כז,ד
כז,ד
והנה כמו שהוא במלאכים כך עד"ז נמצא בנשמות שע"י רבוי ירידת המדרגות בהשתלשלות העולמות מתפררים לחלקים קטנים מאד ברבוי אחר רבוי כו' כי ד' דגלי מדבר הם מספר שרשי הנשמות בעולם הבריאה ונשמת יהודה כוללת כל הנשמות שבמחנה יהודה ואח"כ נתחלק להרבה נשמות פרטיים שבדגל מחנה יהודה וכן בשאר הדגלים והשבטים עד שנעשו ס"ר בעולם הבריא'. כי התורה מדברת הכל בעולם הבריאה אבל ביצירה נתרבו החלקים יותר במספר גדול הם בבחי' הרוח דיציר'. ובעשי' המספר של הנפשות דעשייה הוא גדול יותר מכולן. אך הס"ר נשמות הם שכבר נתקנו ונתבררו משבה"כ ונכללו בעולם התקון. וכמו שנמצא ענין השבירה שהוא בחי' הרבוי והפירוד בנשמות ומלאכי' כנ"ל כך ימצא בכחות האלקיים ממש שנתחלקו לחלקים רבים מאד ונתפזרו לבי"ע כו' וכל מה שירדו יותר בירידת המדרגה נתרבה יותר הפירוד דהיינו שכל חלק וכל נצוץ נתחלק עוד לנצוצות וחלקים רבים ע"ד הנ"ל במלאכי' ונשמות כי הנה ידוע ע"פ ורוח אלקים מרחפת רפ"ח מת דהיינו רפ"ח נצוצין שנפלו מעולם התהו עם הכלים שנשברו. ומספר רפ"ח הוא בחי' הפירוד של הנצוצין שנפלו כמו שהיו עדיין באצילות שזהו ראשית ירידתן שאז נתפרדו למספר רפ"ח וזהו רפ"ח מת כו'. אבל אח"כ כשנפלו מאצי' לעולם הבריאה אזי כל נצוץ מרפ"ח נצוצים הנ"ל שבאצי' נתחלק שם בבריאה לחלקים רבים מאד וכשנפלו מבריאה ליצירה אזי נתחלקו עוד לחלקים ונצוצים קטנים וכן מיצי' לעשיה נתחלקו ונתפרדו עוד ביותר לאלפים ורבבות. ובזה יובן מה שנמשך הגלות כ"כ הרבה יותר מן י"ז מאות שנה וידוע שהכוונה הכל לברר הרפ"ח ניצוצים וכשיוגמרו הברורי' יבא משיח בב"א. וא"כ הוא תמוה וכי אפשר שלא נתברר עדיין רפ"ח נצוצים במשך רב כזה אשר דור הולך ודור בא וכל א' מישראל מברר חלקו שצריך לברר ומה גם שמספרן של ישראל שצריכי' לברר הרפ"ח הם ס"ר כיוצאי מצרים והרי עתה ב"ה ישראל רבים יותר ממספר זה יוסף ה' עליהם כו' וכ"ש בזמן הקדמוני' שהי' נמצא כפרים שהיו בהם יותר מס"ר כמ"ש בגמ' כפר שחליים כו'. אלא שהוא משום שלמטה בעשייה נתפרדו הניצוצי' לאלפים ורבבות אין מספר ומספר רפ"ח הוא באצי' ושם הם ג"כ מספר ס"ר נשמות כלליי' שהם צריכים לברר רפ"ח חלקים גדולים הן הניצוצות שבאצי'. וכמו שלמטה נתרבה מספר הנשמות כנ"ל כך נתרבו מאד הניצוצים לאלפי אלפים חלקים קטנים ולכך נמשך הגלות שעדיין לא נשלם כל הבירורים כו' וכשיושלם הבירור יבא הגואל בב"א: והנה כתי' מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית פי' שבחי' הרבוי שנעש' ע"י שבה"כ הנ"ל בנבראי' שבבי"ע ובפרט בעשי' הרבוי והפירוד גדול יות' שכל א' מובדל מחבירו ובבחי' יש ונפרד וזהו מה רבו מעשיך ה' כו'. וכולם בחכ' עשית עשית הוא ל' תיקון שע"י החכ' הם מתתקנים בבחי' עולם התיקון דהיינו שע"י החכ' מגיע ונמשך בהם הביטול להיו' בטלים ונכללים אליו ית' ולהיו' מתחברין יחד עי"ז ולא יהיו מפורדים וזהו עבודת הישראל. וזאת תורת האדם לברר בירורין ולהעלותן מבחי' הפירוד לאחדות ה' וזהו אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. פי' אתה היינו מהו"ע ית' שהוא יחיד ומיוחד ב"ה. ושמך הוא בחי' הזיו והאור המתפשט ממנו הנק' אא"ס ב"ה הוא ג"כ אחד בתכלית. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ דהיינו שהם עושים בחי' אחד אפי' בארץ שעם היות שבארץ הוא הפירוד היותר גדול כנ"ל שעיקר הפירוד והרבוי הוא בעשיי' אעפ"כ הישראל ע"י עבודתן ותורתן הם עושים שם ג"כ אחד
מצוטט ב־28 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כז ‹ י'קנז תו"א וישב כז, סע"ד
לקוטי שיחות 6
- כרך לב ‹ הוספות ‹ מכתבים כלליים ‹ 219 תו"א וישב כז, סע"ד
- כרך לב ‹ הוספות ‹ מכתבים כלליים ‹ 223 תו"א תולדות כז, ד
- כרך לט ‹ מכתבים כלליים לראש השנה ‹ מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א ‹ 419 תו"א וישב כז, סע"ד
- כרך יז ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ז ‹ 445 תו"א וישב כז, ד
- כרך כב ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה ה ‹ 263 תו"א תולדות כז, ד
- כרך כד ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה כד ‹ 583 תו"א וישב כז, סע"ד
תורת מנחם 6
- ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"א תו"א וישב כז, ד
- יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו. תו"א וישב כז, סע"ד
- כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י. תו"א וישב כז, סע"ד
- כה - שנת תשי"ט - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט. תו"א וישב כז, סע"ד
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט תו"א וישב כז, סע"ד
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג תו"א וישב כז, ד
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 3
- תקס"ו ח"ב ‹ החלצו מאתכם ‹ תקצא תו"א וישב כז, ד
- תקס"ט ‹ להבין שרשי הדברים ‹ רכא תו"א וישב כז, ד
- תקע"ב ‹ הנה גלות ישראל ‹ רפב תו"א וישב כז, ד
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 9
- תרל"ח ‹ ושמרתם את חוקותי כו' ואח"כ מלך העולם ‹ קכד תו"א וישב כז, ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תשא את ראש בנ"י ‹ קיד תו"א וישב כז, סע"ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ [נקדישך] וביאור הענין ‹ רעז תו"א וישב כז, סע"ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כי תבואו וכו' ושבתה ‹ רצז תו"א וישב כז, סע"ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ אר"א וכו' ת"ח מרבים ‹ שב תו"א וישב כז, סע"ד
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ כל אשר חפץ ה' ‹ שיב תו"א וישב כז, סע"ד
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תשא ‹ תמד תו"א וישב כז, סע"ד
- תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ ‹ תקיט תו"א וישב כז, סע"ד
- תרמ"א ‹ הנחות ‹ שלש רגלים תחג לי ‹ תקנ תו"א וישב כז, סע"ד
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 2
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ז ‹ י"ב תמוז תש"ז ‹ 142 תו"א וישב כז, סע"ד
- תש"ו-ה'שי"ת ‹ ספר השיחות - תש"ט ‹ שיחות חג הפסח ‹ 321 תו"א וישב כז, סע"ד
פלח הרמון אוצר החסידים 1
- אמור ‹ בסוכות תשבו ‹ שעה תו"א וישב כז, סע"ד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

