334
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ועמל, כ"א ילך מחיל אל חיל; ועדי היכן -- עד יראה אל אלקים בציון, בגאולה הכללית האמתית והשלימה .. . (ממכי ימי הגאולה יבזיג תמוז; היתשכ"ג)
ב"ה, ימי הגאולה, יבדיג תמוז, ה'תשכ"יה
. . . ובעמדנו בימי גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו על הפצת היהדות התורה (הנגלה והחסידות) ומצותי', הפצה מתוך מסירת נפש ומבלי התחשב עם כל מונע ומעכב ומנגד,
אשר גאולתו אז הייתה, כדברי בעל הגאולה, גם גאולת ,כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה, כי כל איש ישראל (מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצות) לבו תמים עם די ותורתו",
יהי רצון אשר זכרון הגאולה ופרשת המאסר וסיבתם אשר קדמו לה - יעוררו את כל אחד ואחת לפעולות גדולות (בכמות ובאיכות) בהפצת היהרות לכל פרטי' מבלי התחשב עם הקושיים וההגבלות שמבית ומבחוץ -- כהוראת פרשת השבוע: כלביא וכארי -- ועד כדי מסירת נפש (מסירת הרצו) בעבודה זו,
וכהבטחת חז"ל הבא לטהר (פועל יוצא -- היינו גם לטהר אחרים) מסייעין לו הרבה מלמעלה -- יהי' ה' אלקיו עמו וישראל (כולל גם את אשר בשם ישראל -- רק -- יכונה, כנ"ל) עושה חיל,
הערות
- 1. ילך מחיל : ברכות בסופה : היוצא כו'. אבל אדה"ז בשו"ע שלו (או"ח ר"ס קנה) הביא לפס"ד הגירסא : כל היוצא כו'.
- 2. ועדי היכן : מדרש תהלים מזמור פד.
- 3. ימי הגאולה: פרשת המאסר (בחלקו) ראה לקו"ד ליקוט לדזלו (לקוייד ח'יר). מאמרי דא"ח דימי הגאולה -- בקונטרס יד (ס' הקונטרסים ח'א).
- 4. כדברי בעל הגאולה : במכתבו לחגיגת ימים אלו בפעם הא' (נדפס בס' המאמרים תשייח ע' רסג). וראה ג"כ ס' המאמרים תשייא ע' רפז.
- 5. כלביא וכארי : ראה רשייי בלק (כג, כד) ובתנחומא, ועפיז תומתק דרז'יל בברכות יב, סע"ב.
- 6. מסירת נפש . . הרצון: תו"א לו, ב.
- 7. וכהבטחת חז"ל: יומא ספ"ג. גת' בד"ה ה' לי בעוזרי (דיום הגאולה -- בי תמוז תרפיז).
- 8. יה" ה' . . כולל גם כו": ראה ג"כ רש"י בלק (כג, כא) ובלקוי"ית בלק (עב, א) עֶּמו דישראל.
רש"י על במדבר כ״ג:כ״א - הטקסט מספריא
לא הביט און ביעקב וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּבָר אַחֵר אַחֲרֵי פְשׁוּטוֹ הוּא נִדְרָשׁ מִדְרָשׁ נָאֶה —
לא הביט. הַקָּבָּ"ה און שֶׁבְּיַעֲקֹב — כְּשֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דְּבָרָיו אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וַעֲמָלָן שֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דָּתוֹ:
עמל. לְשׁוֹן עֲבֵרָה, כְּמוֹ "וְהָרָה עָמָל" (תהלים ז'), "כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט" (שם י'), לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה הִיא עָמָל לִפְנֵי הַמָּקוֹם:
ה' אלהיו עמו. אֲפִלּוּ מַכְעִיסִין וּמַמְרִים לְפָנָיו, אֵינוֹ זָז מִתּוֹכָן:
ותרועת מלך בו. לְשׁוֹן חִבָּה וְרֵעוּת, כְּמוֹ (שמואל ב ט"ו) "רֵעֶה דָּוִד" — אוֹהֵב דָּוִד, (שופטים ט"ו) "וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ", וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס "וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵהוֹן":
לא הביט און ביעקב וגו׳ HE HATH NOT BEHELD INIQUITY IN JACOB, etc. — Understand this as the Targum has it (“I have seen that there are no worshippers of idols in the house of Jacob”). Another explanation: According to its plain sense it can receive a beautiful exposition:
לא הביט HE DOTH NOT SEE — i. e., the Holy One, blessed be He, doth not see און THE INIQUITY which is IN JACOB: when they transgress His Words He does not deal so strictly with them as to pay regard to their iniquitous doings and their transgression by which they infringe His law (cf. Midrash Tanchuma, Balak 14).
עמל denotes transgression, as in (Psalms 7:15): “He conceiveth transgression (עמל)"; (Psalms 10:14) “For thou beholdest transgression (עמל) and vexation” — and it denotes this because transgression is a vexation (עמל) before the Omnipresent.
ה' אלקיו עמו THE LORD HIS GOD IS WITH HIM — Even when they provoke Him to anger and act rebelliously before Him He does not depart from their midst,
ותרועת מלך בו BUT THE תרועה OF A KING IS STILL WITH THEM — תרועה is an expression for love and fellowship, as (II Samuel 15:37) “the רעה of David’ — the friend of David; (Judges 15:6) “And he gave her to his friend (מרעהו)." (The translation is therefore: and the fellowship of their king is still with them). In this sense, too, does Onkelos translate it: and the Shechina of their King is among them.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כג ‹ ט'ז לקו"ש ח"ח ע' 334
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.