636

שיחה לב

לברר בירורים כי אם העבודה תהיה ליחד יחודים עליונים יותר, "להמשיך" אורות עליונים יותר מהאצילות, שזה ענין של שלום, שלום אין קץ. אלא שדבר זה עצמו בא ע"י עבודת הבירורים של עכשו, כי תצא למלחמה.

(משיחת ט' אלול, תשח"י)

אלול

ח"י

א. ח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעל־שם־טוב ושל אדמו"ר הזקן.

בקשר ליום הולדת הבעש"ט שהיה בח"י אלול, מסר כ"ק מו"ח אדמו"ר¹ שהיה זה יום ההולדת שלו בגופו, בנפשו וגם בזה שהוא – הבעש"ט – התגלה בו. כל זה אירע בח"י אלול.

כך גם בקשר לאדמו"ר הזקן. נוסף על יום הולדתו בגופו היו עוד ענינים עיקריים שהיו לו בח"י אלול.

ב. בכתבי האריז"ל נאמר לגבי הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים" – שימים אשר יש בהם תוכן מסוים, בכל שנה ושנה כשהם נזכרים – הזכרה שהיא הזכרה על־פי התורה – ונעשים, נעשית ונוצרת מחדש ה"המשכה": בט"ו ניסן – יציאת מצרים וכו'.

כך גם ביחס לח"י אלול שבכל שנה ושנה, מתוך כך שהוא נזכר כנ"ל, חוזרים ונשנים שוב כל הענינים האמורים של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן, בכל שנה ושנה בזמן זה.

לפי זה יובן מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר² שח"י אלול מכניס רוח חיים באלול, פעם אחרת אמר בנוסח זה: ח"י אלול מכניס רוח חיים בעבודה של אני לדודי ודודי לי (בראשי תיבות – אלול).

באגרת הקדש³ בתניא נאמר ש"בכל ראש השנה נמשך אור חדש שלא היה מעולם". מכאן מובן גם ביחס לח"י אלול, שבכל שנה באה תוספת בענינים. למרות שבגלוי אין נראה הדבר, ואף, יתרה מזו, נדמה שחלה בענינים התמעטות מזמן לזמן, הרי, לאמתו של דבר, בפנימיות – והרי פנימיות עתידה בסופו של דבר לבוא לידי גילוי – באה תוספת בענינים.

ג. ידוע המשל המובא בתורת החסידות לאחד שיש לו אוצר נעול שאינו רואה אותו, אך מאחר שהוא יודע שהאוצר שייך לו ושהמפתח בידו ובכל עת שירצה יכול הוא לחפשו – שרוי הוא בשמחה גדולה אף שכרגע אינו רואה את האוצר⁴