מה ד

ביו"ד של שם או בה"א כו'. והתשובה היא באה לתקן ולהמשיך הוי'. לכך צ"ל התשובה מגעת למעלה מעלה לבחי' אנכי הוא עצמותו ית' להמשיך בחי' הוי' משם למלאות הפגם והחסרון. וכמ"ש ממעמקים קראתיך ה' עומקא דבירא שכמו מעיין שנתמעטו מימיו עד"מ שצריך לחפור בעומק עד המקור שמשם נובעין המים להמשיך משם כך ממעמקים בחי' עומקא דבירא ומקורא דכולא (ע' בזהר ח"ב בשלח דס"ג ע"ב) דהיינו בחי' אנכי משם קראתיך הוי' כלומר שעי"ז קורא וממשיך שם הוי' להיות חידוש התהוות החיות והיינו בחי' ר"ה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון שהוא זמן התחדשות החיות כללי של כל השנה כו'. והנה עיקר התשובה בלב ממעמקים מעומקא דליבא לצעוק אל ה' בצר לו וכמ"ש צעק לבם לבם דוקא וצעק לשון אסיפה כמו ויצעק איש אפרים שיאסוף אליו ית' לבו רוחו ונשמתו מקרב איש ולב עמוק וממעמקים לשון רבים כי יש עומק למעלה מעומק ומבקשי ה' יבינו כל כי כאשר ישים האדם אל לבו אל תוכו ותוך תוכו נקודת לבבו האמיתית עוד יוסף אומץ פנימיות הלב עד אשר אין שליט ברוח לכלוא כו' והוא בחי' בכיה שנאמר לע"ל בבכי יבואו שבוכה מעצמו ומאליו הלוך וגעו והוא בחי' תעלומות הלב. וזהו מ"ש בכתבי האריז"ל שמי שאינו בוכה בימים נוראים אין נשמתו שלימה. וזהו ענין תשוב ה' במילוי יו"ד שהה"א היא בחי' תשובה עילאה שהיא מעומק הלב ומילוי היו"ד היא בחי' תעלומות לב שבהעלם כו' (וע' בסה"מ סי' קנ"ו בענין עומקא דבירא ועומקא דכולא וע' בפי' הרמ"ז בזהר פ' אמור דצ"ג ע"ב גבי לך אמר לבי ולשון תעלומות לב הוא בתהלים סי' מ"ד ועמ"ש מזה בד"ה ביום השמיני שלח) וזהו אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני ב"פ אנכי כנגד ב' מעמקי הלב שבהם וע"י מתלבש אור א"ס ב"ה בעצמו כביכול בבחי' הוא (עיין בפרדס בעה"כ בערך הוא ובע"ח דפוס דובראוונא של"ג ספ"ב ובזח"ג קרח דקע"ח ב' ע"פ ועבד הלוי הוא אמור ק' ע"ב. האזינו דר"צ ע"א תרומה דקע"ז ב' ע"פ הוא עשנו ועמ"ש ע"פ לך לך מענין הוא עשנו) להיות מוחה פשעיך ע"י המשכת י"ג מדה"ר נושא עון ועובר על פשע והכח הזה שיש בתשובה הוא מפני כי נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן שע"י התשובה שממטה למעלה הרי נעוץ סופן בתחלתן ועי"ז נמשך בחי' מלמעלה למטה הוא בחי' נעוץ תחלתן בסופן (וכמ"ש בזח"ג ויקרא דט"ז ע"א מאן ישוב כו' ועמש"ל מזה בפ' פנחס בד"ה צו כו' את קרבני כו') ולכן נאמר על מצות התשובה אשר אנכי מצוך היום כי כל המצות הם מצות הוי' משא"כ תשובה היא למעלה בבחי' אנכי. וביאור ענין היום כי מה שאנכי מצוך לשון צוותא והתקשרות היינו בהיום לעשותם כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא הוא גילוי בחי' אנכי בעוה"ז עולם המעשה ולא למחר לקבל שכרם כי ביו"ד נברא העוה"ב והיינו יו"ד משם הוי' ולכן שם אין בחירה ביד האדם כו':

ג והנה כתיב לא נפלאת היא ממך כו' שלא יאמר האדם הואיל והוא מדרגה גבוה מאד נעלה בחי' אנכי מי שאנכי איך אגיע לזה. לכך אמר לא נפלאת נפלאת מלשון כי יפליא לנדור נדר כו' שהוא לשון הפרשה והבדלה כלומר שאין מדרגה זו מובדלת ומופרשת ממך ולא מופרדת ממך שאינך בבחי' נפרד ממנה ולא רחוקה היא בריחוק ההשגה:

לא בשמים הוא ולא מעבר לים הוא . שמים הוא בחי' מקיף עליון כמו שמים לרום שאינו נראה על הארץ כי גוון תכלת הנראה לעינינו הוא מראה האויר ולא מראה השמים (ועמ"ש בד"ה בעצם היום הזה נמול בענין מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי' ע"ש] ועבר לים הוא ג"כ בחי' מקיף כי ים הוא ים החכמה ועבר לים הוא המקיף שעליו כי הגם שבאמת בחי' אנכי כו' הנ"ל הוא בבחי' מקיף

מצוטט ב־15 עמודים

לקוטי שיחות 3
  1. כרך ט ‹ האזינו ‹ שיחה א ‹ 208 לקו"ת נצבים (מה, ד
  2. כרך יב ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה טז ‹ 221 לקו"ת נצבים מה, ד
  3. כרך יט ‹ ראה ‹ שיחה א ‹ 138 לקו"ת נצבים מה, ד
תורת מנחם 5
  1. יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. פורים (מאמר א), ה'תשי"ז לקו"ת נצבים מה, ד
  2. מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז לקו"ת נצבים מה, ד
  3. נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח לקו"ת נצבים מה, ד
  4. נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ת נצבים מה, ד
  5. ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג לקו"ת נצבים מה, ד
מאמרים מלוקטים 2
  1. חלק ב ‹ בס"ד. יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ת נצבים מה, ד
  2. חלק ד ‹ בס"ד. יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה לקו"ת נצבים מה, ד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 5
  1. תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ ושאבתם מים ‹ תקצ לקו"ת נצבים מה, ד
  2. תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ עטרת תפארת שיבה ‹ תתמ לקו"ת נצבים מה, ד
  3. תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ ושאבתם מים ‹ תתקמו לקו"ת נצבים מה, ד
  4. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תשא את ראש בנ"י ‹ קיז לקו"ת נצבים מה, ד
  5. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תמו לקו"ת נצבים מה, ד

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.