ראה קראתי בשם

קראה קראתי בשם

בס"ד פ' תשא

ראה קראתי בשם1 בצלאל בן כו' למטה יהודה2, ואמלא אותו3 כו' לחשוב מחשבות4 כו', ואח"כ כתיב ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן5, וצ"ל מ"ש ראה קראתי בשם, דהל"ל קראתי בשם בצלאל כו', ופי' במד"ר6 שכשעלה משה למרום הראה לו הקב"ה כל כלי המשכן כו' בא משה לירד סבור שהוא עושה אותו, קרא לו הקב"ה א"ל משה כו' אין לך רשות לעשות כו' אלא

נרשם בשולי היריעה:

ראה קראתי בשם זח"א דף ב' סע"א אדכרנא שמי לאתקיימ' בצלאל על קיום אשלמותיה, ופי' במק"מ שם אל שבשם בצלאל הוא המסייע לבצלאלא.

קאאמור להם והם עושים ולא א"ל למי יאמר, אמר משה למי אומר, א"ל אני מראה לך, ומה עשה הקב"ה הביא לו ספרו של אדה"ר והראה לו כל הדורות שהם עתידים לעמוד מבראשית עד תחה"מ כו' דור דור ונביאיו א"ל כאו"א התקנתיו מאותה שעה, וכן בצלאל מאותו שעה התקנתיו הוי ראה קראתי בשם בצלאל כו', ואח"כ כתי' ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן והיינו שעיקר עשיית המשכן והכלים היו ע"י בצלאל משבט יהודה, ואהליאב משבט דן, וצ"ל מהו משני שבטים אלו דוקא. הנה ארז"ל (ברכות ל"ג ע"א) גדול מקדש שניתן בין שני7 אותיות, שנא' פעלת הוי' מקדש אד'7, והנה בענין הדעת ארז"ל שם ג"כ גדולה דעה שניתן8 בין שתי אותיות שנא' כי אל דעות הוי'9, רק שבמקדש נא' ש' הוי' תחלה ואח"כ ש' אד', ובדיעות נא' שם אל תחלה ואח"כ ש' הוי', והענין הוא דהנה ארז"ל ברכות דנ"ה ע"א א"ר יהודה א"ר יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כתי' הכא (בפ' ויקהל ל"ה ל"א) וימלא אותו רוח אלקים בחכ' בתבונה10 ובדעת וכתיב התם (בבריאת שמים וארץ) ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה, וכתי' בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג' י"ט כ'), ופי' בדעתו תהומות נבקעו הוא ענין הגשמים שמחברים שמים וארץ כי הגשם מן השמים על הארץ וארז"ל אין לך טפה11 יורד מלמעלה שאין טפים עולים כנגדה, נמצא שהגשמים מחברים שמים וארץ וזהו ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה והדעת מחבר שמים וארץ, וזהו בדעתו תהומות נבקעו שע"י הדעת נעשה התחברות בחי' תהומות מעלה ומטה, ולכן הד' מינים שבלולב12 שהם בחי' דעת12 באים לרצות על המים13, ובבצלאל נא' ג"כ ג' דברים אלו לכן ארז"ל שהי' יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. ולכאו' צ"ל למה הי' בצלאל צריך לידע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ, ואיתא התירוץ בספרים14 שמפני שמעשה המשכן הי' מכוון כנגד בריאת העולם שכמו שבברה"ע נא' בראשית ברא כו' את השמים15, כמו"כ יש בחי' שמים במעשה המשכן שהוא בחי' יריעות המשכן וכמ"ש נוטה שמים כיריעה16, בבריאת העולם נא' יהי אור, קבבמשכן הי' הארון והמנורה17, בברה"ע נא' יהי רקיע ויהי מבדיל18 במשכן כתי' והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה"ק19*, ועד"ז כל מה שיש בברה"ע הי' במשכן ג"כ לכן כדי שיוכל בצלאל לעשות המשכן הי' צריך לידע אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.

(ב) ולהבין זה, הנה ארז"ל עוד בברכות קודם מאמר הנ"ל20 בצלאל ע"ש חכמתו נקרא בשעה שאמר הקב"ה למשה לך עשה לי משכן ארון וכלים הלך משה והיפך ואמר ארון וכלים ומשכן א"ל בצלאל אדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכן כלים, כלים שאני עושה להיכן אכניסן שמא כך אמר לך הקב"ה עשה משכן ארון וכלים א"ל בצל אל היית וידעת, וצ"ל מפני מה שינה משה והיפך. הנה כתי' ועשו לי מקדש21 ושכנתי בתוכם, וארז"ל בתוכו לא נא' אלא בתוכם בתוך כאו"א מישראל שגם בזמן בהמ"ק הי' עיקר השראת השכינה בתוך כאו"א, ועכשיו שאין לנו בהמ"ק מ"מ בתוך כאו"א יש גם עכשיו בחי' המשכן, ובזה יתורץ מארז"ל כ"מ שנא' לי22 אינו זז כו' ולא בעוה"ז הלא עכשיו אין לנו בהמ"ק, אלא שבכאו"א יש בחי'

*)

בע' בפ"ע נעתקו הגהות ולא נסמן מקומן בפנים וכנראה שייך לכאן:

לד"ה ראוב — פ"ש נא' ראה קראתיג — ולא הועתק כ"א הנמחקד

בשלישי יקוו המיםה, ובמשכן ועשית כיור נחשתו, ברביעי יהי מאורותז, ובמשכן ועשית מנורת זהב טהורח, בחמישי ועוף יעופףט, ובמשכן והיו הכרוביםי, בששי נברא אדםיא, ובמשכן ואתה הקרב כו' אהרן אחיך (שמות ך"חיב), בשביעי כתי' ויכולו השמיםיג, ובמשכן ותכל כל עבודת המשכןיד, בברי"ע כתי' ויברךטו, ובמשכן ויברך אותם (שמות ל"ט)טז, במד"ר פ' נשא תוך פ' י"ביז ע"פ את המשכןיח, וע' בפי' בעלי התוספת בס"פ פקודייט שכנגד הארץ ופרי הארץ הי'כ השולחן ושתי מערכות של לחה"פ, שש המערכות כנגד ששה עתים זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף עכ"ל.

קגהמקדש בעבודה כו', ולכאו' צ"ל איך הוא השראת השכינה בתוך כאו"א, הנה כתי' ואהבת את הוי' אלקיך23 בכל לבבך פי' ב' של בכל לבבך הוא ב' השימוש שבתוך כל הלב24 היינו בחלל הימני וחלל השמאלי יהי' הוי' אלקיך, וזהו ואהבת מל' אבה25 ל' רצון שיהי' הרצון שבחי' הוי' אלקיך יהי' בכל לבבך דהיינו בתוך כל הלב, דהנה יש פי' בואהבת בכל לבבך ל' הבטחה26 שהאהבה תהי' בכל לבבך, אבל כאן הפי' שהבית היא ב' השימוש דהיינו להיות בבחי' רצון שהוי' אלקיך יהי' בתוך כל הלב כו'.

והענין הוא דהנה כתי' וידעת היום27 והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי' שענין הידיעה שהוי' הוא האלקי' הוא מצות לייחדו, שזהו מה שאנו אומרים בנוסח הקדושה ממקומו הוא כו' לעמו המייחדים שמו ערב ובקר בכי"ת28 כו' שמע ישראל כי שמע ישראל ופסוק וידעת הוא ענין אחד שהם מצות לייחדו29, וכמו שלבוא לידי ואהבת בכל לבבך שהיא מדה שבלב א"א כ"א ע"י31 התבוננות30 בפסוק קדשמע כו' כמ"ש במ"א, כן א"א לבוא לבחי' והשבות אל לבבך כו' כ"א ע"י בחי' וידעת32 בבחי' דעת והכרה כי הוי' הוא האלקי'. והענין הוא דהנה כתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש33, פי' תחת השמש כי שמש ומגן הוי' אלקים34 שכמו שאור השמש א"א לקבל כ"א ע"י המגן ונרתק רק לע"ל ארז"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה35 מפני כי לע"ל יזדכך העולם ויוכל לקבל אור השמש בלא המגן אבל עכשיו אין יכולים לקבל אור השמש בלא הנרתק כ"א ע"י הנרתק דוקא, וזהו מ"ש לשמש שם אהל בהם36, ועד"ז יובן למעלה בענין שם הוי' ושם אלקים שהוי' ואלקים הוא כמשל שמש ומגן שפי' ש' הוי' ל' התהוות37 ששרש ההתהוות הוא משם הוי' וכמ"ש יהללו את שם הוי' כי הוא צוה ונבראו38, ולכאו' הלא כתי' בראשית ברא אלקים39 ובכל ע"מ לא נז' כ"א שם אלקים של"ב פעמים אלקים נא' בע"מ40 ולא נזכר כלל שם הוי' כ"א אח"כ באדם ובבע"ח נא' וייצר ה' אלקים41, אבל בכל ע"מ לא נז' שם הוי' וגם במאמר נעשה אדם42 לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים, והיינו הגם כי שרש ההתהוות הוא משם הוי', אבל כדי שיתהוה העולם ליש ודבר נפרד זהו ע"י שם אלקים דוקא כי ש' אלקים הוא מדת הצמצום43 המעלים ומצמצם כדי שיוכל להיות נבראים בע"ג, אבל אם הי' ההתהוות מש' הוי' לבד הי' העולם בטל במציאות ע"ד עולמות עליונים כו'.

(ג) והענין הוא, דהנה שם אלקים הוא בחי' אותיות44 וכמו שאנו רואים שהאותיות מסתירים על השכל45 כמו תושב"כ שאין מושג46 פנימיות ועמקות רזין דאורייתא המלובש בהאותיות מפני שהאותיות מסתירים על הפנימיות המלובש בהאותיות, ואפי' גם במשנה בחי' תושבע"פ הנה אין מבינים ביאור עומק המכוון קהוטעם הדבר בהמשנה כ"א ע"י ריבוי יגיעה והיינו ג"כ מפני שהאותיות מסתירים, כמו"כ יובן למעלה שש' אלקים הוא בחי' האותיות שזהו מ"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו47, עיר אלקינו הוא בחי' צירופי אותיות הדבור שתי אבנים בונות שתי בתים שלשה אבנים כו' כמ"ש בס"י48, ומפני שהאותיות מסתירים לכן יכול להיות יש ודבר נפרד, אבל אם הי' ההתהוות רק מש' הוי'49 לא היו מתהוים הנבראים בבחי' יש ודבר נפרד כי ש' הוי' הוא בחי' הי' הוה ויהי'49, ולכן הגם כי עיקר הבריאה הוא מש' הוי' שש' הוי' הוא מקור כל ההתהוות אעפ"כ נא' כי הוא צוה ונבראו ממילא כו', אבל בש' אלקי' נא' בראשית ברא אלקים שברא הוא לנוכח בחי' כח הפועל בנפעל50 כי להיות הבריאה ליש ודבר זהו ע"י ש' אלקים דוקא כנ"ל, ומצות לייחדו היינו לייחד ב' השמות ה' ואלקי', וזהו וידעת כו' כי הוי' הוא האלקים כולא חד51 כי מה שנראה העולם ליש ודבר נפרד זהו לעינינו מצד בחי' ש' אלקים המסתיר כנ"ל, אבל באמת מצד בחי' ש' הוי' כולא קמי' כלא חשיב52 והי' והוה ויהי' כא', וזהו מ"ש אני ראשון ואני אחרון53 ומבלעדי אין אלקים (אני ראשון לפני ההשתלשלו' ואני אחרון לאחר כל ההשתל' ומבלעדי באמצעיתא54 אין אלקי' שאינו מסתיר רק לעינינו כו'), וזהו מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש פי' תחת השמש הוא בחי' שם אלקים, דהנה אף אם יודע בש' אלקים דהיינו ענין הבריאה בראשית ברא אלקים מה יתרון בעמלו שזהו כמו פרעה שאמר לא ידעתי את הוי'55, אבל מש' אלקי' ידע שהרי יוסף אמר לו אלקים יענה את שלום פרעה56, ומשה הודיע לו גם בחי' ש' הוי' בחי' הי' הוה ויהי' וע"ז אמר לא ידעתי כו', ועיקר מצות היחוד שנצטוינו ליחדו הוא יחוד ב' השמות כי הוי' הוא האלקים כולא חד בלא פרודא, וז"ע יציאת מצרים57 לצאת מהמצרים וגבולים דש' אלקים ולידע שהוי' הוא האלקים כו', וזה הי' כללות ענין המשכן58 היינו המשכת גילוי ש' הוי' בשם אלקים, הגם כי בברה"ע הי' ג"כ ע"י קוש' הוי' בש' אלקים, אך הנה ש' אלקים מסתיר על שם הוי' שלכן נתהוה הבריאה שיהי' נראה לעינינו ליש ודבר נפרד, אבל ענין המשכן היינו שיהי' גילוי ש' הוי' בשם אלקי' וש' אלקי' לא יסתיר59 גם לעינינו, וזהו שלש פעמים בשנה יראה כו' פני האדון הוי' (כי תשא ל"ד ך"ג), וארז"ל כדרך שבא לראות60 כך בא ליראות, מה לראות בשתי עיניו כו', וכתי' ושאבתם מים בששון61, וארז"ל שמשם שואבים רוה"ק62. ויובן זה ע"פ מה שפי' רש"י בחומש ע"פ ואמלא אותו רוח כו' (תשא ל"א ג') דעת63, רוח הקדש, וממילא מובן שכאשר בצלאל לצורך עשיית המשכן הי' צריך שיהי' לו רוח הקדש, כ"ש שכאשר נגמר מלאכתו כו' וכבוד ה' מלא את המשכן64, וכן בבהמ"ק שפי' יראה שנז"ל הוא כדרך שבא לראות כו' מה לראות בשתי עיניו כו' שנת' לקמן65 שזהו ב' השגחות דיחו"ע ויחו"ת, שהם ד"ע וד"ת, הרי האיר בחי' ד"ע בד"ת שזהו עוד מבחי' היותר גבוה מד"ע כמשנ"ת שם, מובן שע"י מצות ראי', וכן ע"י שאיבת מים חכ' בששון בינה כמ"ש בלק"ת בד"ה ושאבתם מים בששון השני פ"ב66, שאבו רוח הקדש כו', וזהו יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. הנה האלשיך פי' שבצלאל המשיך67 בחי' ומדריגת בריאת העולמות בהמשכן, לכן הי' צריך לידע האותיות שנבראו בהם שמים וארץ, אבל הה"מ נ"ע פי' בהיפך68 דבאמת מצינו שהמשכן גבוה יותר מבחי' ברה"ע כמשארז"ל (כתובות דף ה' ע"א) גדולים מעשה צדיקים ממעשה69 שמים וארץ דאלו במעשה שמו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים70 ובמעשה צדיקים71 כתי' מקדש אד' כוננו ידיך72 פי' ב' ידות, והגם כי במעשה שמו"א כתי' ג"כ ידי וימיני אך הנה ידי יד שמאל יסדה ארץ בפ"ע וימיני טפחה שמים בפ"ע, וכמארז"ל נטה ימינו וברא שמים74 נטה שמאלו וברא ארץ, אבל במקדש כתי' כוננו ידיך ב' ידות ביחד בחד מעשה73 כו', והיינו כי המשכן הוא בחי' המשכת ש' הוי' שיהי' גילוי ש' הוי' בש' אלקים, משא"כ בחי' קזבריאת העולם שהי' ע"י ש' הוי' וש' אלקים, אבל ש' אלקים מסתיר על אור הוי' עד שנתהוה העולם שנראה ליש ודבר נפרד, וזהו שהי' בצלאל צריך לידע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כי ע"י המשכן נמשך ש' הוי' בגילוי בבחי' שם אלקי' שהוא בחי' בריאת העולם לכן הי' צריך לידע לצרף האותיות שנבראו בהם שמים וארץ דהיינו האותיות דש' אלקים75, וזהו שנא' בבצלאל ולחשוב מחשבות כו' שהמשכת ש' הוי' הוא ע"י לחשוב מחשבות.

(ד) (ואפ"ל דהנה נת' לעיל76 ששם אלקים הוא בחי' אותיות הדבור בחי' עיר אלקינו כו', וש' הוי' הוא ג"כ בחי' אותיות שהרי כתי' אני הוי' הוא שמי77 רק שהוא ע"ד אותיות המחשבה78, שבלבושי האדם הם אותיות היותר נעלים79, לכן כדי שיוכל להמשיך מבחי' ש' הוי' זהו ע"י לחשוב מחשבות, ועוי"ל שבנפש שמים הוא בחי' שכל ומחשבה שהם מקיפים לגבי מדות ודבור, שהמח' מקפת הדבור והמחשבה אם81 היות שהיא לבוש להנפש עכ"ז היא לבוש הפנימי80 ומתאחדת עם השכל כהדין קמצא82 דלבושא מיני' ובי' שהרי הדבור אם ירצה האדם לא ידבר אבל בלא לבוש המח' א"א שבע"כ יהרהר כו' כמ"ש מזה בביאור שובה ישראל הא'83 בפי' הוי' הוא האלקי' בביאור פי' הראשון, ולכן ע"י שהי' בצלאל יודע לחשוב מחשבות שז"ע התדבקות בש' הוי' בחי' סוכ"ע84 הי' יכול לעשות המשכן שענינו הוא בחי' המשכת ש' הוי' סוכ"ע בש' אלקי' וש' אד'86 בחי'87 ממכ"ע85 ושלא יסתיר בחי' ההסתר דש' אלקים וש' אד' כו'). וזהו בצלאל למטה יהודה ואהליאב למטה דן שמשני שבטים אלו88 דוקא הי' עשיות המשכן והיינו מפני כי דן הוא בחי' ש' אד'89 קחכי אד' הוא א'91 דין90 ויהודה הוא בחי' ש' הוי'92 כי כל הד' אותיות דש' הוי' נמצאים ביהודה* והיינו שע"י בצלאל ואהליאב93 נמשך בחי' ש' הוי' בש' אד' וש' אד' וש' אלקים הכל בחי' אחת94. וזהו דכתיב בפ' ויקהל ראו קרא הוי'95 בשם בצלאל, פי' שבצלאל קרא והמשיך בחי' ש' הוי' בשם דהיינו ש' אד'. והנה זה הי' ע"י בהמ"ק ומשכן כו', ועכשיו אנו ממשיכים זה ע"י הדעת הוא בחי' וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים כולא חד בלא פרודא כלל, שמה שנראה העולם ליש ודבר נפרד זהו לעינינו אבל באמת כולא קמי' כלא חשיב ממש לגבי ש' הוי' בחי' הי' הוה ויהי' כא' שהוא בחי' ביטול הזמן בעבר הוה ועתיד, וכן הוא ביטול המקום כי שניהם מחודשים מאין ליש96 כו', ועי"ז ממשיכים גילוי ש' הוי' בשם אלקים כו'.

*)

המשך להגהות (ראה לעיל ספ"א והערה ב) ולא נרשם מקומו בפנים ואולי שייך כאן:

ואולי י"ל שאות ד' שבתיבת יהודה זהו מש' אד' להורות על בחי' שילוב ש' אד' בהוי'כא, וכמ"ש בלק"ת בביאור שובה ישראל הא' שזהו כלל בפע"ח שאות הראשון גוברכב, וביהודה ג' אותיות קודם הד', וזהו ע"י בצלאל המשכת ש' הוי' בש' אד', וש' אד' לא יסתיר כו', ומ"מ הי' צ"ל אתו אהליאב משבט דן כי כאן המכוון שיהי' יראה את פני האדון הוי'כג כמארז"ל לראות בשתי עיניוכד בחי' יחוד ב' השגחות, ולכן הי' צריכים גם אהליאב משבט דן שזהו ד"ת, והוא אתו היינו את בצלאל היינו שילוב ש' אד' בהוי', ולא ש' הוי' בש' אד' שאז ש' אד' גובר שמזה נמשך ההסתר כ"א שילוב ש' אד' בהוי' שיומשך הגילוי במשכן ומקדש כו' וע' לקמןכה המובא מלק"ת מביאור כי תשמע בקול, ובלק"ת בד"ה ביאור שובה הנ"ל.

אך א"א לומר כן שהרי יהודה וש' אד' שניהםכו במל'כז, רק י"ל שיהודה הוא ע"ד בחי' ש' אלקי' כמו שנת' בפי' הראשון דהוי' הוא האלקי' שהצמצום הוא בכדי שיוכל להיות ההתהוות, בד"ה שובה ישראל הראשוןכח, ולכאורה זהו כמו בבריאת העולם שזהו ג"כ ע"י ש' הוי' וש' אלקים, אך המעיין בת"א ד"ה וידבר אלקי' ואראכט זהו בחי' יחוד הוי' ואלקים, וש' אד' הוא כמו סתם ש' אלקים.

וע' בסידור בד"ה אד' שפתי תפתחל ש' אד' א' דין כמדומני שא' ממתיק הדין דאד' ולפ"ז הי' מתאחד עם משנת"ל שיהודה זהו כמו שילוב ש' אד' בש' הוי'.

קטוזהו גדול מקדש שניתן בין ב' אותיות97 להיות כי ע"י בחי' המקדש ממשיכים מבחי' ש' הוי' בשם אד', פי' שגם בבחי' ש' אד' הוא בחי' ד"ת יהי' ג"כ גילוי ש' הוי' איך שקמי' כלא חשיב, כי הנה כתי' כי אל דעות98 הוי'99 שיש ב' דעות הא' הוא בחי' ד"ע איך שקמי' כלא חשיב ולא יש שום מציאות כלל זולתו ית' ולמעלה הוא היש האמיתי ולמטה הוא אין, אבל בחי' ד"ת הוא שהבריאה הוא יש מאין פי' שנתהוה למטה בחי' יש ודבר מאין פי' שאינו נראה ונגלה כו'100, ובשם זה של אל כולל ב' הדיעות יחו"ע ויחו"ת היינו ד"ע וד"ת, להיותו בחי' תיקון הראשון מי"ג ת"ד101 ולכן כולל ב' הדיעות102 כמ"ש היוצר יחד לבם103 המבין אל כל מעשיהם, ולכן מבחי' שם אל זה יכול להיות שגם בבחי' ד"ת יחו"ת ביטול היש לאין יומשך בחי' גילוי ש' הוי' שהוא הי' הוה ויהי' כאחד בחי' יחו"ע איך שקמי' כלא חשיב כי המגביהי לשבת המשפילי לראות104 בשמים ובארץ בשוה. וע"ד דוגמא מה שמצינו בזהר באד"ר דקל"ב א' בענין תלת עלמין דנפקי106 מתקונא קדמאה כו' שהתלת קיעלמין הם ג' עולמות בי"ע107 והם נמשכים מהתיקון הראשון די"ג ת"ד105 שהוא בחי' מי אל כמוך107, ולכאו' יפלא109 איך יהי' דילוג המדרגה כ"כ110 מבחי' י"ג ת"ד דא"א מקור כל111 האצי' שיומשך מזה ג' עולמות בי"ע, אך הענין הוא דהיא הנותנת שכדי112 שיבא האור עד למטה כ"כ בעולמות בי"ע צריך שיבא ממקום הנעלה ביותר113 כי לעוצם הרוממות יוכל להשפיל א"ע למטה יותר כו', ולכן כדי114 שיהי' התהוות ג'115 עולמות בי"ע הוא116 דוקא ע"י ההמשכה מתיקון הראשון די"ג ת"ד108 כו'. ועד"ז יובן כאן117 שלהיות ההמשכה במשכן ובמקדש בחי' ש' הוי' בחי' ד"ע בגילוי בש' אד' בחי' ד"ת, להיות הגילוי ע"י המשכן ומקדש שיגיע לכ"א בחי' הארת ש' הוי' להיות יראה כל זכורך118 כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה לראות בשתי עיניו של מקום כו' שפי' בלק"ת פ' ראה119 בביאור הדברים בד"ה כי תשמע בקול ובהג"ה שם שזהו ב' השגחות דיחו"ע ויחו"ת, ונת' שם בהג"ה שכדי להיות יחוד ב' השגחות שיהי' ביחו"ת כמו ביחו"ע זהו תכלית ועיקר מכוון הבריאה, וזהו עדיף מבחי' השגחה דיחו"ע עצמה והיינו שזהו ע"י המקדש מה לראות בשתי עיניו כו', ועוד פי' שם שכדי להיות ביחו"ת הגילוי כמו ביחו"ע זהו ע"י המשכה מלמעלה מב' הבחי' דיחו"ע ויחו"ת, וי"ל שזהו שם אל הכולל ב' הבחי' יחד, וע"ד קורא אני עליהם120 יעמדו יחדיו, וע' במק"מ בפי' הזח"א דף ב' סע"א ששם אל שבבצלאל הוא המסייע לבצלאל, ולכן בצלאל שיש ש' אל בשמו121 קרא והמשיך ש' הוי' יחו"ע בשם היינו ש' אלקים ושם אד' היכל גימ' אד'122 כו', והכח ע"ז הי' מפני שיש שם אל בשמו, ועכשיו ממשיכים זה ע"י הדעת, וזהו כוונת אמרם ז"ל גדולה דיעה שניתנה123 בין שתי אותיות אל דעות הוי', שע"י הדעת כי הוי' הוא האלקי' כולא חד עי"ז ממשיכים ש' הוי' כמו במקדש שקראו את השם ככתבו124 מפני שהאיר שם ש' הוי', וכן הוא עכשיו ע"י הדעת, ולכן במקדש שם הא' ש' הוי' והשני ש' אד' לרמז על קיאההמשכה מש' הוי' לשם אד' וש' אד' לא יסתיר כ"א שגם לעינינו יושג בחי' ד"ע, ובדיעה שם הא' הוא שם אל והשני ש' הוי' לרמז שכדי שיומשך ד"ע בד"ת ש' הוי' בש' אד' בגילוי זהו ע"י שם אל שכולל ב' הדיעות וי"ל שז"ע בצלאל בצל אל כמ"ש בזח"ב פ' תרומה דקנ"ב סע"א בצל אל ההוא דאקרי אל עליון, ועמ"ש בענין אל עליון גומל חסדים טובים בביאור ע"פ אלה מסעי השני שבלק"ת פ"ג125 דהיינו שהיסוד מושך השפע מהבינה ומבחי' כתר, ולכן בצלאל בחי' יסוד126 קרא ה' בשם ש' אד'. ובזה יובן מאמר המד"ר הנ"ל שהראה הקב"ה למשה בספרו של אדה"ר, שפי' ספרו של אדה"ר127 הוא ע"ד שנת' במ"א* בפי' קורא הדורות מראש128 היינו מבחי' א"ק אור כללי129 בחי' מחשבה הקדומה130 כו', ואפ"ל שז"ע מה שא"ל משה בצל אל היית שי"ל שזהו בחי' מח' הקדומה, שהו"ע בחי' צל בחי' מקיף כו' היית וידעת, ועכשיו זהו ע"י מצות ליחדו שזהו ע"י הדעת והכרה שהוי' הוא האלקים בשמים ממעל סוכ"ע וארץ מתחת בחי' ממכ"ע, עי"ז והשבות אל לבבך כמו ואהבת בכל לבבך ע"י שמע ישראל כו'.

*)

בצד הימיני של העמוד נרשם:

כ"פ בס' שמות ח"ג דקל"ב ע"א בד"ה ראה קראתילא.

הערות

עמוד ק

  1. 1. ראה קראתי בשם : מאמר זה הוא מאמר ד"ה ראו קרא ה' בשם בצלאל שנדפס בסה"מ תרל"ה ח"א ע' קכט ואילך [כנרשם בגוכתי"ק בריש העמוד כאן: לד"ה ראו בס' רל"ה דקי"ז]. בשינוי ההתחלה ובהוספות ושינויים. בסה"מ תרל"ה שם מציין (על מאמר זה והמשכו שבפ' פקודי — נדפס גם לקמן והפתיחא היא וידעת היום) לד"ה ראו קרא וביאורו שנדפס בסה"מ תקס"ד ע' סה ואילך (וראה הנסמן במ"מ לשם בסה"מ תקס"ד). לב' מאמרים אלו ראה גם מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרי"ד ע' ו ואילך. סה"מ תרנ"א ע' קכד ואילך. למאמר זה ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שעא. ובהוספות וכו' נדפס בסה"מ תרס"ה ע' קעו ואילך. לקמן במאמר ד"ה וידעת היום (שהוא כנראה המשך למאמר זה) בתחילתו מציין למאמר זה. בבוך תרמ"א 2086 — כת"י מעתיק — הכותרת: פ' תשא. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר זה נדפסה לקמן בחלק הנחותיו, חלק מהמאמר הפתיחא וההוספות נרשם בגוכתי"ק והשאר נרשם בכת"י מעתיק עם איזה תיקונים בגוכתי"ק.
  2. 2. ראה קראתי בשם . . למטה יהודה : תשא לא, ב.
  3. 3. ואמלא אותו : שם לא, ג (צויין לקמן פ"ג בפנים).
  4. 4. לחשוב מחשבות : תשא שם, ד.
  5. 5. ואני הנה . . למטה דן : תשא לא, ו.
  6. 6. ופי' במד"ר : ראה שמו"ר מ, ב.
  7. א. ראה גם לקמן קרוב לסיום המאמר. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קמה. אוה"ת ויקהל ס"ע ב'קפג.

עמוד קא

  1. 7. שני : בסה"מ תרל"ה כאן בשתי. בסה"מ תרס"ה כאן כבפנים.
  2. 7. פעלת הוי' מקדש אד' : בשלח טו, יז.
  3. 8. שניתן : וכ"ה בסה"מ תרל"ה ותרס"ה כאן. בברכות שם: שנתנה — וכן הוא לקמן (ובהנ"ל) על יד הערה 123.
  4. 9. כי אל דעות הוי' : שמו"א ב, ג.
  5. 10. בתבונה : כ"ה בהכתוב ובסה"מ תרל"ה כאן. בגמ' שם ובסה"מ תרס"ה כאן: ובתבונה. ראה גם הגהת הגרי"ב עה"ג שם.
  6. 11. אין לך טפה : ראה תענית כה, ב [לפי גי' הרוקח סשע"ז]. זהר רע"מ פינחס רמז, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רכב. וש"נ. תו"ח יתרו ח"ב רעו, ב הערה 44.
  7. 12. הד' מינים שבלולב : סוכה לא, א. מנחות כז, א.
  8. 12. הד' מינים שבלולב . . דעת : ראה לקו"ת ברכה צו, א. סידור שער הלולב רסג, ג ואילך [נדפס גם במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תמב]. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רפב. ח"ב ע' תקנג. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקעח ובהנסמן במ"מ להנ"ל.
  9. 13. הד' מינים . . לרצות על המים : ראה תענית ב, ב.
  10. 14. ואיתא התירוץ בספרים : ראה לקמן פ"ג שמציין לאלשיך ולהה"מ נ"ע (או"ת). וש"נ.
  11. 15. בראשית ברא . . השמים : בראשית א, א.
  12. 16. יריעות המשכן . . נוטה שמים כיריעה : תרומה כו, ז. תהלים קד, ב. ראה גם לקו"ת נשא כד, ג.

עמוד קב

  1. 17. בבריאת . . יהי אור . . והמנורה : בראשית א, ג. כ"ז הוא הוספת כ"ק אדמו"ר מהר"ש. בבמד"ר המצויין בפנים בשולי הגליון כאן כ"ז ליתא.
  2. 18. יהי רקיע ויהי מבדיל : בראשית א, ו [בדילוג].
  3. 19. והבדילה הפרוכת . . קדה"ק : תרומה כו, לג.
  4. 20. בברכות קודם מאמר הנ"ל : בנוגע לבצלאל שהובא בפרק שלפנ"ז — בשינויים.
  5. 21. ועשו לי מקדש : תרומה כה, ח. ראה אלשיך שם. לקו"ש בא כרך כו ע' 83 הערה 49. שם תרומה ע' 173 הערה 45. טור ברקת הל' יו"ט סתק"כ (סג, א). טור יהלום יו"ד סשס"ג, ס"ז (ב, ג). מאמרי אדמו"ר הצ"צ תרי"ד ע' ו בשם הה"מ.
  6. 22. כ"מ שנא' לי : ראה ויק"ר פ"ב, ב. מדרש שמואל פי"ט. ספרי בהעלותך יא, טז. לקו"ת במדבר ט, ג.
  7. ב. לד"ה ראו: הוראה להמעתיק, שהגהות אלו יעתיקם (עם שאר ההגהות וכו'), כשמעתיק המאמר ראו קרא תרל"ה (ראה לעיל הערה 1).
  8. ג. פ"ש נא' ראה קראתי: פעם שני' נאמר (המאמר ראו הנ"ל) בהתחלה ראה קראתי, היינו דרוש הזה.
  9. ד. ולא הועתק כ"א הנמחק: היינו שהמעתיק לא העתיק הגהות אלו, פרט להגה אחת שכן העתיקה שאותה מחק (העביר עלי' קו) כ"ק אדמו"ר מהר"ש כאן. בבוך 2086 כת"י הר"ש סופר באו הגהות אלו בסוף המאמר על עמוד בפ"ע מבלי הכותרת.
  10. ה. יקוו המים: בראשית א, ט.
  11. ו. ועשית כיור נחשת: תשא ל, יח.
  12. ז. יהי מאורות: בראשית א, יד.
  13. ח. ועשית מנורת זהב טהור: תרומה כה, לא. ראה גם אוה"ת במדבר בהוספות ע' א'תפו ואילך (פ"י).
  14. ט. ועוף יעופף: בראשית א, כ.
  15. י. והיו הכרובים: תרומה כה, כ.
  16. יא. בששי נברא אדם: בראשית א, כו-כז.
  17. יב. ואתה הקרב . . שמות ך"ח: פסוק א.
  18. יג. ויכולו השמים: בראשית ב, א.
  19. יד. ותכל כל עבודת המשכן: פקודי לט, לב [ושם וכן במדרש המצויין בסמוך בפנים: משכן].
  20. טו. ויברך: במדרש המצויין בסמוך בפנים: ויברך אלקים — בראשית ב, ג.
  21. טז. ויברך אותם (שמות ל"ט): פסוק מג.
  22. יז. במד"ר פ' נשא תוך פ' י"ב: סימן יג. ראה גם תנחומא פקודי ב. מדרש תהלים וילקוט המכירי לתהלים פכ"ו. רבעה"ת הנסמן בסמוך בפנים.
  23. יח. ע"פ את המשכן: נשא ז, א.
  24. יט. בס"פ פקודי: לח, כה.
  25. כ. הי': ברבעה"ת שם ליתא.

עמוד קג

  1. 23. ואהבת את הוי' אלקיך : ואתחנן ו, ה.
  2. 24. בכל לבבך . . שבתוך כל הלב : ראה גם לקו"ת שמע"צ פח, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' קפד. וש"נ.
  3. 25. ואהבת מל' אבה : ראה ס' שרש ישע שרש אבה הובא בס' החקירה להצ"צ מערכת אהב [צב, רע"א — ובמהדורת אותיות מרובעות (תשס"ג) צד, א]. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רסד. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קצט, ב. וש"נ.
  4. 26. בואהבת . . ל' הבטחה : ראה תו"א תשא פו, ג. סה"מ תרכ"ז ע' עד-עה. תרכ"ט ע' שכב. תרל"ב ח"א ע' צה וע' קלט. לקו"ש ר"ח סיון כרך לג ע' 216 בהערה.
  5. 27. וידעת היום : ואתחנן ד, לט. ראה גם סה"מ תרס"ה כאן ס"ע קעז ואילך. לקמן פ"ג הערה 51.
  6. 28. ממקומו הוא . . בכי"ת : נוסח קדושת כתר.
  7. 29. שמע ישראל . . מצות לייחדו : ואתחנן ו, ד. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
  8. 31. שהיא מדה . . ע"י התבוננות : ראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ג. ולהצ"צ ע' קצט. לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י פ"ב. וש"נ.
  9. 30. שלבוא לידי ואהבת . . ע"י התבוננות : ראה גם תו"א תשא שם ואילך. לקו"ת ואתחנן יא, ב ואילך ובהנסמן במ"מ לשם. סהמ"צ שבהערה הבאה.

עמוד קד

  1. 32. והשבות אל לבבך . . וידעת : ראה לקו"ת ואתחנן ד, ד.
  2. 33. מה יתרון לאדם . . השמש : קהלת א, ג.
  3. 34. כי שמש ומגן הוי' אלקים : תהלים פד, יב. ראה שהיחוה"א רפ"ד. תו"א ויצא כא, ד. תו"ח ח"ש קכח, סע"ב ואילך. ויצא קסז, ג ואילך. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע ש ואילך.
  4. 35. לע"ל . . מוציא חמה מנרתיקה : ראה נדרים ח, ב. ראה גם שער היחוה"א רפ"ד. תו"ח בראשית לה, א ובהערה 12. שמות ח"א לט, ב. וש"נ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שי.
  5. 36. לשמש שם אהל בהם : תהלים יט, ה. ראה גם אוה"ת (יהל אור) שם.
  6. 37. ש' הוי' ל' התהוות : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, סע"ב. פרדס שער עשר ולא תשע ש"א, פ"ט. שער עצמות וכלים שער ד, ספ"י. סה"מ תר"ם ח"א ע' קצח. וש"נ.
  7. 38. יהללו . . צוה ונבראו : תהלים קמח, ה. ראה גם לקמן פ"ג. לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א פ"ב (פיסקא והנה כדי). וש"נ. סה"מ תרס"ה כאן ס"ע קעח ואילך.
  8. 39. בראשית ברא אלקים : ראה גם לעיל שם רפ"ב. וש"נ.
  9. 40. של"ב פעמים אלקים נא' בע"מ : נמנו בפרטיות בתקז"ח קיב, ג. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרכה. וש"נ. שעה"י קלב, א ובהערה 3.
  10. 41. וייצר ה' אלקים : בראשית ב, ז. יט.
  11. 42. נעשה אדם : בראשית א, כו.
  12. 43. ש' אלקים . . הצמצום : ראה שער היחוה"א רפ"ו. תו"ח שמות ח"א לד, ד. וש"נ.
  13. 44. אלקים הוא בחי' אותיות : ראה תו"א יתרו סט, ד.
  14. 45. שהאותיות מסתירים על השכל : ראה לקו"ת צו טז, ד. אחרי כח, ד. במדבר ט, ב.
  15. 46. תושב"כ שאין מושג : ראה זהר בהעלותך קנב, א.

עמוד קה

  1. 47. גדול הוי' . . בעיר אלקינו : תהלים מח, ב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה פיסקא והענין הוא.
  2. 48. שתי אבנים . . כמ"ש בס"י : ראה שם פ"ד, מי"ב.
  3. 49. שהאותיות מסתירים . . מש' הוי' : ראה סה"מ תרס"ה כאן ס"ע קעט ואילך.
  4. 49. הוי' . . הי' הוה ויהי' : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. תו"ח מקץ ריט, ד הערה 62.
  5. 50. כח הפועל בנפעל : בלקו"ת שלח מז, א: בספרים. ראה הנסמן במ"מ לשם. ספר הישר (לר"ת) סוף ש"ג.
  6. 51. הוי' הוא האלקים כולא חד : ראה זהר בהקדמה יב, א. וארא כו, ב. תרומה קסא, א ואילך. רע"מ ואתחנן רסד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קעה ובהנסמן בריש המאמר שם. תו"ח וארא ח"א ס, א. וש"נ. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תה ואילך. וש"נ. סה"מ תרס"ה כאן ס"ע קפ ואילך.
  7. 52. כולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
  8. 53. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו. ראה תו"א מקץ לח, רע"ד.
  9. 54. ומבלעדי באמצעיתא : ראה ת"ז ת"ע קכ, סע"א. שע"ת קמו, א ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח תצוה ח"ב שלא, ג.
  10. 55. לא ידעתי את הוי' : שמות ה, ב. ראה לקו"ת אמור לה, ג. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי פ"ז ד"ה דהנה פרעה.
  11. 56. אלקים . . שלום פרעה : מקץ מא, טז.
  12. 57. וז"ע יציאת מצרים : ראה לקו"ת שם. סהמ"צ להצ"צ כג, ב ואילך.
  13. 58. וזה . . ענין המשכן : ראה לקו"ת נשא כא, ב ואילך. אוה"ת בשלח ע' תקסד. ויקהל ריש ע' ב'ריא. במדבר ע' כה. עקב ע' תקיט.

עמוד קו

  1. 59. וש' אלקי' לא יסתיר : ראה סה"מ תרס"ה כאן ס"ע קפד ואילך.
  2. 60. כדרך שבא לראות : חגיגה ב, א. ראה תוד"ה יראה. סה"מ תרס"ה כאן ע' קפה.
  3. 61. ושאבתם מים בששון : ישעי' יב, ג.
  4. 62. שמשם שואבים רוה"ק : ירושלמי סוכה פ"ה, ה"א. ב"ר פ"ע, ח.
  5. 63. דעת : כ"ה גם בסה"מ תרל"ה ותרס"ה כאן. בהכתוב: ובדעת.
  6. 64. וכבוד ה' מלא את המשכן : פקודי מ, לד-לה.
  7. 65. שנת' לקמן : פ"ד פיסקא וזהו.
  8. 66. בלק"ת . . פ"ב : סוכות פ, סע"ב.
  9. 67. האלשיך פי' שבצלאל המשיך : ויקהל לה, י (ד"ה ואחר אומרו). לו, ח.
  10. 68. הה"מ נ"ע פי' בהיפך : ראה אור תורה ר"פ תצוה [הובא באוה"ת תשא כרך ח' ע' ג'קג]. בראשית ד"ה איתא במדרש [ד, ב במהדורת קה"ת]. לקו"א סקכ"ו.
  11. 69. ממעשה : כ"ה גם בסה"מ תרל"ה ותרס"ה כאן. בכתובות שם: יותר ממעשה.
  12. 70. אף ידי . . שמים : ישעי' מח, יג.
  13. 71. ובמעשה צדיקים : כ"ה גם בסה"מ תרל"ה ותרס"ה כאן. בכתובות שם: ואילו במעשה ידיהם של צדיקים. ראה גם לעיל מאמר ד"ה ועבדתם את ה"א ובהערה 57.
  14. 72. מקדש אד' כוננו ידיך : בשלח טו, יז. [בכתובות שם מובאים גם התיבות: מכון לשבתך פעלת ה'].
  15. 74. נטה ימינו וברא שמים : ראה פדר"א פי"ח. הנסמן בתו"א וארא נו, ב בפנים. לעיל שם ובהערה 81.
  16. 73. והגם כי . . בחד מעשה : ראה תוד"ה דאילו כתובות שם. לקו"ת נשא כא, ג.

עמוד קז

  1. 75. צריך לידע . . האותיות דש' אלקים : ראה סה"מ תרס"ה כאן ע' קפו.
  2. 76. נת' לעיל : רפ"ג.
  3. 77. אני הוי' הוא שמי : ישעי' מב, ח.
  4. 78. הוי' . . ע"ד אותיות המחשבה : ראה גם אוה"ת וארא ע' קצו ואילך.
  5. 79. המחשבה . . אותיות היותר נעלים : ראה תניא פ"כ ופכ"א. שהיחוה"א פ"ח. אגה"ק סי"ט בסופה.
  6. 81. אם : כ"ה בכ"מ — ראה גם (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 33. סה"מ תרל"ח ע' ה. וש"נ.
  7. 80. והמחשבה . . לבוש הפנימי : ראה לקו"ת בהר מא, א. ש"ש סה, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקטז. אתהלך לאזניא ע' ריז.
  8. 82. כהדין קמצא : ראה ב"ר פכ"א, ה. תניא פכ"א ובלקוטי הגהות־ ליקוט פירושים שם. שער היחוה"א פ"ז. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשכא בהערה. בשיעורים בספר התניא שם ע' 242 : טשערעפאכע. אבל ראה מ"מ הגהות והע"ק לסש"ב שם: מין חגב. וראה גם לקו"ש חוקת כרך כג ע' 144 הערה 26 ובשולי היריעה שם.
  9. 83. בביאור שובה ישראל הא' : לקו"ת ש"ש סה, ד.
  10. 84. בש' הוי' בחי' סוכ"ע : ראה לקו"ת בלק עג, ד. עד, ב. תו"ח וארא ח"א עג, ב. וש"נ.
  11. 86. בשם אלקי' וש' אד' : ראה בסמוך בפנים ובהערה 94.
  12. 87. בשם אלקי' . . בחי' ממכ"ע : ראה הערה 84.
  13. 85. סוכ"ע . . ממכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
  14. 88. שמשני שבטים אלו : ראה לקו"ת שבהערה 73.
  15. 89. דן . . ש' אד' : ראה הגהות מהרח"ו לזהר בלק קצז, א.

עמוד קח

  1. 91. אד' הוא א' דין : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ה. סידור תפלת ר"ה רלו, ג. תו"ח בשלח ח"א רמד, א. וש"נ.
  2. 90. דן הוא בחי' . . דין : ראה פסחים ד, א.
  3. 92. ויהודה . . ש' הוי' : ראה סוטה י, ב (ובמהרש"א שם).
  4. 93. שע"י בצלאל ואהליאב : ראה סה"מ תרס"ה כאן ע' קפו.
  5. 94. וש' אד' וש' אלקים . . אחת : ראה לקו"ת שבהערה 83: שם אד' הוא שם אלקים ששניהם בחי' א'. סה"מ תרכ"ז ע' מב. וש"נ. ע' קנו וע' קפב. המשך תער"ב ח"א ע' תריט. לקמן מאמר ד"ה מגילה נקראת ספ"ג. ד"ה להבין וכו' בעניו הציץ רפ"ד. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 50.
  6. 95. בפ' ויקהל ראו קרא הוי' : לה, ל.
  7. 96. שניהם מחודשים מאין ליש : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז ובמ"מ, הגהות והע"ק שם. סידור שער החנוכה רעו, א. לקו"ת ברכה צח, א. בהר מא, ב.
  8. כא. שילוב ש' אד' בהוי': ראה מבו"ש ש"ג ח"ב ספ"ה. לקו"ת ש"ש סה, ד ובהנסמן במ"מ לשם סד, ב. תו"ח וארא ח"א נ, א הערה 32. לקמן מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ רפ"ג.
  9. כב. כלל בפע"ח שאות הראשון גובר: כ"ה בלקו"ת (סה, ד) שם. ובמ"מ לשם מציין למ"ח מסכת או"א פ"ג, מ"ה. ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ז ע' פב. תו"א מקץ מג, א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' סה. לקמן שם.
  10. כג. יראה את פני האדון הוי': תשא לד, כג [בדילוג].
  11. כד. לראות בשתי עיניו: חגיגה ב, א.
  12. כה. וע' לקמן: בפנים על יד הערה 119.
  13. כו. יהודה . . שניהם במל': ראה זהר ויחי מז. א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' רצט.
  14. כז. וש' אד' . . במל': ראה זהר ויקרא יא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' קצז. וש"נ. תו"ח נח סד, ג הערה 44.
  15. כח. בד"ה שובה ישראל הראשון: לקו"ת ש"ש סד, ג.
  16. כט. בת"א ד"ה וידבר אלקי' וארא: וארא נו, סע"א ואילך.
  17. ל. בסידור בד"ה אד' שפתי תפתח: תפלת ר"ה רלז, ב. ראה גם לקו"ת נצבים נא, סע"ג.

עמוד קט

  1. 97. גדול מקדש שניתן בין ב' אותיות : ברכות לג, א — נסמן לעיל פ"א בפנים.
  2. 98. כי אל דעות : ראה להבא בסמוך תו"א יתרו סח, ד ד"ה וזהו.
  3. 99. כי אל דעות הוי' : שמו"א ב, ג. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רסב. וש"נ. תו"ח בראשית יח, ג ובהערה 11.
  4. 100. שאינו נראה ונגלה כו' : ראה סה"מ תרס"ה כאן ע' קפז.
  5. 101. אל . . תיקון הראשון מי"ג ת"ד : ראה זהר אד"ר נשא קלא, ב. לקו"ש אלול כרך ד ע' 1348 ואילך.
  6. 102. ולכן כולל ב' הדיעות : ראה סה"מ תרס"ה כאן.
  7. 103. היוצר יחד לבם : תהלים לג, טו.
  8. 104. המגביהי לשבת המשפילי לראות : תהלים קיג, ה. ו.
  9. 106. דנפקי : וכ"ה סה"מ תרל"ה ותרס"ה כאן. בתו"א: דנפיק. ובהערות ותיקונים לשם [נראה לי בדרך אפשר] דנפקין. וכ"ה בלקו"ת שה"ש כג, א. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 84 [ושם: נפקין]. אבל בלקו"ת אמור לט, א כבתו"א.

עמוד קי

  1. 107. שהתלת עלמין . . בי"ע : ראה לקמן בהנחה כאן ובהערה 85 בשם הרמ"ז.
  2. 105. באד"ר . . די"ג ת"ד : לשון התו"א יתרו סח, ד בשינוים.
  3. 107. מהתיקון הראשון . . מי אל כמוך : מיכה ז, יח. בתו"א: כמוך כו'.
  4. 109. ולכאו' יפלא : שם: וזה פליאה לכאורה.
  5. 110. כ"כ : שם ליתא.
  6. 111. כל : שם ליתא.
  7. 112. דהיא הנותנת שכדי : שם: משום דאדרבה כי כדי.
  8. 113. שכדי שיבא . . למטה . . הנעלה ביותר : ראה ש"א שער הפורים נח, א. סה, א. סה"מ תרל"ח ע' תב. וש"נ.
  9. 114. כדי : בתו"א ליתא.
  10. 115. ג' : שם ליתא.
  11. 116. הוא : שם שהוא.
  12. 108. די"ג ת"ד : בתו"א: מי"ג ת"ד דא"א דאצי'.
  13. 117. ועד"ז יובן כאן : ראה סה"מ תרס"ה כאן.
  14. 118. יראה כל זכורך : תשא לד, כג.
  15. 119. בלק"ת פ' ראה : כד, א.
  16. 120. קורא אני אליהם : ישעי' מח, יג.
  17. 121. בצלאל שיש ש' אל בשמו : ראה (בנוסף להמק"מ) לקמן בפנים שמציין לזהר תרומה קנב, א. זהר בהקדמה ב, סע"א. לעיל רפ"ב מברכות נה, א.
  18. 122. היכל גימ' אד' : ת"ז תי"ח (לב, א. לג, ב). ז"ח יתרו לד, א. וראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה פ"ג. וש"נ.
  19. 123. גדולה דיעה שניתנה : ברכות לג, א.
  20. 124. במקדש שקראו את השם ככתבו : תמיד פ"ז, מ"ב.

עמוד קיא

  1. 125. בביאור ע"פ אלה מסעי השני שבלק"ת פ"ג : צ, ג.
  2. 126. בצלאל בחי' יסוד : ראה זהר המובא בפנים (ובאוה"ת שמות ע' לד. ויקהל כרך ז ע' ב'תתא). ויקהל ריד, סע"ב (ובאור החמה שם). שלח קסב, ב (ובמק"מ שם). מאו"א מערכת בצלאל אות ס. אוה"ת ויקהל ע' ב'רטו. תשא כרך ח ע' ג'קג ואילך.
  3. 127. ספרו של אדה"ר : ראה גם אוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1180.
  4. 128. קורא הדורות מראש : ישעי' מא, ד. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתיא. ע' תתפח. קונטרסים ע' תלב.
  5. 129. א"ק אור כללי : ראה אוה"ת ענינים ע' פד (בלק ע' תתקסח): ”כן אמר רבינו הגדול נ"ע בשם הרב המגיד דמעזריטש נ"ע שהי' מרגלא בפומי' דבחי' א"ק הוא אור כללי" (סהמ"צ להצ"צ ע' 116. ע' סח. ע' 186) ”וכן מצאתי ג"כ בפירוש לתלמיד ר' ישראל סרוג תלמיד האריז"ל".
  6. 130. א"ק . . מחשבה הקדומה : ראה תו"א משפטים עח, ב. מאמרי אדה"ז מארז"ל ס"ע קלז. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע תתפז ואילך ובהנסמן שם ובע' תתפח.
  7. לא. בס' שמות . . ראה קראתי: כנראה אוה"ת תשא ע' א'תתקנ.