83

בעיקר בכוחות המקיפים, בדרגות "חיה" ו"יחידה", ועל ידי כך יוצא האדם ממגבלותיו. לעומת זאת, כאשר מגיע האור על ידי עבודת האדם, הוא קשור לכוחותיו הפנימיים, ולכן גם האהבה הנובעת ממנו היא מוגבלת ומדודה,

לכן, הפרשה הראשונה של קריאת שמע היא "אזהרה ליחיד", ונאמר בה גם "בכל מאדך", ואילו הפרשה השניה של קריאת שמע היא "אזהרה לציבור" ונאמר בה רק "בכל לבבכם ובכל נפשכם", כי האור ("אזהרה" – גם מלשון זוהר ואור³²) הבא מלמעלה כ"מתנת חנם" מורגש בדרגת היחידה שבנפש – "ליחיד"³³, ומעורר תשוקה לצאת ממגבלות הגוף – "בכל מאדך"³⁴, ואילו האור הבא על ידי עבודת האדם הוא "אזהרה לציבור", הוא מאיר בעשרת הכוחות הפנימיים³³, והאהבה שמעורר אור זה היא אהבה "בכל לבבכם ובכל נפשכם"³⁴.

זהו ההסבר לכך שבפרשה הראשונה של קריאת שמע מופיעה התורה לפני המצוות, ואילו בפרשה השניה של קריאת שמע מוזכר ענין המצוות תחילה, כי³⁵ מצד ההמשכה מלמעלה "תלמוד גדול", ואילו מצד העבודה שמלמטה "מעשה גדול"⁴.

לפי זה מובן מדוע מופיע הענין של שכר ועונש דוקא בפרשה השניה של קריאת שמע: בדרגה של ראיית אלקות מקיימים מצוות מפני ציווי הקדוש־ברוך־הוא גם ללא קבלת שכר על קיומן וללא ענישה על עבירה, ואילו במצב של "עקב", כשצריך להשפיע שמצד האדם יהיה "תשמעון.. ושמרתם ועשיתם אותם", הרי אז צריך להזכיר לאדם את הענין של שכר ועונש, כדי לעורר אותו.

ובמיוחד כאשר הסדר בקיום המצוות – מצד האדם – הוא מדרגה לדרגה נעלית יותר ב"שלא לשמה", ולאחר דרגות רבות אלו הוא מגיע לידי "לשמה", כפי שמרחיב בכך הרמב"ם³⁶: "כשמלמדין את הקטנים... עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה...". עיין שם.

ט. קיום המצוות בגלות – דוקא בפרשה שניה

אך בכל זאת מופיע החידוש על קיום המצוות "אף לאחר שתגלו" דוקא בפרשה השניה, ואילו מצד הפרשה הראשונה של קריאת שמע יש