קסז
קדש להוי'197 ויש בזה ב' פירושי' הא' מ"ש בפרד"ס199 קדש להוי' המשכת בחי' הקדש להוי'198 והיינו כמ"ש שאו ידיכם קדש200 וברכו את הוי' כי יש קדש וקדוש, קדוש הוא קדוש וא"ו201 שהוא מה שנמשך מבחי' קדש, ויש בחי' קדש בעצם שהוא קדוש ומובדל, וע"י הציץ הוא בחי' המשכת בחי' קדש להוי' היינו בהוי' שבסדר השתלשלות, ובת"א פי' ע"ד מארז"ל קדש למ"ד מלמטה והוי' מלמעלה203 שבחי' קדש למ"ד הם למטה מבחי' הוי'202. והענין הוא דהנה קדש למד הם מ"ע ומצות ל"ת204 קדש הוא בחי' מ"ע ולמ"ד הוא בחי' מל"ת, ולכן מברכין על עשיית המצות אשר קדשנו במצותיו לפי שמ"ע נק' בחי' קדש, ומל"ת הוא בחי' למ"ד כי רוב הל"ת מתחילין בלמד (וי"ל שגם אותם שאינם מתחילים בלמד (כמו כ"מ שנאמר השמר פן ואל אינו אלא ל"ת205) מ"מ מאחר שעיקר ענין הל"ת שלא תעשה זאת ה"ז כאלו מתחילין בלמד לא תעשה כו'), וכלליות כל המל"ת שהוא מ"ש לא יהי' לך206 אלקים אחרים (בעשה"ד כנודע שאנכי כולל כל הרמ"ח מ"ע ולא יהי' לך כולל כל הל"ת כמ"ש בסש"ב פ"ך ובזח"א207 יתרו דצ"א ע"א) מתחיל בלמ"ד, וב' בחי' אלו מ"ע ומל"ת זהו מ"ש אני חומה ושדי כמגדלות208, אני חומה זו תורה209 בדרך כלל (כדאיתא בפסחים דפ"ז ע"א ובפ"ק דב"ב דף ז' סע"ב) ובדרך פרט אני חומה זו מ"ע
הערות
- 197. קדש להוי' : המשך הכתוב ועשית ציץ . . ופתחת — תצוה כח, לו.
- 199. בפרד"ס : [ובסיום הפסקא הפרדס] כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
- 198. מ"'ש בפרד"ס . . הקדש להוי' : ראה שם שעה"כ שכ"ג, פי"ח מערכת ציץ. אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשלב ואילך.
- 200. שאו ידיכם קדש : תהלים קלד, ב. ראה לקו"ת שה"ש כא, סע"ב ואילך.
- 201. קדש וקדוש . . וא"ו : ראה לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י הערה 112. ראה גם לקמן בפנים (לאחרי המאמר), אצל הערה סט, פיסקא לענין קדש להוי'.
- 203. קדש למ"ד . . מלמעלה : שבת סג, ב. סוכה ה, א. ראה גם תו"ח תצוה ח"ב שנו, א הערה 3.
- 202. ובת"א . . למטה מבחי' הוי' : תצוה כאן פג, ג. פד, א.
- 204. קדש למד הם מ"ע . . ל"ת : ראה גם אוה"ת תצוה כאן ע' א'תשי. מטות ע' א'רעט. פלח הרמון מג"א כאן ע' שסה.
- 205. השמר פן ואל . . ל"ת : ערובין צו, א.
- 206. לא יהי' לך : יתרו כ, ג.
- 207. ובזח"א : באוה"ת כאן: בזח"ב.
- 208. אני חומה ושדי כמגדלות : שה"ש ח, י.
- 209. אני חומה . . זו תורה : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' א' ואילך. לקו"ת ואתחנן י, א. סה"מ תרל"ח ע' קפב. וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

