע"ב. האזינו עא, ד. שה"ש טז, ד. סה"מ תר"ם ח"א ע' קנה ואילך. וש"נ.
  16. 79. ונוזלים מן לבנון : שה"ש ד, טו.
  17. 80. מאין באת : אבות פ"ג, מ"א.
  18. 82. אין רומז על ג"ר : ראה ת"ז רתמ"ב. ת"ע קכו, סע"א.

עמוד קיט

  1. 81. מאין באת . . בלק"ת : במדבר ב, סע"א.
  2. 83. מי ברא אלה : ישעי' מ, כו.
  3. 84. מי מנה עפר יעקב : בלק כג, י.
  4. 85. בת"א פ' בשלח בד"ה אז ישיר : סב, ב ואילך.
  5. 86. בת"א . . סד"ה וקבל היהודים : מג"א צז, סע"ד ואילך.
  6. 88. ולמטה : שם: למטה.
  7. 90. בשערים : בתו"א שם: בשערים בעלה.
  8. 89. נודע בשערים : משלי לא, כג.
  9. 91. לפום מה דמשער בלביה : זהר וירא קג, ריש ע"ב.
  10. 92. תלמידי שמאי והלל שנתרבו הדעות : ראה סוטה מז, סע"ב.
  11. 93. ששמאי והלל . . בג' דברים : ראה שבת יד, ב. טו, א.
  12. 94. רעו"ד : זהר וירא ק, א.
  13. 87. וביאור הענין . . השכל לגמרי : לשון התו"א שם צח, א.
  14. 95. וזהו עצמו : ראה גם בשולי הגליון כאן על יד הערה לב.
  15. 96. עשרים : באוה"ת (שבהערה 75) ובסה"מ תרל"ד (ע' קלא) כאן: עשרה.
  16. כט. כי לא יראני האדם וחי : תשא לג, כ.
  17. ל. נתפס . . ברעותא דליבא : ראה זהר אד"ז האזינו רפט, ב. תו"ח וישב קצט, ג ובהערה 56. שע"ת קכה, א. סה"מ תרל"ח ע' מו. וש"נ.
  18. לא. לך טוב להודות : יהללוך ה"א — בסיום ההלל.
  19. לב. זהו עצמו : ראה גם בפנים כאן על יד הערה 95.

עמוד קכ

  1. 97. למעלה מן המספר ומנין וחשבון : ראה סה"מ תרנ"א כאן ע' קכד.