לו,ב

לו,ב

שיודע בהם כידיעת האדם שידיעתו מלבשתו ומקפתו שהוא ית' רם ונשא מזה רבבות מדרגות עד אין קץ והוא קדוש ומובדל וג"פ קדוש ק"ק עד שהוי"ה צבאות להוות עולמות מלאכים ונשמות: וביאור ענין ג"פ קדוש. הוא כי הנה ב' ההי"ן שבשם הוי"ה. ה' הראשונה בחי' מחשבה. וה' השניה בחי' דבור. והנה בחי' דבור הוא מקור התהוות העולמות מלאכים ונשמות. וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. וג' אותיות הראשונות הם ג"פ קדוש שהוא השתלשלות מעילה לעילה כו' עד שיהיה בחי' ה' אחרונה בחי' דבור. כי כדי להיות ה' ראשונה בחי' מחשבה והתפשטות החיות והתהוות איזו הארה צ"ל תחלה בחי' יו"ד שהוא צמצום שמא"ס ב"ה בעצמו לא היו העולמות יכולים לקבל הארה כלל ולא הי' יכול להתהוות יש מאין כלל אלא ע"י צמצום וכמאמר מכלכל חיים בחסד. ופי' מכלכל מלשון כלי תוך כלי שלהיות חיים להחיות העולמות צ"ל צמצום בבחי' כלי תוך כלי כי הוא ית' חיי החיים כו': והנה כתיב כי ביה ה' צור עולמים. ביו"ד נברא העוה"ב. פי' העוה"ב הוא תענוג הנשמות שנהנין מזיו השכינה כו'. והתגלות תענוג זה הוא ע"י צמצום אא"ס ב"ה שהוא בחי' יו"ד כי מאא"ס ב"ה בעצמו ובכבודו כביכול לא היו הנשמות יכולים לקבל מאחר שהם בבחי' נברא וגבול והעוה"ב עצמו הוא בחי' ה"א. וע"י יו"ד נברא שתענוג זה שמשיגים הוא בחי' יש. כמ"ש להנחיל אוהבי יש. ש"י עולמו'. וכדי להתהוות יש מאין המוחלט צ"ל בחי' צמצום. והנה שכר מצוה מצוה. פי' שהמצוה בעצמה ממשכת מתן שכרה וכמ"ש יגיע כפיך כי תאכל שע"י המצות שאדם עושה בעוה"ז הוא ממשיך להיות גילוי הג"ע שיומשך התגלות תענוג הנשמות. וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה אלו רמ"ח מ"ע. שעי"ז הוא עושה את הג"ע. וזהו כל הנשמה תהלל יה. פי' תהלל ותאיר הארת והמשכת היו"ד שהיא בחי' הצמצום להיות בה' עלאה בחי' עוה"ב שהיא בחי' יש מאין להנחיל אוהבי יש כנ"ל: אך היינו כל הנשמה דייקא. כי נשמה מלשון נשימה שבאדם שהיא בחי' רו"ש. כי הנשמה היא כמ"ש אשום ואשוף יחד. ששואף ההבל ונכנס ויוצא. וע"ש זה נק' נשמה שהיא מקור כל הנשימות וכללותן. ולכן הלב דופק תמיד ברו"ש. משא"כ שאר כל האברים שוקטים ונחים. ועל עמדם יעמודו כי רוח החיות של הנפש הוא בדם הלב דוקא. והנה בחי' הרצוא של הנשמה הוא בחי' מס"נ בק"ש. והיינו מסירת הרצון כי נפש הוא הרצון כמ"ש אין נפשי אל העם הזה כו'. דהיינו שיעקור רצונו המלובש בהבלי עולם. ולהיות לו רק רצון א' לאביו שבשמים. וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ. שאין לו חפץ ורצון אחר כלל. והיינו בשומו ללבו שאין עוד מלבדו והכל בטל אליו ית'. וכל הדברים שבעוה"ז הנפרדים ליש ודבר בפ"ע הוא רק לפי שנפלו בשבה"כ. וכמ"ש לי הכסף ולי הזהב נאם ה' שהכסף והזהב הגשמיים הם נתגשמו בירידתם מטה מטה בהשתלשלות רבות ועצומות. אבל במקורם למעלה הם לי ובטלים אלי לפי ששרשם הוא מבחי' נאם ודבר ה'. וכל מה שיעמיק בזה ויותר מזה לבבו יבין שלא לנטות ולא לימשך בלתי לה' לבדו. ויהיה רצונו רק אליו ית' לדבקה בו עד מיצוי הנפש. ואחר שיהיה כך ברצוא יהיה כך בשוב להיות והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך כו' כי אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה בלבד. פי' מאחר שהוא קדוש כו'. אין לו

מצוטט ב־35 עמודים

אגרות קודש 7
  1. כרך כו ‹ ט'תשב תו"א מקץ לו, ב
  2. כרך כו ‹ ט'תשפ תורה אור מקץ לו, ב
  3. כרך כז ‹ י'תלח תו"א מקץ לו, ב
  4. כרך כז ‹ י'תלט תו"א מקץ לו, ב
  5. כרך כג ‹ ח'תרצא תורה אור מקץ לו, ב
  6. כרך כג ‹ ח'תתמב תורה אור מקץ לו, ב
  7. כרך כג ‹ ח'תתנד תורה אור מקץ לו, ב
תורת מנחם 19
  1. יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז. תו"א מקץ לו, ב
  2. כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשח"י. תו"א מקץ לו, ב
  3. כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י. תו"א מקץ לו, ב
  4. לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד תו"א מקץ לו, ב
  5. מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו תו"א מקץ לו, ב
  6. מז - שנת תשכ"ו - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו תו"א מקץ לו, ב
  7. מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז תו"א מקץ לו, ב
  8. מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז תו"א מקץ לו, ב
  9. מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ב', כ"ד אדר-ראשון, ה'תשכ"ז תו"א מקץ לו, ב
  10. נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד. ש"פ חוקת, א' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ז תו"א מקץ לו, ב
  11. נ - שנת תשכ"ז - חלק שלישי ערוך ‹ בס"ד*. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז תו"א מקץ לו, ב
  12. לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב תו"א מקץ לו, ב
  13. נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח תו"א מקץ לו, ב
  14. נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח תו"א מקץ לו, ב
  15. נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח תו"א מקץ לו, ב
  16. סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א תו"א מקץ לו, ב
  17. סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ פורים, ה'תשל"ב תו"א מקץ לו, ב
  18. סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב תו"א מקץ לו, ב
  19. סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב תו"א מקץ לו, ב
מאמרים מלוקטים 2
  1. חלק ב ‹ בס"ד. י"ט כסלו ה'תשל"ט תו"א מקץ לו, ב
  2. חלק ד ‹ בס"ד. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז תו"א מקץ לו, ב
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. תקס"ו ח"א ‹ יהודה אתה יודוך אחיך ‹ רנא תורה אור מקץ לו, ב
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 6
  1. תרל"ח ‹ על חומותיך ירושלים כו' ‹ רמט תו"א מקץ לו, ב
  2. תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ [למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע] ויובן זה כו' למה קדמה ‹ תרס תו"א מקץ לו, ב
  3. תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ יפה[/cup] שעה א' הג' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז) ‹ תשסא תו"א מקץ לו, ב
  4. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ מגילה נקראת ‹ קלו תו"א מקץ לו, ב
  5. ‏תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ להבין כו' מצות ותשובה ‹ תקלד תו"א מקץ לו, ב
  6. ‏תרל"ט ח"ב ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ‹ וידבר גו' בהעלותך (ש"פ בהעלותך) ‹ תקצז תו"א מקץ לו, ב

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.