שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'שעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט אשר נמצאים אנו בימים עליהם אומר הנביא דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (היינו עשרת ימי תשובה).
4 עשרת ימי תשובה : ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה כמו שע"פ פשוט, ענין ימים אלו הוא עבודת התשובה, וכמרז"ל ר"ה יח, א דרשו ד' כו' אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, וא"כ מובן שכולם הם הקדמה והכנה ליום הכפורים , כי אז הוא אמיתית ותכלית התשובה אשר לפני ד' תטהרו ועצמו של יום מכפר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ב'תתקעב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מ"ש אודות הפירוש דבני מרון , יעיין ר"ה דף יח, ע"א ובפירוש רש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו", ומקורו בדרשת הגמרא על פסוק זה ("דרשו ה' בהמצאו") — שהזמן שבו הקב"ה "מצוי לו" (לכל יחיד מישראל) — "אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ".
3 בכמה כת"י הרמב"ם (ראה ס' המדע — ירושלים, תשכ"ד) הובא גם סיום הכתוב "קראוהו בהיותו קרוב" (וכ"ה בזח"א קה, ב. וראה ר"ח ר"ה יח, א), או עכ"פ "וגו'" (וראה לקו"ש חי"ד ע' 465 בהערה). וראה לקמן בפנים סעיף ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו", ומקורו בדרשת הגמרא על פסוק זה ("דרשו ה' בהמצאו") — שהזמן שבו הקב"ה "מצוי לו" (לכל יחיד מישראל) — "אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ".
4 ר"ה יח, א (וש"נ) — כמ"ש בכס"מ כו' שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו, אור ליום ועש"ק פ' צו, י"א ניסן ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אין דעם קומט צו נאָכמער בשעת די משאלות לבבם איז פון אַ ריבוי אידן — און איז געזאָגט געוואָרן בדיבור, בגלוי ובפרהסיא, במעמד כו"כ עשיריות מישראל, ו"ברוב עם — הדרת מלך", מלך מלכי המלכים הקב"ה — כידוע די מעלה פון אַ ציבור מישראל, כמ"ש "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", וארז"ל אַז בציבור איז הקב"ה "בהמצאו" און "קרוב" במשך כל השנה.
10 ר"ה יח, א. וש"נ. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
און מיר אַלע, בתוך כלל ישראל בכל קצוי תבל, פּראַווען דעמולט ראש השנה בארצנו הקדושה בירושלים עיר הקודש — יום אחד ראש השנה אָדער שני ימים (בהתאם צו זמן ביאת העדות), ובכל אופן — איז דאָס אַלעמאָל "כחד יומא אריכא",
9 כפי שהי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' ש"בירושלים עצמה שהוא מקום בית דין פעמים רבות היו עושין יום טוב של ר"ה שני ימים שאם לא באו העדים וכו'" — רמב"ם הל' קדוה"ח פ"ה ה"ח. וראה שו"ע אדה"ז הל' ר"ה סת"ר ס"ד ובהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם.
— משא"כ רוב בני א"י, שהיו עושין ר"ה לעולם שני ימים (לשיטת התוס' ר"ה יח, סע"א. רמב"ם שם ה"ז. שו"ע אדה"ז שם ס"א), או לעולם יום אחד (לשיטת רש"י ר"ה שם ועוד. — וראה לח"מ הל' קדה"ח פ"ג ה"ט. לקו"ש ח"ט ע' 370. ובכללות הענין — המועדים בהלכה (להרש"י זוין) ר"ה ע' כט ואילך).
ולהעיר, ד"בראשונה היו משיאין משואות (עד ש"קלקלו הכותים", שאז "התקינו שיהו שלוחין יוצאין"). . עד שהי' רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש" (ר"ה כב, ב — במשנה), ובמילא נהגו כל בני א"י בהתאם לקביעות ר"ה בב"ד שבירושלים (יום אחד או שני ימים). ואולי י"ל, שכן יהי' גם לע"ל — כיון שאז אין החשש דקלקול הכותים[ednref_44_*].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
נוסף אויף דעם — איז ערב יוהכ"פ און יוהכ"פ דער סיום פון די עשרת ימי תשובה, וועלכע הויבן זיך אָן בראש השנה און ענדיקן זיך ביוהכ"פ, כמאחז"ל עה"פ "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב — אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים" .
5 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אַ גאַנץ יאָר האָט מען דעם כלל אַז "פותחין בברכה", עאכו"כ אין די "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים" [וועלכער "נקרא ג"כ ראש השנה בכתוב"] — וועלכע זיינען די פתיחה וראש (אויך) פון די ברכות אויף כל השנה כולה.
2 לשון חז"ל — ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ע"ד ווי גערעדט פריער בנוגע צו דעם גילוי פון די י"ג מדות הרחמים בעשרת ימי תשובה בכלל, אויף וועלכע עס שטייט "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", ועאכו"כ בשעת מ'האַלט שוין בסיום יום התשיעי, ובתוספת דיום העשירי יהי' קודש, ווען ס'איז דאָ די שלימות הגילוי פון די י"ג מדות הרחמים, וביחד עם זה — ווערן זיי נמשך ונתגלה דוקא אין מדידה והגבלה, ביז אין גשמיות העולם,
24 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"ועל המדינות בו יאמר", "זכר כל היצור לפניך בא", "וכל באי עולם יעברון לפניך".
328 וכל באי עולם יעברון לפניך : פיוט "ונתנה תוקף" בתפלת מוסף דר"ה ויוהכ"פ, מר"ה יח, א. ירושלמי ר"ה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
על הפסוק "דרשו הוי' בהמצאו", אומרים רז"ל "אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליוה"כ".
2 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ד) כותב דכיון דר"מ (ר"ה יח, רע"א) ס"ל כרי'צ דיפה צעקה גם לאחר גז'ד -- מסתמא גם רי"צ ס"ל כר"מ דאדם נידון בר"ה -- דלאפושי פלוגתא (בברייתא) למה לן,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה כמו שע"פ פשוט, ענין ימים אלו הוא עבודת התשובה, וכמרז"ל ר"ה יח, א דרשו ד' כו' אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, וא"כ מובז שכולם הם הקדמה והכנה ליום הכפורים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כשם שבראש־השנה וביום הכיפורים ישנה המהות המיוחדת ליום זה, וכן ענין התשובה, כפי שרמוז בדברי חז"ל "עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים", כלומר, ראש השנה ויום הכיפורים הם חלק מעשרת ימי תשובה, ויחד עם זאת הם נעלים מענין התשובה של כל עשרת הימים , ובנוסף לכך קיים בהם ענין שלישי – מצות היום :
33 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
8 צווישן .. ראש השנה און .. יום הכפורים . . פאַסענדע צייט: וכדרשת חז"ל (ר"ה יח, א, וש"נ): דרשו הו" בהמצאו (ישעי' נה, ו) -- אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה'ו,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
המדרש הוא בהתאם לדעה הסוברת שתפלה מועילה גם לאחר גזר דין , ולכן משה התפלל לקדוש־ברוך־הוא באחד מעשרה הלשונות של תפלה, ומהם הוא בחר דוקא בלשון תחנונים.
43 אבל רק לאחרי שחשב שהותר הנדר, כי בלאה"כ הוי גזר דין שיש עמו שבועה שלכו"ע אינו נקרע ע"י תפלה (ר"ה יח, א). ולכן לא הועילה תפלת משה כי "לפי האמת לא נתבטלה השבועה" (גו"א שם), והוי גז"ד עם שבועה (ראה גם עיקרים שם פכ"א. ספרי דבי רב שם. ועוד). אבל ראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כבר דובר פעמים רבות על דברי חז"ל עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים" , שבביטוי זה ישנה, לכאורה, סתירה:
2 ר"ה יח, א. יבמות מט, סע"א. שם קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
עשרת ימי תשובה הוא הזמן שבו הוא קירוב המאור אל הניצוץ, היינו, שהקב"ה הוא קרוב לכאו"א מבנ"י, כמ"ש בנוגע לעשי"ת "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ".
883 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו . וברשימת הצ"צ עה"פ דרשו הוי'* – אשר אז מקור ההמשכה מלמעלה ביותר – כתר הכללי דאצילות, וההמשכה – באופן נעלה, דרך י"ג מדות דא"א, ומדות דז"א הם רק בדרך מעבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שבנוגע לעשי"ת נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ", היינו, שבימים אלו הקב"ה הוא קרוב לכאו"א מישראל – הרי זה הזמן ("דער סיזען") המתאים שכאו"א יתעורר בעצמו להוסיף בנתינת הצדקה, וכן לעורר את חביריו בזה, אשר, עי"ז יוסיף הקב"ה עוד יותר בהחשבון הפרטי שלהם.
22 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
תפלה בציבור ענינה – כפתגם זקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שנקרא על שמו – לאסוף וללקט את כל עשר כחות הנפש, מנה"י עד חב"ד, ולפעול בכולם ענין הביטול וההתחברות לאלקות, שעי"ז נעשית המעלה דתפלה בציבור שהיא כמעלת עשרת ימי תשובה עליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו ".
63 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, כללות העבודה דחודש אלול היא עבודת התשובה, וזוהי ההכנה לעשרת ימי תשובה עליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב".
2 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וענין זה מודגש יותר בעשרת ימי תשובה – כדאיתא בגמרא "התם ("דרשו ה' בהמצאו" ) ביחיד הכא ("בכל קראנו אליו") בציבור,ביחיד אימת (מצוי לו דכתיב בהמצאו ) .
6 ר"ה יח, א (ובפרש"י). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' י"ד אייר, פסח שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יום י"ד אייר נקרא בלשון חז"ל "פסח קטן" (או "פסחא זעירא").
1 חלה בסופו. ר"ה יח, סע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין בזה, דאור הקו הוא עד"מ כמו שרוצים לשאוב מים מנהר גדול לכלים קטנים, שאז צריך להיות צנור שהוא פועל התחלקות בהמים, אמנם התחלקות זו היא רק התחלקות כללית ולכלים גדולים, אך בכדי שתהי' התחלקות בפרטיות ובכלים קטנים, הרי זה ע"י עוד צנורות שהם מחלקים את המים לכלים פרטיים ולכלים קטנים, וכמו"כ הוא באור הקו שהוא כמו צנור הגדול שפועל בהאור התחלקות כללי, וכמו עולם העקודים שכל העשר אורות עקודים בכלי אחד, או למעלה יותר בא"ק, שהוא רצון כללי על כללות ההשתלשלות, דאף שצופה ומביט עד סוף כל הדורות, מ"מ כולם הם בסקירה אחת , ובכדי שיהי' התחלקות פרטית, הוא ע"י עוד צנורות, כדאיתא בפרדס שמהכתר נמשכים ג' צנורות, לחכמה לבינה ולת"ת, וכמו"כ יש צנורות פרטיים בכל הספירות.
13 נוסח ברכת זכרונות ר"ה יח, א (וע"ש בחדא"ג). וראה לקו"ת שה"ש יח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והזמן של עבודת התפלה הוא בעשי"ת, כמ"ש דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, דקאי על העשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ שאז הוא בהמצאו גם ביחיד (כמו בתפלת צבור דכל השנה ).
51 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"דרשו ה' בהמצאו" , ואמרו רז"ל דקאי על ימים נוראים שאז הקב"ה הוא "בהמצאו" ו"בהיותו קרוב"; הענין ששבת ויו"ט הם למעלה מימי החול – גם זה אמת, שאז היא השביתה דשם אלקים; וכמו כן דבר פשוט הוא שבשעה שיהודי עוסק בתורה ותפלה, הנה בזמן זה נמצא הוא במעמד ומצב נעלה יותר, להיותו אז מרכבה לאלקות, וכמ"ש בתניא ש"היד המחלקת צדקה" נעשית בשעת מעשה מרכבה לאלקות; וכמו כן הענין שפנימיות התורה היא למעלה מנגלה דתורה, הרי גם זה אמת, כיון שפנימיות התורה לא נתלבשה כ"כ בשכל אנושי ובעניני עולם, ומכ"ש בטענות של שקר;
75 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה, איתא בגמרא ע"פ דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב (משמע שפעמים אינו מצוי), הא ביחיד , ויחיד אימת (מצוי לו) אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ, משא"כ לצבור ישנו ענין זה בכל השנה כולה.
55 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה, הזמן לענין זה הוא – בעיקר – בראש השנה ועשי"ת, כדרשת חז"ל על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", "ביחיד אימת (מצוי לו) אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים", והיינו, שבעשי"ת הוא קירוב המאור אל הניצוץ, וזהו גם ענין הקרבנות, כדאיתא בספר הבהיר ש"קרבן" הוא מלשון קירוב.
27 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד מ"ש " דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", ואיתא בגמרא "אלו עשרה ימים שבין ראש -השנה ליום הכפורים" , ועד"ז הוא גם בהושענא רבה .
17 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה, בכדי שיהי' התהוות העולמות צ"ל תחלה ההמשכה בבחינה כללית, שזהו בחינת א"ק שהוא אור כללי שכולל כל ההשתלשלות בסקירה אחת , ועז"נ במחשבה אחת נבראו כל העולמות, ואח"כ הם נמשכים בפרטיות יותר כו'.
26 ע"פ ר"ה יח, א. וראה אמרי בינה שער הק"ש פ"י. ד"ה מה רבו הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ טהרה, ה' ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ב) ולהבין מעלת הענין דצירוף יחיד ורבים, ושעי"ז תהי' הפדי' בשלום דוקא, יש להקדים תחילה מה שאמרו רז"ל לענין ההפרש בין יחיד לצבור (רבים), דכתיב דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ואימתי הוא קרוב בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, והכתיב מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו, לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור , דמ"ש בכל קראנו אליו היינו לציבור, ומ"שדרשו ה' בהמצאו גו' (בעשרת ימי תשובה) הוא ביחיד .
8 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ובגמרא פריך מזה על מ"ש בכל קראנו אליו, והכתיב דרשו הוי' בהמצאו (משמע שאין מצוי בכל עת), ומשני, הא ביחיד (בהמצאו) הא בציבור (בכל קראנו), ביחיד אימת (מצוי לו), אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
2 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אלול בכלל וימי הסליחות בפרט הוא זמן העבודה דחשבון הנפש; לאחרי כן, בראש השנה, העבודה היא בקבלת עול; ובעשרת ימי תשובה ישנו הענין ד"בהמצאו גו' בהיותו קרוב", קירוב המאור אל הניצוץ – ללא נפק"מ היכן נמצא הניצוץ, אפילו כאשר הניצוץ הוא למטה כ"כ עד שנכבה לגמרי כמ"ש "נר רשעים ידעך", ונעשה בבחינת חתיכה נעשה נבילה (כמבואר בדרושי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע), היינו, שהניצוץ עצמו מוסיף בהאיסור – כל זה אינו נוגע בעשרת ימי תשובה, כיון שעניני עשי"ת אינם מצד הניצוץ אלא מצד המאור, ומצד המאור אין נפק"מ;וכל זה אינו מספיק, אלא לאחרי כן באים ד' הימים שבין יוהכ"פ לסוכות, שענינם הוא שם הוי' דלעילא, ולאחרי כן ישנם המקיפים דסוכות, באופן שהמקיף דסוכה מסבב את האדם לגמרי, עד שכל עניניו, אפילו עניני הרשות, נעשים ענין של מצוה, והיינו, שמבלי הבט על מחשבתו באותה שעה, הרי בהיותו בהמקיף דסוכה, אזי אין לו ברירה...
19 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד"ז יובן למעלה, שתחילת ההמשכה שאחרי הצמצום היא בבחי' כלל, והו"ע המחשבה הקדומה דא"ק, שצופה ומביט עד סוף כל הדורות, וכולם נסקרים בסקירה אחת , והרב המגיד קראו אור כללי, והיינו, שלא ניכרים בו פרטים כלל, ורק אח"כ כשבחי' מלכות דא"ק נעשית כתר לאצילות, אזי מתגלים הפרטים.
27 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אע"פ שמשמעות לשון הגמרא "עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ" שר"ה (וכן יוהכ"פ) אינו בכלל ה"עשרה ימים" , הרי, האמת היא שהחשבון ד" עשרה ימים" כולל גם ר"ה ויוהכ"פ, וללא ר"ה ויוהכ"פ (הימים שביניהם) הם רק שבעה ימים .
31 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור הענין הוא, דהנה בענין התפלה בצבור אמרו רז"ל על הפסוק דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, והא כתיב מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו, התם ביחיד הכא בצבור , וביחיד אימת בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
67 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ידוע פירוש רבינו הזקן בדברי הגמרא "נאמר כה' אלקינו בכל קראנו אליו, והכתיב דרשו ה' בהמצאו , התם ביחיד הכא בצבור , ביחיד אימת .
36 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויובן בהקדם מארז"ל על פסוק דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, הא ביחיד , אבל בציבור נאמר כהוי' אלקינו בכל קראינו אליו, וביחיד אימת , אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליום הכיפורים.
101 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, גם אלו שאינם יודעים שהם נמצאים בגלות – הרי בזמן של ר"ה ועשי"ת ישנו הענין דקירוב המאור אל הניצוץ (לא קירוב הניצוץ אל המאור, אלא קירוב המאור אל הניצוץ, היינו, שהגילוי מתחיל מלמעלה ), שהמאור מתקרב אל הניצוץ בכל מקום שהוא (הניצוץ) נמצא, גם אם הוא רחוק למטה ביותר; ועל הזמן דעשי"ת נאמר "בהמצאו" ו"בהיותו קרוב", "בהמצאו" מלשון מציאה שבאה בהיסח הדעת , והיינו, שגם כאשר הניצוץ הוא במצב של היסח הדעת לגמרי, שאפילו אינו מרגיש שנמצא בגלות (כנ"ל) – הרי הוא מוצא ("בהמצאו") את המאור, והיינו, שמצד קירוב המאור אל הניצוץ מתקשר הניצוץ אל המאור, כיון שהמאור שואב אותו אליו ומתאחד עמו.
30 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועוד זאת, שבענין התפלה אמרו המתפלל עם הציבור (שהכוונה בזה היא לאו דוקא עם הציבור, אלא בזמן שהציבור מתפללין ), ויובן ע"פ מ"ש בגמרא כתיב כה' אלקינו בכל קראנו אליו, וכתיב דרשו ה' בהמצאו, הא ביחיד הא בציבור, ביחיד אימת אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ, ומזה מובן, שהפעולה דתפלת הציבור במשך כל השנה כולה היא כמו הפעולה דתפלת היחיד בעשי"ת, בהמצאו גו' בהיותו קרוב, שהו"ע התעוררות רחמים רבים, שזהו ענינו של יעקב , קו האמצעי, שעליו נאמר החוט השלישי לא במהרה ינתק, כנ"ל מדברי הילקוט.
36 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. וראה רשימות הצ"צ בתהלים שם (הערה בקונטרס הנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"ז יש חילוק בעשי"ת עצמם בין ר"ה ויוהכ"פ לשאר הימים (כפי שמשמע מלשון חז"ל עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שמלבד היותם חלק מעשי"ת, יש בר"ה ויוהכ"פ ענין בפני עצמו שלמעלה מעשי"ת ), והיינו, שבבחי' היחידה גופא, הנה עשי"ת הם בחי' קוצו של יו"ד, שזהו כפי שבחי' הכתר כלול באות יו"ד, ואילו ר"ה ויוהכ"פ (שנק' ג"כ ר"ה בכתוב ) הו"ע בחי' היחידה כפי שהיא בפני עצמה ובגלוי.
249 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
על הפסוק "דרשו הוי' בהמצאו", אמרו רז"ל "אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום -הכפורים" .
3 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובגמרא הקשה מפסוק זה על מ"ש כה' אלקינו בכל קראנו אליו (ולא רק בהמצאו), ומשני, הא (בהמצאו) ביחיד, הא (בכל קראנו אליו ) בציבור.
57 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך גם בבחי' דעת עליון ידוע לפניו הכל בפרטיות, וכמארז"ל בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון (שנמנים אחד אחד), וכולן נסקרין בסקירה אחת (ואע"פ שעוברין זה אחר זה ), שזהו הענין דהשגחה פרטית על כל פרט ופרט שנמצא למטה, ועד שאמרו רז"ל עד שלא נוצרה המחשבה בלבו של אדם גלוי וידוע לפניו ית', אלא שזהו בדרך גלוי וידוע לפניו , שאינו מתלבש כלל בידיעה זו, רק שהוא ידוע מאליו וממילא.
147 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
חבירו הרי זה עדיין במדידה והגבלה), כידוע פירוש רבינו הזקן בדברי הגמרא בנוגע לעשרת הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, "כאן ליחיד" , "פי' בחי' יחידה", "בחי' תשובה דיחידה ליחידו של עולם".
1630 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכ"ה גם בתפלה בצבור , שתפלה בצבור היא כמו התפלה דעשי"ת, וכמארז"ל עה"פ דרשו הוי' בהמצאו , כאן ליחיד כאן לצבור , ותפלה בצבור הוא המשכת פנימיות הכתר.
498 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יוהכ"פ הוא תכלית העילוי והשלימות של כל עשרת ימי תשובה, עליהם אמרו רז"ל "כאן ביחיד" , וכפי שמפרש רבינו הזקן שעבודת ימים אלו היא מצד בחי' היחידה שבנפש.
265 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[וזהו גם כללות הענין דעשי"ת, כמ"ש הרמב"ם אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר דרשו ה' בהמצאו, והיינו, לפי שבעשי"ת מאירים י"ג מדה"ר , שעל ידם בא האדם לבחי' התשובה].
101 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
נתבאר לשון רז"ל בנוגע לעשי"ת " עשרה ימים שבין ראש השנה ליום -הכפורים" (שלכאורה הוא סתירה מיני' ובי', שהרי " בין ר"ה ליוהכ"פ" ישנם רק שבעה ימים ) – שבר"ה ויוהכ"פ ישנם ב' ענינים:
33 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר דרשו ה' בהמצאו" – כדברי הגמרא בנוגע לפסוק "דרשו ה' בהמצאו":
120 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה, מה שהראהו כל דור ודור אין זה באופן כללי, כמו בראש השנה, שצופה ומביט עד סוף כל הדורות , וכולן נסקרין בסקירה אחת , שכל הפרטים נמצאים בהראש באופן כללי, אלא הראהו כל דור ודור כפי שהוא בפרטיות בפועל ובגלוי, שלכן שייך לומר כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו כו', לפי שראה את כל הפרטים כפי שהם בפועל ובגלוי, ונמצא, שמשך הזמן גופא (שעות ספורות אלו שבהם הראהו דור דור ודורשיו) הי' בלי הגבלת הזמן, שלכן נכללו בו כל פרטי הענינים דשית אלפי שנין דהוה עלמא כפי שהם בפועל ובגלוי.
109 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ענין התשובה ישנו גם בר"ה, שנכלל בעשרת ימי תשובה, וכדיוק לשון חז"ל "עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ", כיון שגם בר"ה ישנו ענין התשובה .
210 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולמעלה יותר הוא בבחי' מחשבה הקדומה דא"ק, שבה כלול כל סדר ההשתלשלות וכל הנבראים, וכידוע שרגלי א"ק מסתיימים בעשי' , אלא שזהו בבחי' כלל, שזהו שכולם נסקרים בסקירה אחת .
456 ע"פ ר"ה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם). וראה עטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה שאומרים בהפטרת שבת ר"ח, יש לקשר במיוחד עם (שבת) ר"ח אלול , כדלקמן.
2822 ראה גם אוה"ת עקב שם ביאור השייכות לר"ה – בנין המלכות, שנקראת בית, ועז"נ אי זה בית אשר תבנו לי, שאי אפשר להמשיך בחי' זו ע"י תומ"צ, שזהו"ע השמים כסאי, שזהו ההמשכה שבכל השנה, אבל להיות בנין מחדש, צ"ל מבחי' גבוה יותר (תורה – מחכמה נפקת, ומצוות – מבחי' א"א, מזון ולבוש, אבל בית נמשך מבחי' עתיק). וזהו ואל זה אביט – שראי' היא המשכת אור מקיף שרואה הדבר כולו יחד בסקירה אחת , כמארז"ל (ר"ה יח, א) בנוגע לר"ה, ואור מקיף זה נמשך ע"י הביטול – אל עני ונכה רוח, שזהו"ע מרשית השנה, שרשה בתחילתה, שישראל עושין עצמן רשין בר"ה לדבר תחנונים ותפלה (ר"ה טז, ב ובפרש"י), וחרד על דברי, כמ"ש גבי שופר ויחרד כל העם (יתרו יט, טז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
נוסף על הביאור בדיוק לשון חז"ל " עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ" (אף שלכאורה יש רק ז' ימים בין ר"ה ליוהכ"פ), כיון שבר"ה ויוהכ"פ ישנם ב' ענינים:
219 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
יש ללמוד קל-וחומר מהקב"ה ש"הלך מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם" , אף שבשביל זה יש צורך בכמה ירידות – החל מהירידה לענין הזמן, ובזמן גופא – למטה יותר מהדרגא כפי שהעולם נברא במחשבה אחת , "וכולן נסקרין בסקירה אחת" , אלא לבחי' הזמן כפי שבא בהתחלקות, ועד להתחלקות של שבעה ימים בלבד, כיון שלאח"ז מתחיל מחזור חדש של שבעה ימים (שמתחיל עוה"פ הענין ד"נער הייתי גו'" שאומר "שרו של עולם") , ובזה גופא – לא רק שנה אחת (ענין של אחדות), אלא מהלך ת"ק שנה; ואם מלך מלכי המלכים הקב"ה הלך מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם (ע"י התורה) – הרי עאכו"כ שגם הוא צריך ללמוד מזה, ולילך בדרך שאינה רחוקה כ"כ, ללא צורך בירידה גדולה כ"כ; יש צורך רק ב"יגעת", ואז – "ומצאת".
1392 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמו"כ הוא בעבודתו של כאו"א מישראל, דאף שיש בנפשו עשר מדריגות, ג' שכלים וז' מדות, מ"מ, העבודה דר"ה היא כפי שכל הכחות כלולים בבחי' היחידה, כידוע מ"ש אדמו"ר הזקן בדברי הגמרא אודות העשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, כאן ליחיד , פי' בחי' יחידה.
2161 ראש השנה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שאמרו רז"ל אודות עשרה ימים אלו , שעליהם נאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שאז הענין דדודי לי הוא אפילו ביחיד , היינו, שלא זקוקים לזכות הרבים, ומספיק זכותו של כל אחד ואחד מישראל, ואין צריך כלל לזכות מיוחד, כי אם מצד היותו איש ישראל, הנה הקב"ה מצוי וקרוב לו (דודי לי) בעשרה ימים אלו .
2265 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועז"נ עדות לישראל, שענין העדות הוא לגלות דבר הנעלם, שזהו כח המס"נ שמצד בחי' היחידה (שבא מהקב"ה שלמעלה מבחי' חו"ב) שישנו בגילוי בכאו"א מישראל, ובפרט בר"ה ועשי"ת, וכמרז"ל עה"פ דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, הא ביחיד , ויחיד אימת , אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שבימים אלו מתגלה בחי' היחידה , שמקבלת מבחי' ניצוץ בורא87, בחי' יחיד .
110 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. שם קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו גם מה שאמרו רז"ל על הפסוק דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב כאן ליחיד , ביחיד אימת , אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שאז ישנו בגלוי ענין היחיד , בחי' היחידה שבנפש (משא"כ בכל השנה כולה, שהעבודה היא מצד כחות הגלויים, אלא שגם הם נמשכים מבחי' היחידה.
230 ר"ה יח, א. יבמות מט, סע"א. שם קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמשנ"ת במ"א ע"פ לשון חז"ל "עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ", שמחד גיסא, הנה הלשון " בין ר"ה ליוהכ"פ" מורה שבזה לא נכללים ר"ה ויוהכ"פ עצמם; ולאידך גיסא, כיון שמספר הימים הוא עשרה , ולא שבעה, עכצ"ל שנכללים בזה גם ר"ה ויוהכ"פ עצמם (ומזה מביאים ראי' בנוגע להלכה, שהלשון "בין" יכול לכלול גם את שני הקצוות ).
471 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אודות עשי"ת נאמר "דרשו ה' בהמצאו" , ואז הוא קירוב המאור אל הניצוץ , והיינו , שגם כאשר הניצוץ הוא במעמד ומצב שהמאור צריך להתקרב אליו, כיון שאינו במעמד ומצב שרוצה להתכלל במאור, הנה גם אז מתקרב המאור אליו.
586 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב , ואיתא בגמרא כתיב כה' אלקינו בכל קראנו אליו, וכתיב דרשו הוי' בהמצאו (וקשו קראי אהדדי), ומשני, לא קשיא, הא ביחיד (שצריך להמתין לזמן שבו הקב"ה הוא בהמצאו ובהיותו קרוב) הא בציבור (בכל קראנו אליו), ויחיד אימת (מצוי לו, דכתיב בהמצאו), אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
291 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהקדים המדובר פעם אודות דיוק לשון הגמרא בנוגע למ"ש "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", "אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" – דלכאורה, הלשון "בין" קאי על הענינים שבין שני הקצוות, ובנדו"ד, " בין ראש השנה ליום הכיפורים" יש רק שבעה ימים , ולא עשרה ימים – שבר"ה ויוהכ"פ (שהם שני הקצוות של הימים שביניהם) יש ב' ענינים:
430 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכן בעשי"ת, שעליהם נאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ואימתי הוא קרוב בעשי"ת, שאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ , ומ"מ צ"ל מעשה האדם בדיבור של תפלה
1269 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א. וראה לעיל ד"ה דרשו ה' דו' תשרי (לעיל ע' 39 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובפרט התשובה דעשי"ת [שעליהם אמרו כאן ביחיד , שהו"ע העבודה שמצד בחי' היחידה ], כמ"ש הרמב"ם שהיא יפה ביותר ומתקבלת מיד, שיפה ביותר הו"ע היופי והתפארת שנעשה ע"י התכללות הגוונים (שזוהי מעלת עולם התיקון, כנ"ל ס"ג), ומתקבלת מיד מורה שהיא למעלה מהגבלות הזמן (ובמילא גם למעלה מהגבלות המקום), ובזה נכללת גם ההמשכה בכל השנה כולה (כנ"ל (ס"ב) שר"ה (היום ) כולל את כל ימי השנה כולה, בדוגמת הראש שכולל את החיות של כל אברי הגוף), ובאופן שבכל יום יהיו בעיניך חדשים .
1679 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ר"ה ויוה"כ התשובה היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, וכדאיתא בגמרא כאן ליחיד כאן לצבור , שבעשי"ת, גם תפלת היחיד שלא בצבור ושלא בביהכ"נ, היא כתפלת הצבור בביהכ"נ בכל השנה, ועאכו"כ כשהיחיד מתפלל בעשי"ת בציבור ובביהכ"נ .
185 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהנה, ענינו של ר"ה הוא בדוגמת הראש שכולל את החיות שבכל הגוף , וכך נכלל בר"ה החיות של כל ימי השנה , כפי שנמשך ממקורו ושרשו במחשבה הכללית דא"ק שכוללת את החיות של כל שית אלפי שנין דהוי עלמא (ועד לנו"ן אלפים יובלות ) בסקירה אחת (כלשון הגמרא בנוגע לר"ה שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון , כמ"ש בפיוט ונתנה תוקף), כמבואר בעטרת ראש .
1738 ר"ה יח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה, בשלמא בדרגא נעלית יותר מבחי' מעשיך, כפי שהבריאה היא בבחי' המחשבה, הרי כיון ששם נסקרים כולם בסקירה אחת , שייך לומר שהאדם הוא בבחי' תחילה.
5 ר"ה יח, א. וראה ד"ה והי' אמונת עתך תרנ"ב (סה"מ תרנ"ב ע' לו ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אודות יחודם של "עשרת ימי תשובה" (ואפילו שבעת הימים " שבין ראש השנה ליום הכיפורים" ) מימי כל השנה כולה, יש כמה ביאורים בכמה ספרים, הן בנגלה והן בנסתר (בפנימיות התורה) בנוגע לענינם של ימים אלו .
132 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויש להוסיף בהחילוק שבין חודש אלול לעשי"ת – שהענין שימי חודש אלול "הם ימות החול, ואינם יו"ט כו'" הוא גם בנוגע לשבתות שבחודש אלול, כיון שכללות ענין השבת אינו קשור עם ימי החודש (אלול), אלא עם ימי השבוע, שהרי כל מציאות השבת היא רק כשישנם ששת ימי החול, כמארז"ל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", ולכן, גם השבת שבאלול הו"ע של חול, ולא יו"ט; ואילו בעשי"ת, גם ימי החול הם בבחי' שבת ("שבת'דיקע"), שהרי עליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", "אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ" .
1181 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויתירה מזו, הנה אמרז"ל אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים , היינו שראש השנה ויום הכפורים נכללים באותן עשרת הימים (וענינם ענין אחד).
26 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
טז) וזהו מ"ש בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, שלאחרי העבודה דתקעו בחודש שופר בראש השנה, שאז ההמשכה היא עדיין באופן דבכסה, הנה אח"ז באים העשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים שעליהם נאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ואמירתו של הקב"ה חשיב מעשה, ונעשה מעשה בפועל, שנעשה דרשו וקראוהו בפועל.
90 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים , עשרה ימים , הם בחינת התחלקות, וביום הכפורים הם מתכללים ומתאחדים ביום אחד (דיום הכפורים ), אחת בשנה , ולאחרי יום הכפורים , בד' ימים שבין יום הכפורים לסוכות, היא ההכנה לקיום מצות בסוכות תשבו ונטילת ד' מינים, כולל גם העבודה דבאספך את מעשיך מן השדה, דעבודה זו היא (כנ"ל בתחילת המאמר) לפני והכנה לחג הסוכות.
45 ראה ר"ה יח, א. וש"נ. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 203 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והגם שיו"ד ימים האחרונים דמ' ימים אלו (עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ) הם בדרך המשכה וגילוי מלמעלה למטה כמרז"ל עה"פ דרשו הוי' בהמצאוקראוהו בהיותו קרוב אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים (דבהמצאו ובהיותו קרוב הוא גילוי מלמעלה למטה), וכידוע שבימים אלו הוא קירוב המאור אל הניצוץ, מ"מ שייכים גם ימים אלו לעבודת התשובה שמצד המטה, כי ההמשכה והגילוי מלמעלה שבימים אלו נעשית ע"י העבודה והאתעדל"ת שבחודש אלול, שע"י העבודה בג' יודי"ן הראשונים (אני לדודי ודודי) נעשה היו"ד דתיבת לי, קירוב המאור אל הניצוץ.
109 ר"ה יח, א. וש"נ. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 203 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמובן גם מתפלת עשרת ימי תשובה שאמרו רז"ל התם ביחיד הכא בציבור, שתפלת היחיד בעשי"ת היא כמו תפלת הרבים בשאר ימות השנה, ומ"מ אינה דומה תפלת היחיד בעשי"ת לתפלת הרבים בעשי"ת.
26 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכ"ה גם בתפלה בצבור , שתפלה בצבור היא כמו התפלה דעשי"ת, וכמארז"ל עה"פ דרשו הוי' בהמצאו , כאן ליחיד כאן לצבור , ותפלה בצבור הוא המשכת פנימיות הכתר.
74 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמוכח גם ממארז"ל (המובא בהדרושים) עה"פ אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה , בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים , שגם הכפרה דמנחה (ועד"ז נסכים) אינה כהכפרה שע"י תורה וגמ"ח, לפי שכללות ענין הקרבנות הוא העלאה, אלא שבקרבנות עצמם – מנחה ונסכים הם המשכה למטה, אבל ההמשכה שעל ידם אינה כההמשכה שע"י תורה וגמ"ח.
28 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
רש"י), אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים " (ר"ה יח, א),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות כח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אביי איז געווען דער מקור פון תורה שבעל פה, כידוע מהגמרא, אביי ורבא תרווייהו מבית עלי וכו' אביי דעסק בתורה וכו', ווייל דורך תורה קען מען ממשיך זיין דעם פי גן עדן און אויך דעם פי הגיהנם.
94 ראש השנה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש התהוות הזמן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך הנה מכ"ז הוראה גמורה על שהזמן הוא בחי' נברא מחודש מאין ליש כנ"ל, ואמנם למעלה בבחי' האצי' הוא עדיין למעלה מגדר ובחי' הזמן ועבר הוה ועתיד הכל כא' נסקרין בסקירה א', ואפי' כל שיתא אלפי שני דהוי עלמא עם כל הזמנים פרטיי' הנמצאים במשך זה הכל נסקר בסקירה א' למעלה וכענין המאמר צופה ומביט עד סוף כל הדורות כו', וא"כ כשיש התגלות למעלה באיזה שפע והמשכה אלקית כמו אור שפע דח"ע במצות ק"ש וכה"ג הנה זאת השפע הוא בבחי'
4 צופה ומביט עד סוף כל הדורות : ראה ברכת זכרונות. ראש השנה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואמנם הנה יש עוד מדרגה שלישית והוא הצמיחה שצומחת מאליה בלתי זריעה כלל והנמשל מזה הוא ענין אתעדל"ע שהיא בלא אתעדל"ת כלל בהעלא' מ"ן של זריעה וכנ"ל והיינו בזמן ר"ה ויו"כ דכתיב אז דרשו ה' בהמצאו שנמצא מצד התעוררו' עצמותו בלתי העלא' מ"ן כלל מלמטה, וגם מאתעדל"ע זו שבר"ה ויו"כ נמשך על כל השנה להיו' כח בכנ"י להעלות אתעדל"ת להיו' עי"ז אתעדל"ע כו' וד"ל.
37 דרשו ה' בהמצאו : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה הגם שכל אדם צ"ל כל ימיו בתשובה, מ"מ עת וזמן ושעת הכושר שמלמעלה לכך הוא בימים נוראים ועשי"ת, כי ר"ה הוא חידוש כללות החיות של כל השנה ולכן נק' ר"ה כמו ראש שהוא גילוי כללות המוחין שבהם גילוי כללות החיות של כל האברים ומהם נמשך לכל אבר בפרטיות לפי מזגו ותכונתו כך בר"ה נמשך גילוי כללות החיות של כל השנה , והמשכה זו באתעדל"ת תלי' מלתא (שלכן הוא יום המשפט, משפט לאלקי יעקב לפי המעשים של שנה העברה כמ"ש במ"א), ולכן מתחילים לתקוע בו בשופר גנוחי גניח וילולי יליל, גנוחי גניח השברים לבטש ולשבר את הגוף בבחי' לב נשבר והוא בחי' חרישה דמרפי ארעא וילולי יליל בבכיה לעורר ר"ר על ירידת הנפש מאיגרא רמא מאא"ס ב"ה כו', וכן כל ימי עשי"ת דרשו את ה' בהמצאו כתיב, וע"כ תקנו להתענות בהם ואף שלא ישלימו כי אין תענית זה אלא קבלת צער בעלמא, והיינו כי הזמן גרמא לבטש את הגוף להכניע כחו שלא ימשך אחרי הנאת גופו למלאות כל צרכי כי שמנת עבית כשית כתי', כשית בשמאל לשון כיסוי שנעשה מכסה וחיפוי על הלב לטמטמו כאבן, וכמ"ש כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, וערלי לב היינו שיש להם בחי' ערלה ומותרות החופפת על הלב שאין לו רעו"ד לפתוח לבו לאהבת ה' בתשוקה וצמאון הבאים מהתבוננות בגדולת ה', שאף שמתבונן ברוממות א"ס ב"ה ושהוא קדוש ומובדל כו', שמזה נעשה בחי' רעש גדול כו' כנ"ל, אעפ"כ אין לבו פתוח אצלו שיהי' לו בחי' רעש זה, שאין לבו צועק בקרבו אלא עומד בתקפו ובגבורתו כתולדתו ואינו מתפעל כו', והיינו מפני שיש בחי' ערלה החופפת על הלב ומסך מבדיל שאין ההתבוננות מגעת לעצמיות הלב, וערלה זו וחיפוי וכיסוי זה הוא מחמת כי שמנת עבית בחלב ודם שהחלב שמן והדם עב וגס שלא
65 כל ימי עשי"ת דרשו את ה' בהמצאו כתיב : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמו"כ גם בעולם הנאצל הרי האור בא בבחי' התחלקות ע"ס ומתחלקות לרבבות מדריגות כמו חסד שבחכמה שבנצח כו' כידוע, וכ"ז לא שייך כלל וכלל בבחי' עצמיות אא"ס שהוא אח"פ בתכלית שא"א לומר שיבא אורו הפשוט בבחי' ריבוי והתחלקות כידוע שמן האח"פ לא יסתעף הריבוי כו', אך ע"י בחי' הארה מצומצמת הנ"ל יכול האור והשפע לבא בבחי' התחלקות וריבוי מדריגות שונות כאו"א לפי מדריגתו, והן כל פרטי המדריגות שבד' עולמות דאבי"ע מראש כל דרגין עד סוף עוה"ז השפל בהתהוות דצח"מ גשמי' [וזהו ענין מ"ש בע"ח דהארת הקו שהוא בבחי' ממלא בכלל הנמשך מבחי' סובב הכללי אינו רק להיות בחי' מעלה ומטה ובחי' התחלקות וכו'], אמנם גם בחי' ההארה המצומצמת הנ"ל נק' קדוש ומובדל מד' עולמות אבי"ע גם שבא אור זה בבחי' סובב וממלא כנ"ל והענין הוא כי שרש בחי' ההארה זאת שנק' קדוש הוא ענין מחשבה אחת הנק' מחשבה הקדומה שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת כמ"ש היוצר יחד לבם שהוא רק בחי' השגחה בעלמא שצופה ומביט על הכל כו' ואינה נתפסת מחשבה זו בתוך כל עלמין ממש כדמיון הנפש שמתלבשת בתוך אברי הגוף כו' ע"כ נק' קדוש ומובדל דהיינו שהוי"ו שהוא בחי' המשכת ההשגחה הכללי בסקירה א' הנ"ל הוא ג"כ קדוש ומובדל כו'.
7 שצופה ומביט עד סוף כל הדורות : ע"פ נוסח ברכת זכרונות במוסף דר"ה ויוהכ"פ. ר"ה יח, א. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"א ע' קעה. דברים ח"ג ע' תשצד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והיינו ענין הנ"ל בבחי' אדם כי יקריב מכם, שהוא בחי' אתעדל"ע דאדם העליון לעורר לנש"י למטה, וזהו כי יקריב מכ"ם דוקא שהוא בחי' ניצוץ האלקי כו', דהנה ידוע ששרש נשמות ישראל נמשכו מבחי' אדם העליון שע"ג הכסא כו' שכולל ג' קוין חסד דין רחמים, והאבות הן המרכבה לבחי' חג"ת ומהם מסתעפים ס"ר נשמות ישראל למטה בעולם הבריאה, והוא כללות בחי' אדם שבמרכבה כו' כידוע, ע"כ באתעדל"ע דאד"ם שבאצי' ממילא מתעורר כל ניצוץ האלקי ששרשו באדם שבמרכבה כהמשכת הניצוץ אחר השלהבת כו', וז"ש כמים הפנים כו' כן לב האדם לאדם כו', וכמ"ש יעקב חבל נחלתו כו', וזהו שיערה עלינו רוח ממרום ומתעוררים כנ"י מגדול עד קטן, כמו בעי"ת שאז זמן ההתעוררות מלמעלה כידוע בענין דרשו ה'
17 כידוע בענין דרשו ה' בהמצאו : ראה ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יד
וכך יובן למעלה בבחי' סוכ"ע הכללי שהוא הנק' מחשבה אחת הכללי' שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת שזהו שם הוי' שכולל עבר הוה ועתיד כא' כנ"ל הרי נק' בשם מקיף וסובב עכ"פ להיותו בבחי' כלל אל הפרט עכ"פ, ואמנם שוה ומשוה עליון ותחתון כמ"ש וגם חשך כו' קמי' כחשיכה כאורה דהיינו שאין הפרש בין האור היותר עליון כמו בגעה"ע דבריאה שמאיר שם מחו"ב דמל' דאצי' עד סוף ותחתית העוה"ז למטה שנק' חשך גמור כמו בשאול וכה"ג כמ"ש בשמים ממעל ועל הארץ כו' אין עוד בשוה וכתיב אם אסק שמים שם אתה [ו]אציע[ה] שאול הנך וכמו שא' יונה מבטן שאול שועתי כו' דגם גקה"ט [לגמרי] כבלעם הי' בו גילוי אור הנבואה כמ"ש מחזה שדי יחזה כו' וכתי' ויאמר ה' אל בלעם כו', וע"כ ביקש משה שלא תשרה שכינה באוה"ע כמ"ש ונפלינו אני ועמך כו', וז"ש השמים והארץ אני מלא בהשוואה א' ממש להיותו למעלה מבחי' מעלה ומטה שאין זה רק בבחי' גילוי אור וחיות המתפשט למטה בעולמות שיתכן בו לומר חילוק מדרגות בין רוחניות לגשמיות כנ"ל (ובאמת מאחר שמבואר למעלה דגם בשם אלקים דבחי' ממלא אין האור וחיות האלקי בא ונמשך רק מבחי' הארה דהארה ע"י צמצום בשינוי המהות ולא מעצמו' אור המל' כנ"ל א"כ גם בבחי' המל' יש בחי' סובב ומקיף לכל ההשתלשלו' כא' ממש והוא בחי' כתר מל' שלמעלה מהתלבשות בעולמות כידוע, וז"ש כי הוי' הוא האלקי' כולא חד ממש) וזהו שאו' הקדוש בשמים ובארץ בשוה כו', ועכ"ז הארת אור המקיף דסוכ"ע מאיר תמיד בממכ"ע (וכמו הרצון הבלתי מורכב בשכל ומדות וחיות האברים ששולט בראש ורגל בשוה וז"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו').
130 מחשבה אחת הכללי' שצופה ומביט : ראה ר"ה יח, א. ברכת זכרונות. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צ. תו"ח ויגש רל, ד. לקמן פ' משפטים רצט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואמנם יר"ת שנעשה חומה חיצונית נמשך מיר"ע הפנימי' שבאהל והיכל דתו' דנסב"ת וכן להיפוך נתח[ב]"ס דוקא כמ"ש סוף דבר הכל נשמע כו' [ו]הוא לימוד דתושבע"פ דוקא כמו ב"ע הי' שונה ואש מלהטת סביבו כו' וכמאמר מה להלן באימה כו' וכמ"ש במ"א עמ"ש לבך יהגה אימה כו' וכמ"ש בהתהלכך תנחה אותך כו' בשכבך תשמור עליך כו' אף בעידנא דלא עסיק בה כמו החומה המקפת ומגנת כו' (וראי' מראב"נ כנ"ל ומבני עלי וחזקי' המלך כו' כמ"ש בגמ' וד"ל).
956 ומבני עלי : ראה ר"ה יח, א רבה ואביי מדבית עלי קאתו וכו'. . משפחה אחת וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וגם עתה שאין אנו יכולים לעלות ולראות כו', הרי מאיר בכל מועד ורגל מאור פני מלך חיים בכל אחד ואחד מישראל, ובפרט בראש השנה ויום כיפור שהוא העת והזמן היותר מוכשר שיפקד כל רוח ונפש לעלות למעלה, ועל כן אמרו על פסוק דרשו ה' בהמצאו כו', אלו עשרת ימי תשובה דוקא, וכמבואר בסוף הספר באורך.
1919 ע"פ דרשו ה' בהמצאו . . עשרת ימי תשובה : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
לא תפעול, ואף אם ידמה ויצייר בשכלו צורת המציאות אשר ברצונו להוות עכ"ז הי' כלא הי' עד יפעול ויצא לפועל ע"י כח המעשה דוקא או ע"י הדבור שמצוה לאחרים לעשות, ונמצא המחשבה אין לה כח לפעול ולעשות כמו הדבור והמעשה שעיקר הפעולה הוא ע"י המעשה דוקא או הדבור עכ"פ שמצוה לאחרים, וזהו דהרהור לא עביד מידי שהמחשבה היא בחי' אין לגבי הדבור והמעשה שהם היש, ואינו כן במחשבתו ית' שהמח' דוקא היא תפעול והיא היש כי כאשר עלה במחשבתו ורצונו להוות ולהאציל האצילות הנה אז נאצל ונתהוה ממש ע"י מחשבה זו כו' וכמ"ש כ"ז בפרד"ס שער הצחצחות פ"ג, ואדרבה שם נהפוך הוא שהתהוות המציאות שע"י מחשבה הוא הרבה גבוה במעלה ומדריגה מהמציאות שנתהווה ע"י הדבור, וכידוע מענין צופה ומביט עד סוף כל הדורות במחשבה א', ששם הוא למעלה מבחי' גדר וזמן, וכמ"ש בזהר שבמחשבה אחת נבראו כל העולמות אבי"ע, וגם תחה"מ ואלף השביעי, וכל העליות הכל נכלל במחשבה זו שממנה התהוותם, אך כשבא השפע בבחי' הדבור הוא שנתצמצם האור בבחי' מיעוט אחר מיעוט ובבחי' ההתחלקות עד ששם נעשה ונתהוה בחי' זמן להיות שנים וחדשים וימים כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז שהתהוות הזמן הוא רק מבחי' מל' שהוא דבור העליון, אבל בחי' המדות עליונות שלמעלה מהדיבור כתי' כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול, שכולל אלף שנים ביום א' עד שבמחשבה עילאה הוא למעלה מהזמן כנ"ל שהרי צופה ומביט עד סוף כל הדורות במח' וסקירה אחת , נמצא מובן מזה שלמעלה עיקר בחי' ההתהוות הוא מבחי' המחשבה דוקא עד שגם כל מציאות כשעלה במח' ונתהוה שם עי"ז, הנה יש בו חיות ואור יותר הרבה מכמו שהוא מהותו ומציאותו כשנמשך אח"כ למטה ע"י הדבור
367 צופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
עלי' מלמעלה, וכן לטוב אנו מצינו כאשר פוסקים גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו עד דור ודור, אך בד"כ זהו השגחה אחת ואינה נתפסת ומלובשת ממש בתוך הנבראים רק צופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת , ולכן נק' הארה והמשכה זו בחי' קדוש ומובדל, אלא שהוא קדוש וא"ו שמורה שאפי' הארה שנמשך להיות סוכ"ע וממכ"ע הוא ג"כ קדוש ומובדל שאפי' שמו בחי' נשגב כו'.
50 צופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך בהקדם בחי' מילה בגשמיות ובחי' ומלתם את ערלת לבבכם אז אח"כ ומל ה' אלקיך את לבבך שנמשך הגילוי מלמעלה, וכמו בחי' איתן שמתגלה בהקדים הסרת הערלה תחילה, כמו"כ בחי' ומל הוא ג"כ בהקדם תחילה בחי' ומלתם את ערלת לבבכם וזהו ומל ל' עתיד כמו אותיות איתן שמשמשות לעתיד, וביאור ענין ומל ה' אלקיך את לבבך, דהנה את לבבך ואת לבב ר"ת אלול וכתי' דרשו ה' בהמצאו ואמרז"ל אימתי בהמצאו בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ וחדש אלול הוא הכנה לזה, ובעשי"ת אומרים
21 דרשו ה' בהמצאו : ישעי' נה, ו. ראה ר"ה יח, א.
[edn_322_א] ובהערת המו"ל שם מציין שכ"ה בפענח רזא כ"י מינכן בשם ר' אלעזר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב) ובזה יובן ל' רז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם, וכיוונו בלשון ידוע שידוע לפניו ממילא ואינו בבחי' התלבשות בבחי' המחשבה, שזהו מ"ש הרמב"ם שהוא היודע והוא הידוע והוא הדיעה עצמה, פי' כי יש ב' בחי' דעת ד"ת וד"ע, ד"ת הוא הדעת המאיר בע"ס שזהו הוא היודע שהידיעה הוא מחמת בחי' ההתלבשות בע"ס, והוא הידוע הוא בחי' ד"ע שכולם נסקרים בסקירה אחת , ואעפ"כ גם בבחי' דעת עליון זה ידוע לפניו הכל בפרטיות, וכמשארז"ל בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שידוע לפניו כאו"א בפרטיות כמו בני מרון, ולמדו זה מפסוק היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם , ופי' היוצר יחד לבם הוא מה שנסקרים לפניו כולם בסקירה אחת , והמבין אל כל מעשיהם הוא שכאו"א
37 שכולם נסקרים בסקירה אחת : ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב) ובזה יובן ל' רז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם, וכיוונו בלשון ידוע שידוע לפניו ממילא ואינו בבחי' התלבשות בבחי' המחשבה, שזהו מ"ש הרמב"ם שהוא היודע והוא הידוע והוא הדיעה עצמה, פי' כי יש ב' בחי' דעת ד"ת וד"ע, ד"ת הוא הדעת המאיר בע"ס שזהו הוא היודע שהידיעה הוא מחמת בחי' ההתלבשות בע"ס, והוא הידוע הוא בחי' ד"ע שכולם נסקרים בסקירה אחת , ואעפ"כ גם בבחי' דעת עליון זה ידוע לפניו הכל בפרטיות, וכמשארז"ל בר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שידוע לפניו כאו"א בפרטיות כמו בני מרון, ולמדו זה מפסוק היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם , ופי' היוצר יחד לבם הוא מה שנסקרים לפניו כולם בסקירה אחת , והמבין אל כל מעשיהם הוא שכאו"א
39 ולמדו זה מפסוק : ראה ר"ה, יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מתורה ותפלה, דכתי' חסד חפצתי ולא זבח , וכתי' היכופר לה' בעולות ובזבחים ואמרז"ל בעולות ובזבחים אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח, ומה שתורה מכפר צ"ל מפני שנק' חסד כמ"ש פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה, דהעיקר הוא גמ"ח וכמארז"ל רבה ואביי תרווייהו מבית עלי קאתי רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין אביי דעסיק בתורה ובגמ"ח חי ס' שנין הרי גמ"ח למעלה מכולם, וצ"ל למה לפעמים תורה למעלה מכולם ופעמים כו'.
25 בעולות ובזבחים . . בתורה ובגמ"ח : ראה ר"ה יח, א. יבמות קה, ב. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 26.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ שמות, צב"ר, ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
שהדוגמא מזה יובן למעלה דמח' הקדומה דפרצוף א"ק שהיא מח' כללית שכוללת כללות ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד וכולם נסקרים בסקירה אחת , וגם מח' זו היא בבחי' שייכות אל העולמו' שה"ה מחה"ק על העולמות, וענין ההמלכה היא אם יהי' הרצון והמח' על העולמות, א"כ הרי במי שנמלך עמהם כבי' היינו נשמות הצדיקים ה"ז למעלה מבחי' המח' השייכה אל העולמות אפי' במדרי' היותר עליונה.
33 ר"ה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג י"ג תשרי, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
המשכת הקו, דיו"ד הוא ראשית גילוי הקו, וכידוע בהיו"ד רבתי דועתה יגדל נא שזהו ראשית הקו, וה"א ראשונה הוא מחה"ק דא"ק שזהו בחי' התפשטות הפרטים שעז"א צופה ומביט עד סוף כל הדורות, דרי דרי הן הע"ס דעולמות אבי"ע, וצופה ומביט עד סוף כל הדורות מה שכולם נסקרים בסקירה אחת במחה"ק דא"ק, והוי"ו הוא ההמשכה והגילוי מבחי' א"ק והן עולמות הא"ס שלמעלה מהאצי' שהן בחי' גילוי מא"ק, וע"י הגילוי הזה יכול להיות התהוות האצי', ובפרטיות הוא בחי' כתר דאצי' שזהו המשכה פרטיות השייך לעולם האצי' רק שהוא בבחי' פשיטות עדיין, והה"א הוא בחי' השטח שנתפס באצי', היינו האורות המתלבשים בע"ס דאצי', וגם בחי' השטח הוא בחי' הצנורות פרטיות הנמשכים מהקו שזהו המשכה פרטית להע"ס דאצי' רק זהו קודם שמתלבש עדיין באצי' ובחי' שטח זה הוא מה שמתלבש באצי', וזהו אני הוי' הוא שמי ע"ש שמהווה שזהו בחי' שם התואר והפעולה להיות שזהו שפועל פעולת ההתהוות ולהיות שיש בזה קודם שפועל ושפועל ה"ז בחי' שם התואר והפעולה.
43 ע"פ ר"ה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ בראשית, תרצ"ב, אָטוואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כולם ה"ה בהשואה גמורה בבחי' א"ק, דזהו"ע קורא הדורות מראש, אבל עם זה הרי כולם נסקרים בסקירה אחת , דזה עצמו הוא הוראה שאינם בבחי' איזה מציאות כלל, שהרי כמו שכל הפרטים והענינים האלו באים אח"כ בהשתל' ה"ה ענינים ופרטים לא שהם מחולקים זמ"ז לבד אלא שהם גם הפכים זמ"ז, ואם נאמר שבאופן כזה ה"ה גם בהיותם כלולי' במחה"ק דא"ק הרי אינם כולם שוים, ומאחר דכולם שוים בהשואה גמורה הרי מובן דאינם שם בבחי' איזה מציאות שתהי', ומ"מ הנה לגבי אוא"ס שלפני הצמצום הרי פרצוף א"ק הוא בחי' אדם דבריא' דכללות לפי שהוא התחדשות, וההתחדשות הוא בזה דמח' זו דא"ק היא באותו האופן כמו שהוא אח"כ בסדר ההשתל' בפועל, והיינו דכמו שהוא בעולמות אח"כ בפועל הנה כמו"כ הם במחה"ק דא"ק, משא"כ באוא"ס שלפני הצמצום הרי גם בהבחינה ומדרי' הג' הנ"ל שהוא ההשערה כבי' בכח על כללות כל ההשתל' שאחר הצמצום הרי אין זה כמו שהוא בא בפועל אח"כ בעולמות, וכנ"ל דמצד בחי' אוא"ס שלפה"צ הרי הי' יכול להיות עולמות עד אין קץ ושיעור ובאופן אחר לגמרי כנ"ל, אבל המחה"ק דא"ק הגם שהוא בחי' העלם עדיין ובבחי' השואה גמורה דכולם נסקרים בסקירה אחת ממש, ומ"מ הרי כללות ענין המח' ה"ה כמו שבא אח"כ בפועל בהסדר דהשתל' והוי התחדשות לגבי אוא"ס ב"ה שלפה"צ, אמנם התחדשות זו היא לגבי אוא"ס, אבל בעצמו הוא בבחי' העלם עדיין שאינו בבחי' גילוי.
490 ע"פ ראש השנה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם). נוסח ברכת זכרונות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובדרך כלל יותר הנה בחי' גילוי הקו המאיר ע"י צמצום מבחי' מל' דא"ס הנק' אא"ס הוא בחי' ממכ"ע והוא מאיר בתחלה בד"כ בבחי' א"ק שהוא בחי' מחה"ק שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה אחת והוא בחי' ראש ומוחין בכללות העולמות דאבי"ע ואח"כ קורא הדורות מראש בפרט מהאה"ג כנ"ל במא' יונתי כו'].
22 שצופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו ג"כ שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק שנעשה קרוב כו', קרוב הוא בחי' ממכ"ע שנושא וסובל כל העולמות כנ"ל משא"כ בחי' העצמיות הוא למעלה מגדר עולמות לגמרי נק' רחוק כמאמר אחכמה והיא רחוקה ממני ובחי' זאת נעשה קרוב להאיר בסו"מ כו' ולכן ארז"ל דרשו ה' בהמצאו זהו עשי"ת ואז קראוהו בהיותו קרוב מצד התשובה מעומקא דלבא שבימים ההם כו', וזהו שלום שלום כפולה כי שלום הוא בחי' יסוד שנק' צדיק דאחיד בשמיא וארעא לחבר ההעלם דסוכ"ע לידי גלוי דממכ"ע ונק' טוב וכמאמר אמרו צדיק כי טוב כו' אבל שלום הב' הוא בחי' בע"ת שזהו לרחוק שנעשה קרוב והוא המייחד ומחבר בחי' העצמי' בסוכ"ע וממכ"ע כו' וד"ל.
66 דרשו ה' בהמצאו : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת התשובה פרק ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בספ"ק דר"ה דף יח,א א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע שנא' לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה אמר רבה בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה אמר אביי בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח רבה ואביי מדבית עלי קאתי וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א קיד
מקור מפורש
בדף זה
מה דפשיטא לי' להמקשה דאין הלכה כר"י כ"א כרבנן - וכ"כ בס' מקראי קודש ח"ב רפי"א דהלכתא כרבנן - צע"ג, דאדרבא איפכא מסתברא - דהלכה כר"י, והוא א) ע"פ הידוע בכללי הש"ס דאם אמוראים שקו"ט בסברת תנא אחד ש"מ דהלכה כמותו, ורב חסדא (ר"ה טז, א) נושא ונותן לפרושי דברי ר"י, ואין לסתור מהא דכמה אמוראים שקו"ט (ר"ה יח, א) בדברי רבנן במתני', דשם אינו שייך לדעת רבנן, כ"א באופן הדין למעלה, וגם אליבא דר"י שייך פירושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקכג
מקור מפורש
בדף זה
מוסג"פ הקונטרס לר"ה, אשר זה עתה הו"ל ובימים אלו, אשר היחיד הוא כציבור דכל השנה (ר"ה יח, א), בטח ישתדל שכל יחיד ויחיד אשר השפעתו עליו, יהגה בקונטרס זה, כולו או במקצתו עכ"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקכט
מקור מפורש
בדף זה
ובימים אלו אשר המאור קרוב אל הניצוץ וכל יחיד הוא כציבור דכל השנה (ר"ה יח, א), גדולה ביותר אחריות וחובת כל איש בעל השפעה לנצל השפעתו בכל סביבתו לחזוק התורה והיהדות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רכה
מקור מפורש
בדף זה
וראה ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רלג
מקור מפורש
בדף זה
ודלא כפרש"י ר"ה יח, סע"א (משא"כ בתוס' שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמה
מקור מפורש
בדף זה
ודלא כפרש"י ר"ה יח, סע"א (משא"כ בתוס' שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הקשר והשייכות לעשי"ת, כביאור רבינו הזקן בהא שארז"ל שבעשי"ת הקב"ה הוא "קרוב" לבנ"י — "שנקרא קרוב אלא שנתרחק ונסתר ממנו, והוא כמו למשל בן שהוא אצל אביו בביתו אלא שהאב מסתיר פניו ממנו בכדי שבנו יתן אל לבו האהבה ויתגלה אהבתו ביתר שאת, וכאשר יכיר הבן שהאב הוא בכאן ומסתיר פניו ממנו אזי בודאי תגדל אהבתו בבחי' גילוי יותר".
19 ר"ה יח, א (ע"פ גירסת הר"ח). וראה לקמן ע' 200 הערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בדף זה
אַ תפלה "ביחיד" בימים אלה האָט דעם כח פון אַ תפלה "בציבור" במשך כל השנה.
45 ר"ה יח, א. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"דרשו הוי' בהמצאו" ורז"ל אומרים:
21 ראש השנה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לב
מקור מפורש
בדף זה
הקב"ה קרוב אז לכל, כפי שנאמר לגבי עשרת ימי תשובה:
7 ראש השנה יח, א. רמב"ם הלכות תשובה פ"ב "ו. וברשימת הצ"צ עה"פ דרשו הוי' – אשר אז מקור ההמשכה מלמעלה ביותר – כתר הכללי דאצילות, וההמשכה – באופן נעלה, דרך י"ג מדות דא"א, ומדות דז"א הם רק בדרך מעבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לד
מקור מפורש
בדף זה
כאן ישנם עשרה יהודים, ואף כמה פעמים עשרה, עומדים בעשרת ימי תשובה, שעליהם נאמר:
4 ראש השנה יח, א. רמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ביחוד הוא כך בזמנים שלמעלה הם עת רצון, כשבת ויום טוב, ועוד יותר – בימים של "בהמצאו" ו"בהיותו קרוב" – עשי"ת בכלל וראש־השנה ויום הכיפורים בפרט, וביחוד ביום הכיפורים, יום הקדוש, שאז הוא עומד למעלה מעניני החולין, מופשט מעניני העולם אתם הוא קשור יום יום.
21 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לכן, הפרשה הראשונה של קריאת שמע היא "אזהרה ליחיד", ונאמר בה גם "בכל מאדך", ואילו הפרשה השניה של קריאת שמע היא "אזהרה לציבור" ונאמר בה רק "בכל לבבכם ובכל נפשכם", כי האור ("אזהרה" – גם מלשון זוהר ואור) הבא מלמעלה כ"מתנת חנם" מורגש בדרגת היחידה שבנפש – "ליחיד", ומעורר תשוקה לצאת ממגבלות הגוף – "בכל מאדך", ואילו האור הבא על ידי עבודת האדם הוא "אזהרה לציבור", הוא מאיר בעשרת הכוחות הפנימיים, והאהבה שמעורר אור זה היא אהבה "בכל לבבכם ובכל נפשכם".
33 וע"ד הידוע (נסמן בלקו"ש חי"ד ע' 145) פירוש אדה"ז במרז"ל "כאן ליחיד כאן לציבור" (ר"ה יח, א (הא ליחיד כו') וש"נ. ירושלמי ברכות פ"ה ה"א). ולהעיר, שהלשון בספרי (יא, יג) הוא: "כאן ליחיד כאן לציבור" – הלשון שבירושלמי שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וילך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
עשרת ימי תשובה נבדלים מכל ימות השנה, כיון שבהם מאירה דרגת היחידה שבנפש
38 כידוע פירוש אדה"ז במרז"ל במעלת עשי"ת (ר"ה יח, א וש"נ) "כאן ליחיד כו'" – ראה לעיל ע' 86 הערה 33 וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בעשרת ימי תשובה, כדברי חז"ל, הקדוש־ברוך־הוא הוא "בהמצאו" ו"(בהיותו) קרוב" לכל יהודי, כלשון החסידות – "קירוב המאור אל הניצוץ".
20 ר"ה יח, א. וש"נ. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
מוסג"פ הקונטרס לר"ה * אשר זה עתה הו"ל, ובימים אלו, אשר היחיד הוא כציבור דכל השנה (ר"ה יח, א), בטח ישתדל שכל יחיד ויחיד אשר השפעתו עליו, יהנה בקונטרס זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
ואין לסתור מהא דכמה אמוראים שקו"ש (ר"ה יח, א) בדברי רבנן במתני'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
4 בזמן , . עצמה : רמב"ם הל' קדה"ח פיה ה"זדח (וכ"פ בשו"ע אדה"ז סתיר סיד). ודלא כפרש"י ר"ה יח, סע"א (משא"כ בתוס' שם). וראה לח"מ הל' קדה"ח פיג ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו - שבת תשובה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 חכמינו .. קרוב: ר"ה יח, א. בארוכה ראה אוה"ת לשבת שובה (א'תסא ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
1 עשרת ימי תחשובה: ר"ה, יח, א. רמבים הל' תשובה פ"ב, ה"ו. ובשו"ע אדה"ז חאו"ח רסתקפ"ב (מרש"י ברכות יב, ב): בימים הללו הקב"ה מראה מלכותו לשפוט את העולם. ובכתהאריז"ל (פע"ח וכו') שאז הוא בנין המלכות ובעשר מידות שלה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
ר"ה יח, סע"א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם כבר היה זה לאחר קביעת גזר־הדין על פטירת משה, אך כיון שזהו ענין של ציבור, יכולה תשובת הציבור לבטל את גזר הדין "אף־על־גב שנחתם".
38 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בהיותו קרוב", או שבת ויום־טוב בכלל.
33 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 ישעי נה, ו. ר"ה יח, א. וש"נ. וראה רמב"ם הלי תשובה פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
8 בנוגע לתפלה בצבור -- כמ"ש ,הן אדל כביר ולא ימאס" (איוב לו, ה. ברכות שם. רמב"ם הלי תפלה רפ"ח. שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס נב. סק"א סיה) וראה גם ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
5 ר"ה יח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 ר"ה יח, א (וברש"י ותוס' שם). תודיה אמר - חולין קלג, סע"א. תוד"ה רבה -- בכורות כז, א, 8) זח"ג קמה, ב. ועוד. תניא רפיג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
ומובן ג"כ מערכו בהענין דלמוטב (ר"ה יח, א) והרי מדה טובה מרובה ממדה וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
8 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
0 ישעי" נה, ו. ר"ה יח, א (דקאי על עשי"ת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת מוצאי פסח שני ה'שי"ת
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדם ביאור החילוק שבין חסד שבהוד להוד שבחסד בימי הספירה, שחסד שבהוד הוא בפסח שני שנקרא יו"ט (ובלשון המשנה:
210 חלה בסופו. ר"ה יח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ליל ל"ג בעומר ה'שי"ת
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הטעם שהמשל ד"מלך בשדה" נאמר בנוגע לחודש אלול – כיון שאז היא ההתגלות לכל.
278 ע"ד מ"ש (ישעי' נה, ו) "דרשו הוי' בהמצאו", שהוא מצוי לכל יחיד (ראה ר"ה יח, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ועאכו"כ בעשי"ת, שעליהם נאמר "קראוהו בהיותו קרוב", קירוב המאור אל הניצוץ, ועד"ז בימי ההכנה דחודש אלול.
1712 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) יתן השי"ת שיהי' ענין החיפוש כו',ובלשון הכתוב:
10 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
– הן בתחלת החודש, בר"ה ויוהכ"פ ועשי"ת שעליהם נאמר "דרשו הוי' בהמצאו גו'", אפילו "ביחיד", והן בהמשכו, בחג הסוכות, "בכסא ליום חגינו", שאז העבודה היא בקו השמחה –
149 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
ותהי' ההתקשרות עם הקב"ה – ע"י הענין ד"דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", שהוא ענין קירוב המאור אל הניצוץ – באופן של התקשרות ודביקות הניצוץ בהמאור, ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד,
3 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
האדם הלומד תורה צריך לידע ש"הנה ה' נצב עליו", ו"עיני ה' אלקיך בו מרשית השנה ועד אחרית שנה" – הן בראש השנה, שאז "ה' בהמצאו" לכאו"א מבני ישראל, באופן דקירוב המאור אל הניצוץ, והן באחרית שנה, ברגעים האחרונים של השנה החולפת, ובמילא נכלל גם כל משך הזמן שבינתיים.
111 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והמשכה זו היא לאחרי הקדמת העבודה שבחודש אלול וימי הסליחות, והיינו, שלאחרי שהתייגע (אַז ער האָט דורכגעהאָרעוועט) במשך כל חודש אלול וע"י עבודתו פעל בעצמו קירוב לאלקות, ואח"כ בר"ה ועשי"ת עד יו"כ בנעילה היתה ההמשכה מלמעלה שעי"ז נפעל עוד תוספת קירוב, שזהו שבעשי"ת כתיב דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, הנה לאחרי שהי' הענין דבהמצאו ובהיותו קרוב, אזי ישנה המצוה ולקחתם לכם גו', להמשיך דעת עליון, דענין הדעת הוא שהקירוב שלו לאלקות אינו מצד האמונה בלבד, וגם לא מצד ההשגה בלבד, כי אם שכל מציאותו קשורה עם אלקות, והיינו, שבדעת עליון גופא יש כמה מדריגות, ולכן הנה אחרי העבודה והמשכה שבחודש אלול ועשי"ת, הנה ע"י נטילת הד' מינים ממשיכים בחי' נעלית ביותר בענין הדעת.
6 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והנה, לפעמים גילוי הרעו"ד אינו ע"י העבודהשמצד המטה, כי אם שהגילוי הוא מלמעלה, באופן דחשף הוי' את זרוע קדשו, וכמו בהזמנים דקירוב המאור אל הניצוץ, דרשו הוי' בהמצאו, שגילוי זה הוא שלא כפי אופן ההכנה, ויתירה מזה, שגם כאשר אין ההכנה שמצד האדם, הנה מלמעלה נעשה הגילוי דרעו"ד.
54 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות מט, סע"א. שם קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ר"ח אלול מתחילה ההכנה להענין ד"דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב":
165 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ולכן ס"ל שהגאולה תהי' בתשרי, להיותו זמן התשובה, דאף שבכל השנה אפשר לעשות תשובה, מ"מ, הזמן המסוגל לתשובה הוא חודש תשרי, כמבואר ברמב"ם, ומיוסד ע"פ דרשו הוי' בהמצאו.
59 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, גם בר"ה ועשי"ת, שעז"נ בהמצאו ובהיותו קרוב, קירוב המאור אל הניצוץ, הנה גם אז אומרים בקשו פני, דהגם שאין זה דומה לחודש אלול, שהרי בחודש אלול נמצאים בשדה, אבל בר"ה ועשי"ת נעשה קירוב המאור אל הניצוץ, וא"כ הרי זה המשכת בחי' פנים, מ"מ, הנה גם אחרי עשי"ת אומרים בקשו פני גו', והיינו, לפי שאין זה עדיין בחי' הפנים בשלימות, דתכלית הכוונה היא שבחי' הפנים יומשך באופן של קליטה, וענין הקליטה נעשה בשמע"צ ושמח"ת, שאז ישראל ומלכא בלחודוהי, באופן דישמח הוי' במעשיו, וישמח ישראל בעושיו.
49 ע"פ ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. יבמות מט, סע"א. קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שהעבודה דעשי"ת היא באופן דדרשו הוי' בהמצאו גו', הא ביחיד, שבכל השנה צריך להיות תפלת הרבים דוקא, ובעשי"ת הנה גם היחיד הוא כמו הרבים, לפי שבימים אלו העבודה היא בבחי' עתיק, ומצד בחי' עתיק הנה גם היחיד הוא כמו הרבים.
84 ר"ה יח, א. יבמות מט, סע"ב. שם קה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ואח"כ ניתוסף בזה בעשי"ת שאז יש נתינת כח מלמעלה, כמ"ש דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, ועד לגמר הענין ביום הכיפורים, שנאמר בו סלחתי כדברך, היינו, שפועלים הכפרה והריצוי על כל עניני הפגמיםוחטאים (כולל גם חטא מלשון חסרון), ע"י התגלות י"ג מדות הרחמים, שבהם כתיב ויעבור הוי' גו' נושא עון ועובר על פשע.
11 ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א. רמב"ם שם פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ואכן במשנה לא נמנה חודש סיון בין החדשים שעליהם היו השלוחים יוצאין, וכדאיתא בתוס' שם , ש"על סיון מפני עצרת לא צריך, דבעומר הדבר תלוי, כדאמרינן לעיל148 דתני רב שמעי' עצרת פעמים חמשה פעמים ששה פעמים שבעה".
192 ר"ה יח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת* ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
יהי' טוב הנראה והנגלה, ותהי' שנה טובה ומתוקה, וע"י התפלות דראש השנה יגיעו לבחי' "דרשו הוי' גו'" , ותהי' גאולה שלימה.
1019 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
(א) "עיצומו של יום מכפר" , (ב) ענין התשובה דיוהכ"פ – שלכן יוהכ"פ הוא אחד מעשרת ימי תשובה – שהיא למעלה מהתשובה דכל השנה כולה (כשם שהתפלה דעשי"ת היא למעלה מהתפלה דכל השנה כולה , כמודגש גם בעניני התפלה שמוסיפים בעשי"ת בג' ראשונות וג' אחרונות), וכפי שמצינו דעות בראשונים שתשובה אינה מצוה (כי אם וידוי דברים בלבד) , מלבד ביוהכ"פ שאז ישנה "מצות עשה מן התורה
889 ראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
והנה, ידוע פירוש רבינו הזקן בעל הגאולה והשמחה על מארז"ל כאן ליחיד כאן לציבור, דכאן ליחיד הוא בחי' יחידה שבנפש.
1294 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ מ"ש רבינו הזקן בפי' מארז"ל בענין החילוק שבין עשי"ת לכל השנה, הא ביחיד הא בציבור , שהעבודה דעשי"ת היא מצד בחי' יחידה, מובן, שגם העבודה דחודש אלול שהיא הכנה לעשי"ת, קשורה עם בחי' היחידה.
744 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר, שכיון שבחודש תשרי מאיר גילוי נעלה יותר – שאז ישנו הענין ד"דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" , לכן הרי זה נמשך למטה מטה ביותר, לפעול גם על אלו שנמצאים בדרגא נמוכה (ועד שירדו מדרגת אדם לדרגת בהמה ), שישובו בתשובה כו'.
569 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ב"ימים נוראים" שבהמשך לחודש אלול, אזי ישנו המעמד ומצב ד"בהמצאו" ו"בהיותו קרוב" , ומצד זה הנה גם "שמים לא זכו בעיניו" , "ובמלאכיו ישים תהלה" .
780 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהגמרא פוסקת ש"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה " – הרי זה יפעל את המשכת הענין ד"בקשו פני את פניך הוי' אבקש" , שזהו מענינא דיומא, כפי שמבקשים במשך כל חודש אלול, על מנת להמשיך בעשרת ימי תשובה (שהתחלתם היא מראש השנה), שאז הקב"ה הוא "בהמצאו" ו"בהיותו קרוב" – שיהי' זה באופן של פנימיות.
1416 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ אין רצונו של זה כמו רצונו של זה [יכולות להיות נקודות משותפות, אבל לא יכול להיות שיהי' אותו הרצון ממש; דבר כזה אינו במציאות, שהרי "אין דיעותיהם שוות", ואילו הי' אותו רצון, אזי היו כל הענינים בשוה] – מתאחדים כולם (לא בענין פרטי, אלא) בנקודה עיקרית וכללית של הרצון להתמסר להקב"ה, שהוא אחדות הפשוטה, וביחד עם זה, ה"ה כולל את כל המציאות כולה, ועד שכולם נסקרים במחשבה אחת .
1419 ראה ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"בקשו פני את פניך הוי' אבקש" , ובפרט בעשרת ימי תשובה, שאז הקב"ה הוא "בהמצאו" ו"בהיותו קרוב" ,
368 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ש"ק, א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והטעם שיש לערוך הבדלה בעצמו במוצאי יוהכ"פ – מצד הענין ד"כאן ביחיד" .
702 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
שבת בראשית בא לאחרי חודש תשרי, שבו היו כל הימים טובים דר"ה יוהכ"פ סוכות שמע"צ ושמח"ת, שבהם היתה העבודה באופן שלמעלה ממדידה והגבלה – מצד פנימיות הנפש ועד לעצם הנפש, וכדברי רבינו הזקן בפירוש מאמר רז"ל "כאן ביחיד", שאז נעשית עבודתו של יהודי מצד בחי' יחיד שלמעלה מכל עניני מדידות והגבלות.
1528 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
גם ענין שיר המעלות ממעמקים שאומרים בכל עשי"ת, שעליהם נאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שזוהי העבודה בבחי' עומק ופנימיות הנפש, שמגעת בבחי' פנימיות הכתר, עמיקא דכולא ועמיקא דבירא, ומשם נמשך עד למטה מטה, עד שזדונות נעשים לו כזכיות.
164 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכמוכח גם ממארז"ל (המובא
1029 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכמו שהוא בענין הקבעמ"ש של ר"ה ועשי"ת, שבא מצד קירוב המאור , שזהו מ"ש בהמצאו ובהיותו קרוב,
1624 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
גם סדר העבודה בזמני השנה, שלכל לראש היא העבודה דתפלה, החל מהקב"ע דתמליכוני עליכם בר"ה , ובעבודה דעשי"ת שעליהם נאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שתפלת היחיד נחשבת כתפלת הציבור בשאר ימות השנה .
1555 ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וביחד עם זה נקרא אחת בשנה , שהו"ע בחי' היחידה , שקשורה עם בחי' יחיד שלמעלה מבחי' אחד , וכידוע תורת רבינו הזקן בפי' מארז"ל בנוגע לעשי"ת כאן ביחיד, שקאי על בחי' היחידה.
843 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט ע"פ הידוע שהעבודה דעשי"ת היא מבחי' היחידה שבנפש, כפי שמבאר רבינו הזקן מארז"ל "כאן ליחיד", "פי' בחי' יחידה", והרי בבחי' היחידה לא יכול שום דבר לפגוע, כיון שלא שייך בה ענין של לעו"ז, כידוע בענין "בבואה דבבואה לית להו" .
1660 ראה ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הקישור והשייכות דעבודת הקטורת ליוהכ"פ, כי התשובה דיוהכ"פ היא עצם ענין התשובה (תשובה עילאה), וכללות העבודה דעשרת ימי תשובה [ומכ"ש דיוהכ"פ] היא בבחי' יחידה, וכידוע תורת אדמו"ר הזקן בפירוש מאמר רז"ל כאן ביחיד שהעבודה דעשי"ת היא בבחי' יחידה, ומכיון שכנגד בחי' יחידה לא יש בלעו"ז, בבואה דבבואה לית להו, לכן ע"י העבודה והתשובה דיוהכ"פ גם הזדונות נהפכים לזכיות.
53 ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
והנה ידוע פירוש רבינו הזקן בעל הגאולה והשמחה על מארז"ל כאן ליחיד כאן לצבור, דכאן ליחיד הוא בחי' יחידה שבנפש.
21 ר"ה יח, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
דזהו שאמרו רז"ל שתפלת רבים בכל ימי השנה היא כמו תפלת יחיד בעשי"ת, שכמו שההמשכה שע"י תפלת יחיד בעשי"ת היא לא לפי ערך ההעלאה שלו [שלכן הוא בעשי"ת דוקא, מפני שעשי"ת הם עת רצון], כמו"כ הוא ההמשכה שע"י תפלת רבים (בכל ימי השנה), שהיא לא לפי ערך ההעלאה (גם לא לפי ערך ההעלאה דרבים).
34 ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו שמע ישראל
מקור מפורש
בדף זה
שמ"ע ישראל הוי' אלקי"נו הוי' אח"ד*, בשכמל"ו, ואהבת וגו' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום וגו', הנה תחלה צריך להקדים הקדמה זו, שלמעלה הוא למעלה מהזמן הכולל וסוקר הכל יחד שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בכל שית אלפי שני דקיים עלמא בעדנין אלו דחלפי' עלן <מג>
2 שצופה ומביט עד סוף כל הדורות : ברכת זכרונות. ראה ר"ה יח, א (וע"ש בחדא"ג מהרש"א). וראה לקו"ת שה"ש יח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בדף זה
מאחר שבעצמות הא"ס יוכל להיות דבר והיפוכו בע"ס הגנוזות והתחלקות והתכללות כמו כי לא אדם הוא להנחם שזהו מצד בחי' ההתחלקות דוקא שלא ישונה מדין לחסד לעולם, ובאמת הרי כלולים דין וחסד זה בזה מצד בחי' ההתכללות שבעצמות דלאו מכא"מ כלל כמשל התכללות כחות הנפש בעצמיות הנפש כו' ומטעם הנ"ל, א"כ הרי גם בהתחלקות דעיגולים דתהו והתכללות דיושר דתיקון יוכל להתהפך ממש להיות בחי' התכללות בעיגולים דתהו וההתחלקות ביושר דתיקון, להיותו למעלה מעלה מבחי' ההמשכה דע"ס לגמרי שיכול להיות דבר והיפוכו כא' (כמו המשפילי לראות בשמים כו' משום דמגביהי לשבת, הגם שהוא דבר והיפוכו דענין מגביהי לשבת הוא במהו"ע ממש דגם מח' א' שצופה ומביט כל ההשתלשלו' דקו"ח כו' עד סוף העשי' בסקירה א' גם הוא כלא חשיבא ממש [oldpage_סז] לגבי מהו"ע כו', ועכ"ז יכול להיות משפילי לראות בשמים כו' בהשגחה פרטית על כל דרכי בנ"א ולהיות מלך אלקים גם על גוים בהשגחה פרטית משום דאינו נתפס כלל במח' אחת הנ"ל לפי שמגביהי לשבת כו', וכך יובן בבחי' התהו שיוכל להיות בבחי' התיקון כו').
207 שצופה ומביט. . בסקירה א' : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קלה. וש"נ. קונטרסים ע' רא. לקמן פ' בשלח קסג, ג. ויקהל שפט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בדף זה
ונר הוי' דנש"י, וא"א הי' לאהרן כה"ג להעלותם לשם בבחי' ביטול והתכללות כמו בהתעוררות דאה"ר ותשובה אמיתי' הנמשך לנש"י מלמעלה למטה כנ"ל בפי' בהעלותך כו' אם לא ע"י משה דוקא, שהמשיך בחי' מאור זה דנשמה שזהו ענין בחי' שמ"ן למאו"ר שמעצמות אוא"ס נמשך בחי' מאור דחכ' התורה ששם מקור כללות נש"י, שאז כאשר יש בחי' מאור ממילא הי' ביכולת אהרן להעלות כל או"ר דנש"י [שנק' נרות] שיהיו בטלים ונכללים במאור זהו כמו במשל הנר בפני האבוקה הסמוכה (כמו בעשי"ת דכתי' בהמצא"ו כו' בהיות"ו קרו"ב כו' שבחי' המאור שנק' אבינו קרוב לניצוצים דנש"י שממילא נמשכים ונכללים בו, וזהו סיבת התעוררות התשובה בכל ההמון גם [ב]קל שבקלים שנתרחק ביותר מאחר שהמאור קרוב למקום המרוחק כו').
167 בעשי"ת דכתי' בהמצאו : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדבר ידוע שבחי' מחשבה הקדומה כשעלה ברצונו ומחשבתו הפשוטה ונק' רצון קדום שרשה הוא בתחילת הארת הקו כו', ששם אמר צופ"ה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א', פי' בחי' מחשבה כללית מקפת לכל פרטי ההשתלשלו' דע"ס דאצי' ודבריאה ודיצי' ועשי' כולן נסקרי' בסקירה א' כו' (וכמ"ש במ"א בענין גם כל היצור לא נכחד ממך כו' שכל פרט ופרט לא נעדר בשרשו בכלל הכולל הכל שהוא בחי' א"ק כו').
138 צופ"ה ומביט. . בסקירה א' : ראה ברכת זכרונות (מוסף לר"ה). ר"ה יח, א. לעיל פ' שמות מח, ב הערה 207.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
אמנם מפרש בזה ב' מדרגות, א' כשהוא המלך המרומם לבדו מאז כמו נכון כסאך מאז שהוא בחי' ההתנשאו' שמצד עצמו ממש שהי' הוא ושמו בלבד קודם הצמצום כו' שנק' מלך מרומם לבדו ממש והוא נבדל לגמרי גם מהיות בחי' סובב [ו]מקיף [ה]כללי שבא בגדר ההשפעה עכ"פ כידוע דמקיף כללי הוא כמו הכלל אל הפרט שנק' מח' א' הכללי שצופה ומביט כו' כידוע, שמשם יפול הרחמים על הכל בשוה ושפל ורם יחד להיותו למעלה מעומ"ר ועומ"ת שנק' תחלה וסוף עכ"פ והוא למעלה מבחי' תוס' מעלה ומטה כנ"ל, ואח"כ א[מר] מדרגה הב' שהוא משובח ומפואר ומתנשא מימו"ע לבד שזהו בחי' סובב הכללי ששייך שם השבח ותפלה ונק' קדוש למעומ"ט לגבי העולמות ומשם יומשך הרחמים להאיר בבחי' המקיף לכל עולם לפ"ע כו' כנ"ל בב' אופני' ההפכיי'.
322 מח' א' הכללי שצופה ומביט : ראה ר"ה יח, א. ברכת זכרונות. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צ. תו"ח ויגש רל, ד. לעיל פ' בשלח קסו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בדף זה
וראי' לזה מאשר נשבר לב האבן דרשעים גמורים בעשי"ת לפי שקרוב מאיר אור כ"ע דא"ס ב"ה כמ"ש בהיותו קרוב (כמו עומד אחר כתלינו) וכמו ביצ"מ שנגלה עליהם כו' ונשבר כל תוקף וקושי הלב בפר"ע בהגלות נגלות אור [מעצמי'] א"ס ממש כמ"ש ועברתי כו' (כמ"ש הדו"ך רשעים תחתם ) וכמבואר במ"א בפסוק [oldpage_1094] הם המדברים אל פרעה הוא משה שושבינא דמלכא כו' דפרעה עור"ף קשה כברזל ונשבר רק ע"י משה דוקא שהי' בבחי' אי"ן ומה ממש שבו שורה עצמות א"ס בחי' אי"ן האמיתי כו' ([ו]כמשי"ת בענין הציץ).
321 בעשי"ת. . בהיותו קרוב : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קל. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וכן בהתעוררות תשובה בעי"ת מצד שהוא ית' מקרוב ממש למטה כמ"ש קראוהו בהיותו קרוב כעומד אחר כתלינו הנ"ל וממילא ימשוך לבו כל א' שיתעורר בתשו' שלימה שזהו ג"כ בהעלם כמו שהי' מקרוב ממש בגילוי במ"ת שעכ"ד כו'.
1316 בעי"ת. . קראוהו בהיותו קרוב : ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו אה"ר העצמי' שביחידה שלא נולדה מאיזה דבר מה כשכל ומדות אלא הוא בעצמות הנפש מצד התקשרות העצמיות במקורה כניצוץ הנמשך בשלהבת בלי בחירה ורצון כלל, ולכך ממילא ומאיליה באה אה"ר זו למעלה מן השכל וטעם לגמרי (והיינו בהגלות נגלות האור האלקי מקור חוצבה אליה בקירוב כשלהבת הסמוכה לניצוץ שאז ממילא תומשך ותוכלל במרוצה גדולה כענין משכני אחריך נרוצה וכמו שהיה במ"ת שבגלוי אור הוי' מקרוב עכ"ד פרחה כו' וכן בעי"ת בהיותו קרוב כו' כמ"ש במ"א).
1766 בעי"ת בהיותו קרוב : ר"ה יח, א. ישעי' נה, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכא, ב
מקור מפורש
בדף זה
הרבה שמסתעפים ממנו עד סוף העשיה כו' כנ"ל ויובן זה עד"מ הידוע בענין מחשבה כללית שבמחשב' זו הכללית צופה ומביט עד סוף כל הדורות כו' בסקיר' א' (ובל' הרמב"ם היינו מה שבידיעת עצמו יודע את כל הנבראי' כמ"ש במ"א) וביאור הדברי' ידוע שיש ב' מיני רצון א' רצון הפשוט שבעצמות שנכלל בעצמותו ממש שלא נק' עדיין בשם בחי' מח' ורצון כללי כי מתאחד עדיין בעצמותו ממש כמו גם שהוחלט רצון זה כבר בעצמו איך לעשות דבר חסד פלוני או איך לדבר ולחשוב אותו או להשכיל שכל פרטי או להיות לו רצון ותענוג בדבר כו' הגם שמתחבר רצון המוחלט הזה אל התפשטות הרצון בדבר הפרטי אבל נשאר כלול בהעלם עצמותו וע"כ אין בו עדיין בחי' כלל ופרט כו' רק כאשר לאח"ז עולה רצון זה שהוחלט אצלו לבוא לידי מעשה בפו"מ הרי יוצא מהעלמו לגלוי אז יבוא הרצון בבחי' כלל ופרט דהיינו מח' כללית שכוללת כל ענין המעשה מראש לסוף בסקיר' א' ואח"כ מתחלק בו רצונות פרטיי' ולכל רצון שכל ומדות כו' ובאין זאח"ז בהשתלשלות זה עליון מקיף לתחתון כאשר יהי' האופן בתוך האופן כו' והוא הנק' רצון המורכב שיש בו כלל ופרט ויובן זה עד"מ הידוע אדם שרוצה לבנות בנין גדול כפי הרצון שהוחלט מכבר אצלו להיות בו אופני' מיוחדי' דוקא שאותו הרצון שהוחלט אצלו מכבר הגם שהוא בא במדה ותענוג מיוחד באופן כך וכך וממילא בשכל ומדות בא בשיעור ומדה כו' אך כ"ז הוא השיעור וההחלט שבעצמותו עדיין ונכלל בעצמו והיה כלא הי' כו' רק כאשר לאחר זמן באה מחשב' זו לבא למעשה ניכר בו התחלקות אותן אופני' שונים ממש שכבר הוחלט אצלו בכל פרטיהם רק שמתחלה בא הרצון הזה בדרך כלל שיהי' לו בנין בציור כך וכך ואח"כ מתחלק בו רצון פרטי לכל ענין פרטי ויורד ובא בסדר והדרגה מכלל הראשון שכולל הכל בסקירה א' לפרט רצון שהוא נקרא כלל לגבי רצונות המסתעפים ממנו עד שבא אל רצון ושכל פרטי היותר אחרון שבסוף מעשה בכלות הכל כו' וד"ל.
14 מחשבה. . צופה ומביט. . בסקיר' א' : ראה ר"ה יח, א. ברכת זכרונות. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' צ. תו"ח ויגש רל, ד. לעיל נו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת שלח להבין שרשי הדברים האלה
מקור מפורש
בדף זה
(הג"ה והנה ב' בחי' פרסא הנ"ל י"ל זהו ב' בחי' טלית טלית גדול וט"ק, דכבר מבואר דא"א נק' גדול, וז"א נק' קטן לגבי א"א וכמש"ל בענין דבר גדול מעשה מרכבה, וע"כ הפרסא שבין א"ס לאצי' נק' טלית גדול והוא לבוש לבחי' א"א, כמ"ש ועת"י יתיב לבושיה כתלג חיוור, ולפ"ד הפרד"ס הכתר עצמו נק' פרסא, וזהו"ע טלית גדול, ועיין במהרש"א בח"א בר"ה דף י"ח על מארז"ל מלמד שנתעטף הקב"ה בטלית כש"צ והראה לו למשה סדר תפלה וז"ל ובספר ישן מחכמת המקובלים מצאתי וז"ל נתעטף הקב"ה באותו טלית לבנה שנתעטף בבריית שלעולם שעליו נאמר עוטה אור כשלמה שמבהיק מסוף העולם ועד סופו כו' עכ"ל, והציצית שבו הן המשכות מבחי' שער רישי' כעמר נקא, והגם שהם ל"ב חוטין המורים על ל"ב נ"ח והחכ' הוא למטה מבחי' א"א, אך הרי פנימיות חכמה היא פנימית עתיק יומין א"כ י"ל ל"ב חוטין שבטלית גדול הנ"ל הן המשכות פנימיות הל"ב נתיבות חכמה, ויש לבאר מעלת הנתיבות עפמ"ש באו"ת מהמגיד נ"ע בלקוטי תילים ע"פ דרכיך ה' הודיעני ואורחותיך למדני, וז"ל פי' כי יש דרך ונתיב, כי דרך הוא כבושה שכל העולם הולכים בה, והוא דרך הטבע והעמדה של עולם, ונתיב הוא שאין הולכים בה כל אדם רק לפעמים שהוא אינו דרך הטבע שאינו מגולה לכל, ובימוה"מ יתגלה הנתיב ע"ד שנאמר עוד ישבו זקנים כו' בישישים חכמה כו' שיתגלה נתיב החכמ' עכ"ל וביאור דבריו י"ל כי דרך הטבע והעמדה של עולם שרשו מיחוד תדירי דחו"ב הנמשך להחיות העולמות, ולכן הוא דרך שכל העולם הולכים בה, כי המשכת חיות זה נמשך ומתפשט לכל העולמות ואפי' בקליפות נמשך חיות תדיר להחיותם והיינו מ"ש בזהר פ' ויקהל דרט"ו ע"א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו'
מקור מפורש
בדף זה
בתכונתו מ"מ הוא המגביל כח צורת הנפש להיותה חומריות כו' (ונמצא כי ההפרש בין עצם כח הנפש לכוחות המלובשים בכלי הגוף, הוא כהפרש הגבול לגבי השערה שהיא ג"כ גבול ע"ד יכולני לשער כמה טיפים יש בים שאינו מדידה בגבול כו' כ"א השערה, וע"ד שיעור עצמו בכח שאינו גבול כ"א מקור עכ"פ לגבול ועד"ז יובן ענין בחי' שיעור שבנפש) ועד"ז בשאר האברים הם דוקא בחי' כלים מגבילי' לכחות הנפשיות כי כח הנפשיות מצד עצמם אין להם הגבלה כזו, אך מפני סיבת הכלי הוא שנגבלי' כ"כ וכמו כח הראי' בכלי העין הנה ידוע בספרי הטבע שכלה כח הראי' הבינונית עד ס' מילין בודאי ולא שאין כח הראי' בעצם תוכל לראות יותר מס' מילין בשטח אלא שמחמת שכח הראי' הרוחני' נתלבשה בכלי העין הגשמי ולפי צורת כח הראי' לא היתה ענין הגבלה כזו עדיין אך ע"י כלי העין החומרי ומכ"ש אם אין העין שלם בתכונתו הראוי לכך מוגבל שיעור זה דס' מילין דוקא וכיוצא בזה בשאר החושי' כי דוקא האברי' כולן הן עיקר סיבה המביאה לכחות נפשיות שיוגבלו כ"כ כנ"ל (והנמשל מכ"ז יובן למעלה דגם בחי' ההבטה וההסתכלו' למעלה הוא בבחי' אור מקיף עליון ואיננו בגדר חלקי' כלל ולכך אמרו צופה ומביט עד סוף כל הדורות פי' בסקירה א' כו' וכמ"ש במ"א, אך ע"י בחי' כלי ההבטה הוא נגבל בגבולי' והיינו אל זה אביט להיות בחי' אור מקיף כו')].
62 צופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז כי תבואו כו' ושבתה כו'
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
שהוא בחי' תפלה, וכן ארז"ל ביבמות דק"ה ע"א ע"פ אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה , ואמרו שם רבה ואביי בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפרי' בתורה וגמ"ח [והיינו כי התורה נק' ג"כ חסד כמ"ש פיה פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה שנק' התורה תורת חסד], רבה ואביי מבית עלי קאתו רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין ואביי דעסיק בתורה וגמ"ח חי ס' שנין , ע' בר"ה דף י"ח שאביי סובר שצ"ל תורה וגמ"ח, א"כ בחי' תורה וגמ"ח גדולים מבחי' זבח ומנחה שהם בחי' תפלה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו וכו' ושבתה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
יותר מבחי' תפלה וגמ"ח, ופעם אמר ר"י והלואי יתפלל אדם כל היום כולו, וא"כ ממילא לא ילמד תורה ואעפ"כ הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו וא"כ תפלה גדולה מבחי' התורה , (וכן מצינו שאמר אבא בנימין בפ"ק דברכות ד"ה סע"ב, על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפלתי שתהא סמוכה למטתי , ופרש"י כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה עד שאקרא ק"ש ואתפלל, וכן קודם לימוד התורה מותר לאכול כמ"ש בש"ע או"ח סי' קנ"ה סעי' ב', משא"כ קודם התפלה אסור לאכול , כמ"ש לא תאכלו על הדם וארז"ל קודם שתתפללו על דמכם, וכתי' חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו , שנת' מזה במ"א שקודם התפלה עדיין נשמה באפו כו' ע' בד"ה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, שמכ"ז מובן שגדלה מעלת התפלה על התורה ), ופעם כתיב חסד חפצתי ולא זבח (בהושע סי' וא"ו ) א"כ גמ"ח גדולה מבחי' זבח שהוא בחי' תפלה, וכן ארז"ל ביבמות דק"ה ע"א ע"פ אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה , ואמרו שם רבה ואביי בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה וגמ"ח [והיינו כי התורה נק' ג"כ חסד כמ"ש פיה פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה שנק' התורה תורת חסד], רבה ואביי מבית עלי קאתו רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין , ואביי דעסיק בתורה וגמ"ח חי ס' שנין , ע' בר"ה דף י"ח שאביי סובר שצ"ל תורה וגמ"ח, א"כ בחי' תורה וגמ"ח גדולים מבחי' זבח ומנחה שהם בחי' תפלה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בדף זה
בתו"א בביאור דיביאו לבוש מל' ובלק"ת בביאור הא' דיונתי שהוא ענין מחה"ק שהוא סוקר בסקירה א' שהוא מח' דא"ק ונת' בלק"ת בתקעו הב' שהוא מה דאי' בזהר שבמח' א' נבראו כל העולמות, ופי' עלה ברצונו הו"ע פנימי' הרצון שהו"ע כל אשר חפץ שנת' שם בתו"א שהו"ע מה שעלה ברצונו ופי' הת"א שפי' בקדמין הוא לפי פי' הע"ח כי קדם ה"ה כולל ב' הבחי' רצון וחפץ, אך באמת כל הפי' שבמח' הרי הם נק' מאמר א' כי כל הבחי' שבמח' ה"ה כח הגילוי שהי' כלול תחלה בהמח' הקדומה שעלה ברצונו וכמו למשל חכם גדול כאשר עלה ברצונו לעשות איזה ענין ולהשכיל בזה הענין ה"ה מצייר תחלה בשכל הכללי הציור כללי ואח"כ בהשגה והבנה הוא מצייר כל הציורים הפרטי' והנה גם הציורים הפרטי' ה"ה ע"פ הרצון שעלה ברצונו הנקודה הפרטי' שיתהווה מזה אח"כ שזהו עיקר רצונו ועד"ז יובן דכאשר עלה ברצונו להאציל הרי הי' בהרצון דוקא המקור דבחי' אחרונה.
44 שהוא סוקר בסקירה א' : ר"ה יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולפי"ז מובן דלבושים דא"ק הוא בחי' חיצוניות דא"ק ונק' אדם דבריאה דכללות, ומהאי טעמא נק' בשם מח', שהרי זהו מחה"ק על כללות ההשתל' שהוא בחי' ההתפשטות דאוא"ס, והגם דבמחה"ק הרי כולם נסקרים בסקירה א', ומ"מ הרי נקראים בשם דורות,
93 ע"פ ר"ה יח, א (ובחדא"ג מהרש"א שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי להבין וכו' הזהר ע"פ ונתתי משכני בתוככם
מקור מפורש
בדף זה
כלול בעצמו הוא בבחי' א"ס עדיין לזאת הוצרך להיות גוזר ומקיים שהוא בחי' העלם כל עצמותו להיות נמשך רק פרט א' מן העצם עד"מ הרב המצמצם שכלו ומשאיר נקודה אחת צורך השפעת המקבל והוא בחי' הרשימו שנשאר אחר הצמצום, ואח"כ עושה בראשית הו"ע מחה"ק דא"ק דצופה ומביט עד סוף כל הדורות כו' וד"ל.
28 דצופה ומביט. . כו' : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
בדף זה
דפסוד"ז כי הנה אנו רואים בשמש שזורח במזרח ושוקע במערב ויש בזה ב' דיעות דחכמי אוה"ע ששוקע תחת הכדור ודעת חכמי ישראל ששוקע למעלה מן הרקיע, הענין הוא דודאי בחיצוניות ובגשמיות שוקע תחת הכדור ואז הוא מאיר ליושבים נגד רגלינו כנראה בחוש, אך חכמי ישראל דברו בפנימי' שכל הארה שהשמש מאיר אינו מצד עצמו רק מצד שאומר שירה היינו שמתבטל ונכלל במקורו כמו שהוא למעלה מן הרקיע שהוא בחי' אלקות שהוא מה שיוצא בשיר בבחי' רצוא [כי התהוותו ממקורו האלקי מאין ליש הוא ע"י רקיע ופרסא כו'], ועי"ז מתחדש בו חיותו בבחי' שוב שהוא מה שנמשך בשיר בבחי' שוב, וחיות הרוחני הזה הוא הפועל בו להאיר בגשמי' ובלעדי חיות הרוחני לא הי' מאיר כלל ונמצא ששקיעתו שהוא התכללותו במקורו למעלה מן הרקיע הוא סיבת הזריחה למטה מן הרקיע, והנה כל רגע ורגע שזה נעשה ע"י הרחקת הילוך השמש יש בו שקיעה וזריחה [כי באיזה מקום עמידתו יש אופן לאנשי איזה מקום שהוא בחי' שקיעה להם כו'] בנושא א' והיינו מצד כח הכללי האלקי הכולל כל ההשתלשלות מראש לסוף כא' שהו"ע מח' אחת שצופה ומביט הפועל בו שני הפכים בנושא א' היינו בעת הרצוא יהי' בחי' שוב שלא יתבטל לגמרי ובעת השוב יהי' בחי' רצוא שלא יהי' נפרד לגמרי וענין הרוחני הזה הוא פועל בגשמי' הגלגל שהוא בחי' תנועת סיבובו שהוא בחי' רו"ש כא' אך בגשמי' מתחלק שהרצוא שהוא השקיעה למקום זה הוא בחי' זריחה למקום אחר שהוא בחי' שוב, ומשכיל על דבר להוציא מהעלם אל הגילוי חוש נפשו האלקי' יתיישב ענין זה היטב במוחו ולבו מה שלא יתיישב אפי' בפיליסופי אוה"ע הנק' בוערים.
48 מח' אחת שצופה ומביט : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
בדף זה
והנה יוהכ"פ הוא יום המאיר בו מימי קדם ולכן אז זמן התעוררות רח"ר הבאים מלמעלה על כללות נש"י לעוררם בתשובה שלימה, שזהו ההתעוררות רח"ר שמעוררים ע"ע מצד עומקא דליבא המתגלה בהם מצד הרגשת הריחוק דייקא הנק' חילא יתיר, וזהו שאנו מבקשים חדש ימינו כקדם, להיות שמעצמינו אין בנו כח כמו ראב"ד לעורר גילוי נקודת הלב שהוא הרצון שלמעלה מן הטעם לגמרי כו' לכן אנו מבקשים שיאיר מבחי' קדם שהוא כח המתעורר מעצמו בלי אתעדל"ת ועי"ז יומשך בנו כח ועוז לעורר נקודת הלב כנ"ל וזהו השיבנו כו' כנ"ל, אך עיקר סליחת ומחילת כל העונות זהו בא אח"כ כשמתעוררים בתשובה מלמטה למעלה, והיינו כשמעורר רח"ר על נפשו מצד שמתבונן עוצם הירידה דעולמות עד שכל העולמות אינם רק מחשבה א' מן העצמי' כמאמר צופה ומביט עד סוף כו' בסקירה א' נמצא זהו ירידה עצומה לגבי העצמות, ואח"כ מתבונן בעוצם ירידת נפשו שירדה ממדריגה למדריגה עד שנתלבשה בתחתית המדריגות דכל העולמות שהוא חומר מאסר הגוף המסתיר על אור האלקי ומצד זה מבקש מעומקא דליבא אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו כו' [...
97 צופה ומביט. . בסקירה א' : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר