208
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הכפורים אין נשמתו שלימה", שבכיה זו אינה נובעת ממרה שחורה, אלא כנאמר37 על רבי עקיבא, שכשהיה מבין את סודות התורה "זלגו עיניו דמעות".
אך אין לומר, שבכיו של צדיק גמור בעשרת ימי תשובה הוא רק מסוג הבכי שהיה אצל רבי עקיבא, כי לפי זה יוצא, שבמאמר "כל מי שאינו בוכה..." כלולים שני סוגי בכי, שהפוכים זה מזה לחלוטין: אצל צדיקים זהו בכי של שמחה38 מוחלטת39, הנובעת "מחמת דביקות הנפש", ואצל רוב בני ישראל, שאינם ב"מדרגה גדולה" זו, זהו בכי של
מרירות עצומה39, עקב החטאים
והריחוק מאלקות40. "
וכיון שבביטוי "כל מי שאינו בוכה..." נכללים כל סוגי היהודים גם יחד, מובן, שמדובר כאן על סוג מסויים של בכי לגבי כל ישראל41.
37) ראה מהנ"ע וירא צח, ב. ט"ז באו"ח סרפ"ח "
ר סק"ב (בשם ז"ח).
38) ראה תו"א כו, א. צו, ג. – נסמן בלקו"ת שם. וראה שוה"ג הג' להערה 41.
39) שהרי הבכי' היא דוקא כשהמרירות או השמחה הם עד כדי כך שאין בכחו להכילם (ראה תו"א שם. ובכ"מ).
40) וגם עפ"ז ב"אין נשמתו שלימה" – שני סוגים: שאינה שלימה כלל עד ש"נתרחקה לגמרי ונכרת חבל התקשרותה בשרשה"; ושאינה שלימה שחסר בתכלית השלימות כבר"ע כו'.
41) ע"פ מ"ש בפנים, מובן מה שבלקו"ת שם ולכן מובן, שגם אצל צדיקים גמורים, ככל ישראל, צריכה להיות בכיה גם על
ריחוקם מאלקות.
ה. צער על ירידה מהדרגה הנעלית
ההסבר לכך הוא:
עיקר התשובה היא: החזרת הנשמה
הערות
- 37.
- 38.
- 39.
- 39.
- 40.
- 41.
- . וי"ל שזהו גם הטעם מה שבלקו"ת נצבים (מה, ד) משמיט תיבת "כל" – כי הבכי' (שמבאר שם) על הפגם והחסרון" אינה שייכת בצדיק. אבל בדרושי "ה (נה, ד) ובד"ח שם כותב "כל כו'", כי הבכי' על מה שהנשמה "ירדה ממקום כבודה ונתגשמה" (ועד"ז בד"ח שם) שייכת בכולם, כדלקמן סו"ס ה' וסו"ס ח'.
- . ועפ"ז מובן בפשטות הלשון "בחי' יוהכ"פ" (משא"כ בהמאמר: ביוהכ"פ). וראה ד"ה להבין הל' בחינה (מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תמז).
- . ואף שמדבר שם בענין הבכי' שהיא "ע"ד שאמרו על ר"ע כו'" – הרי מזה עצמו שאינו שולל שם הבכי' שמצד מ"ש (כבהביאור), מובן שגם הבכי' שבהמאמר שם יש לה איזה שייכות עכ"פ להבכי' שמצד מ"ש שישנה גם בבינונים ורשעים. ועפ"ז יומתק (א) מ"ש "ע"ד שאמרו על ר"ע", ולא "כענין שאמרו כו'" כבהביאור. (ב) "שהיא מדריגה גדולה" מוסיף רק בהביאור. (ג) מה שמשמיט בהביאור הציון לסד"ה ושמתי כדכד – כי שם (כו, סוף ע"ב): "וענין הבכי' .. התעוררות רח"ר". שבין ר"ה ליוהכ"פ – ראה לעיל הערה 19) מצ"ע. אלא שעיקרה הוא ביוהכ"פ.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כט ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יב ‹ 341 לקו"ש ח"ט ע' 208
תורת מנחם 2
- ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א לקו"ש ח"ט ע' 208
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ט ע' 208
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.