636

כך בנידון דידן: כיון שהמפתח בידינו, וכשברצוננו באפשרותנו לפתוח אותו, גם "היום – אם בקולו תשמעו", בשעתא חדא וברגעא חדא – הרי אפילו אם אין הדבר ניתן להרגש, צריך עצם הידיעה והבטחון שבפנימיות מצוי הדבר – להביא לידי התעלות.

ד. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שבעבר היה ח"י אלול מן המועדים הנסתרים, אדמו"ר הצמח צדק גילה אותו לבניו הקדושים, אדמו"ר מהר"ש היה משמיע, בח"י אלול כשחל בשבת, או בשבת שלפני ח"י אלול, מאמר חסידות של אדמו"ר הזקן. מאוחר יותר היה ח"י אלול למועד גלוי.

דבר זה צריך להעניק כח לכל אחד להצליח להביא את הענינים שבפנימיות לידי גילוי, וכאמור לעיל שח"י אלול מכניס רוח חיים בעבודה של "אני לדודי ודודי לי" – לקחת, איפוא, ממנו חיוניות לכל השנה בענינים הרוחניים, וממילא מתבטא הדבר לכל השנה גם בענינים הגשמיים, בבני חיי ומזוני רויחי.

(משיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, תשט"ז)

ה. כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר⁵ ששנים־עשר הימים מח"י אלול עד ראש־השנה הם זמן החשבון של כל השנה, יום לחודש יום לחודש, וח"י אלול – זמן החשבון של חדש תשרי

כיון שח"י אלול הוא הזמן בו יש לערוך חשבון הנפש של תשרי שעבר, נכלל בכך, כמובן, הצורך לדאוג שהענינים שלא נעשו בתשרי שעבר יהיו בחדש תשרי הבא – כפי הדרוש. אין, איפוא, פלא בכך שבח"י אלול ידובר על סדרי ההתנהגות בחודש תשרי.

טעם נוסף לכך, שכן לטובת הדבר רצוי שיהא הדבור ברוב עם, כדי שהנמצאים כאן יפרסמו אותו ושיגיע הדבר לאזני כל, משום כך אומר אני את הדברים כעת, בהתועדות ח"י אלול.

ו. עשרת ימי תשובה הם הזמן שבו⁶ "קירוב המאור על הניצוץ". הקב"ה קרוב אז לכל, כפי שנאמר לגבי עשרת ימי תשובה⁷: דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב. לגבי חודש אלול, זמן ההכנה לעשרת ימי תשובה, נאמר ב"לקוטי תורה"⁸ משל לזמן שהמלך נמצא בשדה, כשיש לכל אחד גישה אליו. כשהמלך נמצא בהיכלו – ובנמשל: במשך כל השנה – אין אפשרות לכולם להכנס אליו, ואלו שזוכים להכנס צריכים לעבור באמצעות השרים. לעומת זאת כשהמלך יוצא לשדה – ובנמשל: